האוכל בזאלבאך

עבורנו, סקי קרוב מאוד לפעילויות בים: כשהריגוש נגמר, רעב עצום מחליף את מקומו. סקי מעורר את התאבון, ולא בכדי "ווינר שניצל" ו"אפאל שטרודל" הם שמותיה הנרדפים של בירת הסקי האירופית. אבל יש כאן עוד מגוון מאכלים מקומיים שרק צריך להצליח להזמין מהתפריט הגרמני -; והתענוג צרוף: גולש זופה מיט (=עם) ברוט, טירולרגרושטל (תפו"א מטוגן עם ביצה), הקסה מבשר לבן (בהכנה מיוחדת מראש), קייזרשמרן (חתיכות פנקייק עם רוטב פירות בייתי), נודל על גווניו (הגירסה האוסטרית לניוקי בתוספת מכובדת של גבינה צהובה), גרמקנודל (הר בצק מאודה ממולא בריבת שזיפים עליו אבקת סוכר ופרג) עם רוטב וניל או חמאה. דס איסט זר שמקט!

ככלל, המנות זולות יותר במסעדות שבהר ויקרות יותר בעיירה עצמה. האהובה עלינו היא מסעדת מלון קטנה ומלאה בשם Mitteler (במיוחד הקורדון בלו והאפאל שטרודל שלהם). הפיצה הכי טובה בעיר מוצעת במחירים סבירים מאוד במסעדה האיטלקית Bodega. אנו ממליצים בחום לנסות את ה-Schweins Haxe שבמסעדת מייסלם שעל ההר (יש להזמין את המנה מראש). בתחרות השניצל שערכנו אף מקום לא זכה בניצחון מוחץ, על כן אנו נמנעים מלהמליץ. אבר דס שפילה קיינה רולה! אלס יסיט גוט!

למי שכיסו פחות עמוק, יש לא מעט פתרונות לתזונה זולה בזאלבאך. יש סניפים לשלוש רשתות מזון בעיירה עצמה, בהם ניתן לקנות מצרכים להכנת ארוחות קלילות ומהירות. ב"פריש" וב"ספאר" אפשר לקנות סנדוויצ'ים או לבקש שיכינו לכם, על פי רצונכם, בבופה הנקניקים והגבינות של המקום (1.5-3 יורו). מחוץ ל"בילה" ישנו דוכן עוף בגריל (החל משלושה יורו), וישנם שלושה מקומות שמציעים קבבים, נקניקיות והמבורגרים בעיירה (2.5-4.5 למנה). בשתי המאפיות אפשר לפתוח את הבוקר עם קפה ומאפה במחירים אטרקטיביים. מאפים טובים אפשר למצוא גם ברשתות המזון (בדגש מאפי פרג), כמו גם בקבוקי משקה אלכוהוליים קטנים וחבילות חיסכון של חטיפי שוקולד - ציידה חשובה לרגעי המנוחה על הליפטים.

לתחילת הכתבה

בתי הספר לסקי בזאלבאך

יש ארבעה בתי ספר לסקי בעיירה, המרכזיים הם: SnowAcdamy ו- Furstauer. לראשון שלושה סניפים ברחבי זאלבאך, כאשר הראשי נמצא בכיכר המרכזית של העיירה. ניתן להזמין מדריכים פרטיים בשפות: אנגלית, גרמנית, הולנדית, צרפתית, רוסית, והכי חשוב בעברית! (כאן איל נכנס לתמונה... ולכן גם יש בידנו לפרט עליו יותר). אפשר להשתלב בקבוצות של עד עשרה אנשים, כששפות ההדרכה הן אנגלית או גרמנית בדרך כלל, ואפשר להשכיר ציוד מתוחזק היטב. היתרון המרכזי של בית ספר זה הוא המרחב הפרטי המיועד לילדים ולגולשים מתחילים (ממוקם לצד המלון המשפחתי של הבעלים). במקום יש משטחי החלקה מתונים, מסועים ומשחקים לילדים. בכניסה לעיירה, ליד המעלית שאטברג, נמצא ביה"ס הגדול השני של זאלבאך. גם הוא מציע שיעורים במגוון שפות (להוציא עברית) וגם שם כמובן, רוב המדריכים הם חבר'ה צעירים מכל רחבי אירופה. לשני בתי הספר אפשר להזמין שיעורים מבעוד מועד דרך האינטרנט, המחירים כמעט זהים, אולם רק כך ניתן להבטיח את שפת הדרכה.

לתחילת הכתבה

ספא ומידע נוסף

האוסטרים אוהבים להלך ברחבי הספא ולשבת בסאונה הפינית עירומים. ברוב המקומות הפנימו שמשפחות תיירים לא תמיד מצליחות לעמוד במשימת חשיפת הגוף, על כן אפשר להירגע ולהשתלב בנוף הזר בבגד ים או במגבת. הספא שבמלון Post מציע בריכה בשלג. ברוב בתי המלון תמצאו דלת שפונה אל החוץ, אל מה שמכונה בפשטות "חדר צינון". ניתן לקבל עיסוי עבור סכום פעוט של 68 יורו לשעה ברוב המלונות או בסלון Eva, משם נשלחות המעסות למלונות בעיירה (מי אמר מונפול ?!). אגב, גם שכר המעסות ומדריכי הסקי, כמו גם המלצרים ושאר העובדים -; זהה (שבעה יורו לשעה, 1200 יורו שכר חודשי, 300 יורו שכירות לחדר בדירה משותפת, 1 יורו לחלב ושני יורו ללחם בממוצע).

השירות בהרים האוסטריים מזכיר לנו את ההיסטוריה. כמובן שישנם לא מעט אנשים אדיבים שמוכנים לעזור, אולם ככלל, השירות הטוב שמור לרגעי השמש או ללקוח שעושה רושם שייתן טיפ גדול. האוסטרים, שמאיישים את תפקידי נותני השירות בעיירה, הם יושבי המקום או חבר'ה צעירים שהגיעו הנה כדי לבלות בעונה. דומה שאת חלקם מעסיקים השלג או חיי הלילה הצפויים יותר מאשר עבודת השירות. מאחר ורוב בעלי העסקים מאוד לחוצים לשמור על הכנסה גבוהה במהלך כל העונה, הלחץ משפיע לעיתים מטה בשרשרת השירות. מי שנגזר עליו לכבד את חוזה העבודה על אף השכר הזעום וגלי העצבים של הבוס לא תמיד מתפנה להגדיל ראש וללוות משפט בחיוך.

למעשה, כמחצית מעובדי המקום הם עובדים עונתיים, רובם עובדים חוזרים שנהנים לשוב לכאן מדי חורף. "מה מחזיר אותם הנה?" אנחנו שואלים את עצמנו לנוכח שיעור החיסכון הנמוך, יוקר המחייה וחיי התרבות המוגבלים שאנחנו חובים על בשרנו. אין הסבר אחר להתמסרות חסרת ההגיון הזו פרט לאופי. יש פה לא מעט רוסים, שמפעילים ומתחזקים את פעילות המלונות, הם נמנעים מלבזבז את כספם בברים או במסעדות וחוסכים כל גרוש. הרבה גרמנים ואוסטרים צעירים (18-24) במגזר השירות הפרונטלי ממוקדים בעינייני הוא והיא, יוצרים כאן קליקות ובולעים כל כוס משקה כאילו היא שיקוי לחיי נצח. יש ערב רב של מוצאים למדריכי הסקי, חלקם בגילאים צעירים מאוד (מגשימים חלום) וחלקם מבוגרים, שמגיעים הנה בהתמדה מדי שנה, שיכורים מהסטטוס ומתנהגים כאילו הם שתו את השיקוי ההוא בגיל צעיר ומאז לא השתנה דבר (לרוב גרושים או שלא נישאו מעולם). קשה למצוא עובדים חוזרים בגילאי הביניים. נראה שאנחנו משתייכים לקבוצה לא סבירה זו של עובדים -; אנחנו בשולי הגיל הבעייתי. אנחנו ממצים כל יום כאן ונהנים בטירוף, בעיקר כשברור לנו שזו תקופה חד פעמית. בפעם הבאה נשמח לעבור מאתר לאתר, תוך שאנחנו ממשיכים לבנות לעצמנו בית עם אחיזה יציבה יותר במציאות. התגלגלנו למסקנה הזו כשהמשפחה, שהגיעה לביקור, סיפרה לנו על האסון בטהיטי, באיחור של שבוע...

איך מתעדכנים כאן? יש מחשב עם חיבור לאינטרנט לשימוש הכלל בסניף הבנק הורוד בכיכר של זאלבאך, ויש ספסלים מרופדים בלובי הבנק, מהם יש קליטה סבירה לרשת חינמית (במידה ויש לכם אמצעי משלכם). רוב המלונות יתנו לכם סיסמא לגלישה על הרשת הפרטית שלהם בעבור שלושה-שבעה יורו לשעה (הזול מכולם הוא הברגרס-ספורט ליד הכיכר). במידה ואין לכם מחשב, תוכלו לגלוש בבית הספר לסנואובורד "בורד-אט" שליד המאפייה הקטנה והבר של בובי. אם אתם כבר שם, תמשיכו מטה ופנו שמאלה אל הכביש המוביל לעיירה, וממש אחרי תחנת המשטרה תוכלו למצוא את סניף הדואר. שם תוכלו לרכוש כרטיס סים מקומי לפלאפונים המשפחתיים (15 יורו לכרטיס בעיירה, כולל 5 יורו לזמן אויר, 5 יורו לסים בזלצבורג או כל עיר רגילה אחרת). ניתן לרכוש כרטיסי סים מקומיים גם בחנות העיתונים והסיגרים שמתחת למלון ובר "אווה", בשעות פעילות גמישות יותר.

ומשום קשיי ההתחברות לעולם החיצון, אנו שמחים להעביר את הידיעה המשמחת: סוכנות נסיעות ישראלית בשם פינגווין טורס מוציאה קבוצה מאורגנת של משפחות ישראליות לזאלבאך אחת בשנה לפחות, עם ליווי מדריכים של איגוד הסקי הישראלי. מניסיוניינו וניסיון משפחה וחברים - ההדרכה, האירגון, ואיכות הנוסעים הופכים את הנסיעות הללו לחוויה מוצלחת מאד להורים ולילדים כאחד. הקבוצה הקרובה עתידה להגיע הנה בפורים, ואנו מצפים לחבר'ה בקוצר רוח! אין כמו מסה של ישראלים צפופים באפרה סקי כדי להרגיש בבית, אין כמו הומור ישראלי, שיחות נוסטלגיות על חומוס וקרמבו, ועידכונים מהעולם החיצון.

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה