מסלול בן שבוע-שבועיים באזרביג'אן

משקי ניתן לחזור לבקו דרך הכביש היותר ראשי M27. הדרך הרבה פחות נופית אך יותר מהירה. אני לא יכול להמליץ עליה פרט לפס היפה מ-Agsu לכיוון Shamaxi, וכמובן לכל מי שרוצה להגיע מהר לבקו. בשום פנים ואופן לא להישאר לישון בעיר Agsu!!! יש שם מרכז נחמד עם איזה מוזיאון או שניים ואם תרצו אתם יכולים לבקר שם אך מנסיוני הלינה שם אפילו מסוכנת. על נסיון השוד הבאמת מכוער שסיקלתי אני לא ארחיב את הדיבור רק אומר שהדבר בוצע ע"י בעלי המקום עצמם! אני מקווה לגרום לכך שהמלון (הטוב מהשניים בעיר) ייסגר בקרוב. בכל מקרה אין סיבה ללון שם. הכביש ל-Shamaxia מכיל פונדקי דרכים נחמדים מאוד המנוהלים ע"י אנשים נחמדים מאוד וחמים (וכאלה הם האזרים רובם ככולם ובאמת.

כביש בקו-אסטרה: האוטוסטראדה נמשכת כרגע רק עד איזור Alat. אבל מתבצעות עבודות הרחבה כל הזמן. מהירות הנסיעה הממוצעת אחרי Alat יורדת ל-60 קמ"ש ואפילו פחות בשל משאיות איטיות בכביש. גובוסטאן נמצאת על הדרך ועליה כבר דיברנו. כל האזור הרבה פחות אטרקטיבי מבחינה נופית, ואולי המטייל הממוצע יבחר לדלג עליו. בכל זאת למי שרוצה להגיע לגבול האירני ואפילו להשקיף על אירן דרך הגדר יש בדרך כמה נקודות נחמדות כמו למשל מעיין האש (Yanar Bulaq) קצת לפני אסטרה: זהו מעיין שמימיו מכילים בועות מתאן רבות וניתן פשוט להדליק את המים בגפרור – מראה בהחלט מדליק! ומעיינות חמים מאוד ומדהימים באזור אסטרה (תשכחו מחמת גדר, זה בערך פי 10 יותר טוב) והכל כמעט טבעי טבעי עם מעט מגע יד אדם. ניתן לעלות על ההרים באזור Masalli לכיוון Yardimli ולהגיע לאטרקציות נוספות – מפלים חמים ועוד. הכביש ארוך והדרך לאסטרה מבקו נמשכת על פני יותר מחמש שעות (כולל עצירות קטנות).

הכפר חילניק מעניין אף הוא וכדאי להסתובב בתוכו ולהתרשם. את הנופים היפים באמת תראו אם תעלו על ההרים השולטים מסביב לכפר (בפרט לכיוון צפון מערב – בדרך ללזה). על מה שתראו שם אני לא רוצה להכביר במילים אך מדובר באחד המקומות המרשימים שכדור הארץ יכול להציע – בתנאי שמזג האוויר משתף פעולה (מאמצע-סוף אפריל אמור להיות כבר נחמד מאוד באופן ממוצע). כרגיל בקווקז מזג האוויר משתנה מיום ליום גם לטוב וגם לטוב פחות. יש סמוך לכפר Xilaniq מקדש אש (Ateshgah). ואולם הגישה לשם חסומה ע"י הצבא. נראה שיש להצטייד באישור מיוחד בבקו לצורך הביקור שם. לא ברור שזה שווה את המאמץ. 

כביש בקו-שקי: למרות שמסומן כאוטוסטראדה (עד Shamaxi) במפות זהו אמנם כביש מהיר אך למעשה כביש דו סיטרי פשוט עם מסלול אחד בכל כיוון. גולת הכותרת בכביש זה היא לדעתי הכפר להיק (Lahic). באזור הכפר תוכלו לראות נופים הדומים לאילו בקוקז הגרוזיני, אם כי אולי מרשימים טיפה פחות. ההגעה לכפר יחסית פשוטה ברכב רגיל. בדרך תוכלו לצפות בשכבות סלע אדירות המסודרות במאונך!!! מרשים ביותר. אנשי הכפר נחמדים מאוד ואם תתהלכו בו מספיק יש סיכוי שתוזמנו להתארח אצל אחת המשפחות. ניתן לצאת לשפע של טרקים לכל כיוון מהכפר. הצד הזה של הקווקז מיוער בניגוד גמור לצידו האחר.

איזור אטרקטיבי נוסף הוא איזור שמחיה (Shamaxia). כדאי לעצור במקום ואולי אף להשקיע בו יום טיול או יותר. לא לוותר על בית הקברות מדרום לעיר. יש שם גם קברים מרשימים ביותר מלפני 1000 שנים. מקום לינה נחמד הוא בפונדק על הדרך טיפה אחרי שמחיה מכיוון בקו. עוד לפני שקי ניתן לעצור בעיירה Oguz ולראות כנסייה בלקנית אחת או שתיים למי שמתעניין. העיר שקי נחשבת לעיר התיירות השנייה אחרי בקו (אם כי לא תמצאו שם יותר מכמה תיירים בודדים וזה עוד במקרה הטוב). אני לא בטוח שהעיר מאוד אטרקטיבית לתרמילאי הישראלי שמחפש הרפתקאות ונופים אך יש בה בהחלט גם נקודות אטרקטיביות והיסטוריות. לא לוותר על הכפר קיש (Kish) מצפון לעיר והכנסייה הבלקנית הקדומה (ביותר?) שנמצאת בו. תוכלו גם לצאת לטרקים קצרים או קצרים פחות מכפר זה והנופים בהחלט מרשימים (כולל הרים גבוהים (מאוד) – בכל זאת המדובר הוא בקווקז. באופן מפתיע ולמרות שמלון ה-Caravansaray מומלץ ע"י כל המדריכים, הוא באמת שווה מאוד. לא כדאי לפספס את חווית הלינה שם (30 מנאת) אפילו אם תוכלו למצוא מקום טיפה יותר זול. 

ואולי כאן כדאי להוסיף מילה על הנהיגה באזרביג'אן. אתם תתגעגעו לנהגים הישראלים. ללא ספק. הנהגים באזרביג'אן הם מן הפרועים בעולם. ואולם הם מתנהגים יפה קרוב לרגע ההתנגשות ומתגברים על בעיות האגו שמאפיינות אולי חלק לא קטן למשל מנהגי ארץ הקודש. בסך הכל זה לא כל כך נורא ואפילו לא בבקו. יחד עם זאת כדאי מאוד להיזהר בכבישים הארוכים מידי והישרים מדי של אזרביג'אן. כנראה שראיית הלילה של האזרים היא מן הטובות בעולם כי הנהגים לא מדליקים אורות כל עוד הפוטון האחרון מהשמש עוד עושה את דרכו אל עבר כדור הארץ. אני מציע לא להתבייש ולהדליק אורות אפילו אם יהבהבו לכם על כך הנהגים ממול!!! יש כמובן לנקוט בזהירות יתירה בזמן עקיפה בשעות הערב – הרכבים שלהם פשוט בלתי נראים לעיתים. המשטרה פרושה יפה מאוד באזרביג'אן וקרוב לודאי שתפגשו שוטרים במהלך הטיול. איזור שקי הוא המועד ביותר לפורענות. זאת כיוון שבהליך נסיוני (כך נראה) הוסיפו השלטונות תמרורים!! ואפילו רמזורים!! הבעיה היא שגם התמרורים וגם הרמזורים ממוקמים בגובה של ילד (אזרי) בן שש וקל לפספס אותם. בייחוד הדבר נוגע לתמרורי אין כניסה לא להאמין שיש דבר כזה באזרביג'אן), וכן למעגלי תנועה ברדיוס של מכסי ביוב הממוקמים 10 מטרים ימינה מהנתיב הימני.

להלן הצעתי למקרה שנתפסתם בעבירת תנועה ע"י שוטרים: ראשית הבהירו להם That you speak only English. יכול להיות שכבר זה יספיק. בשום פנים ואופן לא להיתמם. יש להודות בביצוע העבירה ולהתנצל ככל שניתן בשפת הגוף. קרוב לוודאי שתידרשו לשלם קנס. הם רוצים קנס? אין בעיה! אתם מוכנים לשלם, אולם אך ורק בתחנת משטרה!!! בשלב הזה הם יתייעצו בינם לבין עצמם. הם יחזרו אליכם ובחיוך יבשרו לכם שהם מוותרים לכם רק הפעם הזו. תנו להם איזה משהו קטן בתמורה. בננה. תפוז. משהו נחמד. בשביל התייר הבא. חייכו והמשיכו הלאה. במקרה הלא סביר (לא קרה לי) בכלל שאכן ייקחו אתכם לתחנת משטרה, פשוט שלמו וראו זאת כחוויה מהטיול.

אזרביג'אן אינה מדינה זולה אך גם לא יקרה מאוד. אני מעריך שיום טיול ממוצע ליחיד מנוסה מגיע ל-50--60 מנאת (מעט יותר בבקו). יום ממוצע לזוג מנוסה מגיע ל-60--70 מנאת. כן, כמו בכל מקום אחר בעולם (אפילו בארה"ב) גם באזרביג'אן ניתן להתכלב בפחות אבל האם לא עברנו את השלב הזה בהתפתחותינו האבולוציונית?

הטיול: למעשה יום אחד עשוי להספיק לכם כדי להתרשם מהעיר בקו עצמה (אבל גם מאוד ייתכן שתרצו להשקיע יומיים). העיר העתיקה בהחלט מעניינת (מגדל הבתולה וארמון שירנשאה הם האטרקציות העיקריות) כדאי מאוד להתרשם ממנה בלילה. התאורה הלילית משרה אווירה מיוחדת בתוך העיר העתיקה ומסביב לחומות. מסביב לבקו ישנן אטרקציות נוספות שבהחלט רצוי להקדיש להן זמן: מקדש האש בסורחני, ויאנאר דאג (אם אפשר בלילה) הם בבחינת Must see.

באזור גובוסטאן (60 ק"מ דרומית לבקו) לא כדאי לדלג על הפטרוגליפים הפרה-היסטוריים היפים ועוד יותר לא כדאי לדלג על ה-Mud volcanos. אתם עשויים להתאכזב מהפטרוגליפים לאור העובדה שהאתר הפתוח למטיילים הוא קטן מאוד וב-10 דקות ניתן לראות את כולו (בתשלום) ובכל זאת כדאי. לעומת זאת לא תתאכזבו מה-Mud volcanos. הבעיה היא שלא קל למצוא אותם שכן האתר אינו תיירותי, פשוט תתאמצו. באופן כללי ממשיכים דרומה כ-10 ק"מ מהפנייה אל הפטרוגליפים (שהם דווקא נמצאים צפונה) לאורך קווי החשמל!!! כאשר מגיעים לאזור בין שתי פסגות נמוכות עולים על השמאלית (המזרחית) לאורך סימני רכב עד שמגיעים (כ-500 מטר). הלינה בבקו אינה זולה אך תוכלו למצוא בעיר העתיקה חדרים נחמדים גם ב-50 מנאת. לא הייתי נכנס לחדר במרכז בקו שמחירו פחות מ-40 מנאת. המחיר לזוג בד"כ אינו שונה מהמחיר ליחיד! 

בדרום אזרביג'אן נראה שהלינה יקרה יותר מאשר בשאר חלקי המדינה (פרט לבקו) והיא עולה 50 מנאת ללילה. כדאי ללון במלונות האולימפיים (חפשו את סמל האולימפיאדה) שבמרכזי הספורט. אלו מלונות ברמה של ארבעה כוכבים במצב מעולה למרות שכנראה תהיו הדיירים הכמעט יחידים שם. 50 מנאת הוא מחיר מצחיק באופן יחסי לרמת המלונות האלה. 

בשאר חלקי אזרביג'אן (צפון ומרכז) תוכלו למצוא מקומות סבירים ב-20—30 מנאת ללילה. בפירוש לא הייתי נכנס, גם משיקולי ביטחון, למלון הדורש פחות מ-20 מנאת ללילה. פשוט לא להיכנס למלון כזה! – גם אם הוא המלון היחיד במקום.

מסלולים: צפון, כביש בקו-קובה (במלרע, למעשה כל השמות באזרביג'אן הם במלרע! שימו לב.). המדובר באוטוסטראדה אמיתית בה תוכלו לנסוע במהירות ממוצעת של 90—100 קמש ואף יותר. המרחק הוא 160 ק"מ בלבד! לא לוותר על הטירה בגלאי-אלטי (Chirax gala) הכביש לעיירה משובש ועשוי לקחת כשעה ואף יותר מכל כיוון שבו תבחרו (יש שניים מהכביש הראשי). כדאי לעלות לטירה במסלול הקצר והתלול ואז לרדת במסלול הארוך יותר והנוח. רצוי לעשות זאת לקראת אחר הצהריים המאוחרים, כך תוכלו להתרשם טוב יותר מהנוף. הטיפוס לטירה אורך כשעה עד שעה ורבע אם זה לא במסגרת ספורט תחרותי. עוד לפני כן מכיוון בקו תוכלו לראות סלע אדיר בקוו הרכס ממערב. כדאי להגיע אליו. מסתבר שזהו אתר קדוש שמשמעותו לא ברורה לי עדיין, והוא כנראה חצי פגאני (למשל בדומה לקברי צדיקים אצלנו). בכל אופן הסלע מאוד יפה וכך גם הנוף הנשקף ממנו. ניתן פשוט לטפס מכיוון הכביש אך ניתן גם להגיע ברכב רגיל – דורש ניווט ברשת השבילים באזור. הסלע נשקף מאזור המסעדות שממוקמות במחצית הדרך מבקו לקובה. הטיפוס מכיוון הכביש עשוי לקחת עד שעתיים. ניתן לקצר אם מביאים את הרכב קרוב יותר לשיפולי הרכס.

קובה עצמה אינה מעניינת במיוחד בשום צורה פרט אולי למפעל שטיחים המיוצרים ביד שנמצא שם. יש שם גם עיירה יהודית מעבר לנהר. כדאי לבקר שם. זהו מקום יהודי ייחודי מחוץ לישראל. תוכלו אפילו לדבר בעברית. מסתבר שכמה מעשירי העולם גרים שם (ולא בצחוק) ולצערי הדבר מתבטא ברמת נחמדות האנשים במקום – אין מה לעשות, פשוט ממשיכים הלאה. 

אם אתם נתקעים באיזור קובה כדאי לנסוע לטיולי יום קצרים. מערבה יש גורג' נחמד (תשאלו) כ-50 ק"מ מערבה דרך כפרים חמודים. גולת הכותרת בקובה היא ללא ספק המסע לכפר חילניק (Xilaniq). בניגוד למה שכתוב במדריכים הלא מעודכנים, אפילו כאלה שנכתבו אחרי שנת 2000, הדרך לחילניק מעולה וניתנת לנסיעה ברכב רגיל (בזהירות הדרושה כמו תמיד). הנופים בדרך מרהיבים וקרוב לוודאי שתעצרו עשרות פעמים בכדי לצלם. אני לא אוהב להשוות, אבל הנופים שתראו אוכלים ללא מלח את אלו שראיתם בגרוזיה בתנאי שאתם אוהבים נופים ללא תכסית עצים.

רשמים מטיול באזרביג'אן במחצית השנייה של אפריל 2011: אזרביג'אן היא יעד כמעט לא מתויר (פרט אולי לבקו) ובכל זאת זהו לדעתי יעד מאוד אטרקטיבי בו תוכלו לשלב בין תרבות מוסלמית אקס-סובייטית ובין הטבע המרהיב של הקווקז וגם תפגשו תופעות טבע רבות הקשורות למאגרי הנפט והגז הבלתי נדלים במדינה זו (גבעה העולה באש, מעיינות מים הנדלקים מגפרור, מעיינות חמים (מאוד!! 70- מעלות) "הרי געש" מבעבעים מבוץ וגופרית (מרהיב) מעיינות גופרית ועוד ועוד). 

לעובדת היותה של אזרביג'אן לא מתויירת יש יתרונות, אך גם לא מעט חסרונות. היתרונות יחסית ברורים. אתם תהוו אטרקציה בכל מקום מרוחק בו תסתובבו ובכל בית קפה בפריפריה אליו תכנסו. האטרקציות במדינה הן ברובן ללא תשלום ושומרות על המראה ה"אותנטי". בסעיף החסרונות ניתן למנות את הקושי במציאת מקומות לינה וכן בחוסר הכוונה לאתרים (תוכלו לראות זאת גם כיתרון אם אתם אוהבים לנווט בדרכים לא דרכים) ובתחזוקה גרועה שלהם ושל הדרכים המובילות אליהם. תרבות האירוח שקיימת למשל בגרוזיה אינה מפותחת באזרביג'אן. קרוב לוודאי שברב ימי הטיול תיאלצו ללון בפונדקי דרכים ו"מלונות" ואולם בכפרים הקטנים יש סיכוי לא קטן שתתארחו אצל איזו משפחה ואז גם ,בניגוד לגרוזיה, האירוח הוא אירוח של ממש ולא בתשלום.

כמדינה מוסלמית אזרביג'אן היא חילונית ביותר אפילו הרבה יותר מאשר טורקיה ואפילו יותר מאשר איסטנבול. זוהי ללא ספק השפעת השלטון הסובייטי עד לפני שני עשורים וכן מדיניותו של השליט הנוכחי. המסגדים מאוד צנועים באופן כללי ואת המואזין (כמעט ו)לא תשמעו לאורך הטיול. ובכל זאת מדובר במדינה מוסלמית ובפירוש לא הייתי ממליץ לבחורה (וליתר דיוק, הייתי ממליץ שלא!) לטייל לבד באזרביג'אן ואפילו לא בזוגות של שתי בחורות (מחוץ לבקו). טיפים כלליים להגעה: הביאו איתכם שתי תמונות פספורט ו-40$ במזומן לצורכי הנפקת ויזה בשדה התעופה בבקו. ראשית עימדו בתור לדרכונים ואח"כ עיברו לתור של הויזות. התהליך עשוי להיות ממושך (עד שעה ואף יותר) וככל שתקדימו כך ייטב.

אם אתם מעוניינים להחליף כסף אז כדאי שתביאו דולרים, יורו או לירה סטרלינג. גם רובלים רוסיים ניתנים להחלפה אך לא אף מטבע אחר פרט לכמה מקומות יוצאי דופן במרכז בקו. באופן כללי נראה שהדולר מכובד יותר משאר המטבעות (אם לשפוט לפי שערי החליפין) אך אין זה הבדל משמעותי. 1 דולר=0.8 מנאת (נכון לרגע כתיבת שורה זו).

ניתן להגיע לבקו באוטובוס (קו 16) העומד מחוץ ליציאה משדה התעופה. רצוי לא להאמין לכל סיפורי הבדים של נהגי המוניות בחוץ על כך שקווי האוטובוס אינם זמינים. מחיר נסיעה באוטובוס משדה התעופה 0.3 מנאת ואם ברשותכם תיקים גדולים תיאלצו לשלם גם בעבורם עוד 0.3 מנאת. מחיר נסיעה במונית לאחר התמקחות מתחיל ב-20 מנאת. את התשלום על נסיעה באוטובוס באזרביג'אן נהוג (ולכן כדאי) לדחות לסוף הנסיעה. אם תשלמו ברגע הכניסה לאוטובוס עלולה להיווצר אי-הבנה בסופו של דבר.

נראה שהאזארים אינם מאמינים גדולים בשמיכות בזמן השינה (אולי כי כולם מצויידים בשמיכה טבעית?) ולכן רצוי להביא אתכם שק שינה שישמש אתכם בעיקר כשמיכה קרוב לוודאי כמעט בכל ימי הטיול. המלון בד"כ מספק שמיכת צמר דקה בלבד אשר בפירוש אינה מספיקה בעונת האביב. ואם כבר מדברים על מלונות אז תשכחו מנייר טואלט. כדאי להביא מהארץ. ניירות הטואלט הנפוצים בחנויות באזרביג'אן הורדו הישר מהמדף של עזרי השיוף בחברת חומרי הבנייה המקומית. 

ניתן להסתפק במדריך של הLonely planet- לצורך תכנון כללי ביותר של הטיול אך יש לזכור כי המדריך אינו מעודכן כלל. מדריך טוב בהרבה (ולמעשה אחד המדריכים הטובים ביותר שראיתי על איזשהו יעד) הוא Azerbaijan with excursions to Georgia של Mark Eliot (תוכלו אולי להשיג דרך האינטרנט). יש שם מפות מפורטות כולל הוראות גישה לאתרים נחבאים. לא תוכלו למצוא מידע דומה במדריכים נפוצים. כדאי להשיג את המדריך הזה. כדאי לשקול שכירת רכב באזרביג'אן. בד"כ העיסקה הכדאית ביותר היא דרך AVIS. תוכלו לשכור רכב נחמד לעשרה ימים תמורת 550$ כולל כל הביטוחים. כרגיל, רצוי מאוד להזמין דרך האינטרנט. לא ניתן לשכור רכב בשדה התעופה.

לדעתי אין צורך ממשי ברכב 4x4 כדי להגיע לאתרי הטיול המומלצים על פי רב. אלא אם כן אתם כמובן מעוניינים בטיול ג'יפים ויש פוטנציאל גדול בקווקז לטיולים כאלה. הכבישים באזרביג'אן הם במצב טוב מאוד באופן יחסי לשאר מדינות הקווקז, אך כדאי לבחור רכב הגבוה מעל הקרקע ככל שניתן. הדלק הוא זול מאוד (0.55 מנאת לליטר) ובפרט בהתחשב בכך שאיכותו טובה בהרבה מאיכות הדלק שאתם אולי מכירים ממקומות אחרים בעולם. אל תופתעו אם ליטר בנזין 93 אוקטן יוביל אתכם ברכב משפחתי לאורך כמעט 18 ק"מ בכביש מהיר.