יצאתי עם רעייתי לטיול באלסקה והרי הרוקיז ביולי-אוגוסט 2016, עם חברת דיסקברי. מניסיוני המר מהטיול לתאילנד דרך אותה החברה, ובשיחת הבהרה שקיימתי עם הסמנכ"ל, העליתי בפניו את מגבלותיי הרפואיות. הובטח לי שלטיול הזה אני יכול לצאת ללא חשש.
נפגשנו בנתב”ג קבוצה של 22 מטיילים, כולנו בגיל השלישי. לאחר טיסה ארוכה לסיאטל דרך פרנקפורט, יצאנו לנסיעה של 10 שעות למלוננו. הגענו למלון בשעת לילה מאוחרת, תשושים ועייפים. אחרי קבלת החדרים, נאלצנו לגרור את עצמינו ואת המזוודות לחדרים שבקומות העליונות, ללא קבלת שרות מזוודות כנהוג. זה חזר על עצמו בבתי המלון ששהינו בהם.
הגיבוש בקבוצה היה מהיר. כך העברנו את הימים הבאים והנסיעות המפרכות והמתישות של מאות הקילומטרים, בסיפורי חיים וצחוק. תוכנית הטיול תוכננה בצורה חובבנית ולא מקצועית. הכל היה תחת לחץ של זמן. עשינו V והמשכנו.
החוק מאפשר לנהג לנהוג 10 שעות בלבד. בקשה שלנו לעצירה לצורך התרעננות ורכישת מזון הייתה כרוכה בתחנונים. מאמציו של המדריך אמיר ראש לדבר על ליבו של הנהג לא הואילו והביאו לוויכוחים. הכל נעשה רק על פי רצונו של הנהג. באוטובוס יש דלת קדמית אחת, בעצירה של 20 דקות לא מספיקים לכלום.
“המלונות” הם בעצם מוטלים/פונדקי דרכים, ברמה מאוד ירודה, שברובם הגדול נודף ריח רע והם באזורים מרוחקים מכל ישוב, על צירים מרכזיים. באחד לא היה מים חמים, בשני הביוב סתום, בשלישי דלת החדר לא נפתחת, חדר שלא סודר מלינה של אורח בלילה קודם. “בחדרי האוכל” ארוחות הבוקר דלילות, על בסיס מתוק בלבד ושומן רב, נקניקיות, בייקון.הכלים חד פעמיים, כוסות השתיה מקלקר. לא פעם נאלצתי לאכול בבוקר מהשאריות של ארוחת הערב שקניתי בסופר.
כל הבטחותיו של הסמנכ”ל שהטיול מתאים לצרכי הוכחו כהבטחות סרק. גרמתם לי נזק בריאותי ופגיעה בהנאה בטיול הכל כך יקר. גם מענה למשוב ששלחתי לא קבלתי.
קרא עוד
.jpeg?width=64&height=64)
.jpeg?width=818&height=1604)
.jpeg?width=818&height=1604)
