בצ`אנג ראי

צ`אנג ראי שפירוש שמה הוא עיר יפה, מפורסמת פחות מצ`אנג מאי שפירושה עיר חדשה. מכל מקום גם היא היתה עבורנו קרון שינה בלבד בדרכנו ללאוס. באזור שוק הלילה מצאנו את Boon Bun G.H. . יש במקום מבחר חדרים המתאימים לכל כיס והיחס מצוין. שוק הלילה קטן ועמוס פחות מזה שבצ`אנג מאי אך יפה יותר. במה קטנה עם ריקודי עם ונגנים, רחבת דוכנים עם אוכל תאילנדי , בשרים, מאכלי ים ואפילו מנת תולעים לבנות. על זו האחרונה ויתרנו. החנויות מעוצבות בחן וניתן למצוא ביניהן פאבים נחמדים. ליד השוק נמצא אינטרנט קפה נחמד.

 כמו בצ`אנג מאי, גם מכאן ניתן לארגן טיולים מכל גסט האוס או סוכנות. סיבוב במשולש הזהב וחזרה לצ`אנג ראי עולה כ- 500 באט לאדם. מכיוון שכבר למדתם שאיננו מאוהבים באירגונים שכאלו הלכנו בבוקר לתחנת האוטובוסים המרכזית שליד שוק הלילה. תחנה קטנה עם רחבת המתנה נקיה וכמה עשרות כסאות המופנים למסך טלויזיה גדול המקרין קליפים מערביים. צריך לעבור שם ולו רק כדי לראות. אין קבצנים, אין לכלוך. עלינו על האוטובוס לצ`אנג סאי, 20 באט לאדם, וישבנו בנוחות על הספסלים הקידמיים. כביש מצוין. התאים לא שמעו על המצאת הצפצפה משכניהם ההודים והנסיעה רכה ושקטה.

צ`אנג סאי הקטנה יושבת על נהר המקונג ולא נראה שיש בה הרבה להציע מעבר לכך. מסרנו את התיקים למשמרת במשטרה המקומית ועלינו על טנדר-בוס, Sawng Thaew (שפירושו שתי שורות), למשולש הגבולות מרחק נסיעה בת עשר דקות לכפר Sop Huak . במוזיאון לאופיום קיבלנו שיעור בהכנה ועישון (ללא החלק המעשי כמובן). בובת מקומי שרוע בסוכה מזוגג עיניים ומעשן למוות נראתה אמיתית כל כך. רק הריח היה חסר שם... כדאי לבקר. עליה קלה בגרם המדרגות של המקדש הסמוך, עליה נוספת מעליו, ונוף המשולש מתגלה ממש כמו בגלויות. לאוס בורמה ותאילנד התקבצו יחדיו כדי לארח סירות מנוע רועשות עמוסות תיירים.

התיישבנו באחת מהמסעדות על גדת הנהר. מחצלות, שולחנות נמוכים ואוכל מקומי טוב. למטה ירדה לסירה קבוצת הישראלים שפגשנו על הפילים, מתגברת בקולה על רעש מנוע הסירה. ממש באותו זמן הופיעה מו, הסבתא האנגליה מאתמול שהגיעה לכאן כמונו באוטובוס המקומי. אלף דרכים לטייל בעולם אך אנחנו תוהים, מתי נעשה עם ישראל כל כך לא בטוח בעצמו שהוא זקוק לארגון וחברותה, שהמקום יזרום לפי התוכנייה מבעד לחלונותיו של אוטובוס תיירים ממוזג...

הצפון כל כך קל לתיור, מתאים ונפלא לטיולי שטח באופנועים שניתן להשכיר בכל פינה. שוב מתחיל אצלי הדגדוג הנעים הזה בידיים. לסולידיים יותר ממתינים ג`יפים במחיר 800 באט ליום. ניתן לארגן כאן טיול "עשה זאת בעצמך" במחירים נמוכים, ובכל זאת, שלא כמו הטיילים הישראלים הפוקדים את הודו, אנו מוצאים כאן צעירים רבים המעדיפים לקנות חבילות תיור מלאות במחיר מלא. בצ`אנג מאי פגשנו חבורה שחזרה משלושה ימי טיול מאורגן בג`יפ. חזרו מאירי עיניים, "החוויה של החיים ו"רק" במחיר 100 דולר לאדם. נהגנו בעצמנו והכינו לנו אוכל חמישה כוכבים..."

 עד כאן קצת הגיגים בעקבות הסבתא האנגליה ומקל ההליכה שלה מביטה בסירת הישראלים מהטיול המאורגן. (שניהם מהכתבה הקודמת ושניהם הופיעו כאן יחדיו). איננו מבקשים להעביר כאן מסר אבל אנחנו כן ממליצים בחום לוותר על שמיכת הפוך, לשכור רכב ומפה ולצאת לדרך. תאילנד מאירת עיניים לתייר, אנשים נעימים וכבישים טובים. צאו לדרך.

לתחילת הכתבה

חוצים את הגבול ללאוס

את הערב סיימנו במקום האחרון בצפון תאילנד שאנו ממליצים עליו בחום. Nam Khong G.H. בעיר Chaing Kong, תחנת המעבר ללאוס. המקום עמוס בצעירים, חדרי עץ חדשים בני שנה, מסעדה המשקיפה על נהר המקונג, אוכל טוב ויחס ושירות מצוינים. משחקי מחשבה מעץ, אלבומי תמונות על טיולים באזור וחשוב לא פחות, מדף החלפת ספרים. גם תשובות לגבי לאוס תקבלו שם.

 מחר, ה-15 לדצמבר, אנו חוצים את נהר המקונג לכפר Houei Xai אשר בלאוס. נפרדים מצפון תאילנד עליה חלפנו ביעף, נוגעים לא נוגעים בה. בהחלט שווה לחזור ולטייל בין הכפרים. למרות האופי התיירותי של תאילנד, השילוב של נוף יפה ואנשים נעימים עושה את המקום נוח ומעניין. חוץ מזה גם לא הספקנו לראות את שבט ארוכות הצוואר...

לכם הגולשים

מכם אנחנו לא נפרדים ועוד ארוכה הדרך אך אנו מנצלים את הבמה ומודים על כל הפרגון שאנו מקבלים במייל דרך האתר. אנו שמחים לשמוע על גולשים שהתרגשו להיזכר ומתרגשים מגולשים שיצאו בעקבותינו. איננו מצליחים לענות לכולם אם כי אנו משתדלים ואנו מודים לכם שוב על המכתבים. בעיקר נשתדל לענות על שאלות ששאלתם ואנו מתנצלים שגישתנו לאינטרנט אינה יום יומית.

 להתראות בכתבה הבאה על שייט בדוגית על נהר המקונג ובאגט צרפתי בלואנג פראבאנג - לאוס.

לתחילת הכתבה