פארקים ואגמים
עזבנו את Queenstown עולים צפונה לאורך אגם Wakatipu לעיירה Glenorchy. מעל העיירה Glenorchy ממשיך הכביש עוד מספר ק"מ עד שהוא מתפצל לדרכי עפר המובילות כולן לאזורי טרקים בפארק הלאומי Aspiring. מערבה משם נמצא ה- Milford Sound וכאן גם נמצאת נקודת הסיום, או ההתחלה, לטרק ה-Routeburn. בחרנו את דרך העפר המרכזית מטפסים למישור שטוח מוקף הרים. משום מה קיבל המקום את הכינוי "Paradise", ואיך אפשר שלא להתאמץ ולהגיע לשם? לאחר מעשה, אפשר לוותר. הדרך יפה אך מלאת מהמורות קטנות ולקמפר הקטן שלנו אין הדרכים האלו מועילות גם אם הן מובילות לגן עדן. את פינת החמד שלנו מצאנו דווקא ב-Glenorchy עצמה. ממש על האגם, על משטחי דשא יפים, ניתן לחנות ללילה.
המראה מהמזח נהדר, אך גולת הכותרת הוא המסלול הקצר, כקילומטר וחצי, מהאגם ללגונה מקסימה. הגענו לשם עם שקיעה כך שלא נותר לכם אלא להנות מתמונות נוספות המתארות את בבואת ההרים במים. עשרות ברבורים אפורים שוכנים באגם וגשרים ושבילים תלויים חולפים מעל אזור ביצתי. עם בוקר, לא התאפקנו וירדנו שוב ללגונה. העיירה עצמה נראית כעיר רפאים אחרי Queenstown אך היא מתפארת במגרש גולף מטופח. ניתן לצאת ממנה לשייט קיאקים, סירות Jet Boat או להמריא ממסלול דשא לטיסה מעל הפארק הלאומי.
האגדה המאורית על אגם Wakatipu - לאגם Wakatipu צורת S וכמו על מקומות רבים אחרים בניו-זילנד גם כאן מתהלכת אגדה מאורית. היו היה ראש שבט ולו בת יפה בשם Manta. יום אחד חטף אותה ענק בשם Matau, וראש השבט הכריז שמי שיחזיר את בתו ישא אותה לאישה. הרבה לוחמים ניסו ולא שבו. הנער Matakauri גילה שהענק נרדם בכל פעם שנושבת רוח צפון מערבית, ה-Mauru. הוא זחל לצד הענק הישן ושיחרר את Manta. ראש השבט עמד בהבטחתו אך Matakauri שהיה ללוחם, לא הסתפק בכך, יצא בשנית אל הענק הישן והבעיר סביבו אש. האש התלקחה והציתה את הענק. החום הגדול שיצא ממנו המיס את מקום רבצו ונוצר עמק גדול על פי מידותיו וצורתו של הענק. זה התמלא מים ונוצר אגם גדול הקרוי מאז ועד היום אגם Wakatipu
חלפנו את Queenstown בשנית, הצטיידנו ב-New World וב-Ware House (רשתות ציוד ומזון זולות), לקראת הנסיעה ל-Te Anau. במרכז המבקרים ב-Te Anau ישנו דלפק של ה-DOC ממנו ניתן להירשם לטרקים הידועים באזור מילפורד. המפורסם שבהם הוא ה- Milford היוצא מקצהו הדרומי של אגם Te Anau ומסתיים ב- Milford Sound. יש הנרשמים אליו שנתיים מראש!!! לנו, שאיננו יודעים היכן נישן מחר, לא התאים תכנון רחוק טווח שכזה. אם זמנכם בידכם, הרשמו בהמתנה בדלפק ה-DOC ונסו את מזלכם בבקרים הבאים. עד השעה אחת עשרה בבוקר מתקבלים ביטולים ליום המחרת ואם אתם שם תוכלו לזכות.
מקום אחד כמעט שאין בעיה לקבל, גם שניים הצלחנו לקבל, לכל ארבעתנו הסיכוי יורד. בינתיים ניתן לבלות באזור הנפלא הזה בטרקים נוספים המוגדרים בקטגוריית ה- Grate Walks או להמשיך לחניות לילה ומסלולים קצרים לאורך הנופים היפים בדרך ל- Milford Sound. החוף המערבי הנו הגשום ביותר בניו זילנד. בחלקו הדרומי, במילפורד, יורדים שישה מטר ב-300 ימי גשם בשנה. בחודש האחרון ירדו שני ימי גשם בלבד. "בצורת" במונחי ניו זילנד, ימים נפלאים עבורנו.
Milford Sound - יצאנו בבוקר שטוף שמש לחזות במפרץ המפורסם בראות טובה. עצרנו בשדה התעופה הקטן לפני המפרץ לארגן טיסה. ניתן להשיג כאן טיסה בת 20 דקות במטוס קל לאורך ובתוך המפרץ ב- 60 דולר למבוגר. סכום פעוט לעומת הטיסות לכאן מ- Qweenstown או מ-Te Anau. לבסוף החלטנו לשלם הרבה יותר לטובת סיור מדהים במסוק בועתי קטן. טסנו לאורך צוקי המפרץ ומפלי ענק, טיפסנו ונחתנו על קרחון Donne.
ירדנו למשחקי שלג וצפייה בנוף מרגש וחזרנו לאורך ערוצו התלול של נהר Tutoko חולפים מעל אגמים וקרחונים ומשחקים בזויות טיסה לא שגרתיות. ליפה מזה לא נוכל לצפות עוד היום. ירדנו להירגע בשייט היקפי ב-Milford Sound. הגלים היו גבוהים מדי לשייט קיאקים ואנחנו רוויים מדי ליום אחד ולכן נפרדנו מהפיורד, נפרדנו מתוכי ה-Kea שבחנייה ליד מנהרת Homer והתמקמנו לשינה על גדת אגם Gunn. לאורך הדרך ישנם מספר אתרים מורשים ללינה בטבע עם שירותים בלבד.
לתחילת הכתבה
טראק הקפלר
המלצה חמה שקיבלנו אך לא מימשנו, הוא המסלול לאגם Marian. גשם קל ירד בשעות הבוקר ואנו חזרנו ל-Te Anau לבדוק שוב את מזלנו בהמתנה לטרק המילפורד. בעיירה הקטנה ישנם כמה פאבים ומסעדות ושני אתרי קמפינג. האחד של רשת Kiwi והשני של רשת ה-Top 10. זה האחרון היה מצוין וחזרנו אליו. מחר אנחנו יוצאים לטרק ה-Kepler.
מיומנה של מאי על הדרך ל-Milford Sound - "...בדרך היו המון פיתולים. אני ישבתי מקדימה וניווטתי את אבא. ראינו המון מקומות לעצור לצילומים או לטיול רגלי של כמה דקות. אני ואבא ירדנו להרבה תצפיות אבל אמא ועדי לא הרגישו טוב אז לא ירדו. בדרך ראינו קיאה, הציפור שאוכלת את הצמיגים של המכונית, עברנו במנהרה מאוד ארוכה כי הגענו למפגש הרים. לפני הרבה שנים מישהו טיפס מעל ההרים ומצא איפה אפשר לעשות מנהרה למעבר והיום עדיין נוסעים בה. לנו לא היו הרבה מאוד מפלים שזורמים מההר כי לא ירד גשם בימים האחרונים. מצאנו מקום ליד אגם לישון בו, אכלנו פאסטה והלכנו לישון. היה הרבה גשם ורוחות בלילה ואני יצאתי לעשות פיפי מרוב קור! יש פה הרבה יתושי חול אבל אנחנו מוגנים!"
מיומנה של עדי על ה-Milford Sound - "...ישנו ב- Te Anau בקמפינג עם מלא ישראלים מאוד נחמדים שנתנו לנו במבה מישראל ואנחנו גמרנו אותה בשתי שניות. שיחקנו איתם Taki והיה כיף. התקלחנו והלכנו לישון. בבוקר קמנו ונסענו למקום ששמו Milford Sound וכשהגענו לקחנו מסוק והוא טס מעל אגמים והוא היה ליד קרחון. נחתנו על הקרחון והוא היה ממש קפוא וזה נראה כמו פתיתים. מאי אמרה שאפשר לאכול את זה לארוחת ערב. עלינו חזרה למסוק הצהוב שלנו. בפעם הראשונה אמא ואני ישבנו מקדימה עם הנהג ואבא ומאי מאחורה ובחזרה התחלפנו. בנסיעה הוא עשה לנו ממש כמו לונה פארק, הוא עלה ואחר כך הוא ירד בטיל והוא היה שני מטר מהקרח וזה היה מאוד מפחיד. אחרי זה נסענו בסירה ענקית וראינו את הנוף. למעלה היתה רוח מאוד חזקה שמאי ואני כמעט עפנו. בדרך ראינו כלבי ים וזה נראה כאילו הדביקו אותם לסלע בשביל הסיור. אחר כך חזרנו ובדרך ראינו מפל ענקי שהשפריץ לכל הכיוונים וגם על הסירה שלנו..."
טרק ה-Kepler - טרק ה- Kepler הוא מסלול הליכה בן שלושה או ארבעה ימים.
היום הראשון יוצא מ- Te Anau, מקיף את גדתו הדרומית של האגם ומטפס בבוש אל מעבר לקו העצים עד לבקתת Luxmore. הבקתה מעולה, מכילה 60 מיטות ומטבח גדול והנוף הנשקף מהמרפסת שווה את מאמץ הטיפוס. הטיפוס בבוש מונוטוני אך כבר הזכרנו שאיננו חובבי בוש ואנו זקוקים למרחבים ולמראה קו ההרים באופק. ניתן לחסוך כשעה וחצי הליכה לאורך האגם אם תיקחו את ההסעה לתחילתו או שאחד מכם יחזיר את הרכב ויצטרף אליכם בטרמפ או ברגל. את הרכב ניתן להשאיר בחנייה לטווח ארוך ליד מרכז המידע אך עדיף להשאירו קצת בהמשך, בפארק הקרוואנים של Kiwi תמורת חמישה דולר ללא הגבלת זמן.
עוד אפשרות אטרקטיבית מאוד היא להצטרף בבוקר למסוק ה-DOC המחליף את עובדיו בבקתה. מחיר הטרמפ כ-40 דולר, חוסך מכם את הטיפוס ביום הראשון ומעניק טיסת מסוק בנוף מרהיב.
קצת על ציוד- מכיוון שתסחבו הכל על גבכם, כדאי לקחת ציוד הכרחי בלבד. מעיל גשם הנו במיקום גבוה ברשימה למרות שהפעם לא נזקקנו לו. כדאי להצטייד באוכל המיועד לטרקים וניתן להשיג אותו בחנויות הגדולות המקצות מקום לכך. במרכז המידע תקבלו רשימה מפורטת גם בתרגום לעברית.
היום השני הוא הדובדבן שבטרק. שש שעות הליכה גבוה מעל קו העצים לאורך קו פרשת המים, נופים מרהיבים של הפיורד הדרומי של אגם Te Anau מצפון ואגם Manapouri בדרום. ברקע קו רכס מושלג. בבוקר מעונן המתינו להתנקות העננים. שווה להישאר יום נוסף בבקתה אם הענן יושב על ההר. ביום שכזה ניתן לחקור את נבכי המערה שבקרבת מקום. לנו האירה השמש והילדות הובילו כל הדרך עסוקות במשחקי דמיון. הירידה ל- Iris Burn Hut, הבקתה השניה, אינה קלה מה גם ששוב אנו צוללים לתוככי היער כ- 700 מטר במורד. זבובי החול התנחלו באזור הבקתה ו"יציאה לסיגריה" היא סיכון ממשי.
היום השלישי הינו הליכה בשביל מטופח, מטופח מדי, לאורך ערוצו של נהר Iris Burn ועד לבקתה השלישית, Moturau Hut, שעל שפת אגם Manapouri. מיקומה ליד האגם נפלא אך גם כאן ממלאים זבובי החול את האוויר. שעה וחצי נוספות יביאו אתכם לכניסה הדרומית לטרק שם, בשעות נקובות, ימתין עבורכם אוטובוס שיחזיר אתכם ל- Te Anau ולמקלחת חמה.
מיומנה של מאי - חוויות מהטרק
"...נכנסנו לתוך יער והתחילה עליה. אני סחבתי שישה קילו שזה שלושה שקי שינה ועוד כמה קשקושים מסביב. העלייה לא נגמרה וכל הזמן חשבתי שזה הסוף. לבסוף הגענו למעלה, יצאנו מהיער והמשכנו ללכת במין מישור עד שהגענו לבקתה. כל הדרך עדי הובילה והלכה בקצב מהיר. אמא אחריה ואני ואבא מאחור. ביום הראשון היה לי קצת קשה כי הייתי צריכה להתרגל לתיק. בבקתה היו כמה ישראלים והרבה טיילים אחרים. אין שם חשמל אבל יש גז, אפשר לבשל ויש אח. למעלה יש שני חדרים, Bunkroom, שזה חדר עם הרבה מיטות. בבקתה הזו יש 60 מיטות בשתי קומות. ישנו במיטה לארבעה אנשים. אכלנו ארוחה גדולה, שיחקנו קלפים ובשעה שמונה נכנסה המפקחת וסימנה לכולם את הכרטיסים וסיפרה לנו סיפורים על המקום. בבוקר יצאנו יחסית מוקדם אחרי פורג` שמלאה לנו את הבטן. הדרך היתה בסדר, היו עליות וירידות. היו קצת עננים וערפל אבל הכל התפזר. מאוד נהנינו למעלה כי זאת לא היתה הליכה קשה וזה היה למעלה בהר ולא בתוך היער. היה לנו נוף מדהים. בסוף היתה לנו ירידה גדולה אל תוך היער ולי כאבו האצבעות..."
הקפלר הוא טרק נפלא בעיקר ביומו השני. ישראלים רבים עושים אותו וישראל מוזכרת כמעט בכל עמוד בספר האורחים שבבקתות. יש הטוענים שהוא יפה יותר מטרק ה-Routeburn אך כמובן שמזג האויר הוא שותף מכריע להנאה בטרק. אחרי טרק בן תשעה ימים בגבהים של נפאל, קצת קשה לנו להתלהב אך מובן שאין וגם לא כדאי להשוות. לאוהבי הבוש ההנאה מובטחת. כדאי? מובן שכדאי. ישראלים רבים עושים בזה אחר זה את הרוטברן, קפלר ומילפורד אך יש באזור טרקים נוספים בני יום ויותר, מהם קלים יותר ומהם קשים.
הרינג`רית של ה-DOC, הכתירה את מאי ועדי כילדות הראשונות מישראל בטרק הקפלר אך נשמח לדעת שהיו שעשו זאת קודם. אנחנו בכל אופן היינו גאים בביצוע ולמחרת נחנו על זרי הדפנה בקמפינג ביום חם במיוחד (27 מעלות!!!), הסתובבנו בעיירה הקטנה, שחקנו מיני גולף וחגגנו את יום ההולדת ה- 42 שלי. מה שמדאיג יותר הוא שהשנה הזו חולפת לה מהר מדי... שרק נמשיך לחגוג ימי הולדת במקומות כאלה. להתראות בדרך דרומה לאזור ה-Catlins.
לתחילת הכתבה
