``ים כחול, שקיעה כתומה, דולפין קופץ ותולעת ארוכה. פוגשים קבוצת ישראלים, איתם אנחנו מטיילים, עם מיני-ואן בדרך חתחתים, כולנו מגיעים לשחות במפלים...``- משפחת צדוק מגיעה ללנסויס. קודם לכן היא נהנית מהאווירה בסלבדור ומאיי באהיה.
עם שמש מעל הראש, חול ברגליים וים בעינים, רועי וברוך הולכים לבדוק עוד כמה חופים. וככה מלנסויש הם מתקדמים לשלישיה הקלאסית של מדינת באהייה: מורו דה סאו פאולו, איטקרה ואריאל דה אג`ודה. על הזמן קצת לפני החזרה לארץ, פירות ומפגשים פתאומיים עם חברים.
ענבל מתרגש מהתרבות האפריקאית בבאהיה. מסלבדור הוא נוסע לאזור לנסויס, וחוזר בדיוק בזמן לקרנבל.
רועי וברוך, מגיעים לצפון-מזרח ברזיל ומגלים במעבר בין ישובים קולוניאלים, סדינים לבנים, שפע ערים, Sertao אחד וגם שברזיל היא לא רק חופים אלא הרבה מעבר אבל לסיום, בכל זאת, מגיעים לג`רי קואקוארה כדי לבדוק האם רועי סוף סוף יזכה להגשים את פנטזיית החוף הרטובה שלו.
ושוב בדרכים. אבל הפעם ישנם כמה וכמה חידושים עבורי. זו הפעם הראשונה שאני מטייל על האופנוע לבד. פעם ראשונה שאני עם מישהי ומטייל לבד, פעם ראשונה שאין לי שום יעד, זה הטיול הכי ארוך שיצאתי אליו עם האופנוע ...
זהו מסע שני שלנו. כבר לא אותו ריגוש של מסע ראשון. כמעט אפשר לומר שגרת מסע. משפחת שפירא מנסה להרגיש את הקצב של ברזיל. כל בן משפחה חווה את הטיול קצת אחרת.
נפרדים מברזיל ומדרום אמריקה בלנסויס, באי מורו, באיליה גרנדה, ובריו. אי אפשר לראות הכל בזמן כה קצר וכבר למדנו שכל מקום צריך את הזמן שלו. ריו העיר היפה תפסה אותנו לא מוכנים. הסיפורים על סכנות ושודדים נשכחו באחת מול יופיה.
זוג ההיפר-אקטיביים רועי וברוך ממשיכים במסעם דרומה לאורך החוף הברזילאי. בין ערים וחופים מעניינים יותר ופחות הם עוברים, עד שכדי לספוג קצת מנוחה מהמנוחה הם מגיעים לנשום קצת אוויר הרים, להתגלש ועוד באחד הרכסים היפים של ברזיל- רכס היהלומים (Chapada Diamantin).
האמזונס הברזילאי למרות מצבו האקולוגי המתדרדר הוא אחד האזורים היחידים בעולם שבו חיים ילידים שכמעט ולא נחשפו לציויליזציה המערבית. יאיר בחר לבלות כמה ימים באמזונס ולהכיר את האנשים החיים שם.
