מבצר סאו ג'ורג'

Castle of S. Jorge

מדובר במבצר מרשים, העומד בצורה מרשימה על גבעה מעל ליסבון. מומלץ להגיע רגלית דרך המעלית שנמצאת בסופר מתחת לאתר, או להגיע עם האוטובוס, סביב האתר יש כמובן דוכני יין ואוכל ומזכרות. האתר עצמו מרהיב, המבנים מתוחזקים בצורה מטבית, והנוף הנשקף מכל פינה במבצר מהמם, לאוהבי הצילומים יש עבודה רבה. שימו לב כי יש כמה קומות למבצר ומספר איזורים, אז גם בסיבוב באתר יש אפשרות שכל פעם תראו משהו אחר. האתר מסודר מאוד ומאורגן. מומלץ לקחת סיור עם הדרכה מקומית בחינם, לשמוע את הסיפורים שמהווים את הבסיס למבצר ונותנים גישה גם לאזור של החפירות. ביציאה מהאתר עדיף לחזור לעיר רגלית. נקודה לציון, אחרי 7.10 דגל ישראל הונף מעל המבצר לאות הזדהות.

ליסבון Lisboa (לישבואה) - טיפים שלא מצאתי בספרי טיול

הטיפ לאתר טיפים באנגלית (מבחר עצות גדול): www.virtualtourist.com ובמקרה של ליסבון מגיעים לכאן.
וכמובן שישנו אתר הטיפים בעברית של למטייל.

לברר את מזג האוויר, אתר טוב יותר מ- CNN הוא www.wunderground.com, במקרה של ליסבון זה כאן.

עזרה שנייה (טיפ כללי)
לוקחים קופסת פלסטיק שטוחה, שנסגרת הרמטית, כמו האריזה השקופה שנשארת אחרי שמסיימים חצי ק``ג חומוס. דוחסים לתוכה סיכות בטחון, קיט שטוח של כלי תפירה שקבלתם באיזשהו מקום, קופסת גפרורים שטוחה מקרטון, מספר שרוכי נעליים שימושיים גם לקשירה, מספר אגדים (פלסטרים), תחבושת, אולר קטן, מברג זעיר, מספריים קטנים מתקפלים, קוצץ צפרניים, פנס קטן, סכין מטבח קלה (קת מפלסטיק) עם להב משונן לחיתוך פירות ולחם, מעט נייר טואלט וכדומה. בטיסה, חייבים לשלוח את הקופסה במזוודה ואין להכניסה איתכם לתא הנוסעים.

טיסה לליסבון בשנים האחרונות לא היו טיסות ישירות מישראל לליסבון - טסים לעיר במערב אירופה וממשיכים ממנה לליסבון (דרך מדריד הצלחנו לצמצם את הזמן ברוטו לשמונה וחצי שעות ברוטו). בעיתונים מוצעות כעת טיסות או דילים של טיסה+מלון שיחלו ביולי 2005.

אורך הביקור - ניתן לסמן ``וי`` ולדחוס את הביקור בליסבון ליום וחצי, אבל עדיף לבוא בנחת ולבלות חופשה, לראות, לטייל, לטעום, להריח, לא מוגזם לשהות ארבעה-חמישה ימים, כולל יום אחד לפחות לביקור באזור העיירה סינטרה וסביבותיה (גם לשם ניתן להתנייד בתחבורה ציבורית).

תקשורת עם האנשים בליסבון כבר קראתם שהעיר חביבה, אחרת לא הייתם מתעניינים בה. רוב האנשים ברחוב ובחנויות אינם מדברים באנגלית אך כולם בעלי רצון טוב ומסייעים. אפשר להתקל באנשים צעירים המדברים אנגלית היטב. בחנויות ובלובי המלון מדברים אנגלית בסיסית לפחות. אל תניחו שפקיד הקבלה הבין את כל מה שאמרתם, אפילו אם זה נשמע ונראה כך, מנסיוננו עדיף לוודא. לקרוא ולהגות מילים בפורטוגזית מסובך, תתחילו בכך שכמעט כל S היא ``שין``.

מדריכי טיול (ספרים) לגבי ליסבון בחנות ספרים ענקית מצאנו רק שני ספרים על פורטוגל - דפדפת בכריכת ספירלה שנראתה מתומצתת מדי; ספרון מסדרת AA שלא היה במלאי בחנות; ברשותנו היה מדריך לפיד לצעירים (מהדורת 1990). רכשנו מפת רחובות. במשך השנים ליקטנו גזרי עיתון רבים, כעת היה להם שימוש. קראנו את ההמלצות לפני הנסיעה, וכדי שזה יהיה יעיל, קראנו אותן בלווית מפת הרחובות והרבעים של מרכז ליסבון (35-40 ¤ בחנות ספרים בארץ). אפשר כמובן לקבל מפה בחינם בליסבון עצמה, בלשכת המודיעין בשדה התעופה ובבתי מלון. מפת קווי תחתית ניתנת להשגה בקלות, אבל קווי אלקטריקו אינם מסומנים בה. בדיעבד, במפה שרכשנו בארץ מסדרת B&B City Streets, ישנה סקיצה הכוללת גם קווי אלקטריקו (אוטובוס/רכבת חשמלית) לאזורי האטרקציות, עובדה שסייעה להגעה יעילה לאתרים. ליסבון יושבת על גבעות. אפשר ללכת לכל מקום ואפשר גם לנסוע באלקטריקו בסמטאות, בקווים 12, 28, כדי להגיע לקסטלו (מבצר) ז`ורז` או לשוק הפשפשים של שבת בבוקר (השוק נקרא גם שוק הגנבים, אינו מעניין במיוחד ואין בו מציאות).


אלקטריקו 28 בדרך למבצר

מבט ממבצר ז`ורז`
תחבורה בעיר עדיף לנוע בתחבורה ציבורית ולהשאיר הרכב בחנייה חופשית או להמנע מלשכור רכב. כרטיס שהוא טוב לכל אמצעי התחבורה נקרא כרטיס שבע הגבעות (סטה קולינאס). הרכבת התחתית האחרונה בשעה אחת בלילה. התחנות נקיות, מעוצבות, מרווחות בדרך כלל (יתכן שבשיא העונה יהיה צפוף). הכרטיס טוב לכל האמצעים: רכבת תחתית, אוטובוס ואלקטריקו. אלקטריקו הוא חשמלית בת קרון אחד, בסגנון עתיק כמו בסן פרנסיסקו, כשבקו השטוח מס` 15 למצודת בלם, הוא מוחלף ברכבת חשמלית עילית מודרנית. מאחר שלא תדעו בוודאות ומראש כמה ימים תישארו רק בליסבון, עדיף לרכוש כרטיס ליום אחד ולא לכמה ימים בבת אחת, בכל בוקר ניתן לחדש ולטעון את הכרטיס באמצעות המכונה האוטומטית. בפעם הראשונה יש צורך לרכשו בקופה מאוישת. המחיר 3 יורו לאדם ליום + 0.50 חד פעמי עבור הכרטיס המגנטי. את הכרטיס יש לשמור בארנק או במקום שטוח, כי בכיס הוא מתקמט ונהרס. קופות מאוישות ברכבת התחתית ניתן למצוא בתחנות החלפת קווים. הכרטיס היומי פוקע בלילה, יורדים בבוקר לתחתית וטוענים אותו מחדש באוטומאט, באמצעות מטבעות או שטרות עד 20 יורו.

תקשורת טלפון עם ישראל אם אתם משלמים מכיסכם עבור הטלפון הנייד, עדיף להשתמש בכרטיס חיוג ולהתקשר ביוזמתכם מכל טלפון (לוודא במלון שזו שיחת חינם, אחרת לטלפן מהלובי או מטלפון ציבורי). בכרטיס חיוג ``יורוקארד גולד`` של 5 יורו יש כמות ``אינסופית`` של דקות שיחה וניתן לרכשו בחנות עיתונים או חנות תואמת טבקו.

מועדוני פאדו כפי שקראתם, זוהי שירה מלנכולית והאטרקציה התרבותית לתיירי ליסבון. חובה לבקר ולהתרשם באחד מהם. המועדון היא כינוי אחר למסעדה. רובם מרוכזים ברובע הבילויים (באיירו אלטו). חלקם בנויים למאות מבקרים בו בזמן ואחרים למאה בלבד. מן הסתם ההופעה שם מסחרית ונועדה לסייע למועדון למכור לך ארוחה במחיר גבוה. אנחנו הבחנו בקבוצות תיירים שנפלטו מהמועדון הגדול Café Luso והצצנו פנימה. המקום מהוגן לחלוטין אבל הקיטש מרחיק כל חשק לשבת בו. מולו מועדון מתחרה ושלושים מטר למטה מועדון שלישי. בחור חביב מקומי, שפגשנו שעה קודם לכן ברחוב סמוך, הסביר לנו כיצד להגיע לבאיירו אלטו, אבל המליץ לנו על מסעדת Baiuca באיוקה ברובע אלפמה, הפועלת משמונה בערב עד לאחר חצות. המקום קטנטן ודחוס והמזמרים שם אינם מקבלים תשלום (מן הסתם הזדמנות להתפרסם או למכור את התקליטור). אווירה חמימה ומיוחדת, רצוי להזמין מקום מראש, תשע זהו זמן טוב להגיע. 20-25 איש יושבים בצפיפות רבה (ראו הוזהרתם). כאשר מישהו עולה לשיר, מעמעמים את האור ומשתיקים. יומיים לאחר הביקור במקום, פגשנו בסימטה את בעל המקום: שמו אנריקה, איש חייכן וחביב, נראה צעיר מגילו 64, שפרש מבנקאות לפני שבע שנים והקים את המקום, ולצידו משמשת אישה קטנה צפודה בת 73, צוענייה חסרת משפחה, שגרה במקום. האוכל אינו זול, המנה העיקרית גדולה, אפשר להתחיל מהזמנה אחת.
Baiuca, Rua de Sao Miguel 20, Alfama, Lisboa, tel. 21 8867284
שתי מנות עיקריות, שתייה, קנקן יין קטן, מתאבנים במחיר שלושים יורו. קראנו שהתשר המומלץ הוא בגובה עשרה אחוז.

הקפה טעים ואירופאי, קפה ועוגה בליסבון זהו שירות זול להפליא, ספל אספרסו בפחות מיורו וכך גם העוגה (בד``כ קפה בדלפק 0.55 יורו).

חשבון הארוחה, סעיף Couvert ``מפת שולחן`` - כשאתה מתיישב לשתות קולה, קפה או לארוחה, עוד בטרם בחרת מהתפריט, מניחים לך על השולחן סלטים ומתאבנים, הכל בתשלום נפרד. אם ישנו פריט שאינך מעוניין בו, החזר מייד או שאל מהו המחיר. אם אתה מתיישב לקפה, דייק בהזמנתך. אם תרצה להוסיף רק לחם, מייד יניחו מפת נייר על שולחנך, תקבל גם ממרחים ותחויב בתוספת נכבדה. בהשוואה למחירי ישראל או פריז, תוספת המחיר נסבלת אבל אינה מחויבת המציאות. בית הקפה הפתוח בנק` התצפית Miradouro de Santa Luzia (נק` תצפית ונק` מוצא לסימטאות העולות למבצר ז`ורז`) הוא לדוגמה מקום כזה. גברת שהתיישבה רק לקפה, מנעה מהמלצר להניח מפת על שולחנה.

סרדיניה אסדאס (סרדינים על האש) - כמו השווארמה והפלאפל אצלנו, שם בכל פינה, מטגנים סרדינים על האש. מבחינת הגודל, שניים שלושה סרדינים צלויים שווים בגדלם לדג צלוי במסעדות בארץ. מאחר שהיינו בתקופת חג, כל הסימטאות היו מקושטות בשרשראות נייר צבעוניות וכל משפחה אלתרה ובנתה לעצמה בסימטה, דלפקי ממכר למזון, שתייה ואלכוהול. בחלק מהמקומות המחיר היה לפי מספר הדגים, רק יורו אחד לדג. למי שאינו מורגל בדגים, מומלץ לאכול רק אחד או שניים לארוחה - בהתחלה זה טעים וממכר, אחרי יומיים הריח גורם לאי נוחות.


פינת אוכל באלפאמה וסרדינים על האש
לחם לאוהבי לחם פריך וטרי, שמוחלף כמה פעמים ביום כמו בפריז או בגרמניה, הלחם המוגש בליסבון איננו כזה, אלא לחם מלפני חצי יממה. בסופרמרקט שליד המלון ניתן לקנות לחמניות בודדות פריכות, באריזה בודדת עטופה בצלופן.

קניות וקניונים ישנם כמה קניונים יפים ומפוארים, לרבות הקניון הגדול באירופה. מרחיבים את הדעת לראות, אבל יקר. עד כמה שהבחנו, בליסבון כדאי לקנות נעליים, בפרט באזור ביישה Baixa (הרובע המסחרי) בסמטאות הקטנות שבין הרחוב הראשי Auro (הנקרא גם Aurea) לבין תחנת התחתית ביישה Baixa. לידן גם מדרחוב החנויות היפות Augusta וגם שם היה זול מאשר בקניונים. רוב ימי שהותנו היו ימי חג בפורטוגל, החנויות בעיר היו סגורות, יכולנו רק להתבונן בחלונות הראווה ולקרוא המחירים. הקניונים נותרים פתוחים גם בסוף השבוע ובחגים (סוגרים בחג המולד). לכל קניון ניתן להגיע ברכבת תחתית. בקצה הצפוני מערבי של העיר נמצא קניון קולומבו, יש הטוענים שהיה הכי גדול באירופה. קניון אטריום סלדניה נמצא באמצע העיר יוקרתי, יפה ויקר, כיף לשבת בקומה התחתונה ולשתות ספל קפה עם עוגה. קניון ושקו דה גמה הוא הקניון שכדאי לבקר בו (לראות מבחוץ ולבקר בפנים), מבנה ארכיטקטוני מרשים, שילוב מתכת וזכוכית, תקרה גבוהה עם תאורת אור יום. ושקו דה גמה נמצא בלב אזור חדש מאד, שנבנה כולו לקראת תערוכת אקספו 1998, Parque das Nacoes.


קניון ושקו דה גמה
מהקניון מומלץ ללכת מאתיים מטרים אל גדת הנהר טז`ו. טיילת יפה ורגועה, פינת שעשועים של כלים מוסיקליים לילדים (משולשים, גונג גדול, מערכת גונגים), רכבל לאורך הטיילת, אושנריום (אקווריום ענק) ולא לשכוח להביט אל הגשר הכבלים הארוך, גשר ושקו דה גמה, העובר מעל הנהר טז`ו. המקומיים טענו שזהו הגשר הארוך ביותר באירופה אבל מדעית זה כנראה לא נכון. בעלון המידע קראתי שמעבר לגשר, בגדה השנייה, ב- Alcochete, ישנו אאוטלט יפה של חנויות בשם Freeport outlet, אבל לשם כך צריך להוציא את הרכב מהחניה - בביקור הבא.


בפינת כלים מוזיקליים
בית המלון אם הבחירה במלון בידיכם, אין חובה להיות במרכז העיר, העיקר להיות קרוב לרכבת התחתית ושהנסיעה תהיה חלקה וקצרה. חיפוש באינטרנט הניב מלון ארבעה כוכבים, מצוחצח, קטן ונקי, במיקום מצוין: באזור שקט ליד האוניברסיטה, צמוד לתחנת הרכבת התחתית Entre Campos, לסופרמרקט שפתוח כל יום עד תשע בערב, ולתחנת הרכבת לסינטרה. דרך האתר, שלמנו 84 יורו לחדר ללילה, כולל ארוחת בוקר. חדר כושר, חנייה לרכב, אין מסים מקומיים. Hotel Do Campo Grande, campo Grande 7, Lisboa,
 tel. +351- 21- 7957555
אתר הסוכנות שדרכה הזמנו את המלון: www.lisbon.nethotels.com
יתכן שאפשר להזמין גם באתר זה.

אפשרות אחרת טובה- להזמין במלונות רשת אקור: איביס/נובוטל/מרקיור, www.accorhotels.com אלא שלמרות מחירם הטוב, בליסבון הם רחוקים להליכה מהרכבת התחתית (בדקנו ברגל), מעל שבע מאות מטרים מתחנת הרכבת התחתית אספניה, מבודדים לחלוטין מהסביבה.

מוניות הנהג תמיד מפעיל מונה, המחיר יחסית נמוך. תלוי בפקקי התנועה, משדה התעופה למלון כנראה שתקבלו עודף מעשרה יורו (כנראה שיש חיוב עבור מזוודות). נסענו בלילה במונית למרחק שלושה קילומטר והמחיר היה שלושה וחצי יורו.

בלם Belem מהמרכז המסחרי, נוסעים מערבה במקביל לנהר, באלקטריקו 15. לרדת בתחנה של מצודת בלם, לבקר בה, ללכת מזרחה לאורך הנהר, להתבונן באנדרטה למגלי הארצות. משם, הולכים עם הגב למים ומבקרים במנזר ז`רונימו (או חולפים על פניו, תקראו בספרון ותחליטו). וכאן - מומלץ להכנס לבית הקפה והמאפים הוותיק Pasteis de Belem ולנשנש עוגות בקפה. קונים בדלפק (חיני חינם), אפשר לקחת ארוז וללכת או להכנס פנימה ולשבת. המקום גדול מכפי שנדמה לכם, נסו ללכת לשירותים ותראו. מבין כל המוזיאונים שבסביבה, הסתקרנו ונכנסנו למוזיאון הכרכרות. כמדומני המקום אינו מואר וקצת לא מאוורר. שלוש הכרכרות הראשונות מרשימות בגודלן, אח``כ ... הרעיון מובן.


במדרחוב Augusta
טיול ליום אחד מחוץ לעיר, בתחבורה ציבורית (רכבת וכו`): במרחק כשלושים ק``מ נמצאת העיירה סינטרה Sintra יש בה מספר טירות וארמונות. הבולט שבהם הוא ארמון פנה Pena טירה קיטשית בראש ההר, מוקפת פארק יפה וגדול שאפשר לטייל בו; סלע קאבו דה רוקה- הנק` המערבית ביותר באירופה; חופי הים בדרך אל Cascais קאשקאיש ובעיירה עצמה (וגם סלע בוקה דו אינפרנו על החוף).


Cabo de Roca -
הנקודה המערבית באירופה
אפשר גם לשכור רכב, אבל מומלץ לשכור לפחות לשלושה ימים. רכב קטן לשלושה ימים, גיר ידני וללא מיזוג, כולל כל המסים והביטוחים, עולה 43 סטרלינג (77 דולר בערך). כשקבלנו את הרכב, זכינו בשידרוג. ביתר הימים הרכב עמד בחנייה במלון. את המחיר הטוב ביותר קבלנו בארץ באמצעות אתר ההשכרה www.lft.co.il. לכאורה כדאי לרכוש חבילת הרחבה, אלא שבאותיות הקטנות לא מצאנו כל הבדל, למעט הבטחת שדרוג.

הפתעות קרנבל וחגים
התמזל מזלנו, סוף השבוע הארוך בארץ (חג הביכורים תשס``ה 2005) התלכד עם ימי חג בליסבון. המיוחד שבהם, 12 ביוני בערב זהו חג אנטוני הקדוש, הפטרון של ליסבון. Marchas Populare תהלוכה ססגונית שמשלבת שירה וריקודים של נבחרות מכל רבעי העיר. בכל נבחרת כמאה צעירות וצעירים מחופשים על פי נושא כלשהו. המצעד נערך לאורך Avenida Liberdade, השדרה הרחבה והראשית של העיר, התחיל בתשע בערב והסתיים לאחר אחת בלילה. לאורך השדרה הותקנו מספר טריבונות עבור הקהל. לאחר כל מאה מטרים הנבחרת עוצרת ומופיעה בריקודים ושירה מול הטריבונה. הקהל שלא הצליח להתיישב בטריבונה, צובא על הגדרות. בשולי השדרה דוכנים ארעיים לשתייה ומזון, לרבות בירה וממתקים. לא נתקלנו באף פטיש פלסטיק או ספריי קצף או באלימות.


תהלוכה בליל סאן אנטוניו
10 ביוני הוא יום פורטוגל Dia de Portugal, יום שלא עובדים בו ורוב החנויות בעיר סגורות. החיילים הוותיקים, ששרתו במושבות הרחוקות כמו אנגולה, נפגשו ``לפגישות מחזור`` על הדשא בפארק, ליד מצודת בלם Belem. הפעילות התקיימה בשיתוף עם יחידות צבא (כשהגענו בצהריים כבר הכל היה בתהליך פירוק).