מעבר לסצינת המטיילים, יש חיים אמיתיים במקלוד גאנג`, במלוא עליבותם, במלוא תפארתם. בכתבה שלפניכם תמצאו מופע של צעירים טיבטיים, הנערה היפהפיה בינדו ומפגש עם המשנה לדאלאי-למה, איש רוח צעיר עם עיניים חודרות.
משפחה אחת יוצאת למסע הגדול ורצוף הטלטלות ונוחתת באמריצר שבצפון הודו, עם מקדש הזהב וטקס סגירת הגבול עם פקיסטן. מכאן היא עולה צפונה לכיוון דרמסאלה בדרך יפהפיה. עוד מעט והיא בהודו.
התחלת הטיול זו נקודה רגישה תמיד, במיוחד כשמגיעים ליעד כמו הודו - עם השוק המוכר של ההתחלה. כשממשיכים מיד צפונה השוק מתרכך ומגלים מקומות יפים וחוויות מדהימות. דרמסאלה, לדוגמא היא יעד כזה שמגיעים אליו ולא רוצים לעזוב, עם הנוף המרהיב והטרקים היפים שבסביבה.
האוטובוס מטפס בכבדות במעלה ההר כשהבתים שזורים משני צידי הכביש. שעת בוקר מוקדמת. שמש חורפית נעימה. אנו מעל העננים כשרוב הנוף שקוע בתרדמת הלילה עדין ופה השמים כחולים, כאילו מזמינים. מלפני ומכל עבר עצים וירק. אני מבחין בחבורת קופים השוכנים בין ענפי העצים. לבסוף, אנו מגיעים לתחנה הסופית בכפר מקלוד-גאנג`.
המבקרים במקדש הזהב יפגשו אלפי סיקים ויתוודעו לכלים שהם נושאים בבגדיהם, לשיטת שטיפת הרצפות ולשימושיה השונים של המטריה. כתבנו מגיעים לשם, מתרשמים וממשיכים לרישיקש.
הרכבת יוצאת מדלהי צפונה, השעה 06:00, כמו תמונה מסרט בדיוני, והרכבת המטפסת בהר כמו מהמאה הקודמת. האם יש ל``פורטרים`` של שימלה ועד עובדים או רק מדי שרד מסורתיים? שימלה עיר בעננים!
חלק מרכזי בטיול למדינה זרה הוא ההתוודעות לתרבות ולמנהגי המקומיים. שירז לקחה זאת צעד אחד קדימה. היא מתאהבת בפשטות של הודו, בשמחה של תאילנד ובנופים של לאוס ובעיקר במפגשים המרגשים עם המקומיים, בפניהם פתחה את ליבה והם בתמורה אמצו אותה אל ליבם.
במסע בטרמפים מפרך מלה (Leh) למנאלי (Manali) מבלה אסף, כתבנו, ארבעה ימים של ייאוש ותקווה בצידי הדרך הנטושה, בארגזים של משאיות ובאוהלים לאדאקיים. הנוף מרהיב, בקור מקפיא, ויש סוף טוב...
במקלוד ניתן לראות גם נזירים בודהיסטים רבים, ביניהם אירופאים רבים ועשרות קופים שמשחקים לצד הדרך. יאיר, כתבנו, מספר על המשך הביקור בדרמסלה וסביבתה ועל ביקור בוראנסי שכולל שיט על בגנגס, ביקור במבצר רמנגר ובגאת שריפה.
הדרך ממנלי ללה מרובה בסיפורים מיתולוגיים: על יופיה, על מעבר ההרים הגבוה בדרך, על הסכנות ועל מטיילים אמיצים ששרדו בדרכים. כבר בטיפוס ממנלי על שרשרת הרי ההימלאיה, אי אפשר שלא להתפעל מהנוף הירוק. בהדרגה הטמפרטורות יורדות וההרים מתכסים לבן.
בדרך למנאלי הנוף נהיה קצת יותר ירוק, קודם נקודות ירקרקות של עשב קל על ההרים, אחר כך צמחים קצת יותר גדולים ולעת ערב אפילו עצים של ממש. גם הנהרות נהיים שוצפים וגדולים יותר, יוצרים מפלים ואגמונים בדרכם. בפרק שלפניכם יסופר על מנאלי ועל טרק שיוצא ממנה אל תוככי ההימלאיה.
שמוליק הוא מטייל ותיק במזרח, ובכל זאת הודו מצליחה להפתיע אותו. לחיוב או לשלילה, אבל היא תמיד מפתיעה. קראו כאן על ביקורו בצפון הודו וברג`אסטאן - הנופים, הריחות והטעמים. אם כבר הייתם שם זה יחזיר אתכם, ואם אתם בדרך תרגישו שאתם כבר ממש שם.
