כמבוגרים הגענו למחנה מאידנק בעקבות סיורי הילדים שלנו מהתיכון. מלימודי ההסטוריה ומסיפורים וקריאה ידענו שמדובר במחנה עבודה, מקום רחב היקף שיש להקדיש לו יום. אבל אף אחד לא הכין אותנו לסיור מוסדר במקום. כדי לא להוסיף קושי טכני לחוויה הקשה שמצפה בביקור במחנה להלן מספר המלצות.
לא חשוב כיצד החלטתם להגיע למקום במונית באוטובוס או בחשמלית -; רדו מההסעה בכביש הראשי סמוך לאנדרטת הגבורה. זהו מונומנט גדול מאד שרואים אותו מרחוק. אם הגעתם בנהיגה עצמית מעט אחר האנדרטה יש פניה ימינה שמובילה למחנה ומשם שלטי הכוונה לחניה מימין ומשמאל. החנו את הרכב בחניה שמימין, זו הכניסה. שער הכניסה שליד האנדרטה הינו גם הער ההיסטורי דרכו נכנסו האסירים למחנה וממנו לא יצאו.
מכאן ולאורך כל הדרך ילוו אתכם שלטי הסבר בעברית. כבר בראשית הדרך קרוב מאד למתחמי הצריפים תמצאו מפת התמצאות ולא רחוק משם מוזיאון ומרכז מידע שגם יהווה אתנחתה קצרה וגם יעשיר את המידע והידע בעדויות מצולמות של ניצולים מהמחנה (בעיקר אסירים פוליטיים).
המוזוליאום (מה שילדנו הגדירו ";הר האפר" הינו למעשה התחנה האחרונה בביקור ומשם חזרה לאנדרטה ולכביש הראשי / רכב.
חשוב שתתכוננו לסיור שמשכו שעתיים וחצי עד שלוש וחצי שעות (תלוי בעומק הענין שלכם במקום) שעות שיותר משהן קשות פיזית הן קשות נפשית.
בתום הסיור אנחנו בחרנו לעשות אתנחתא בעיר לובלין בה עדיין משמרים בדרכים נוגעות ללב מסורות יהודיות לצד החיים הפולנים. (ביום הביקור שלנו קיימו בכיכר העיר ";חתונה יהודית" מסורתית באווירה נוסטלגית שמכבדת את עברה המפואר של הקהילה היהודית בעיר).
קרא עוד