משפחת פלג בתאילנד: קופים, עלוקות ושאר ירקות

משפחת פלג הפעם בצוותא עם משפחת ארז יוצאים לבלות בעיר הבירה העתיקה של תאילנד שנקראת גם ונציה של תאילנד, שטים בתעלות, מאכילים קופים, רואים עוד מקדשים (איך אפשר שלא?!) ונהנים מהשווקים. בהמשך יוצאים לקרב נגד עלוקות בשמורת קוואיאי ומטיילים ביערות גשם מדהימים.
משפחת פלג
|
שמור לעצמי
תמונה ראשית עבור: משפחת פלג בתאילנד: קופים, עלוקות ושאר ירקות
Thinkstock Imagebank ©

מבנגקוק לאיותאיה

לבנגקוק חזרנו, כרגיל בשמחה, למלון האהוב שלנו - LAMPU HOUSE, התמקמנו, הלכנו לאכול אצל שושנה והתישבנו על המחשבים בבית חב"ד - שגרת בנגקוק הטובה. כאן גם פגשנו שוב את משפחת ארז - נטע, חגי, עומרי ויותם בהחלטה לצאת יחדיו לשבוע טיול באזור היוטאיה ושמורת קוואיאי. לפני צאתנו לקמבודיה עשינו הזמנת מקומות לטיסת ROYAL JORDANIAN שיוצאת ב-30 למאי מבנגקוק לתל-אביב. את ההזמנה עשינו בגרינהאוס שהוא משרד נסיעות וגסטהאוס סמוך לבית חב"ד ובבעלות ישראלית. כששבנו לבנגקוק אחרי הנסיעה לויטנאם מיד נכנסו לסגור פרטים אחרונים ולתדהמתנו הסתבר שב"טעות" מחקו אותנו מן המחשב ואין לנו מקומות שמורים לטיסה. זעמנו, כעסנו, והתשובה שקבלנו בתחילה היתה שהטעות היתה שלנו, שאנחנו רשמנו תאריך לא נכון. הבחור הישראלי האחראי במקום (נראה לנו שגם הבעלים) במקום להתנצל ולבדוק את עצמו התרגז עלינו ואמר שהכעס שלנו לא מוצדק ובכלל לא בא לו לעזור לנו בענין. לאחר שהבאנו אסמכתא לרישום הנכון שהיתה ברשותנו אמר לנו הבחור: "אז טעינו...מה אתם רוצים שנעשה?" בנסיונות להרגיע את כעסנו הוא רשם אותנו ברשימת המתנה ל-2 טיסות אחרות וטען שהוא משוכנע שנקבל כרטיסים או ליתר דיוק לתחושתו זה יסתדר. מובן שאנחנו לא היינו משוכנעים כלל וכלל בענין ולמחרת בבוקר נגשנו למשרד נסיעות ליד המלון שלנו - המשרד של מר תאי - Mr. Thai החביב, ספרנו לו את הספור ובעזרתו בדקנו את כל האופציות שעומדות לרשותנו. היה ברור ללא צל של ספק שכסף כבר נפסיד כאן וגם לא נחזור באותו יום מתוכנן.

Mr. Thai בחור נחמד, חייכן, חברותי וסבלני שם לנו את כל הקלפים על השולחן והסביר לנו לאחר שיחה עם חברת התעופה שהסיכוי לקבל כרטיסי טיסה ב-31 ברשימת ההמתנה קלוש ביותר. וכך מצאנו את עצמנו רשומים לטיסת אל-על ב-4 ליוני. שלמנו עבור הזמנת הכרטיסים ושעה לאחר מכן הגיעו אלינו Mr. Thai ואמר: "אל על העלתה אתמול מחירים ולא ידענו". התקשרנו לאל-על והסתבר שכמה ימים קודם העלו את מחיר תוספת הדלק אבל הסוכן הגדול שלהם בבנקוק - זה שנתן את המחיר לסוכן שלנו כנראה לא היה מעודכן ושוב שמענו את המשפט הפעם מאל-על: "אז טועים, מה לעשות?". האמת שבו במקום החלטנו לחזור לבדוק את האופציות עם הירדנים ולא לטוס עם חברה שטועה, מטעה ולא מתנצלת על הטעות - כמובן החברה הישראלית שלנו. עשינו תרגיל קטן והצלחנו למצוא 3 מקומות מוזלים מאוד בחברה הירדנית ב-2 ליוני ו-3 מקומות מעט יותר יקרים על אותה טיסה כמובן. שלמנו, קבלנו את הכרטיסים והכל נסגר ונגמר. זהו, יש תאריך חזרה - 2 ליוני יציאה מבנקוק, נחיתה בארץ ב-3 ליוני מוקדם בבוקר, מתחילים להיפרד מהטיול, תחושה מוזרה מרגשת ועצובה בעת ובעונה אחת. לאחר סגירת נושא הכרטיסים ארגנו ציוד, הפעם התפנקנו ואפסנו במלון כדי שזיו לא יצטרך לסחוב ציוד רב ל"קשר הישראלי" ובבוקר המחרת יצאנו משפחת ארז ומשפחת פלג לתחנת הרכבת הוואלמפונג לרכבת להיוטאיה.

 לגבי שעת יציאת הרכבת הטעו אותנו במלון וברגע שנחתנו בתחנה הבנו שהרכבת יוצאת עוד 2 דקות. קנינו כרטיסים ב-20 באט לאדם למחלקה שלישית ורצנו לרכבת. הרכבת כבר היתה מלאה כך שזיו וחגי עמדו כל הדרך אבל אנחנו הצלחנו למצוא מקומות ישיבה בצפיפות. רכבות בתאילנד הן עדיין חידה בעיניי, על מחלקה שלישית משלמים 20 באט לאדם וברכבת אחריה בקרון ממוזג משלמים 300 באט לאותה נסיעה - לך תבין. בכל מקרה הנסיעה היתה רק שעה וארבעים ובסופה נחתנו בהיוטאיה. נסענו לגסטהאוס מומלץ בלונלי פלנט בשם: P.U GUEST HOUSE לקח אותנו טנדר עם נהג נחמד בשם פו. לא התחשק לנו לחפש יותר מדי כך שלקחנו שם 2 חדרים, חדר לכל משפחה, חדרים גדולים, לא מדהימים אבל בהחלט מספקים את צרכינו. הגסטהאוס חביב ובעלת המקום ללא שהיות הטיחה בנו את ספור חייה, גירושיה, בנה שעבר עם אביו לטוקיו, הלידה שלו, הדיאטה שלה ועוד שפע של אנפורמציה אישית ואינטימית, כל זאת בדקות הראשונות לפגישתנו.

לאחר ארוחה קלה ומבול המידע ששטף אותנו היא לקחה אותנו ל- AYUTTHAYA HISTORICAL STUDY CENTER המומלץ לביקור בלונלי פלנט. אמנם היא לא הביאה אותנו בדיוק למקום הנכון אבל סלחנו לה כי מרחק ההליכה היה קצר ומזג האויר החם בדיוק השתנה לרוח קלה ואפילו טפטוף נעים. בלונלי פלנט הומלץ להקדיש כמה שעות למקום, אנחנו מצאנו שזה מוגזם בעליל וחצי שעה עד שעה ממצה את הענין. יצאנו משם להליכה רגלית ברחובות העיר השקטה והחביבה הזו ואין לנו ספק שאם רוצים להכיר עיר צריך פשוט ללכת ברגל. היה נעים ללכת ובדרכנו היה שוק מקסים שכמובן נכנסו אליו ולקח לנו הרבה זמן לצאת ממנו. בשוק היה גם אוכל אבל היו בגדים, עבודות עץ, תכשיטים, בקיצור מכל וכל. נהננו מהדוכנים, קנינו כמה דברים והיה מאוד נעים. באחד הדוכנים צדה עינינו משהו שנראה כמו פאדג` שוקולד, בעלת הדוכן החביבה מיד הציעה לנו לטעום ואז כמובן גילינו שמדובר במשהו מקוקוס - שוקולד זה לא הטעם האהוב על התאילנדים בפרט או אנשי המזרח בכלל. השוק נמצא לגדתו של אגם חביב והיתה שם גם תערוכה מקסימה של דגמים בגודל מטר על מטר לערך של נופי תאילנד - בעיקר דברים הקשורים בחקלאות. היו כ-10 דגמים מקסימים ומושקעים, כנראה שזו היתה תחרות כלשהי והיה ממש יפה לראות את זה. משם עייפנו ולקחנו טנדר למלון למנוחה מהיום הארוך.

 בערב החלטנו לצאת לשוק הלילה הקרוב היושב לגדת הנהר. אנחנו לפעמים מקטרים על כך שצריך הרבה לארוז ולפרוק אבל אנשי שוק הלילה צריכים יומיום להקים את דוכניהם מחדש, לערוך את סחורתם ולארוז אותה בסוף היום כולל פירוק הדוכן - מלאכה מתישה למדי. השוק מקסים ומכיל שפע אוכל כולל מקומות ישיבה ליד שולחנות וגם מלאי של בגדים, צעצועים, מזכרות ועוד. בשוק היו בעיקר תאילנדים ומעט תיירים, כמובן שאכלנו ונהננו, מצאנו מאכלים שלא ראינו קודם לכן, קנינו כמה דברים קטנים ונהננו מהאוירה הנהדרת של השוק. לטייל שתי משפחות יחד זה שינוי מרענן, הילדים התיידדו מיד בעיקר עם עומרי הבן הגדול בן ה-9 של משפחת ארז ומאוד נהננו אחד עם השני. בינינו המבוגרים יש חיבור מצוין ושיחות אינסופיות אל תוך הלילה - באמת כיף ונעים! בסופו של יום חזרנו למלוננו עייפים אך רצוצים ובכל זאת התקשקשנו עד מאוחר.

 

לתחילת הכתבה 

 

טיול אופניים ומקדש הקופים

בבוקר המחרת לאחר ארוחת בוקר יקרה ולא מוצלחת במסעדה לידנו בשם TONY`S החלטנו לשכור אופניים לכולם ולטייל בעיר באופניים. החלק העתיק של היוטאיה שמהווה את מרכז התיירות ובו ממוקמות כל עתיקותיה של העיר הוא לא גדול מאוד והרחובות שקטים עם תנועה דלילה למדי. לא היה פשוט למצוא 2 אופניים עם סבל ומושב לילד, 2 אופניים לילדים ועוד כמה זוגות למבוגרים אבל עמדנו במשימה. שכרנו מ-3 מקומות שונים וברגע שסוף סוף יצאה שיירתנו לדרכה התחיל גשם. למזלנו הוא נמשך רק כמה רגעים שלאחריהם יצאנו בסדר מופתי ובשורה ארוכה אחרי הנווט זיו. במפת התייירים שקבלנו היה מסלול אופניים מומלץ, החלטנו בשלב זה להיצמד אליו ולעצור בתחנות שבדרך. בלטנו מאוד בנסיעתנו כך וכל התאילנדים שבדרך הצביעו עלינו בהתלהבות, לי נראינו כמו שיירת הילדים מהסרט צלילי המוסיקה והיה ממש נעים לרכב כך על האופניים ולהסתכל על הנופים המשתנים שבדרכנו. תחנתנו הראשונה היתה WAT RATCHABURANA הריסותיו של אחד המקדשים העתיקים בהיוטאיה. שלמנו 20 באט למבוגר כניסה ועשינו את דרכנו פנימה. באזור די גדול מפוזרים חלקי מקדש ופסלי בודהה עתיקים. טפסנו לראש המקדש, הילדים התרוצצו ושחקו בהתלהבות והיה נחמד. היתה שם ילדה תאילנדית נראית כבת 12 שנסתה לחטוף למעין את הפאוץ` וגם לסחוט מחגי כסף, היא נראתה לא בריאה בנפשה, הצלחנו לגרש אותה מעלינו והמשכנו להסתובב במתחם.

 משם המשכנו באופנים לכיוון האגם ושם יש פארק חביב עם מסלול הליכה / אופניים, שפע גשרים קטנים מעל הנחל, ספסלים וירק. עשינו סיבוב במקום עם האופנים ואנחנו המבוגרים התישבנו לנוח על אחד הספסלים. הילדים לעומת זאת, שהיו מאושרים מאוד מן הנסיעה על האופניים, עשו אינספור סיבובים בפארק מעל כל הגשרים ובהתלהבות אינסופית והוציאו כמויות אנרגיה שיכולות להיות רק לילדים. אנחנו המבוגרים כרגיל התקשקשנו ופטפטנו כמו שרק אנחנו המבוגרים יכולים לעשות ולאחר מכן נכנסו לשוק לאכול ב"מסעדה" - דוכן מקומי חביב במחירים של תאילנדים לשם שינוי. אכלנו לשובע ב-60 באט לכולנו כולל שתיה וקנחנו בקינוח שעבורנו היה חדש לגמרי - גלידה בלחמניה - צירוף תאילנדי ייחודי שלרוב מגיע בתוספת של אורז דביק. הילדים מאוד נהנו מהרעיון ומהטעם - ננסה גם בארץ - כאן זה עולה 10 באט. באופן כללי לא ראינו הרבה תיירים בהיוטאיה ובשוק הזה לא היו תיירים כלל כך שחווינו שוק אותנטי של תאילנדים לשם שינוי עם מחירים שכתובים על דוכנים עצמם לרוב ואוכל מקומי טעים זול ומוצלח. את היום חתמנו בשוק הלילה המקסים אליו נסענו באופניים, אכלנו ונהננו ובשובנו למלון התישבנו לפטפט בחדר ורק בשעה 3:00 לפנות בוקר שמנו לב שהילדים עוד ערים ומשחקים ב-GAME BOY של עומרי והשעה מאוחרת משהו. אז התקפלנו למיטותינו לשינה טובה ורגועה.

בבוקר המחרת או ליתר דיוק לקראת הצהריים הזמנו טוקטוק מהגסטהאוס שלנו לצאת למקדש הקופים המרוחק כ-20 ק"מ מהיוטאיה. התכווצ`צ`נו כולנו יחד בטוקטוק ותמורת 300 באט יצאנו למקדש. הדרך היתה יפה, אזור חקלאי מלא גידולי אורז ואחרי כ-40 דקות הגענו למקדש חביב. המקדש אמנם נקרא בפי התייירים מקדש הקופים אבל הקופים דוקא מרוכזים ביער הקטן מעבר לכביש. למרות שכבר ראינו והאכלנו קופים פעמים רבות, הקופים הללו היו חביבים במיוחד, הם רגילים לבני אדם, שבעים וחברותיים מאוד, לא היתה בהם כל אגרסיביות כך שהילדים לאט לאט הפשירו והתחילו להאכיל אותם מידיהם. עקב חג שתילת האורז שהתקיים באותו סופשבוע תאילנדים רבים הגיעו למקום והביאו אוכל לקופים כך שהיה מאוד שמח. הנהג שלנו קנה ממתקי קוקוס דביקים וחלק אותם לקופים שהסירו את העטיפה במומחיות רבה ולעסו בדביקות את הממתק. אחד הדברים היפים בלהקות קופים זה שתמיד יש המון גורים קטנים וחמודים שמשתובבים להם סביב אמהותיהם ועל העצים ובהחלט הופכים למרכז הענינים. אחרי שעזבנו את הקופים החמודים וגררנו משם את הילדים נסענו חזרה להיוטאיה שם חכתה לנו סירת זנב ארוך גדולה לשיט תיירותי בתעלות המקיפות את העיר העתיקה דרך 3 מקדשים. שלמנו 150 באט למבוגר ו-80 לילד ויצאנו לשיט. התעלות סביב העיר נחמדות ורוחשות חיים, כמו במקומות אחרים בהם בקרנו האנשים מתקלחים בתעלות, ילדים משחקים, נשים שוטפות כלים - חיים על המים. התמזל מזלנו ואפילו ראינו לטאת כוח גדולה חומקת לה אל תוך העשב.

 במקדש הראשון בו בקרנו בדיוק התקיים טקס דתי לכבוד חג שתילת האורז שכלל הלבשה מחדש של הבודהה הענק במקדש. כל אחד מן המתפללים תרם כסף להלבשת הבודהה בבד כתום וארוך ולאחר קשירת הבדים למעלה על הבודהה שוחררו קצוות הבד על מנת שכל אחד מן המתפללים למטה יוכל לגעת בבד הקדוש ולהנות מברכתו של בודהה. אחרי הטקס יצאנו חזרה לסירה ומשם שטנו למקדש נוסף חסר ייחוד. את השיט חתמנו במקדש עתיק ויפה בסגנון אנקור וואט הקמבודי - WAT CHAWATHANARAM. זהו למעשה אתר גדול במרכזו מקדש עתיק וסביבו שרידי חומות ופסלים, הכל על גדת התעלה, לשם הגענו כבר בשקיעה והיה מקסים לשבת ולהסתכל על הנוף היפה לקראת ערב. הילדים שבהחלט שבעו ממקדשים מצאו שהמקום משמש מגרש מצוין למחבואים ותופסת והוציאו כמות אנרגיה שאני לא מוציאה בשבוע. עם רדת החשכה שטנו אל שוק הלילה שם סיימנו את טיולנו המוצלח, אכלנו בדוכנים החמודים ופטפטנו בכיף. סיכמנו שמחר יוצאים לפק-צ`ונג על מנת לנצל את הימים הבאים לבקור בשמורת הטבע קוואיאי. התלבטנו קשות כיצד לצאת לפק-צ`ונג, חששנו שהרכבת תהיה עמוסה ביותר עקב החג ולא רצינו למצוא את עצמנו עומדים בצפיפות שלוש שעות, ולכן לאחר מו"מ של חגי עם נהג הסונגוותו (הטנדר) שהביא אותנו מתחנת הרכבת בהיוטאיה למלון הגענו להבנה ולמחיר של 1200 באט לנסיעה לכולנו. בעלת הגסטהאוס שלנו קישרה אותנו עם גסטהאוס בשם: WILD SAFARI בפקצו`נג וסכמנו שנבדוק את המקום. באופן עקרוני המחירים ללינה באזור שמורת קוואיאי גבוהים כי מדובר באתרי נופש יוקרתיים. המחיר שהציעו לנו ב-WILD SAFARI היה 700 באט לחדר גדול ממוזג וחדש.

 

לתחילת הכתבה 

 

מקדשים ויערות בפקצ'ונג

הנסיעה לפקצ`ונג עברה בקלות תוך גשם קל בדרך ולאחר מעט יותר משעתיים הגענו ליעדנו. הגסטהאוס נמצא ממש קרוב לעיירה עצמה, החדרים היו יפים וחדשים, בעלי המקום - משפחה חביבה ומכניסת אורחים שמיד נתנה לנו להרגיש בבית וכך החלטנו לא לבדוק מקומות נוספים ולהשתקע שם. ישבנו לארוחת צהריים תאית נחמדה, נחנו מעט מן הנסיעה וסכמנו לצאת בשעה 15:00 לחצי יום טיול ולמחרת לעשות ספארי בשמורה. המחיר היה 1200 באט למבוגר ו-600 באט לילד. על ליאור שלנו ויותם ארז לא שלמנו והמחיר כלל כניסה לשמורה, הדרכה, נסיעות, אוכל ושתיה, בקיצור כל מה שצריך. בדרכנו לטיול אספנו את מדריכתנו לחצי היום בשם: טוק. טוק היא אשה נחמדה מאוד עם אנגלית די טובה בסביבות שנות הארבעים שלה. תחנתנו הראשונה היתה בריכת מים מינרלים (קרים) בטבע, מקום חמוד שנראה שביומיום משמש את תושבי המקום לבילוי והנאה. הילדים כמובן קפצו למים למרות שלא היה ממש חם בחוץ וגם חגי וזיו היו איתם במים כיאה לאבות והשתוללו איתם. בסיום הרחצה התייבשו הבנים קלות ויצאנו בנסיעה עם הטנדר שלנו למקדש (איך לא). המקדש הוקם על גבעה שמשקיפה על הנוף של האזור עם שמורת קוואיאי היפה באופק.

לאחר הסבר על הדת הבודהיסטית וקישוטי המקדש שנתנה לנו טוק, ירדנו למערה שנמצאת בחצר המקדש. כמובן שגם המערה הפכה למקדש אבל מה שענין את ילדינו יותר היתה כמות העטלפים הגדולה בתקרת המערה וכמות הלשלשת האדירה שהם מיצרים. נזהרנו לא לחטוף לשלשת על הראש והשתדלנו לצאת מהר. משם יצאנו לחוויה הגדולה של היום לראות את יציאת עטלפי החרקים ממערה גבוהה בראש ההר. כל ערב עם שקיעת החמה יוצאים עטלפי החרקים לאכול באזור אבל אף אחד לא הכין אותנו למראה המדהים בו חזינו. לאחר המתנה של כ-30 דקות סמנה לנו טוק להסתכל אל המערה שבהר ממנה החל לצאת נחיל עטלפים. העטלפים יוצאים בשרשרת ארוכה ומסתלסלת שמן הרגע בו היא מתחילה היא פשוט לא נגמרת. נחיל העטלפים ממשיך באותו מבנה מסתלסל לאורך קילומטרים וכך נראה כמו עשן שחור שממשיך עד האופק. התהליך נמשך כשעתיים והיופי מדהים! צלמנו והסרטנו, התלהבנו ונהננו - תופעה מיוחדת במינה!

לגסטהאוס הגענו חזרה בשעת לילה לאחר ארוחת ערב במסעדה לא כל כך מוצלחת בפקצ`ונג ונפלנו לשינה עמוקה. בשעה 7:00 בבוקר למחרת התיצבנו לארוחת הבוקר ומשם יצאנו לשמורת הטבע קוואיאי. הנסיעה לשמורה ארכה כ-30 דקות ובסיומה הגענו לאזור קסום של הרים ויערות גשם צפופים ירוקים ויפים. טאק וג`יי היו המדריכים שלנו והסבירו לנו שאין להאכיל בעלי חיים בשמורה ושאנו צפויים לראות צבאים, קופים וציפורים בעיקר. הטנדר שלנו טפס במעלה ההר בדרך היפהפיה והמסודרת של השמורה ובנקודת תצפית יפה חילק לנו טאק כיסוי לרגלים נגד עלוקות. חגי, שהרעיון של מפגש עם עלוקות כלל לא נראה לו, ניסה לשכנע את עצמו שלא באמת נפגוש ביצורים מוצצי הדם ולמען הרגעה עצמית שאל את טאק כל שאלה אפשרית על עלוקות ומנהגיהן. לאחר ביקור קל במרכז המבקרים יצאנו למסלול הליכה ביערות הגשם. בעיניי הטיול הזה בן השלוש שעות היה אחד היפים ביותר שעשינו בטיולנו. יערות הגשם הם יערות ירוקים, מלאי צמחיה, עם עצים עבותים בעלי גזעים מרובים ועצומים, שרכים מתפתלים מכל עבר, פטריות מכסות חלקי עצים, מטפסים וטפילים סובבים את העצים והיופי מופלא. ראינו את צמח הוניל היפה, עץ קינמון משני סוגים, עץ בעל ריח נפלא בשם: סנדלווד ופיקוסים עצומים עם 10 גזעים.

טאק מצא לנו נחש חמוד ולאחר בדיקה במגדיר נחשים וווידוי שלא מדובר בנחש ארסי, הרים אותו ונתן לילדים ללטף אותו. ראינו נשל של ציקדה, חיפושיות גדולות ועוד מיני חרקים שונים. אבל מה שראינו והרבה לחרדתו של חגי היו עלוקות. בתחילה הלכנו בשביל טבעי רחב ונוח בינות העצים, אותו כך מסתבר סללו עבורנו פילים פראיים אבל בשלב כלשהו יצאנו מן השביל והלכנו בשבילי עזים צרים ומלאי עלוקות. העלוקות טפסו לנו על הנעלים ועל המגן שקבלנו מטאק והיינו צריכים להסיר אותן כל הזמן על מנת שלא יטפסו גבוה יותר וייכנסו לבגדים או חס וחלילה למכנסים ולתחתונים. טאק וג`יי החמודים שהסבריהם היו נפלאים לאורך כל הדרך הורידו כל הזמן את העלוקות מהנעלים והבגדים של הילדים ודאגו לשלומנו ולהרגעתנו. בשלב הזה חגי שהיה עם מכנסים קצרים החליט שעם כל היופי הוא והעלוקות לא יחיו בכפיפה אחת ותוך כדי הליכה מהירה וסילוק עלוקות אמר לטאק ולג`יי שהוא רוצה לחזור ועכשיו לאזור ללא עלוקות, או ציטוט מדויק מדבריו לאחר חלוקת החטיף לילדים: GOOD BAFLA NOW LETS GO ! וכך חזרנו לשביל הפילים ממנו הגענו בו היו הרבה פחות עלוקות ויצאנו אל הטנדר שלנו.

 בטנדר כולנו הורדנו נעלים וגרבים ועשינו ספירת עלוקות. לכולנו היו עלוקות בכיסוי נגד עלוקות ובנעלים אבל אף אחד לא סבל ממציצת דם על ידיהן. בדקנו היטב את גופנו, נרגענו, ויצאנו לאכול צהריים במסעדה בשמורה. בדרכנו למלא את בטנינו ראינו את הצפור המופרסמת של השמורה - HORNBILL אותה גם ראינו בדרום תאילנד באי קונגאי. אבל מה שבאמת משך את תשומת לבנו היו שני צבאים גדולים שיצאו לשתות באגם. עצרנו את הרכב והבטנו בהם בעזרת המשקפת של טאק וג`יי. לראות בעלי חיים בטבע זו בהחלט חוויה מיוחדת במינה. לאחר שהתמזל מזלנו עם הצבאים נתקלנו בלהקת קופים גדולה שחצתה את הכביש. נעמדנו בצד הדרך וצפינו בחציית הלהקה, חצייה אטית ומחושבת של עשרות אמהות עם גוריהן. זכרים מגודלים ומלאי חשיבות עצמית ושפע קופים חמודים.

 ארוחת הצהריים היתה מצוינת במסעדה מקומית בשמורה ולאחריה נסענו למפל המים. באחד המפלים בשמורה אמר לנו טאק צולמו סצינות מהסרט "החוף" עם ליאונרדו דה קפריו, התרשמנו! למפל ירדנו רגלית וכמובן שנטע ואני צפינו בחבורת הבנים המתרחצים שלנו מהצד תוך כדי טבילת רגלינו במים הנעימים. המפל והאשדים שיוצאים ממנו וכל הצמחיה היפה הזו היו מקסימים ולאחר שכולם התיבשו והתארגנו יצאנו לחפש פילים פראיים באזור הפילים. נסענו הלוך וחזור בסביבה בה הפילים צריכים להופיע אבל כנראה שלפילים לא הודיעו על המפגש וכך לא ראינו פילים פראיים. אבל לאור חוויות היום המקסים הזה האכזבה הקלה הזו בהחלט התקבלה בהבנה וכך יצאנו חזרה מן השמורה לגסהטאוס. את היום האחרון בפקצ`ונג העברנו בסתלבט רציני עם קימה בשעה מאוחרת, צפיה בסרטי DVD , משחק קלפים וויסט בו חגי ניצח ללא הפוגה, מנוחה ואוכל טעים.

 

לתחילת הכתבה 

שבעת המפלים ובית הספר לקופים

למחרת בבוקר יצאנו חזרה לבנגקוק בסטייל עם ואן פרטי ממוזג שהביא אותנו עד לפתח המלון שלנו בקוואסן. היה טיול נפלא, היה כיף לטייל עם משפחת ארז וכאן התודה לנטע, חגי, עומרי ויותם שהפכו לחברים טובים, איתם נהננו בשיחות ארוכות, טיול נפלא, חוויות משותפות וחברות חדשה. בנקוק כרגיל האירה לנו פנים ולאחר השלמות לכתבות באינטרנט של בית חב"ד, קניות נוספות בשווקים וגם ב-MBK , בילוי שלי ושל עופרי בסרט צופן דה וינצ`י ובקור בשוק צ`טוצ`ק, החלטנו לצאת לנסיעת פרידה מהטיול בקנצ`נבורי. כרטיסים קנינו בקשר הישראלי ב-120 באט לאדם, ושוב טפלנו באריזות. לפני יציאתנו פגשנו בבית חב"ד את מיכה ואווי עם שני ילדיהם אייל וגיא. הם בדרכם לצפון הודו בקרוב, בתחילת הטיול ממש ואנחנו בסופו. הם הכירו אותנו מהכתבות שלנו ואנחנו שמחנו שיכולנו לעזור למשפחות אחרות ולמטיילים אחרים להתחיל את טיולם ממש כפי שעזרו לנו. מיד נוצר קשר טוב בינינו ובילינו את היום יחדיו עד שעת לילה מאוחרת עם שיחות ארוכות וחוויות מהטיול. בסופו של יום שכנענו אותם לצאת לויטנאם המקסימה וחזרנו לשינה טובה.

בבוקר המחרת יצאנו לקנצ`נבורי ב-9:30 בבוקר וירדנו בגסטהאוס שלנו מהביקור הקודם PONG PHEN שם חיכה לנו הצוות המקסים של המקום. שכרנו 2 חדרים ב-380 באט לחדר ממוזג, אכלנו במסעדה הנהדרת של הגסטהאוס ואחר הצהריים שכרנו אופנים ונסענו לכיוון הגשר על נהר קוואי. בהגיענו אל הגשר החל מבול היסטרי לשטוף את העיר, תפסנו מחסה בין החנויות וחיכינו עד יעבור זעם. המונסונים שהחלו לרדת כאן לאחרונה דווקא חביבים עלינו מכיוון שהם מורידים משמעותית את הטמפרטורה ובסך הכל יורדים רק מדי פעם לזמן קצוב וקצר יחסית. הגשר נראה דווקא מאוד יפה בעננים ובגשם ומשם המשכנו בטיול האופנים שלנו ברחובות העיר. את היום חתמנו בשוק הלילה שהפעם היה חצי ריק מדוכנים כנראה עקב המבול של אחה"צ.

למחרת לקחנו אוטובוס מקומי לשמורת ארוואן - שבעת המפלים. עלות האוטובוס - 40 באט לאדם ואנחנו היינו הנוסעים היחדים במהלך רוב הנסיעה. הנסיעה אורכת כשעה וחצי והדרך יפהפיה בין יערות, עצים וירוק עם ההרים הירוקים באופק והנהר שזורם לצדנו - בהחלט עוד משהו להתגעגע אליו. לשמורה הגענו בהחלטה לעצור בכל מפל, להתרחץ ולהנות עד הסוף מבלי למהר ולהספיק. את כל שבעת המפלים כבר ראינו, הפעם נסענו רק בשביל הכיף של הרחצה וההנאה. במפל הראשון חיכו לנו כמה קופים על העצים ומשהם הבחינו בשקית האוכל בתיק שלנו הם נעשות פחות נחמדים וניסו לגנוב את התיק. זיו עשה להם תנועה של זריקת אבן ושומר היערות זרק אבן עם רוגטקה קרוב אליהם על מנת להבריח אותם. במפל השני זיו והילדים התרחצו ואני הייתי על תקן צלם-צופה, הם השתוללו שם , נכנסו תחת המפל וננשכו על ידי דגי הענק שגדלים שם. משם עברנו לרחצה במפל הרביעי שמתוך המבנה המיוחד שלו נוצרה מעין מגלשה מסלע ענק מה שכמובן הדליק את החברה. תום עופרי וזיו גלשו במורד הסלע ואחר כך הצטרפו אליהם ליאור (על הגב של זיו) ומעין (ברכבת עם זיו). בקיצור היה נורא כיף חוץ מכמות היתושים הבלתי נסבלת שם. להברחת היתושים השתמשנו בשאריות משחת האודומוס ההודית המעולה וגם היא כמו טיולנו הגיעה לקיצה. חזרנו באוטובוס של 15:00 לקנצ`נבורי ולאחר ארוחה מצוינת אני נפלתי שדודה לשינה קלה, הילדים ראו מטריקס 2 בטלויזיה הגדולה של הגסטהאוס וזיו הלך לקבל מסאז` טוב -בקיצור כולם היו מרוצים עד מאוד.

 למחרת קמנו מאוחר ב-10:30 ולאחר ארוחת בוקר קלה יצאנו לבית הספר לקופים. תמורת 150 באט לאדם לכרטיס כניסה הגיע טנדר ולקח אותנו למקום - 10 דקות נסיעה מהמלון שלנו. על שפת הנהר הוקמה חווה קטנה בשם בית הספר לקופים. יש שם צוות מאוד מאוד נחמד של אנשים שנתנו לנו לשחק עם הקופים הגורים. לאחר שתום נרגע שהקופים מחוסנים נגד כלבת נגשנו לקופיפה קטנה, חמודה ושובבה שקפצה עלינו מאחד לשני, התרפקה בחיבוק, אכלה בננות שהגשנו לא ומאוד הצחיקה אותנו בהשתובבות שלה. אחרי שלטפנו את הקופות הקטנות עשו לנו מופע פרטי קטן וחביב של אימון קופים לקטוף קוקוס (קוף מאומן יכול לקטוף 600 קוקוסים ביום). ראינו קוף שוחה וצולל בבריכה קטנה למצוא שעון שנזרק אליה, קוף נוסע באופנים, קוף בשם מייקל ג`ורדן שמטביע סלים ועוד. נראה ששיטות האילוף כאן הן במשחק ובטוב, המאמנים נראים נחמדים וחמים לקופים ומלאי אהבה לבעלי החיים השובבים האלה. וכך מצאנו את עצמנו מאוהבים בקופות הקטנות והשובבות.

היו שתי קופיפות גיבון קטנות אחת בת 7 חודשים בשם ג`וי ואחת בת שנתיים בשם ג`יג`י שחיבקנו אותן והן התרפקו עלינו כמו תינוקות ממש, כל כך מתוקות. היתה גם קופה קטנה ושובבה, זו ששחקנו איתה בהתחלה שכל כך התלהבה מתום שהספיקה גם להשתין עליו. עבורנו זו היתה הזדמנות ראשונה להחזיק קופים בלי לחשוש מנשיכות או להתסתכן. כולנו התרגשנו מאוד מהחוויה, צחקנו ונהננו ולא רצינו ללכת. בשלב כלשהו הגיעה תיירת על טוסטוס עם כלב קטן שחבש משקפי מגן (שלא ייכנס לו אבק בנסיעה בטוסטוס). מסתבר שהבחורה מתעדת את המסע של הכלב שלה לתאילנד וחוויותיו במדינה הנפלאה הזו במטרה להוציא ספר. וכך למען המטרה הזו היא ניסתה לצלם את הכלב הקטן והחמוד עם הקופיפה השובבה שדאגה כל הזמן למשוך לו בזנב ולהציק לו. הכלב המאולף היטב והרגוע ניסה להבליג אבל הצילום היה קשה ומורכב. כמובן שאותנו כל הסיטואציה מאוד הצחיקה, יש מי שמתעד את ילדיו ויש מי שמתעד את כלבו! משם חזרנו לגסטהאוס אכלנו ונהננו. אחר הצהריים קיבלנו SMS ממיכה ואווי שהם בקנצ`נבורי. שמחנו מאוד שיש לנו הזדמנות נוספת להיפגש ובערב הם הגיעו לגסטהאוס שלנו וכך ישבנו לאכול כולנו כשהילדים נוסעים באופנים ומשחקים בהנאה ואנחנו מדברים אל תוך הלילה. לאחר חצות נפרדנו בכוונה להיפגש שוב מחר ולבלות את היום יחדיו ולחזור ביום שישי יחדיו לבנגקוק.

למחרת לפני הצהריים שכרנו שוב אופניים ויצאנו לגסטהאוס בו לנה משפחת טשרנחובסקי - מיכה אווי גיא ואייל. ישבנו במסעדה על הנהר, שתינו שייקים טובים ושוחחנו ואחר כך גם הם שכרו אופניים ויצאנו לנסיעה קלה. היה יום חם ביותר, יותר מדי חם בשבילי לפחות לנסיעת אופניים וכך עופרי אווי ואני שבנו לגסטהאוס שלנו לראות סרט :"מגנוליות של פלדה" עם ג`וליה רוברטס הנפלאה וזיו מיכה והבנים נסעו למוזיאון הגשר על נהר קוואי. מיכה אייל וגיא חזרו די מהר מאחר והאופניים לא התאימו כל כך לילדים וישבנו לארוחת צהריים וזיו חזר עם הילדים אחרי הביקור במוזיאון שהיה סביר מינוס. ושוב חזרנו לרוטינה הקבועה, הילדים שחקו ואנחנו המבוגרים שוחחנו ארוכות על המון דברים ותחומים והיה פשוט כיף.

 מבעלת הגסטאוס בקשתי ללמוד להכין שני תבשילים תאילנדיים: מרק טום קאי ופדתאי עוף. היא בחורה פשוט מתוקה וחברותית עם אנגלית לא רעה בכלל וכך אחר הצהריים הזמנתי את התבשילים ונגשנו למטבח להכין. מה שנחמד בתבשילים התאילנדיים, מעבר לטעמם הטוב, הוא קלות ומהירות הבישול. הבישול של המרק ארך 5 דקות, זהו מרק מיוחד עשוי בחלב קוקוס וטעמו מופלא, והפדתאי גם הוא לוקח כמה דקות ספורות וטעמו נפלא. אווי ואני רשמנו את המתכונים, זיהינו את רוב המרכיבים ופנטזנו על הקלות והמהירות של הבישול שבהחלט כדאי ושווה לאמץ גם בארץ! את היום חתמנו בשוק הלילה של קנצ`נבורי שהפעם היה מלא בדוכנים ובאנשים, הסתובבנו עד שעייפנו ולא יכולנו יותר ללכת וחזרנו לגסטהאוס. זיו הלך לעוד מסאז` שכנראה יחתום את סדרת המסאז`ים שלו לזמן הקרוב וכולנו שקענו בשינה עמוקה, מחר עוזבים את קנצ`בורי ובעוד שבוע הטיול נגמר, קשה להאמין!

לתחילת הכתבה 

יעדי הכתבה

כתבות מומלצות עבורך על תאילנד