טורקי

בשעת לילה מאוחרת התיצבנו בטורקי - Torquay, השער המזרחי ל-Great Ocean Road. דרך לאורך חופי האוקינוס, מעל 400 ק"מ מרהיבים, יערות גשם ועיירות דייגים ציוריות. משרדי ה-information מפציצים אותך במידע והנך חולף מאטרקציה אחת לשניה, ניתן לגמוע את הדרך ביומיים אנחנו בחרנו בכמעט שבועיים...

חזרה ללילה הראשון. פנים מוכרות, חיבוקים חמים, פוגשים את המעוזים, איתן וענת. גם להם 3 ילדים, חברים מעין ורד, יחדיו נעבור שבועיים של ביחד. החננו את הואן הרזה והגבוה שלנו ליד האוטובוס השמנמן שלהם וכך נחלוף על פני הדרכים, "השמן והרזה". כל ארוחה כמעט סדר פסח, כל שטיפת כלים כמו משמרת בקיבוץ.

הילדים התחברו כמו מגנט. נמרוד ואמיתי כמעט באותו גיל. כרמל כרוך אחרי יהלי היפה, לא מפריעה לו העובדה שהיא גדולה ממנו כמעט בארבע שנים, היא, דווקא מעדיפה את נמרוד...אבל את עיקר תשומת הלב, גונבת "אני" בת שבעת החודשים. בלאגן משמח לבבות.

Torquey, העיירה אירחה רק יום קודם תחרות גלישה ואנו איחרנו. בהגענו לחוף הבנו מדוע נבחרה עיירה זו לארח את התחרות. גלים "קלאסים" מגיעים לחוף בזווית ונשברים להם לאיטם, בדיוק מה שהגולשים צריכים. המים מלאים בהם, הסתפקנו בעמדת הצלמים, למחרת כבר ניכנס למים הבנים וננסה את מזלינו. למעוזים גלשנים ואנחנו תופסים טרמפ, תופסים גלים, צבע ופוזה.

 הדרך מצוקית והמבט יותר על הגלים מאשר על הכביש...מגדלור גאה ב-Aireys Inlet מזמין אותנו לביקור. דווקא רוח אימתנית למרגלותיו הופכת את הביקור למהנה. קיפצנו מולה כשיכורים, עפים תרתי משמע!

לתחילת הכתבה

לורן ואפולו ביי

לורן (Lorne) - העיירה הבאה. צפינו במשחק רוגבי, בגולשים בים ובמפל בגבעות הסמוכות. גולת הכותרת היתה מפגש בלתי אמצעי עם הדביבונים החמודים, הקואלות. אלו חיכו לנו על ענפי האקליפטוס בשביל קטן העולה צפונה להרים. הגברת הלא צעירה ב-information הבטיחה שהם יהיו שם וקיימה! התהלכנו לנו בשביל יער ומסביב על כל ענף ישב לו דביבון ואכל לו עלים בהנאה. כשיבאנו את האקליפטוס ארצה ליבוש הביצות, מדוע השארנו את החמודים האלה מאחור?...

 לחניה נבחרה אפולו ביי (Apolo-bay) . עיירה קטנה על חוף הים. התמקמנו דווקא שני ק"מ מערבית בקמפינג צופה אל הים. המלצה של משפחת שפירא וכרגיל המלצה טובה. ממול מושבת אריות ים, מתחת מזח טיבעי לדייג וקצת בצד, גלי הגלישה. נשארו יומיים.

 הדרך מתפתלת בהרים ודרכי עפר רבות מובילות אל חופים נעלמים. בחרנו באחת ועל היתר ויתרנו. דווקא פנינת טבע בהרים שובה את ליבנו - Melba Gully. חלקת אלוהים קטנה, עמק קטן ונחבא.

יום השואה:
 עמדנו דקה דומיה בעמק החבוי, שתי משפחות, עשרה יהודים חיים וגאים ושמענו סיפורים מפי "דור שני". את רותי מספרת על העגילים של סבתא אליס, אז ילדה, שנתלשו מאוזניה ביד גסה על ידי שוטר הונגרי והוחזרו לידיה בסוף המלחמה על ידי אותו שוטר. את ענת מספרת על הצמה של סבתא עופרה, צמה השמורה עד היום בקופסא, צמה שנתפסה בגדר הגטו באחת מגיחותיה כילדה ללקט אוכל. את הצמה שיחרר חייל גרמני שהזדמן למקום, נותן לילדה חיים במקום לקחתם! זכרנו ולא נשכח!

לתחילת הכתבה

פורט קמפבל

פורט קמפבל (Port Camble)- חוף מקסים במפרץ קטן וטיבעי, מזח לסירות דייג קטנות ונחל מתפתל, כל אלה נפגשים יחדיו חובקים אתר קמפינג נחמד, בו התמקמנו, גם הפעם ליומיים. מנסים מזלינו עם החכות מהמזח, תופסים גלים בחוף וסתם משוטטים על גדת הנחל.

 במרחק קצר נמצאים "שנים עשר הזקיפים" The Twelve Apostles. יצירות פאר של הטבע, עמודים גאים נאבקים באיתני הים והרוח, מאחור השמש השוקעת ובלב - שירה!

 אמיתי בן 11 - בכרטיס הברכה שכתב נמרוד גילינו איזו חברות חזקה נרקמה בין השניים "אתה חבר שלי רק מספר ימים וכבר בין החברים הכי טובים שלי". שמחנו להיות חלק מהשמחה. מתנות, עוגה לא שרופה של רותי, נרות ואפילו שקיות שאורגנו מהר אחרי שכרמל רמז שאין יום הולדת בלי שקיות...

לתחילת הכתבה

ווארנאמבול והסביבה

ווארנאמבול (Warranbool)- כבר לא עיירה, עיר קטנה! האטרקציה העיקרית ששבתה את ליבנו - Flagstaff Hill שיחזור של חיי עיירת נמל מהמאה הקודמת. הילדים התרוצצו בין בתי המלאכה המזח והספינות ואנחנו איתם, לא להחמיץ!

 אחר הצהריים מצאנו עצמנו שוב על מזח בקצה עיר, הילדים עם החכות ואנחנו עם יין אדום וגבינה. השמש שוקעת דווקא מצידו הפנימי של המזח, כתום בעיניים, חם בלב. בחרנו שוב בקמפינג על החוף ושוב ליומיים. למחרת - יום גלישה. נמרוד כבר עושה צעדיו הראשונים להעמד על הגלשן, ר"ז עדיין שמח אם הגל לא "בורח" לו קדימה לבד..

Tower hill- "גבעת" געש הכולאת אגם זוכה לביקור שלנו. את עיקר תשומת הלב גונב החי: קנגרו, קואלות ואמו, מין זן של בת יענה. עצירה נחמדה על אם הדרך. כמעט תחושה של ביקור בספארי ברמת גן...

Portland - מוזאון ימי מותאם לילדים מקבל את פנינו ב-information, הרוח מבריחה אותנו לקמפינג בתוככי העיר ולמחרת נאלץ לוותר על שכיות נהר Glenelg ב-Nelson הסמוכה. הרוח...

לתחילת הכתבה

מאונט גמבייר

מאונט גמבייר (Mount Gambier) - אנחנו כבר ב"מדינה" אחרת, "דרום אוסטרליה". מזיזים את השעון..חצי שעה אחורה. בהמלצת הגברת ב-information אנחנו מגיעים בשעת שקיעה לגן מרהיב הממוקם בתוככי בור עצום שנפער באדמה. האטרקציה - פוסומים חביבים שהתרגלו לקבל מתיירים את מנת התפוחים היומית שלהם. החלטנו לפסוח על הדיון הערכי האם אנו תורמים לפוסום או משעבדים אותו להרגל והשתעשענו עם החיה המצחיקה.

בערב חגגנו "טיולדת", חודש תשיעי בניכר, כרגיל במשחק באולינג סוער, הפעם שתי משפחות על המסלול. אוהבים את האוקינוס ויודעים כי בקרוב נרחק למעמקי המדבר אנו בוחרים להמשיך ככל הניתן בדרכי החוף. מבין עיירות החוף הקטנות צפונית ל-mount gambier בחרנו דווקא ב-Robe. קמפינג נחמד על גדת אגם מקבל את פנינו ליומיים. שיעורים וארוחות מתחת לעץ, טיולים קצרים ביום וקור בלילה, איפה אוסטרליה החמה שהבטיחו לנו?

על המפה זיהינו כ-200 ק"מ לאורך רצועת חוף בשם Coorong. חשבנו שהמים ילחכו את שולי הדרך והתבדנו. סתם כביש, שיחים מימין ושיחים משמאל. הדובדבן חיכה כרגיל..בסוף. עצרנו ב-Meningie, שקנאים באגם ואחד מהם פוטוגני במיוחד, דיגמן עבורנו במימי אגם אלברט. הנסיעה לא היתה לבטלה. הקמפינג היחיד בעיירה ממוקם על גדת האגם מול השקיעה והשקנאים הדואים, כדאי.

 כמו נאחזים בתום עיירות וכפרי החוף הקטנים אנו עוזבים את הדרך ה"ראשית" לכפר דייגים קטן בשם Narrung, הבטיחו מעבורת קטנה בדרך וקיימו, הכפר מורכב ממכולת ושני בתים וגם דייגים אין בו ממש, אבל מעברות קטנה יש ויש. מרוב התלהבות עברנו בין גדות הנהר 3 פעמים, כמו ילד שמשחק במעלית. המתפעלת הקשוחה כלל לא התרגשה ובכל פעם שירדנו מהמעבורת סימנה אוטומטית את תנועת השלום האוסטרלית, כף היד פרוסה הצידה בתנועה קלה.

לתחילת הכתבה

אדלייד

הידה לאדלייד (Adelaide). בדרך עוד עצרנו בפאתי העיירה Tailem Bend לביקור במוזאון/עיירה משוחזרת. פרויקט של איש אחד. כ-12 רחובות בהם הינך מתהלך ונכנס כמו במנהרת הזמן. מרכולים עמוסי מוצרים של פעם, עיתונים מראשית המאה, בתי מגורים, הכל נגיש, מרקיב קלות ומאובק אבל אוטנטי!

אדלייד- עיר מקסימה, תשמש אותנו בעיקר ל"סידורים": אינטרנט, טיפולים לרכב, בנק. אולי בחלוף חודש נזכה להפגש עם הכרטיס המגנטי שהבטיחו לנו בסניף הבנק בסידני...

פרידה מהמעוזים - 1000 ק"מ יחדיו, שבועיים של חוויות. ממשיכים באותה הדרך אך בקצב שונה. להם כמעט שנה, לנו נשארו חודשיים...

 האתגר הבא - המדבר. על כך בכתבה הבאה.

טיפים והמלצות
 הפעם נמליץ על חוויה שלא חווינו, נהר Glenelg ב-Nelson. ניתן לשכור בו קאנו או סירת מנוע ולתור אותו עד כדי מספר ימים. אפשרויות הלינה על הגדות מגוונות, מקמפינג בטבע ועד לאתרים מסודרים יותר.

לתחילת הכתבה