טיול בלי יעד באזור סלבדור
22.10.03- ושוב בדרכים. אבל הפעם ישנם כמה וכמה חידושים עבורי. זו הפעם הראשונה שאני מטייל על האופנוע לבד. פעם ראשונה שאני עם מישהי ומטייל לבד, פעם ראשונה שאין לי שום יעד, זה הטיול הכי ארוך שיצאתי אליו עם האופנוע והכי חשוב, זו הפעם הראשונה שאני גם מטייל וגם מרוויח כסף באותו הזמן (האכסניה כמובן עובדת)......;-)))) העניין הוא כזה. עכשיו זו תקופה שקטה ואין הרבה תיירים ולכן זה הזמן לטייל. מאחר ולא מצאנו אף אחד להשאיר את האכסניה בידייו, נטליה "התנדבה" להשאר. בתמורה, או לא, כשאחזור בסוף נובמבר היא תיסע לקולומביה לחופשת חג המולד.
המקום היחיד שמתוייר במסלולי הוא Lençois היכן שאנשים נוסעים לטרק או סתם לשבור את שגרת החופים של ברזיל. חוץ מ-Lençois ישנו רק עוד מקום אחד שאני רוצה לעבור בו וקוראים לו Formosa do rio preto אבל לסיפור הזה עוד נגיע בהמשך. האופנוע על המעבורת. המעבורת מפליגה לה לאי בשם Itaparika שמחובר בגשר ליבשה. זה חוסך נסיעה של שעתיים על הכביש שמקיף את המפרץ מול סלבדור. העיר הראשונה- Nazare. אכן כן, גם כאן נצרת באמצע כלום. עד כאן הכביש מוכר. מכאן והלאה הכל חדש לי. אני בכיוון Lençois אבל לא על הכביש הראשי. החלטתי לקחת את הכבישים הצדדיים. בדיעבד זו היתה החלטה דיי מפוקפקת. זקן על חמור יורד ירידה תלולה לכיוון הכביש. אני באמצע פניה בעליה מרים את הראש. העינים שלנו נפגשות לשבריר שניה. קווי החיים שלנו מצטלבים. האופנוע ואני צרובים כעת לתמיד בסיפור חייו של זקן על חמור, ולהיפך.
אני נמצא בעיירה בשם Iaço שחשבתי שתהיה נחמדה כי במפה נראה היה שהיא שוכנת על שפת נהר. למעשה אין פה כלום. אתה נוסע בנוף שומם ושטוח לחלוטין, פתאום יש עיירה ואחריה שוב נוף שומם לחלוטין. כנראה שאפילו הנהר השתעמם והחליט לעבור כק"מ מהעיירה. מרוב שאין פה כלום אני ישן בתחנת הדלק שמשמשת גם כאכסניה.........ומסעדה........וחנות מכולת........יוצא בלילה לבדוק את העיר. כלום. קראוון אחד שנראה נטוש באמצע העיר מוכר לי בקבוק בירה. רק אני ושיכור העיר, שמשום מה החליט שהוא מכיר אותי מהיכן שהוא, ברחובות. הגיע הזמן לסגור את היום הראשון.
דרך משובשת ללנסויס
23.10.03-אם אי פעם חשבתם שאתם יודעים מהי ההגדרה של כביש גרוע אז תחשבו שוב. יושב פה ומתלבט איך לתאר לכם אבל אני פשוט לא מכיר מספיק מילים. מקווה שהתמונות לפחות יצאו טוב. אנסה בכל זאת. מכירים את המכונה הזאת שמגרדת את האספלט הישן לפני שסוללים כביש חדש? אז ניראה כאילו מכונה כזאת, שנהגה שיכור, עברה על כל הכביש וגירדה פסים ברוחב 10ס"מ לאורך ואחר כך 10 ס"מ לרוחב. כאילו שזה לא מספיק אז עברה מכונה אחרת ושתלה בורות, ללא סדר מסויים, היכן שרק יכלה. באה מכונה אחרת והורידה את שולי הכביש שלא יהיה גם לאן לברוח. טוב, חייבים לרכב מאוד לאט אז הנחמד הזה שם למעלה הדליק את השמש על פול עוצמה. ממש תודה. בשלב מסויים כבר לא יכולתי לסבול את הנסיעה האיטית והחום והחלטתי ש"יותר עדיף" לטוס מעל הבורת מאשר ליפול לתוכם. ריחוף מעל הבורות קורה בערך ב 100 קמ"ש אבל אז ההרגשה היא כאילו שנכנסת לתוך ויברטור ענק. בשביל שכל הזעזועים לא יעצרו בעמוד השדרה רצוי לעמוד על האופנוע. אז כואבים גם השרירים ברגליים.........לא נורא, אחרי 80 ק"מ זה נגמר. (בסוף היום התברר שכל מה שלא היה מחובר לאופנוע טוב טוב עף בדרך, כולל הקסדה הנוספת שהיתה איתי ;-(((
בגלל הדרך הקשה החלטתי לפנק את עצמי ולנסות להגיע עד Lençois עוד הלילה. שם מתוייר והחיים קלים. בדרך עוד עצרתי במערה תת קרקעית בשם Poço encantado בעיקר בגלל שהבטחתי לנטליה. כשהיא היתה באזור לפני כ 3 חודשים היא מאוד התלהבה ולכן הבטחתי לה שאעבור שם גם כדי שלא לפגוע בהתלהבותה. חשבתי לעצמי "מה כבר יכול להיות במערה שלא ראיתי בעבר?" על מנת לרדת למערה צריך לקחת מדריך. כל הדרך למטה אני מספר לו שאני ממש לא מתלהב ושהמצלמה זה רק בשביל שתהיה לי הוכחה שאכן הייתי כאן בלה בלה. ובכן, הוכח שוב שהשחצנות לא משתלמת. הופתעתי לטובה והיה באמת יפה. המים היו כל כך שקופים עד שראו את קרקעית המערה שבעומק 50 מטרים! סליחה ותודה נטי. חצי מהאנשים פה באכסניה היו אצלנו באכסניה בסלבדור. מוזר, ויותר נחמד, כשאנחנו פה כולם שווים (אורחים) אחרי שהורגלנו אחרת המסלבדור. הערב אני מתפנק והולך לאכול אוכל מקסיקני. עוד אחת מהמלצות נטליה.
25.10.03 80 ק"מ נסעתי היום בסך הכל. אני לא רחוק מ Lençois אבל בעולם אחר לגמרי. כשנגמר כביש האספלט ממשיכים על דרך עפר עוד 22 ק"מ עד שמגיעים לכפר קטן בשם Capão (בשביל לבטא נכון את השם סתמו את האף ב p). במבט ראשון התאכזבתי אבל לא עבר הרבה זמן והתחלתי להתאהב במקום המצחיק הזה ותיכף תדעו למה. אני ישן במין קמפינג כזה של היפים. יש לי בקתה קטנה עגולה עם גג קש מחודד. נראה מבחוץ כמו בית של גמדים. המיטה באוויר וצריך לטפס אליה עם סולם. על הריצפה אין כלום. הגג מלא חורים ואם ירד גשם אני ארטב (אז מה ?).
כולם פה מעושנים, קוראים לי Bro ולא מפסיקים להציע לי ג`וינטים. לא תודה, יש לי דברים חשובים יותר לעשות כמו למשל לחפש לי מסז`יסט/ית. מתברר שבעלת המכולת, כמו תמיד, יודעת הכל ואפילו התקשרה וקבעה עבורי שעה. עוד מעט אספר לכם איך היה. חזרתי כרגע מאחד המסז`ים המוזרים, והטובים, שעשיתי עד היום. היו בו שני חלקים. הפיזי, שאני אוהב, והנפשי, שאני לא סובל. הייתי צריך למצוא ולהתחבר עם הנשמה הפנימית שלי, כמו שהיא - המסז`סטית - הגדירה אותה. וואלה, בכלל לא ידעתי שאיבדתי אותה. מצד שני, המסז`, כולל הקטע של הליכה על הגוף עם הרגליים, היה גדול. שבת היום וכל Capão יוצאת בערב למסיבת Forro (ריקוד שאמרים עליו שהוא האבא, והאמא, של הלמבדה). כל Capão וגם ענבל.
