רקע
בתחילת מרץ חזרנו אני ועוד חבר שכינויו להלן "מסלול שחור" משבוע נפלא בסאאלבך-הינטרגלם. אני גולש שבוע שני ואילו "מסלול שחור" הוא גולש מתקדם בעל ותק של קרוב לעשור, הגומע שחורים בלי חשבון. למה בחרתי בסאאלבך? כי האתר ידוע ברמת הדרכה גבוהה (תשעה בתי ספר ותיקים, המתחרים זה בזה) וידוע כאתר מומלץ לרמת Intermediate. בנוסף יש בו אפרה סקי משובח. אם לסכם - קיבלתי הדרכה מעולה והתקדמתי מאוד. נהניתי מהמסלולים היפהפיים, מאיכות שלג גבוהה ומאפרה סקי טוב. באתר 124 מסלולים באורך כולל של 200 קילומטר, מתוכם שישה שחורים וכל השאר מתחלקים חצי חצי לכחולים ואדומים. אני גלשתי בכל אזורי האתר במהלך ששת ימים. "מסלול שחור" גמר לחרוש את רוב המסלולים במשך ארבעה ימים, אך התגעגע למסלולים יותר אתגריים בסטנדרטים שלו. האלטרנטיבה להמשך מבחינתו הייתה יום גלישה נוסף בצל- אם- זה וקפרון, הנמצאים די קרוב לסאאלבך ( במרחק 21 קילומטרים). אני שומר לסוף את התודה לאנשי הפורום שתרמו לי מעצותיהם.
תחילה לגבי הגאוגרפיה של האזור: שתי העיירות סאאלבך והינטרגלם יושבות בעמק צר וארוך (ממערב למזרח), שכביש אחד מרכזי באורך חמישה קילומטרים מחבר בינהן. הבתים פזורים בעיקר לאורך הכביש המרכזי (ולא לרוחבו). קיימים מספר כבישים קצרים (באורך מאות מטרים), המתפצלים מהכביש המרכזי ומטפסים במעלה ההר ובסופם קבוצות בתים נוספות. זמן הנסיעה בין סאאלבך להינטרלם הוא חמש דקות. קיימת עיירה שלישית נוספת במתחם-לאוגנג (Leogang), הנמצאת צפונית לסאאלבך מרחק אוירי של חמישה עשר קילומטרים, אך מעברו השני של רכס ההרים. לפיכך אין כביש ישיר בין סאאלבך ולאוגנג וזמן הנסיעה בינהן הוא ארבעים דקות. כל מסלולי הסקי נמצאים מעל לעיירות בגבהים שבין 1000 ל-2000 מטר. למרות גובהו הנמוך יחסית של האתר מתקיימים בו תנאי מיקרו אקלים, המאפשרים גלישה מדצמבר עד תחילת אפריל. כדי להגיע למסלולים בהר יש לקחת אחת משמונה הגונדולות הראשיות בעמק: שתיים שיוצאות מסאאלבך, שלוש שיוצאות מהינטרגלם, שתיים שיוצאות מערבית להינטרגלם ואחת שיוצאת מזרחית לסאאלבך. הגונדולות בין העיירות מרוחקות זו מזו ויש להעזר ב- Ski Bus על מנת לנוע בינהן. הגונדולות בתוך העיירות מרוחקות עד מאות מטרים זו מזו- מרחק שיש לעשותו ברגל.
הגעה לאתר
ניתן להגיע לאתר בתחבורה ציבורית (ברכבת עד צל- אם- זה ומשם באוטובוס) או בשרות הסעות (בשבתות בלבד, עלות- כמאה יורו הלוך ושוב), אבל ההמלצה שלי היא להגיע ברכב שכור. לחילופין אם בכל זאת נעזרים בהסעות - חשוב מאוד להתמקם ממש במרכז סאאלבך (רדיוס של לא יותר מ-200 מטר מהכנסיה) או במרכז הינטרגלם. מי שברשותו רכב יוכל להגיע בנוחות לגונדולות הרחוקות (חניה חינם עד 18:00) ובזמן אפרה סקי יוכל להגיע למרכזי הבילוי. למי שאין רכב והמלון שלו נמצא במעלה ההר או מרוחק ממרכז סאאלבך - צפויה חוויה לא נעימה של צעידה ממושכת, לעיתים בשבילים חלקלקים. ישנו שרות Ski-Bus, הפועל בין השעות 9:00 ל-18:00 ועובר כל עשרים דקות באחת מעשרים התחנות לאורך העמק (חינם עם סקי פס). לסיכום: למי שאין רכב - שידאג לקחת מלון, הקרוב מאוד לאחד ממרכזי הערים (הכי טוב למרכז סאאלבך) או קרוב לאחת מתחנות ה-Ski-Bus.
אנחנו שכרנו רכב Ford Focus (במחיר -238יורו לשבוע ב-Sixt ), כולל צמיגי חורף - מה שהוכיח עצמו כבעל חשיבות רבה, שכן במהלך כל השבוע נסענו על שלג/קרח ולא נתקלנו אף פעם בבעיה של החלקה. השרות של Sixt היה יעיל, הן בקבלת הרכב והן בהחזרתו. אפילו נתנו לנו GPS בלי שביקשנו ומכיון שנחתנו ב-9:30 והיה לנו זמן, הזנו את ה-GPS בכתובות במרכז מינכן - ותוך חצי שעה כבר היינו שם... הגענו ביום שישי כדי להמנע מהפקקים של יום שבת. הנסיעה לסאאלבך ארכה 3.5 שעות ולקראת 17:00 היינו בעיירה.
חשוב: נסיעה באוטוסטרדות באוסטריה מחייבת מדבקה מיוחדת, הנרכשת בתחנות הדלק ועלותה כשמונה יורו. אם נתפסים באוטוסטרדה ללא המדבקה עלולים להקנס בלמעלה ממאה יורו. אלא מה? ניתן להגיע ממינכן לסאאלבך בדרך העוזבת את האוטוסטרדה עוד בתחומי גרמניה ואז אין צורך במדבקה. זאת לא דרך עקיפה, להיפך, זו הדרך הקצרה ביותר: נוסעים מזרחה על כביש A8 ויורדים ביציאה 112. משם נוסעים בכבישים 306, 305, 178 ו-311. חובה לנסוע עם מפת כבישים.
במהלך השבוע ביקרנו הן בסאאלבך והן בהינטרגלם (ו"מסלול שחור" אף גלש ללאוגנג) ובהשוואה ביניהן סאאלבך עדיפה. סאאלבך יפהפייה, עם עצים המוארים בנוריות ומדרחוב סביב הכנסיה. בשתי העיירות ישנם שרותים דומים: בתי ספר לסקי, ברים, מועדוני ריקודים, מסעדות וכו`, אבל בסאאלבך יש מכל אלה יותר ובסך הכל יותר חן ואוירה. סאאלבך פונה לקהל צעיר בעוד שהינטרגלם פונה יותר למשפחות ולקהל המחפש אוירה שקטה. הינטרגלם אף זולה קצת יותר. לאוגנג היא הקטנה מבין כולן ועקב ניתוקה הגאוגרפי הכי פחות אטרקטיבית. סיור במדרחוב של סאאלבך יפגיש אתכם עם רוב האטרקציות החיוניות: חנויות להשכרת ציוד, סופר מרקט, בתי ספר לסקי, ברים, מועדוני ריקודים (בינהם Castello), מסעדות ומלונות והכל במרחק קצר אחד מהשני. מועדון הריקודים המיתולוגי Bauer נמצא ברחוב מעל לכנסיה.
אנחנו התאכסנו בפנסיון Talheim בפרברי הינטרגלם. מצאנו אותו באתר האינטרנט של סאאלבך. בזכות הרכב לא דאגנו לגבי המרחקים. הפנסיון בגובה שתי קומות עם מספר מועט של חדרים, רובם חדרים ליחיד או דירה לארבעה והאוירה מאוד שקטה. קיבלתי חדר קטן ליחיד (השרותים של החדר - חיצוניים). לעומת החדרים הקטנים, הפנסיון היה פונקציונלי בדברים המהותיים: נקי ללא דופי, החלפת מגבות כל יום, סאונה, חדר סקי כולל צינורות חימום לייבוש נעליים, זכות לכניסה חופשית לבריכה הציבורית בהינטרלגם, רדיו, טלויזיה (אך לא טלפון), ארוחת בוקר מלאה ואפשרות לארוחת ערב בתוספת תשלום. הסיבה העיקרית לבחירת פנסיון זה: יחס עלות-תמורה טוב - שילמנו 37 יורו ליום לאדם, תוספת של 10 יורו לארוחת ערב (מנת פתיחה, עיקרית וקינוח, מרק גולש מצוין, שאר המנות טובות). תשלום מקדמה נעשה באמצעות העברה בנקאית בלבד (עמלה - 30$). בעלי הפנסיון דוברי גרמנית בלבד ותקשורת באנגלית יכולה להתנהל רק עם הבן ששמו האנס. היינו הישראלים היחידים בפנסיון. שאר אורחי הפנסיון היו משפחות אוסטריות שנראה שבאופן מסורתי עושות את חופשתן שם. כתובת אתר הפנסיון: www.talheim.at בגרמניה בלבד.
הדרכה
לאחר שקראתי את הדיווח של איה ולאור המלצותיה החלטתי לקחת שיעורי סקי קבוצתיים ב-Skischule Frustauer, שאיתם ניתן לשלב חבילה הכוללת השכרת מגלשיים ב-Inter Sport במחיר מצוין (5 ימי הדרכה + 6 ימי השכרת מגלשיים ב- 174 יורו). למדריכה שלנו קראו Daggie (כינוי חיבה כלשהו בגרמנית) שהייתה מעולה: בעלת ותק של 30 שנות הדרכה, בנוסף להיותה מורה לגאוגרפיה וחינוך גופני. פרט ללימודי סקי Daggie העשירה אותנו בידע על הסביבה. ממרומי Wildenkarkogel ראינו את הקרחון של קפרון ואת צל- אם- זה (שבעתיד יאוחדו עם מתחם סאאלבך). כל הקבוצה השתפרה מאוד במהלך 5 ימי ההדרכה. Daggie נותנת שיעורים פרטיים בימי שישי ושבת. היא עובדת קבועה בבית הספר וניתן לנסות לתאם הצטרפות לקבוצה שלה. משך ההדרכה בקבוצה: 4.5 שעות, לא כולל הפסקת צהריים של שעה בבקתה על ההר.
מסלולי הסקי
כאמור, באתר 124 מסלולים, מהם 6 שחורים והשאר מתחלקים חצי-חצי לכחולים ואדומים. החלוקה לא תמיד ברורה: חלק מהמסלולים הכחולים בעלי מקטעים אדמדמים וחלק מהמסלולים האדומים קלים למדי. בסה"כ המסלולים לא קשים (בעיקר בזכות רוחב המסלולים, המגיע לעיתים למעל 100 מטר) ומתאימים לרמת מתחילים-בינוניים. מבין המסלולים השחורים (ש"מסלול שחור" עשה) - מסלול 14 הוא האנכי והקשה מכולם באורך שלושה ק"מ. מסלול 15 (אף הוא שחור) קצר יותר. שניהם יוצאים ממעלית-Zwolderkogel שבהינטרגלם. כל המסלולים נמצאים מעל לעיירות ומספר גונדולות שיוצאות מהעיירות מובילות אליהם. (הערה: במפת מסלולי האתר צד צפון נמצא בצדה הימני של המפה ולא בצד העליון כפי שבדרך כלל מקובל).
כל יום חרשנו אזור אחר באתר עם כיוון תנועת השעון. ניתן בהחלט לתכנן תואי גלישה יומי שיש בו רק גלישה (ללא הליכה) תוך שימוש בקישוריות בין המסלולים, אך צריך לעשות זאת בקפידה: טעות ניווט קטנה עלולה לעלות בזמן רב, למשל ירידה במסלול כחול 68 מביאה לנקודה (Viehhofen), המרוחקת מסאאלבך מספר קילומטרים. האפשרות הסבירה להחלץ מנקודה זו היא המתנה ל-Ski Bus העובר שם פעם בשעה. אבל אין ממה לחשוש: השילוט באתר מעולה וקשה מאוד להתבלבל. הדרך ההגיונית לגלישה באתר היא סיבובית (עם או נגד כוון השעון). אם מתעקשים לחרוג מההתקדמות הסיבובית, נניח לחתוך בקו ישר מדרום לצפון - חייבים לרדת מההר לעמק וללכת (לעיתים מאות מטרים) לגונדולה אחרת, המעלה למסלולים הצפוניים.
המסלולים הנמוכים הקרובים לעמק היו פה ושם קרחיים, אך שאר המסלולים, בעיקר הגבוהים, היו מכוסים בתחילת כל יום בשלג טרי. הטמפרטורות באתר נעו בין 3- בעמק ל- 16- על ההר. רוב הזמן לא נשבו רוחות, אך גם בזמן סופה (היתה אחת כזו) המעליות המשיכו לעבוד (אלא אם כן הרוחות החזקות היו מטלטלות אותן יתר על המידה) ובנוסף אליהן - תותחי השלג הגדולים. כך גם חתולי השלג, שדאגו להדק את המסלולים גם במהלך היום. סה"כ תחזוקה מופתית של המסלולים. היחס בין גולשי סקי לגולשי סנובורד היה 1:2 לטובת גולשי הסקי.
פירוט מסלולים לפי גונדולות
Kohlmaisgipfelbahn - לכוון צפון. יוצאת מסאאלבך. הרבה מסלולים כחולים ואדומים שיורדים חזרה לסאאלבך. בקתת ההרים Thurneralm שעל מסלול 10 מעוצבת בסגנון עץ עתיק מסורתי ומגישה מנות גדושות. יש להם בר הגשה חיצוני עם מרפסת נוף לימים של שמש (לא במקרה שלי) ואפל שטרודל ברוטב וניל מצוין. שמעתי שכאן הבירה הזולה ביותר (אבל לא טרחתי לאמת). חזרנו לשם פעם נוספת לאפרה סקי לילי עם גלישה לילית לאור פנסים (16 יורו). הזכרתי את האפל שטרודל, אבל חשוב לי לציין שממש אין צורך לרוץ ולחפש. כל בקתה בעלת אופי וקסם משלה. גם תפריט האוכל והמחירים די אחידים בכל המקומות אליהם נכנסתי: בכולם מוגש מרק הגולש, הספגטי בולונז, האפל שטרודל הניוקי גבינה ושאר תבשילים אוסטריים מסורתיים. הבשורות הטובות הן שלא גיליתי נפילות. כל המנות ברמה גבוהה ומאוד משביעות. אז תזרמו על ההר וכשתרגישו רעב תעצרו בבקתה הסמוכה למקומכם תהנו מהנוף או מהעיצוב וכנראה שלא תתאכזבו.
Schattberg Ost - לכוון דרום. יוצאת מסאאלבך. למתקדמים: מסלול 1 שחור באורך 4 קילומטרים. ל-Intermediate: מסלול 4 הכחול מצוין לתרגול. חזרנו עליו פעמים רבות. אכלנו בפסגה בנקודת סיום המעלית ב-Sky Rest מול כל הנוף הפנורמי (לכו על מנת הצ`ילי). בהמשך ירדנו במסלול יפה כחול 2A ו- 2B, שאורכו 7 קילומטרים מטה לעמק (סיום מספר קילומטרים מזרחית לעיירה סאאלבך) ומשם מתחברת אליו ישירות גונדולת Wildenkarkogel לכוון צפון.
Wildenkarkogel - לכוון צפון. יוצאת מזרחית לסאאלבך. מפסגת הגונדולה ניתן להתחיל את הגלישה לעיירה הקטנה של ליאוגנג או לחזור לכוון סאאלבך (כפי שעשינו במסלולים כחולים 65 57 ו-51). הרכס הצפוני של סאאלבך נמצא באור השמש בעוד הרכס הדרומי מוצל. מי שחולם לראות את עצמו בזמן גלישה יוכל להגשים זאת חלקית כאן (על המדרונות הצפוניים): בשעות אחר הצהריים עם הגלישה לסאאלבך השמש בגבינו וניתן לצפות בצל של עצמנו גולשים.
