הגעה לעיירה והמלון
נחתנו במינכן בטיסת סקי של שבת בבוקר. שכרנו שני רכבים לשישה אנשים, אחד מהם שידרגנו לרכב עם GPS. בדרך הלוך עשינו סיבוב דרך זלצבורג, כדי להשביע את האובססיה לשופינג של הבנות בחבורה, מומלץ בחום: קניון יורופארק, קצת לפני הכניסה לעיר, חנות ספורט גדולה, H&M ושאר ירקות. מזלצבורג המשכנו אל העיירה זאלבאך (Saalbach). זמן הגעה כולל הכל (פקקים וקניות בעיקר) - בשבע וחצי בערב היינו במלון. מתיש למדי.
הרחוב הראשי של זאלבאך הוא סוג של מדרחוב, שניתן להגיע אליו משני הכיוונים עם רכב, אבל לא להכנס. בכל צד יש מגרש חניה, שעולה (הרבה) כסף. אנחנו השארנו את הרכבים ליד המלון והתניידנו ברגל או עם מונית. העיירה עצמה יפהפיה, לא גדולה, מושלגת (המסלולים נגמרים ממש בעיר) ומקושטת. כולם מדברים אנגלית שוטפת ורובם בכלל בריטים, שבאו לעבוד שם למשך העונה.
המלון: Karlshof - שלושה כוכבים, במסגרת חבילה של אופיר טורס. ממוקם קצת רחוק מהמרכז - מרחק רבע שעה הליכה עם נעלי סקי וציוד על הכתפיים, קצת פחות בנעליים רגילות. המלון נמצא בדיוק באמצע בין שתי תחנות של הסקי באס, כך שגם הפתרון הזה לא עוזר יותר מידי. בסוף הלכנו על מונית הלוך בבוקר ולפעמים גם מונית בדרך חזרה. לא זול, אבל עושה את העבודה. המלון עצמו חביב, חדרים בסיסיים, האוכל בערב איכותי למדי, אבל אין מבחר. ארוחת הבוקר סטנדרטית. השירות מעולה - כל אנשי המלון יצאו מגדרם לעזור לנו.
קניות: בעיירה ישנן כמה חנויות לציוד סקי, לא הרבה יותר מזה. במרחק חצי שעת נסיעה נמצאת העיירה Saalfelden - עיר חביבה עם חנויות בגדים והנעלה וגם חנויות ספורט.
לתחילת הכתבה
האתר וחווית הגלישה
האתר מדהים! מספיק גדול לשבוע גלישה בלי לחזור על המסלולים. האתר מתאפיין במסלולים רחבים מאוד, רובם כחולים (בדרגות שונות של כחול), חלקם אדומים ויש בודדים שחורים. אתר מושלם לאנשים שלא מחפשים להתאבד, אלא באים כדי ליהנות מהגלישה. היינו חבורה מגוונת מבחינת רמות וכולנו נהנינו. המתחילים גיוונו בין ארבעה אזורים שונים במשך השבוע, שהתאימו לרמה שלהם, הבינוניים יכלו לשפר טכניקה במסלולים הלא תלולים. לסנובורדיסטים היה מספיק אוף פיסט בשביל להרגיש קרביים, ולמתקדמת הפחדנית היו המון מסלולים ארוכים עד אין קץ, כדי לגלוש בהנאה בלי לנסות לשרוד. זהו אתר מעולה לקבוצות עם הבדלי רמות, מעולה למתחילים ולבינוניים. יחד עם זאת, נראה לי שהוא לא הכי מאתגר (אבל לא בדקתי).
בית ספר לסקי: לקחנו שיעורים בבית ספר Skischule Fürstauer. השיעורים אורכים יום שלם, מעשר עד שלוש וחצי, כשעוצרים ביחד כל הקבוצה להפסקת צהרים בהרים. המורים בכל הרמות היו מעולים. לקחנו בין שלושה לחמישה ימים של שיעורים.
מסעדות על ההר יש בכל חור, אבל, למרבה הצער, הן אינן מצויינות על מפת המסלולים, כך שאי אפשר לתכנן מראש נקודות מפגש ועצירה מבלי להגיע קודם למקום. רוב המסעדות הן בהגשה עם מלצרים, לא ראיתי הרבה בשיטת הבופה. בסך הכל, מוגש שם אוכל סטנדרטי של מסעדות גולשים. נתקלתי לראשונה במושג Ski Water, שזה בעברית "מיץ פטל", רץ שם חזק.
האתר מורכב מחיבור של שני מרחבי גלישה: זאלבאך והינטרגלם. ככלל, המעליות בהינטרגלם הן טובות יותר. בזאלבאך יש יותר מעליות סטייל החרמון - שניים-שלושה מושבים לא מרופדים, שמגיעים במהירות ולוקחים איתם את מי שלא יציב. בהינטרגלם השקיעו יותר. באופן כללי לא היו יותר מידי תורים ברכבלים (שבוע אחרון של ינואר), אבל המסלולים היו די צפופים.
הכי אהבתי את המסלולים הארוכים ביותר - מסלול 46, שיורד עד לעיירה, מסלול שבעת הק"מ 2B ומסלול 88-90 באזור ליאולנג (אמור להיות עם נוף מדהים, לנו היה ערפל).
אפרה סקי
הבאר הפופולרי ביותר בעיירה הוא הבאואר, אשר מקפיד על מסורת שירי ה"היי היי" הגרמנים, עם גלו וויין והרבה מאוד בירה. המקום עמוס וצפוף, אבל פחות שמייח מאשר הקושטאל באישגיל. האנשים יותר מבוגרים ופחות התחברנו לאווירה. חוץ מזה, בכל חור אפשר לשמוע מוסיקה. יש מועדון ריקודים ב-Castello, שהחברות האיריות מהקבוצה בילו שם הרבה. יש איזה פאב בשם בובי (או משהו כזה), אבל האמת, שהחופשה הזאת היתה יותר בסימן מנוחה ולא השקענו הרבה מעבר למפגש אחרי הגלישה.
באמצע השבוע היתה מסיבה של בית הספר - עולים להר למעלה בחתולי שלג ויורדים במזחלות, החברים לקבוצה מאוד נהנו.
לתחילת הכתבה
אטרקציות
בדרך החוצה מאזור הסקי יש מסלול של קארטינג בשלג, למי שמסוגל לנסוע מהר במינוס עשר מעלות. ראינו גם הרבה כדורים פורחים באוויר בימים שטופי השמש.
בסך הכל, נהנינו עד מאוד בחופשה. האתר מומלץ - ישנו סיכוי גדול שעוד נחזור לשם, בהרכב זה או אחר. משום מה, הישראלים עוד לא גילו אותו, כמעט ולא שמענו עברית במשך השבוע.
לתחילת הכתבה
צילום: שחר בלום
