יוצאים ממלבורן מערבה
מלבורן כבר מאחורינו ועד לאדלייד לא צפוייה לנו עיר גדולה אלא טבע ועירות קטנות. הדרך מרהיבה, יערות ומצוקים תלולים יורדים אל הים. גלי אוקינוס ארוכים מציירים קווים לבנים של קצף ומלבינים את רצועת המים הרדודים. רצועות חוף חוליות ליד פתחי נחלים הן מקום מצוין ללינת לילה אך בחבל ארץ מתויר זה הן כבר תפוסות בחניונים מסודרים. בתי קיט מדהימים מזדקרים מהצוקים משקיפים אל הים. החורף קרב ורבים מהם עומדים שוממים. ב-Apollo Bay מצאנו קמפינג נחמד היושב על הים, Marengo Holiday Park. יין עם שקיעה וקפה באור הקלוש של בוקר ערפילי, מביטים על גלי הצינור, כשישה מטר גובהם, מציירים ומתנפצים. היה קר. סוף העונה, החניונים ריקים והשמיים אפורים. אנחנו כאן.
ב- Otway National Park, נמצא מגדלור ענק המאיר את דרכם של נתבי הים. המעבר הימי בין היבשת לאי טאסמן עובר כאן, רצוף סלעים ושרטונים. חלומות של מהגרים רבים הסתיימו כאן בין שברי אניות.
הדרך עוזבת את קו החוף לרגע, עוברת בפארק לאומי ליד Melba בו חבוי עץ בן 300 שנה. שועל שהחליט לבחון אותנו מקרוב, גונב את ההצגה. הדרך כולה זרועת שלטים על חופים מבודדים, יערות ומקומות היסטוריים. מזכיר במשהו את ניו זילנד ובכל זאת שונה. הכביש משובח אך כל ירידה ממנו מובילה מהר מאוד לדרך עפר.
את שעות אחר הצהרים עשינו בחברת שנים עשר השליחים. עמודי אבן המזדקרים מהים. מכאן נמצא עצמנו יורדים מהכביש כל כמה קילומטרים לעמוד או גשר סלע אחר. מחייכים לפנים מוכרות מהמפרץ הקודם ומצלמים. כולם מצלמים, כאילו מחר לא יעמדו כאן עמודי הענק. ובאמת, זמנם קצוב. גלי הים הענקיים מכים בסלע הרך ושוחקים אותו במושגי זמן שאפילו אדם יכול להבינם. לפני עשר שנים נפל "גשר לונדון" והותיר על סלע מבודד תיירים ברי מזל. רסס המים ממלא את האויר בריח ים חריף. לא להחמיץ.
פארקים נוספים בהמשך הדרך, יערות אקליפטוס, קנגורו מקפצים, עופות האמו ועשרות רבות של ציפורים ותוכים מרהיבים. הדרך ארוכה, גומעים קילומטרים רבים, אך הדרכים הצדדיות מושכות אותנו כמגנט.Mount Richmond National Park הוא מקום נפלא לפיקניק ולמסלולי הליכה קצרים אל הים. אנחנו משתדלים שלא להעמיס על הקמפר שלנו דרכי עפר ארוכות אך לא תמיד אנחנו מתאפקים. שביל עפר בתוך יער אורנים הוביל לאגם קטן אך אנו לא הגענו אליו. הפתעה גסטרונומית חיכתה לנו על אם הדרך...
פטריות אחרי הגשם
אתם זוכרים את האורניות הנפלאות ההן, כשהיינו ילדים היינו מלקטים אותן ביער בן שמן, קוטמים את השורש ומאושרים שהדלי היה מתמלא עד חציו. אחר כך היינו מנקים, מסירים את התולעים ומחטי האורן ומטגנים עם בצל. מעדן. מאז כבר עברנו לגור ליד יער בן שמן אך היינו צריכים להדרים עד לאוסטרליה כדי ללמד את מאי ועדי להכין אורניות. פטריות קשה למצוא בבן שמן בימים אלו. הן נעלמו עם השועלים והדוכיפת. על אם הדרך, ביער האורנים באוסטרליה מצאנו אותן. יפות, מלאות ונקיות. אורניות. תוך דקות התמלא הדלי בפטריות קטנות. את הגדולות, אותן היינו מנתחים בארץ לדלות חלקים טובים, השארנו והסתפקנו באורניות בגודל שמפיניון ובטעם גן עדן. שעה מאוחר יותר שכשכו הפטריות במחבת בחניון ביער לצד מערת הנטיפים שליד Nelson. גם מחר נאכל לצהרים פשטידת פטריות. הדברים הקטנים הללו...
מיומנה של עדי
"...קמנו בבוקר והתחלנו יום מצחיק. כל הזמן הסתובבנו בשבילי עפר בלי לדעת איפה אנחנו. בדרך עצרנו לפיקניק ואמא הכינה ארוחה נהדרת. אבא ואמא הלכו לתצפית ממגדל ומאי ואני נשארנו לשחק. המשכנו ובדרך ראינו אורניות (סוג של פטריות שגדלות ליד עצי אורן). קטפנו מלא לארוחת ערב וחיפשנו מקום לקמפינג ללילה. בדרך ראינו שועלים תלויים על גדר של חווה. הרגו אותם כדי שהם לא יטרפו את הכבשים שלהם. אחר כך היה לנו שיטפון באמצע הדרך וקפצו לנו מלא קנגורו שעברו את הכביש. מצאנו את הקמפינג ועשינו לנו ארוחה ענקית עם אורניות, תפוחי אדמה, בורקס כמו במאפיה במרכז (של רעות) ופיצה. מלא אוכל עד שהתפוצצנו. אחר כך עשינו מדורה ואבא ואני הלכנו להתקלח. היו מים קפואים... בבוקר נכנסנו למערה. לקחנו סיור וראינו הרבה נטיפים יפים. ראינו גם כאלו שהולכים להתחבר והמדריך אמר שזה יקח עוד 400 שנה וזה היה פחות מעשרה סנטימטר. ראינו גם אוזני פיל ונטיפים פעילים ולא פעילים..."
וגם מיומנה של מאי
"...עצרנו בתחנת דלק ואני ננעלתי בשירותים למרות שלא נעלתי את הדלת! אחרי כמה דקות אבא בא וחילץ אותי. עכשיו אנחנו יושבים ליד אגם מלוח שומעים יריות של צייד שהורג ברווזים ומעשן סיגריות! פשוט חרא! טוב, המקום יפה ואנחנו כותבים ביומנים ואמא מטיילת.
...נתנו לי ממחסן יד שניה בובת חתולה ורודה מלוכלכת. קראנו לה פינקי כי זה ורוד באנגלית. חזרנו לקמפינג וקילחתי את החתולה וגם אותי.
...הגענו לקמפינג למרות שרצינו לישון בטבע כי קנינו מנורה חדשה שמתחברת למצית והתלהבנו (לא הרשו לישון בטבע לבד כי היו הרבה קמפינגים). ההורים ועדי יצאו לטייל בחוף ואני הכנתי ארוחת ערב קלה. דני, קוטג`, טוסטים, שוקו וזיתים. חיסלנו! (אבא בעיקר). אמא באוהל שוכבת, אבא במחשב, עדי עדיין כותבת ביומן ואני עכשיו מסיימת!!!"
מערת פרינסס מרגרט רוז
הרבה מערות ראינו בטיול הזה וכל אחת והסיפור שלה. מערת הנטיפים הקטנה הזו Princess Margaret Rose caves השאירה בנו רושם מיוחד. ערוץ נחל תת קרקעי זרם בעבר ועתה היא מאכלסת נטיפים פעילים מדהימים. ניתן להגיע למקום ברכב או בסירה בשייט מנלסון במעלה נהר Glenlely. אזור הפארק מאוכלס ציפורים רבות וקנגורו אפורים גדולים הקופצים מעל לגדרות החוות וחצרות הבתים. החניות בקמפינג שבכניסה למערה מרוחקות זו מזו בקרחות יער קטנות ושבילים מובילים למבנה שירותים מרכזי עם מקלחות מים חמים. מומלץ. ניתן גם להצטרף לכמה ימים של שייט בקאנו במורד הזרם. הלינה על גדת הנהר.
לא הרחק משם חוצים את הגבול בין ויקטוריה ל- South Australia אל העיר Mt. Gambier. בצידה הדרומי מתנשאים שלושה הרי געש ובכל לוע אגם קטן הניזון מנביעה תת קרקעית. מהמצפה שבראש אחד מהם, ניתן להשקיף עד לים, מאופק לאופק מישור ענק מנוקד חוות מבודדות. יש במקום אתרים נוספים וכפי שהאוסטרלים אומרים, "אם אתה רוצה לצאת לטבע, פשוט צא מבעד לדלת ביתך..."
לתחילת הכתבה
לילה באגם ג'ורג'
אדלייד (Adelaide) עדיין רחוקה. עוד ארבע מאות קילומטר לאורך הים עם פינות חמד לאורכם. ב- Nelson מסתיימת ה- Great Ocen Road ומתחברת לכביש A1, אך אנו מזדרזים לרדת ממנו לאזור האגמים בין Beachport ל- Robe.
הדרך לאורך האגמים אינה סלולה אך מלאה אפשרויות לינה בין עצים שמשקיפים על מאות הציפורים על המים. צייד ברווזים ירה מידי פעם והותיר אחריו שבעה ראשים וכנפיים צבעוניות על החול. זאת לא ניו זילנד אך עם זאת גן עדן לאין ספור ציפורים.
ברבורים אפורים ועופות ביצה נערכו להקות להקות ללינת לילה. אתם יכולים לדמיין לעצמכם לילה זרוע כוכבים ושקט מסביב. אבל הטבע אינו שקט. רחש תמידי על פני הלגונה מלווה את הלילה. אם תצמיד ראשך לקרקע תוכל לא רק להבחין בקולות הציפורים אלא גם להפריד ביניהם. אם היינו נשארים במקום הזה עוד כמה ימים אולי היינו גם מתחילים להבין... ערפל הבוקר מגביר את הקולות וכבר ניתן לשמוע את צקצוק המקור המחטט בקרקע הבוצית.
השפל הותיר אחריו שכבת פלומה מרובדת בלשלשת. ריח הפנקייק העולה מהקמפר מפזר את הערפל. עוד רגע אנחנו נפרדים וממשיכים הלאה.
אנחנו יודעים שחלקכם מבקש פרטים, אתרים, אטרקציות, כדאי או לוותר וכמה זה עולה אבל לפעמים צריך רק להיות, צריך רק להקשיב.
כביש הסרגל
זוכרים את כביש הסרגל בואך עפולה? ברגע שאתה חוצה את צומת מגידו אתה מנסה לאתר את משטרת הצפון המסורה לתפוס אותך חוצה את מחוג המהירות. עוד רגע והפניה לתענכים מאחוריך, באסטות אבטיחים ספורות והנה אתה במבואות עפולה, לא הספקת להנות מהישורת, לתת למחשבות להפליג. זה שעתיים שאני מפליג במחשבות, מקבע את הקמפר הקטן שלנו על מאה קמ"ש. מידי פעם רגל כבדה מאיצה. כביש ישר, שדות ירוקים צהובים ודיונות, נוף אינסופי. אנו רק בדרכנו לאדלייד, טרם נגענו בשולי המדבר אבל המרחבים כבר כאן, על קו החוף בין מלחות וצמחיית חוף המזכירה במשהו את שמורת דיונות החוף שלנו. נוף מוכר, זיכרונות רדומים, נהמה מונוטונית נשמעת מהרכב. עד לעצירה הבאה. הפסקות נקבעות לפי הבטן. גם התחושות מגיעות משם. יורדים שניים שלושה קילומטר אל תוך הדיונות, מרימים את הגג וממלאים את האויר בריחות בישול.
תחנה אחרונה לפני אדלייד וטיפים
ב- Meningie ירדנו שוב מהדרך ונכנסנו לחצי האי עד לכפר הקטן Narrung שבקצהו. דרכי עפר מובילות מערבה אל הים ובעונה ניתן לראות שם מאות שקנאים. בקצה המזרחי מחובר חצי האי במעבורת המופעלת חינם כל שעות היממה. ממש לידה, סמוך למייצר, יש מקום נחמד ללינת לילה אף הוא בחינם. מקום נפלא שחבל לוותר עליו. מעברו השני של המייצר הדרך אינה סלולה אך מתוחזקת היטב ונוחה. חצינו במעבורת ולאחר כשעתיים הגענו אל אדלייד.
מקלחת חמה בקמפינג מסודר והתארגנות לקראת היציאה למדבר. ביקור במגרש גרוטאות המספק חלפים ישנים הוא חוויה בפני עצמה. קנינו גלגל ספר נוסף ומתקן רתימה עבורו במחיר 45$ (אוסטרלי).
מתקן לג`ריקן שאינו סטנדרטי נאלצנו להזמין ולשלם קצת יותר. כמה מפתחות ברגים, רצועה נוספת למנוע, שני כסאות מתקפלים מחנות יד שניה ואנחנו מוכנים. מכיוון שאנחנו נשאר בקרבת הציר הראשי ונרד לדרכי עפר רק עבור גיחות קצרות למקום לינה יפה וכדומה, יתכן שניתן לעשות את המסלול גם ללא מיכל דלק נוסף. אנחנו העדפנו לקחת את הספר הזה ולמנוע מעצמנו את המבטים המודאגים על מחוג הדלק. גם מיכל מים נוסף לקחנו למרות שיש לנו בקמפר מיכל פנימי של 20 ליטר.
הטלפון שקנינו כיסה רק את מלבורן ונעור לחיים מחדש באדלייד. החלטנו שהקשר השבועי עם המשפחה והחברים חשוב לנו וקנינו טלפון נוסף (כ-149$ מהם 100$ באשראי שיחות) עם כיסוי גבוה הרבה יותר. דרשו לראות את מפות הקליטה שיש בסניפי המכירה של החברות. קנייה מדילר התבררה כעסקה לא נכונה מהסיבה הפשוטה שהם לא יודעים. החברה המובילה כרגע בכיסוי היא Telstra וזוהי המלצתנו.
איננו יודעים מה תהיה הנגישות שלנו לחשמל ולאינטרנט בחודש הקרוב. סביר להניח שתהיה קטנה יותר. נשתדל להמשיך ולכתוב לכם מהמדבר. במידה ולא, נתראה כשנגיע לקוינסלנד שם נחליף את נוף המדבר בחופים לבנים. להתראות.
