קצת עלינו
דנה ואני גולשי סנובורד עם נסיון של כ-4 שבועות, אבל מבחינת טכניקה קרובים יותר לשבוע שני. בנסיעות השלג אנחנו מחפשים את השילוב המנצח של גלישה, נוף, התאווררות מהשיגרה ואוכל טוב... לעומת זאת חרישה על כל מסלול וכל אוף-פיסט בסביבה הם לא הקטע, ומסיבות עד אור הבוקר - טוב ויפה, אבל בדרך כלל לא פרקטי אחרי יום שלם על המדרונות . בסך הכל אהבנו מאוד את זאלבך, וחזרנו עמוסי זכרונות טובים ובעיקר עם חשק לעוד. אי אפשר לומר שהכל היה מושלם, כפי שתראו בהמשך.
הגעה והאתר
הנסיעה ברכב שכור ממינכן ארכה כ-3 שעות בכל כיוון, ללא עומס בכבישים. מנהלת הפנסיון הסבירה ש"אם הכל משתבש", הנסיעה אורכת 5 שעות. השיבוש היחיד אצלנו היה שלג שירד בנסיעה חזרה למינכן - הכביש אמנם לא נחסם לגמרי, אבל הנהיגה היתה קצת מפחידה, בעיקר בחלק הראשון בו נסענו בחושך מוחלט... מזל ששמענו להמלצות בפורום והתעקשנו על רכב עם צמיגי חורף. סוכנת הנסיעות ניסתה בהתחלה לטעון שזה לא נחוץ - אז זהו, שכן! לשרשרות השלג לא נזקקנו, אלא רק לנהיגה איטית וזהירה במיוחד. אפשר להגיע לזאלבך גם בתחבורה ציבורית: אוטובוס ממינכן ל-Zell am See, משם Shuttle לכפר. צריך לבדוק מראש ששעות הפעילות של הרכבת והשאטל תואמים את זמן הנחיתה וההמראה שלכם. נראה שזו אינה אופציה סבירה למי שמגיע בטיסות הצ`רטר של שבת בבוקר.
שני הכפרים Saalbach ו-Hinterglemm דומים למדי, וכמעט מחוברים זה לזה. ניתן להגיע מהאחד לשני בקלות יחסית בגלישה, ועוד יותר על ידי ski bus. הכפר השלישי במשפחה נקרא Leogang. גם הוא נגיש בגלישה, אבל בגלל מיקומו מהעבר השני של הרכס, זמן הנסיעה לשם מזאלבך הוא כ-40 דקות. זאלבך מצטיין במראה ובאווירה - בנייה מסורתית ללא מלונות גדולים, כמעט נקי ממכוניות, קומפקטי, מקושט לתפארת ומזמין. הזמנו חדר בפנסיון Norika על בסיס לינה וארוחת בוקר (כ-40 יורו לאדם ללילה). המקום היה ללא דופי: מסודר ונקי, חדר סקי מחומם, אופציה למרק גולש וקפה אחה"צ, סאונה (פרטית, עם הזמנה מראש) אינטרנט חינם, כמעט צמוד למעלית Schattberg ומרחק הליכה מהשאר, יחס אדיב וחברותי באנגלית מושלמת.
מבחינת אינטראקציה עם המארחים והמבקרים: למדנו כמה משפטים בגרמנית לפני הנסיעה, בעיקר לשם הנימוס. בפועל תיקשרנו עם כולם באנגלית בלי שום בעיה. בכל מקום התקבלנו בחיוך, ומספר אנשים אף הציעו לנו עזרה מיוזמתם (למשל ההוא שראה אותנו מחכים ל-Ski bus במקום הלא נכון, וחצה את הכביש כדי לכוון אותנו לתחנה). חוויה קצת שונה היתה לגולש בריטי אחד שהתחבר אלינו במהלך השבוע. הוריו ממוצא ג`מייקני, והוא עצמו אחד מכהי-העור הבודדים שראינו בסביבה. היו גולשים שויתרו על ההזדמנות לנסוע איתו במעלית, או הסתכלו עליו בצורה משונה ברחוב, או (אחרי כמה בירות, כנראה) פשוט פרצו בצחוק כשעבר לידם. בסיכומו של דבר הוא נהנה מהסקי, אבל לא בטוח שיראו אותו שוב באוסטריה.
הגלישה
ה-Skicircus (המרחב המשותף של Saalbach-Hinterglemm-Leogang) הוא אתר מפותח, מודרני ואטרקטיבי. הקישוריות בדרך כלל נוחה מאוד, והמעליות חדישות ועומדות במשימה בכבוד (פרט אולי ל-Bernkogel, מעלית מיושנת יחסית שמהווה קישור עיקרי מזאלבך למסלולי הינטרגלם, וצוברת תור ארוך וצפוף בין 10:00 ל-11:00 בבוקר). רוב המסלולים עוברים בין העצים ביער האלפיני (המקסים). בעליה לפסגות, קחו רגע לספוג את הנוף הפנורמי, לפני שמתחילים לגלוש... עבורנו, הגלישה שם היתה לעתים עבודה קשה. אף שראינו על המדרונות לא מעט סנובורדיסטים, בזאלבך עדיין שולטים גולשי הסקי. היחסים בין שתי הקבוצות לא הכי תקינים, ונרשמו כמה מקרים של "גלישה עויינת" (התזה לא-הכרחית של שלג, עמידה הפגנתית בדרכנו כשאפשר היה בקלות לזוז הצידה, וכו`).
המסלולים הכחולים בזאלבך נחלקים לשני סוגים: זה שתלול מספיק בשביל להרוויח סימון אדום באתרים מכובדים אחרים, והסוג הצר וכמעט שטוח, שמעורר בסנובורדיסט מתחיל הרהורי כפירה על הסבה לסקי... באיזור Leogang, אליו לא הגענו, אמורים להיות מסלולים פתוחים ומתונים, שתפורים במיוחד לסנובורד. שם נמצאים גם ה-Snow parks עבור קהל הפריסטייל. במהלך השבוע היה עומס מורגש של גולשים, שאמנם לא התבטא בתורים למעלית, אבל תרם לשפע של מוגולס בכל מקום בשעות אחר הצהריים (למרות כל מאמצי היישור).
הדרכה ותנאי שלג
בזאלבך יש כ-9 בתי ספר לסקי. לקחנו שיעור קבוצתי של 3 שעות בכל יום (התחלנו משלושה ימים והוספנו עוד שלושה), ב-Snowboard Schule (אתר - www.board.at), שמתמחה בהדרכת סנובורד בלבד. על השכרת ציוד ו-6 שיעורים שילמנו 258 יורו כל אחד. ההדרכה (בקבוצה של 5 דוברי אנגלית, עם זאטוט הולנדי בן 19 בשם מיקי כמדריך) כללה הרבה עבודה על טכניקה, וקצת פריסטייל בסיסי. ביום האחרון בנינו מקפצה קטנה, והתאמנו על התרסקויות לתוך הפאודר.
מבחינת תנאי השלג: בתחילת השבוע גלשנו בשמש, שזרחה במקום גם במשך כל השבוע הקודם. איכות השלג היתה סבירה מינוס - איזורי קרח היוו בעיה, ותותחי השלג עמדו דוממים במשך היום כי הטמפרטורה היתה גבוהה מדי להפעלתם. ביום שלישי בלילה נפתחו ארובות השמיים, וברביעי כל האיזור כוסה בכמה עשרות ס"מ של פאודר - ששלחו את רוב גולשי הסקי להתחמם בבית, ואת הסנובורדיסטים להתפרע על המדרונות. עבורנו זו היתה התנסות ראשונה בגלישת deep snow - חווייה לא נורמלית!! ביום חמישי נשמרו התנאים הטובים, כאשר אחרי הצהריים השלג כבר נערם במוגולס ענקיים על המדרונות המרכזיים.
אפרה סקי ומסעדות
אז כאמור, הכותב הוא גולש עצלן, והאפרה-סקי האהוב עליו הוא מקלחת חמה ונימנום קל לפני ארוחת הערב... למבקר הממוצע בזאלבך יש סדר יום קצת אחר, ועל כך מעיד המבחר הענק של בארים, שמלאים עד אפס מקום בין 16:00 ל-18:00 אחר הצהריים. מהבאר עוברים לאחת המסעדות, ומשם לפאב אחר, וכן הלאה. קרוב לחצות עוד מסתובבות ברחוב קבוצות של גולשים, נעלי סקי לרגליהם, מגלשים מאוזנים על כתף אחת, שרים בגרמנית בקולי קולות בדרך למלון (או לפאב הבא, או לאחת המסיבות...). פאב הבית שלנו היה Bobby's, שאהוב על האורחים הבריטים (ונמצא דקת הליכה מהפנסיון). חוץ משתייה ומוזיקה יש שם מזנון לנישנושים, שולחן ביליארד, מסלולי באולינג ומשחקים אחרים.
את המסעדות בדקנו בצורה קצת יותר יסודית, והרי המסקנות:
- Hotel Mitterer - אוכל אוסטרי בכמויות, איכות טובה ומחירים סבירים (10-14 יורו למנה עיקרית). כדאי להזמין מקום מראש.
- Hotel Peter - תפריט דומה, מנות עיקריות עצומות ושוב מחיר סביר. המקום גדול אבל תמיד מלא - הזמנה מראש חובה. כדאי מאוד להזמין את סטייק הבית - פרט לעובדה שהסטייק עצמו מצויין, הוא מלווה בטקס משעשע שעורך בעל המקום, האנס פטר, כולל בדיחות על חשבון האורחים וקצת שירה בציבור (וגם מקבלים סינר עם לוגו המסעדה לקחת הביתה).
- Vitrine - מקום מעוצב היטב, עם אוכל מעולה בסגנון המזרח הרחוק. אבל יקררר...
- La Trattoria - מסעדה איטלקית חביבה ביותר, וחסכונית - הזמנו מנה אחת של אנטיפסטי ופיצה, ויצאנו מפוצצים.
- בנוסף היתה מסעדה שהתגלתה על ידי חברינו הבריטים, והציעה תפריט טעים ומגוון במחירים זולים יחסית. למרבה הצער מסתבר שאף אחד לא זוכר את שמה או איפה בדיוק היא ממוקמת... רמזים: ידוע שהיא לא משוייכת לאף מלון, לא נראית מהרחוב, והכניסה היא דרך מעבר קצר שיוצא ממדרחוב Schulstrasse.
בנוסף לעיל, מרחב הסקי מלא במסעדות הרים, וחלקן עורכות מסיבות אפרה-סקי ופועלות אל תוך הלילה. מקום חביב במיוחד להפסקת צהריים ביום שמש הוא התחנה העליונה של מעלית Schonleitenbahn - משתרעים על כיסא-נוח מול הנוף המדהים, ותופסים שלווה לצלילי דאנס גרמני מגוחך מעמדת הדי.ג`יי... במהלך השבוע רצוי לאכול הרבה ממרק הגולש האוסטרי המעולה. השוקו החם אצלם, לעומת זאת, דומה יותר למה שמגישים אצלנו בעבודה מאשר לתענוג הסמיך שמקובל באיטליה.
אטרקציות
עניין אחד שכדאי לנסות: בילוי ערב במסעדת הרים, עם חזרה במזחלת. הנוהל: אחרי צעדה קצרה במעלה ההר, עולים על Piste bully (חתול שלג עצום בגודלו) לנסיעה במעלה השביל לפונדק Spielbergalm לארוחת ערב, דרינקים וצחוקים בליווי נגן אקורדיון בלבוש מסורתי. כשמגיע הזמן לחזור - עולים על מזחלת ומשייטים במורד השביל, תוך התהפכויות וניווט בין מזחלות אחרות (שהתהפכו). זהירות מ-Piste bullies שבאים ממול. האתר מציע כמובן שפע אטרקציות אחרות, מבריכת שחייה (בהינטרגלם). דרך טרקים בשלג או טיפוס הרים, ועד למצנחי רחיפה.
לתחילת הכתבה
