מידע חיוני
חודשים מומלצים לטייל: בקובה ניתן לטייל כל השנה ומזג האוויר בה הוא טרופי חם ופתאום גשם קצר. ביולי-אוגוסט חם מאד ומידי פעם יורד גשם.
שווה לבדוק מתי יש קרנבלים מיוחדים ולברוח מתקופת ההוריקנים.
חגים:
1 בינואר - יום השחרור
14 באפריל 2006-; יום שישי הטוב
16 באפריל 2006-; יום ראשון של הפסחא
1 במאי - חג הפועלים
25-27 ביולי - חגיגות המרד הלאומי
10 באוקטובר - יום התרבות הקובנית
25 בדצמבר - חג המולד מצוין כחג ציבורי מאז ביקורו של האפיפיור בקובה ב-1997
חופים: כשאתם יורדים לחופים עדיף לא להיות שם בשבת/ימי א` -; כי אז החופים "מפוצצים" במקומיים. אם אתם רוצים אוירה שקטה יותר תלכו באמצע השבוע.
חיסונים: צריך לעשות לפחות חודש לפני, יש להתייעץ עם קופת חולים (03-5305000 תל השומר) או עם חנות המטייל (03-5259459). (ע) אנחנו היינו שבועיים וחצי בקובה ולא עשינו חיסונים. הכול בסדר.
יתושים: מומלץ להשתמש בסנו-די או כל דוחה יתושים אחר, יש המון יתושים. כדאי להביא מכשיר חשמלי עם נוזל או טבליות לדחיית יתושים, בקאזות בלילה זה עוזר ביחד עם מאוורר עובד.
כביסה: ניתן לכבס אצל בעלי הקאזה במחירים של כ-2$ לשק כביסה.
מסמכים: כדאי לצלם בכמה עותקים את פנקס החיסונים, דרכון (עדיף צילום צבעוני), פוליסת ביטוח רפואי ומטען, ביטוח של Travelers Cheques, כרטיס טיסה, כרטיס אשראי וכד`. המקור נשאר נעול בתיק בקאזה. עותק אחד עליכם, עותק שני יישאר בארץ אצל נציג שלכם ואם אתם מטיילים עם אדם נוסף, אצלו יהיה עותק נוסף.
בנוסף, כדאי לסרוק את כל המסמכים ולהעלותם לאתר תמונות כלשהו ברשת. במקרה הצורך פשוט מדפיסים.
מתנות למקומיים: מומלץ להביא איתכם מהארץ כל מיני מתנות קטנות לחלק למקומיים (הם מעריכים את זה מאד ובשבילם זה אוצר) -; חטיפים, שוקולדים, וופלות וסוכריות לילדים, צמידים מפלסטיק, עפרונות, עטים, חמסות, מצתים, סבונים קטנים, בגדים ישנים, גלויות או מחזיקי מפתחות עם סמלים של ישראל. לקחת תמיד בתיק היומי מתנות למקומיים ולתת!!! תגיעו למקומות שאמנם יש לאנשים מה לאכול אך אין להם מה ללבוש. מקובל להשאיר מתנה בקאזה שהתארחתם, לתת מתנה למדריך בטיול, תוכלו להשתמש בזה כטיפ או להחליף את זה בדוכנים למזכרות. התיק שלכם לא אמור להיות כבד במיוחד כי חם והלבוש הדרוש קל...
ספרדית: בניגוד למדינות אחרות, שבהן ניתן לקחת קורסי ספרדית ובחלקים מסוימים ניתן להסתדר עם אנגלית ברוב קובה אין דוברי אנגלית (חוץ מהמלונות היקרים) ולכן שווה לעבוד על השפה או לקחת שיחון טוב.
ציוד חשוב נוסף: למרות שקובה היא ארץ חמה, יש לקחת בחשבון שעלולים להיות ימים קרירים, וכן שבמטוס, באוטובוס או באולמות בהם יש הופעות לתיירים- מופעל מיזוג. לכן כדאי לקחת סט בגדים ארוך, נעליים טובות ונוחות, שרוכים נוספים, כובע, קרם הגנה משמש, ספרים טובים, סרטי צילום, סוללות רזרביות למכשירי החשמל, מטען לסוללות נטענות ולטלפון הסלולארי, פנס, מוצרי היגיינה, טואלטיקה, נוזלי ניקוי לעדשות מגע וכל ציוד אחר, בטיול בקובה, עדיף לבוא מוכנים מהבית.
צילום: תביאו סרטי צילום רבים מהארץ. איכות הפילים בקובה היא בינונית והמחיר יקר. לבעלי המצלמה הדיגיטאלית מומלץ לפתוח אתר בו אתם מורידים אליו פעם בכמה ימים את התמונות שלכם. כנ"ל לגביי סוללות -; להביא מהארץ. (למצלמה, ולכל שאר המכשירים). מכיוון שהאינטרנט בעייתי בקובה, פשוט יותר לתפקד עם כרטיס זיכרון גדול.
שמות רחובות: לכל הרחובות בקובה יש שמות חדשים וישנים אמנם רשום CORNELIO RUBEN אך כולם יודעים היכן זה JAGUEY ובמקום המילה ENTRE הם כותבים %
שעות פתיחה פורמאליות: (של בנק, חברת נסיעות או חברות להשכרת רכב) הן בעצם גמישות לחלוטין (כמו כל דבר בקובה), ובפועל קורה שממתינים כמעט שעתיים לבחור מהחברה להשכרת רכב. הם פשוט באים והולכים מתי שבא להם. אה, וגם -; בין 13:00 ל- 14:00 (או בין 12 ל- 1) בצהרים, הם בד"כ נמצאים בסיאסטה או הפסקה (כי למה לעבוד קשה, בעצם...?). (ע) לא נתקלנו בזה.
בנקים: נסגרים ב- 15:00 ניתן למשוך דולרים בבנק באמצעות כרטיס האשראי, לא מומלץ בגלל העמלה, ראה סעיף כסף.
בימי ראשון בד"כ הכול סגור אצל הקובנים, ולכן אי אפשר להחליף כסף, להשכיר רכב/אופנוע, להיכנס לכל מיני אתרים/מוזיאונים וכיו"ב -; צריך לקחת את זה בחשבון כשמתכננים את הטיול (כדי לא להיתקע למשל, בלי כסף).
חשמל: מתח החשמל בקובה הוא ברובו 110V, השקע אמריקאי,שני פסים.
בבתי המלון יש בחדרי השירותים גם 110V וגם 220V.
בבתים הפרטיים פועלים המזגנים על 220V והשקעים הרגילים על 110V.
בשביל המטענים לטלפון הסלולארי או הסוללות של המצלמה, אלא אם הספק עצמו מתאים גם ל 110V וגם ל 220V יש לקחת ממיר לספק. שימו לב שה input שלו צריך להיות 110V וה output הוא 220V! שלא יבלבלו אתכם! (עולה כ- 40 ¤).
!!! קחו איתכם פנס. יש המון הפסקות חשמל.
תקשורת
טלפון: השיחות הבינ"ל מקובה יקרות מאוד. נוהל מקובל הוא לשלוח במייל את מספר הטלפון בקאזה ושיתקשרו אליכם מהארץ לטלפון זה. למתקשרים מהארץ הנתקלים בקשיים מומלץ לנסות לחייג דרך 188, הם מקשרים דרך המרכזייה של קובה.
מחיר הטלפונים בקובה יקר מאד -; 8$ לדקת שיחה (כרטיס חיוג ישראלי לא עובד שם). חלק מהמכשירים הסלולאריים עובדים (אך גם כן יקר).
קידומת לקובה: 53 +
כרטיסי טלפון עולים 5$ / 10$ / 20$. כרטיס של 5$ יכול להספיק לשיחות מקומיות הכרחיות בטיול, אבל אם מתקשרים לארץ- הוא נגמר תוך פחות מדקה!
אינטרנט: לא נפוץ כל כך כמו המדינות אחרות אך יחד עם זאת בכל עיר יש לפחות מקום אחד לאינטרנט, בדרך כלל הוא יהיה בסניפי ETECSA (חברת הטלפונים הקובנית). העלות היא בדרך כלל 1 דולר ל- 10 דקות או 6$ לשעה. ניתן גם לרכוש כרטיס שמקנה התחברות לשעה עם סיסמא כך שלא חייבים לסיים את כל הזמן בפעם אחת.
כסף וקניות
כסף: לא ניתן להשתמש בדולר אמריקאי באף חנות- יש ללכת לבנק בכל מקום ולהחליף כסף. כל פעם רק כ- 150$. קשה להחליף Travelers Cheques, ההמלצה, לקחת את רוב הכסף במזומן משני טעמים: א. העמלה על משיכה/גיהוץ היא מטורפת (11-13%) ב. המדינה בטוחה יחסית מבחינת גניבות (כמובן רצוי לנקוט בכל אמצעי הזהירות- לא לקחת את כל הכסף במקום אחד ולהביא כרטיס אשראי בינלאומי לגיבוי. כמו כן להשאיר את הכסף נעול בתיק בקאזה עם הדרכונים. אין כמעט גניבות).
במידה וכבר אתם נאלצים להוציא כסף באשראי תעשו את זה בכספומט ולא אצל פקיד הבנק שייקח מכם עוד עמלה!
הכסף המקומי נקרא - פזו נסיונאל- צבעו אפור וסימונו $ . לתיירים אין מה לעשות עם פזו מקומי, חוץ מלקנות גלידה, פיצה ושאר אוכל מהיר ברחוב. לדוגמה: גלידה ברחוב עולה 1 פזו מקומי = 5 סנט. פיצה ברחוב מחירה 5 פזו מקומי = 25 סנט קונברטיבלה.
הכסף לתיירים נקרא -- פזו קונברטיבלה סימונו גם $ אך צבעו כתום ולכן להשתדל לא להתבלבל. לפעמים קוראים לו גם דולר- למרות שבפועל ערכו קרוב יותר לאירו. בפזו הקונבירטבלה גם המקומיים משתמשים וערכו פי 25 מהמקומי.
המרת כספים: בכל עיר קיים change ממשלתי שנקרא Cadace שם תקבלו את השער הטוב ביותר לחליפין אחרי המתנה ארוכה בתור...[(ע) שוב, אנחנו לא חווינו תורים ארוכים או איטיים].
בכל הסניפים של Cadace התעריפים זהים (גם בשדה תעופה - לכן כדאי עם ההגעה להחליף כסף כבר שם). עבור דולרים אמריקנים- נגבים כ-10% עמלה - לא שווה. אין הבדל משמעותי בכדאיות בין דולר קנדי או אירו, למרות שהיו הרבה שטענו - מחוסר הבנה - שיותר משתלם קנדי. המקור לטעות: שער המרה לאירו 1.07 ושער המרה לקנדי 1.38, אך השערים נתונים לא בצורה זהה. השער הקנדי האמיתי הוא 0.79 ומייצגים אותו ביחס הפוך (בכדי לא להציג מספר קטן מ-1).
בפועל- נכון לתחילת נובמבר 2005:
עבור 100 אירו התקבלו כ-107$ ועבור 100 דולר קנדי התקבלו כ-79$.
הקונברטיבלה =~ לאירו. 25 פזו קובני = 1 פזו קונברטיבלה.
שע"ח לדוגמה:
1 דולר אמריקאי = 0.86 פזו קונברטיבלה = 2500 פזו
1 יורו = 1.12 פזו קונברטיבלה (נכון לאפריל 2006)
1 דולר קנדי = 0.79 פזו קונברטיבלה
(ע) אנחנו הגענו עם אירו מזומן. החלפנו ב Cadece בכל עיר בהתאם לסדר גודל של ההוצאות באותה עיר.
כשסוגרים מחיר על שירות כלשהו (נסיעה, למשל), חשוב לוודא אם אתם מדברים על מחיר כולל או מחיר לאדם. הרבה פעמים סוגרים איתם על מחיר, ואז בסוף הנסיעה הם נזכרים להגיד שהמחיר הוא עבור אדם, ואז אם אתם זוג, תצטרכו לשלם כפול ממה שסגרתם בהתחלה.
קיימות חנויות לתיירים וחנויות למקומיים -; ייתכן שאם המראה שלכם מתאים ואולי גם השפה תוכלו לשלם על דברים מסוימים בפזו הקובני. (שווה להחזיק קצת בכיס). ושאתם קונים מזון ברחוב המחיר בדרך כלל הוא בפזו נסיונאל ולכן אל תתבלבלו. רצוי להחזיק גם כסף מקומי בערך של 1 או 2 דולר בכדי לקנות גלידה או פיצה ברחוב.
עלויות למטיילים בזוג בקובה (הערכה):
15-25$ - לינה
20-25$ - אוכל ושתייה - בקאזות ארוחת בוקר היא 3$ וארוחת ערב 7-12$ (תלוי איזה בשר/דג/לובסטר..). בפלאדרות ארוחת צהריים גם כן 7-10$ (ארוחה מלאה).
10-15$ - בילויים (קאזה דה לה מוזיקה, בירה, מוחיטו).
10-20$ - כניסה לאתרי תיירות, בזבוזים שונים וכד`.
סה"כ בסביבות 70$ ליום לזוג, לא כולל נסיעות. עלויות נסיעה מפורטות בהמשך תחת סעיף תחבורה.
מיקוח
בצורה יותר קיצונית ממדינות אחרות, בקובה ניתן ורצוי להתמקח על הכול. המחירים שתקבלו בקאזה, במונית, בכניסה לאתר כלשהו כמעט תמיד יהיו גבוהים יותר מהמחיר בפועל. המקומיים רואים את כל התיירים ללא יוצא מן הכלל כעשירים ולכן הם מתאימים את המחירים לתייר. מומלץ להתמקח בעדינות ועם חיוך, אבל פשוט לא להתבייש לעשות את זה. כמעט כל בן אדם בקובה ניתן לקנייה, אומנם זה נשמע נורא, אבל זה כך. אם "אין מקום באוטובוס" תתנו כמה דולרים לפקידה ותראו איך פתאום יש ואם עצר אתכם שוטר תראו שאותו נוהל עובד (להיזהר עם זה). פשוט צריך להתרגל ולהבין את זה שהקובנים מרווחים משכורות זעומות ולכן כל שיטה לעשות עוד כסף מבחינתם היא לגיטימית. כמעט שום דבר בקובה הוא לא בחינם, מי שהפנים את זה נהנה יותר מהשהייה שלו במדינה.
לסיכום- תתווכחו על המחיר!! הרבה!! אנשים שילמו ממש מעט - לא יותר מ-18$ לילה לזוג, כולל ארוחת בוקר, גם בהוואנה.
(ע) אנחנו בחרנו פעמים רבות שלא להתמקח. תלוי במחיר שאמרו לנו ועבור איזה שרות/מוצר. על 1$ ללילה לאדם לא נתווכח. הם באמת צריכים את הכסף הזה, לנו ה 1 $ לא יזיז. תפעילו שיקול דעת.
קניות
החנויות בקובה דיי עלובות ולכן אל תבנו על לעשות שם קניות. יש שווקים של אמנות, ומוצרים מקומיים. אבל כל מה קשור לבגדים תביאו מהבית. (כנ"ל לגביי סבון, משחת שיניים וכל הדברים האלמנטאריים שאתם משתמשים בהם בארץ, הם כמעט ולא בנמצא בחניות שם). תביאו אתכם מספיק בגדים אין יותר מידי מה לקנות שם.
סיגרים: אל תקנו סיגרים ברחוב הם ב-99% מהמקרים מזויפים, כל היניטרו ינסה למכור לכם שהוא עובד במפעל ולכן הסיגרים שלו מקוריים (פתאום כולם עובדים במפעל ...) אך חבל לכם להשקיע כסף במשהו מזויף. אתם יכולים: א. להיכנס לחנויות רשמיות ולקנות סיגרים (יקר) ב. להתייעץ עם בעלי הקאזה שלכם (לא עם כל אחד רק כאלה שאתם באמת סומכים עליהם) והם יפנו אתכם למוכר סיגרים. הטבק הכי טוב נמצא בעיירה ויניאליס. הערה: החוק מתיר להוציא עד 23 סיגרים לאדם מחוץ לקובה ללא קבלה, מעבר לכך יש צורך בקבלה (שהיא יקרה מאד). הביקורים במפעלי הסיגרים מומלצים בהחלט. רואים את שלבי ההכנה החל משלב מיון עלי הטבק, תהליך הייצור, גלגול הטבק ועד לעטיפתו ואריזתו בקופסאות.
לא ללכת לראות את שדות הטבק עם מדריך כי זה בזבוז זמן ורק ניסיון למכור סיגרים במחירים מופקעים של 5 דולר לסיגר מזויף.
דעה- עדיף לקנות בשדה התעופה סיגרים אורגינלים עם מכסה לשמירת טריות ב-2 דולר ליחידה חשוב- לא ניתן לצאת מקובה עם יותר מ-25 סיגרים.
דעה- הרוב מזויף אבל למי אכפת רק מומחים יזהו הבדלים ומחיר ל-25 סיגרים נע בין 25 -; 10 דולר.
הוראות לקניה בסופר/מכולת: ראשית, בקובה לא מרשים להיכנס לסופר עם התיק, אז תדאגו שמישהו יעמוד בחוץ וישמור לכם עליו (כנראה מפחדים מגניבות). שנית, שמרו את הקבלה עד היציאה מהחנות, משום ששם בודקים אחד לאחד מה שקניתם ומשווים לקבלה!
