מסלול בן שבוע-שבועיים באזרביג'אן ”כפרים באזרביג'אן“

הכפר חילניק מעניין אף הוא וכדאי להסתובב בתוכו ולהתרשם. את הנופים היפים באמת תראו אם תעלו על ההרים השולטים מסביב לכפר (בפרט לכיוון צפון מערב – בדרך ללזה). על מה שתראו שם אני לא רוצה להכביר במילים אך מדובר באחד המקומות המרשימים שכדור הארץ יכול להציע – בתנאי שמזג האוויר משתף פעולה (מאמצע-סוף אפריל אמור להיות כבר נחמד מאוד באופן ממוצע). כרגיל בקווקז מזג האוויר משתנה מיום ליום גם לטוב וגם לטוב פחות. יש סמוך לכפר Xilaniq מקדש אש (Ateshgah). ואולם הגישה לשם חסומה ע"י הצבא. נראה שיש להצטייד באישור מיוחד בבקו לצורך הביקור שם. לא ברור שזה שווה את המאמץ. 

כביש בקו-שקי: למרות שמסומן כאוטוסטראדה (עד Shamaxi) במפות זהו אמנם כביש מהיר אך למעשה כביש דו סיטרי פשוט עם מסלול אחד בכל כיוון. גולת הכותרת בכביש זה היא לדעתי הכפר להיק (Lahic). באזור הכפר תוכלו לראות נופים הדומים לאילו בקוקז הגרוזיני, אם כי אולי מרשימים טיפה פחות. ההגעה לכפר יחסית פשוטה ברכב רגיל. בדרך תוכלו לצפות בשכבות סלע אדירות המסודרות במאונך!!! מרשים ביותר. אנשי הכפר נחמדים מאוד ואם תתהלכו בו מספיק יש סיכוי שתוזמנו להתארח אצל אחת המשפחות. ניתן לצאת לשפע של טרקים לכל כיוון מהכפר. הצד הזה של הקווקז מיוער בניגוד גמור לצידו האחר.

איזור אטרקטיבי נוסף הוא איזור שמחיה (Shamaxia). כדאי לעצור במקום ואולי אף להשקיע בו יום טיול או יותר. לא לוותר על בית הקברות מדרום לעיר. יש שם גם קברים מרשימים ביותר מלפני 1000 שנים. מקום לינה נחמד הוא בפונדק על הדרך טיפה אחרי שמחיה מכיוון בקו. עוד לפני שקי ניתן לעצור בעיירה Oguz ולראות כנסייה בלקנית אחת או שתיים למי שמתעניין. העיר שקי נחשבת לעיר התיירות השנייה אחרי בקו (אם כי לא תמצאו שם יותר מכמה תיירים בודדים וזה עוד במקרה הטוב). אני לא בטוח שהעיר מאוד אטרקטיבית לתרמילאי הישראלי שמחפש הרפתקאות ונופים אך יש בה בהחלט גם נקודות אטרקטיביות והיסטוריות. לא לוותר על הכפר קיש (Kish) מצפון לעיר והכנסייה הבלקנית הקדומה (ביותר?) שנמצאת בו. תוכלו גם לצאת לטרקים קצרים או קצרים פחות מכפר זה והנופים בהחלט מרשימים (כולל הרים גבוהים (מאוד) – בכל זאת המדובר הוא בקווקז. באופן מפתיע ולמרות שמלון ה-Caravansaray מומלץ ע"י כל המדריכים, הוא באמת שווה מאוד. לא כדאי לפספס את חווית הלינה שם (30 מנאת) אפילו אם תוכלו למצוא מקום טיפה יותר זול. 

ואולי כאן כדאי להוסיף מילה על הנהיגה באזרביג'אן. אתם תתגעגעו לנהגים הישראלים. ללא ספק. הנהגים באזרביג'אן הם מן הפרועים בעולם. ואולם הם מתנהגים יפה קרוב לרגע ההתנגשות ומתגברים על בעיות האגו שמאפיינות אולי חלק לא קטן למשל מנהגי ארץ הקודש. בסך הכל זה לא כל כך נורא ואפילו לא בבקו. יחד עם זאת כדאי מאוד להיזהר בכבישים הארוכים מידי והישרים מדי של אזרביג'אן. כנראה שראיית הלילה של האזרים היא מן הטובות בעולם כי הנהגים לא מדליקים אורות כל עוד הפוטון האחרון מהשמש עוד עושה את דרכו אל עבר כדור הארץ. אני מציע לא להתבייש ולהדליק אורות אפילו אם יהבהבו לכם על כך הנהגים ממול!!! יש כמובן לנקוט בזהירות יתירה בזמן עקיפה בשעות הערב – הרכבים שלהם פשוט בלתי נראים לעיתים. המשטרה פרושה יפה מאוד באזרביג'אן וקרוב לודאי שתפגשו שוטרים במהלך הטיול. איזור שקי הוא המועד ביותר לפורענות. זאת כיוון שבהליך נסיוני (כך נראה) הוסיפו השלטונות תמרורים!! ואפילו רמזורים!! הבעיה היא שגם התמרורים וגם הרמזורים ממוקמים בגובה של ילד (אזרי) בן שש וקל לפספס אותם. בייחוד הדבר נוגע לתמרורי אין כניסה לא להאמין שיש דבר כזה באזרביג'אן), וכן למעגלי תנועה ברדיוס של מכסי ביוב הממוקמים 10 מטרים ימינה מהנתיב הימני.

להלן הצעתי למקרה שנתפסתם בעבירת תנועה ע"י שוטרים: ראשית הבהירו להם That you speak only English. יכול להיות שכבר זה יספיק. בשום פנים ואופן לא להיתמם. יש להודות בביצוע העבירה ולהתנצל ככל שניתן בשפת הגוף. קרוב לוודאי שתידרשו לשלם קנס. הם רוצים קנס? אין בעיה! אתם מוכנים לשלם, אולם אך ורק בתחנת משטרה!!! בשלב הזה הם יתייעצו בינם לבין עצמם. הם יחזרו אליכם ובחיוך יבשרו לכם שהם מוותרים לכם רק הפעם הזו. תנו להם איזה משהו קטן בתמורה. בננה. תפוז. משהו נחמד. בשביל התייר הבא. חייכו והמשיכו הלאה. במקרה הלא סביר (לא קרה לי) בכלל שאכן ייקחו אתכם לתחנת משטרה, פשוט שלמו וראו זאת כחוויה מהטיול.