אתונה קמה למען תושביה, וקיומה עד עצם היום הזה נזקף לזכותם של החיים הטובים שהיא מספקת, אבל זה יותר מעשרים שנה אין אלה פני הדברים. למענם ולמען החיים הטובים, ובעיקר למען שיפור איכותם, אתונה עומדת להשלים מפעל תחבורתי אדיר ממדים בהיקף של שלושה מיליארד דולר. הפרויקט עתיד להצעיד את העיר במערכת תת קרקעית על פני מרחקים גדולים בזמן קצר אל המקום, שבו אורך הדרך נמדד לפי מספר התחנות במנהרת הזמן, המטרו.
יוון, הנושאת את עיניה אל אתונה, שהוקמה כעיר מדינה (Polis ) והיום היא "העיר" של המדינה, מבקשת להתקרב לאירופה המתועשת, המפותחת. לצורך הפרויקט נחפרים שני מיליון וחצי טונות עפר מתחת לאקרופוליס ובמקומם נטמנים שבע מאות אלף מ"ק מלט וחמישה עשר אלף טון ברזל לאורך יותר מארבעים אלף מטר של פסי רכבת. עשרים ואחת תחנות תת קרקעיות יוקמו לאורך שמונה עשר הקילומטרים הראשונים, והתחנה ההולכת ונבנית בכיכר סינטאגמה תהייה בין הגדולות באירופה. מרכז קניות, שישתרע על פני שטח עצום של כשלוש מאות דונם, הולך ומוקם סביב תחנת המוצא של הקו בסיפוליה.
על רקע העבר העגום של התחבורה הציבורית באתונה, נראה עתידו של המטרו ורוד מתמיד. בין הסיבות לשינוי הצפוי ניתן למנות את מדיניות התחבורה החדשה, שיצאה לדרך בסוף שנות השמונים, ועומדת לחולל את המהפך בתדמית הירודה. ראשית דבר, הוזמנו 700 אוטובוסים חדשים. כמו כן, הוחלט להפיח חיים בחשמלית הישנה. הרכבת הקלה, שתתפוס את מקומה, עתידה לעבור באזור התיירות לאורך רחוב ארמו ובמקביל למדרחוב ולבזאר, ולשמש אטרקציה תיירותית כמו החשמלית המפורסמת של סאן פרנסיסקו. גולת הכותרת של מערך התכנון החדש היא כמובן המטרו. תכנון מפורט וקפדני ומערכת משולבת ומתוזמנת היטב של קווי התחבורה הציבורית עתידים להסיע כמיליארד נוסעים בשנה במחיר מפתה ביותר. תעריף הנסיעה הממוצע באוטובוס עומד היום על שבעים וחמש דרכמות (פחות משקל אחד). מחיר הנסיעה במערכת הציבורית בעתיד יהיה אחיד, וגם הוא לא יעלה על מאה דרכמות. יחסית לתעריפי הנסיעה האלה מחיר ליטר בנזין הוא גבוה ביותר, ועומד על כמאתיים דרכמות (שניים וחצי שקלים).
התמורות שיחולו באתונה צפויות להיטיב עם תושבי העיר כולה. זיהום האוויר יפחת בכשלושים וחמישה אחוז, כמו כן יפחת העומס בכבישי העיר בעיקר מפני שכעשרים וחמישה אחוז מנוסעי הרכב הפרטי יעברו להשתמש בתחבורה ציבורית. זאת לאמיתו של דבר, המטרה העיקרית שעומדת בפני פרנסי העיר, לשפר את איכות החיים של האתונאים וילדיהם בדורות הבאים. כבר בימיו הראשונים של הפרויקט עלתה סוגיית הממצאים הארכיאולוגים. במסגרת חוזה הבנייה התחייבו היזמים לממן כשבעים דונם של חפירות ארכיאולוגיות ברחבי העיר. זהו המאמץ הארכיאולוגי המרוכז הגדול מסוגו שנעשה אי פעם באתונה. כשלושים ארכיאולוגים עמלו במשך שבועות ארוכים, והכינו מודל ותחזיות לפי נתונים, שנאספו במשך השנים מחפירות ועבודת בנייה שונות בעיר. המודל מלמד על אופי הממצאים הצפויים להתגלות לאורך המנהרות ותחנות המטרו.
חפירות המטרו חושפות באתונה שכונות נוספות מן התקופה הרומית של ימי הקיסר אדריאנוס במאה השנייה לספירה, ושופכות אור חדש על היקף הבנייה בתקופה הזאת. החפירות בכיכר סינטאגמה חשפו בית מרחץ רומי. כן מצאו חפצי זהב וצעצועים, שלא סביר היה למצוא כה רחוק מהאקרופוליס, באזור שהיה לגמרי מחוץ לשערי העיר הקדומה. הספרייה האדריאנית, שער הניצחון ומגדל הרוחות היו רק מקצת האטרקציות הטכנולוגיות והתרבותיות, שנשתמרו באתונה והטמיעו את זכר הקיסר בעיר לדברי פרופסור אשר עובדיה, ראש החוג לתולדות האומנות באוניברסיטת תל אביב.
אדריאנוס, שהגיע לאתונה במהלכו של מסע מופלא למזרח שערך בין השנים 130-132 לספירה, השאיר אחריו אלמנטים ארכיטקטוניים אותם אפשר לראות בטיבולי ורומא, ולצערנו כמעט לא נשתמרו באזור ארץ ישראל. אולם זכר הקיסר אדריאנוס חרוט עמוק בהיסטוריה היהודית. מרד בר כוכבא הגיע לאוזני הקיסר בעודו שוהה במצרים, והיסטוריה אוגוסטה מציינת שהמרד הממושך הביא לארץ ישראל אף חלק מהלגיונות הרומיים ששהו אז הרחק משם, בבריטניה של ימינו. השמירה הקפדנית על האתרים הארכיאולוגיים מסבירה את חשיבותה הגדולה של ההיסטוריה בעיני היוונים. כמונו היהודים, ההיסטוריה קושרת אותם אל עבר מפואר במקום היחיד שהם רואים בו את עתידם.
המטוס ממריא בחדות מעל הרי אתונה בדרכו חזרה לישראל, ואני מביט מלמעלה על חצי האי הקטן. אי אפשר להימנע מהשוואות בין אתונה לתל אביב ובין יוון לישראל. שתי מדינות קטנות בעלות עבר מפואר והיסטוריה ארוכה של קרבות ומלחמות וסכסוכי גבול הנמשכים עד עצם היום הזה. שתיהן לכודות בין מדינות אסלאמיות גדולות וחזקות מהן. את יוון מקיפות תורכיה, אלבניה ובוסניה על אזרחיהם המוסלמים, ואת ישראל מקיפות מדינות ערב. שתי המדינות שטיפחו שנאה תהומית לכיבוש הגרמני במלחמת העולם השנייה, איבה שטרם שככה, ולמרות זאת מקיימות קשרים הדוקים עם הדור שאחרי.
תוכידידס כינה את אתונה "עיר מדינה", הפוליס לפנים המטרופוליס של היום. תל אביב ואתונה מרכזות כמחצית מאזרחי המדינה בתחומי המטרופולין, ושתיהן סובלות ממערכת התחבורה הקלוקלת שלהן. גינוני נהיגה נוקשים ושימוש מופרז ובוטה ברכב הפרטי מאפיינים את שתי הערים. גם את תל אביב מלווה פרויקט מסילתי עירוני עוד משנות השישים, ואנו קטני אמונה מלראותו מתגשם מול עינינו. תושבי אתונה זוכים היום לעדנה, ובלי ספק המטרו באתונה קום יקום, ואני שואל את עצמי האם גם בתל אביב ?
שלושים שנות דיונים כמעט עברו, והמצב התחבורתי רק מחמיר. אז אולי באמת הגיעה העת ?
כתבה זו לקוחה ממגזין "טבע הדברים", גיליון מספר 4.
