טיסה והגעה לזאלבך

לאחר 4 שעות טיסה (חברת ארקיע), בגלל מה שהקברניט הגדיר כ"רוח נגדית" נחתנו בנמל התעופה הבינלאומי של מינכן. הגענו לנמל התעופה ורצנו לקחת את הרכבים בעוד שאר החברים חיכו למזוודות, עקב כך הקדמנו את כל התור ויצאנו במהרה בנסיעה לעבר אזור זאלבך (ב-2 רכבים שכורים). המרחק ברכב הוא סביב 3 שעות נסיעה. מזג האויר באזור היה אביבי למדי, לא ראינו טיפת שלג כל הדרך, עברנו כמה אתרים אחרים וראינו בדרך שרק במסלולים יש שלג (עם כתמים חומים גדולים). התפללנו שבאזור זאלבך יהיה אחרת אך הדיכאון תפס אותנו כאשר הגענו לזאלבך אינטרגלם וראינו שאין אף טיפה של שלג. השלג היחיד היה בטלוויזיה ועל המסלולים.

לתחילת הכתבה

המלון

הסדרנו את נושא השכרת הציוד בזמן קצר מאוד וביעילות אוסטרית טיפוסית. נכנסנו למלון Wolf, ארבעה כוכבים (יש גם שלושה באינטרגלם), קיבלנו חדרים תוך כמה דקות. מאחר שהחדרים היו נחמדים (רק נחמדים) שידרגנו בעוד 10 אירו לאדם לסויטות מדהימות עם פלזמות, כספת, אמבטיה מקלחון ומבט למסלול (מסתבר שחלונות שפונים לכיוון המסלול, ממש כמו לכיוון הים, עולה עוד). המסלול נמצא ממש ליד המלון, במרחק חצי דקת הליכה מהרכבל, שמזכיר במעט את האתרים הצרפתיים שיורדים לגלישה ישר מהחדר. כאן פשוט הולכים חצי דקה לרכבל - מצויין! ניתן גם לחזור למלון בגלישה עד המלון.

 המלון מצויין, אמנם 4 כוכבים, אבל השירות הוא 10 כוכבים. מדובר במלון שלא היו בו ישראלים וכנראה שרוב התיירים בו הם בריטים. האוכל במלון (היינו על בסיס חצי פנסיון) היה מעולה: ארוחת בוקר עם המון אפשרויות ואוכל מצויין, וארוחת הערב היא ההפתעה, כשבכל ערב התפריט משתנה. ערב אחד זה בופה, ובערב אחר אכלנו ארוחה עם 4 מזלגות, 4 סכינים כף וכפית - ארוחה שמסעדת פאר היתה לוקחת עליה 400 שקלים לאדם. גם השירות של המלצרים היה מעל ומעבר לכל מה שאדם סביר יכול להאמין - פשוט מדהימים.

לתחילת הכתבה

הסקי והאפרה-סקי

ביום ראשון קמנו במצב רוח לא משהו, לאור המצב העגום של השלג. עלינו כמה שיותר גבוה, אבל האתר נמוך יחסית (2000 מטר), ולכן לא היה ניתן לצפות לתנאים טובים, במיוחד שבשבועיים האחרונים לא ירד כלל שלג. גלשנו כל היום וחזרנו לקראת השעה 16:30 למלון. כשחזרנו הלכנו לג`קוזי ולסאונה שנמצאים בצד המלון באויר הפתוח ולקראת 20:00 בערב ניגשנו לאכול את ארוחת הערב. ביום השני הבטיחו לנו שלג שלא הגיע, אבל אנחנו גלשנו לאורך כל היום. ביום השלישי נפתחו השמיים ושלג לבן החל לכסות את המסלולים ואת העיירה שנמצאת בגובה של 1050 מטר. מזג האויר נעשה קריר יותר ותנאי הגלישה לא היו כל כך טובים אך על שלג טרי לא מתלוננים. ביום למחרת התחלנו את היום בשמיים בהירים, ולקראת הצהריים ירד שוב שלג וכך היה גם ביום החמישי והשישי. גלשנו סה"כ שישה אנשים, 5 על סקיז ואני על הבורד.

 הספא של המלון הוא פשוט אחד היפים, עם ג`קוזי שמחליף אורות כל הזמן ושלג שיורד על הראש - הטמפרטורה של הג`קוזי היא סביב 35-40 מעלות ובאותו הזמן הראש נמצא במינוס 10 ופחות. באתר פזורות מסעדות לאורך המסלולים, האוכל לא יקר בכלל והמנות גדולות וטעימות. יש להם משקה שמזכיר מיץ תפוחים מוגז (מין סיידר שכזה) שאני לא יודע איך קוראים לו אבל ממליץ בחום לכל אחד לטעום. באינטרגלם יש מיני קזינו (מאוד קטן) עם כמה מכונות ושולחן רולטה ולבלאק ג`ק למעוניינים, ואם אתם מגיעים, תגידו לדיאנה שאני שלחתי אתכם לשם (חמודה מקרואטיה). בכפר יש כמה פאבים שלא ביקרתי בהם אך נראו חמודים מאוד, וגם במלון Wolf יש פאב דיי חמוד ודיי גדול.

לתחילת הכתבה

האתר

בגדול, האתר מתאים לכל סוגי הגולשים, ומרבית גולשי הסנובורד היו עם קסדות (מומלץ מאוד). הרכבלים מחברים כל פינה לכל פינה, אנחנו הגענו מאינטרגלם לזלבך ועד ל-Saalfelden. כשאנחנו היינו באתר, מסלול 2B היה סגור לאורך כל התקופה, ולכן לא יכולנו לעשות הקפה מלאה ללא הליכה וחצייה של זאלבך רגלית עד לרכבל הבא (5 דקות ברגל). מסלול 46 ירידה לכיוון זלבך הוא מסלול כחול שטוב לתרגולים לזקוקים לזה. בין הכפרים יש אוטובוס שמחבר ומאפשר נסיעה בעזרת הסקי פס. מחיר סקי פס הוא 172 יורו לשבוע. אני מעריך את מחיר החבילה כולל בזבוזים לאדם סביב 1400 אירו כולל הכל כך שהמחיר לתנאים הללו הוא מחיר דיי טוב. ומהאוסטרים אנחנו צריכים ללמוד כמה דברים והראשון שבנייהם הוא לתת שירות עם חיוך!

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה