תחבורה ציבורית ומוניות בנפאל

הנסיעה לדונצ'ה/סברבסי (הערים שמהן מתחילים את טרק האגמים הקפואים והלאנטאנג) מסוכנת מאוד (ולצערי גבתה הרבה נפשות ביניהם גם ישראלים). האופציה הבטוחה לנסוע לטרקים הללו היא בג'יפ. יש אופציה לג'יפ פרטי שעולה בין 100 ל130 דולר.

אך יש אופציה נוספת (שהסוכנויות לא מציגות בד”כ), והיא נסיעה ב”Local Jeep”. מדובר בג'יפים שיוצאים מתחנת האוטובוס ועובדים כמו אוטובוס. אתה קונה כרטיס מראש, ומקבל מקום בג'יפ. הנסיעה מאוד מאוד לא נוחה! מדובר ב-9 אנשים שנדחסים לתוך ג'יפ, אבל בעיניי זה שווה את הבטיחות שג'יפ נותן, ובמחיר יותר סביר. המחיר הוא 600 רופי (כמו מחיר אוטובוס).

אם תרצו, תשאלו את הסוכנות על לוקל ג'יפ, והם יתנו לכם את כל הפרטים. בכל מקרה - גי'פ פרטי או ג'יפ מקומי. אל תתפשרו על החיים שלכם ותסעו באוטובוס.

אוטובוסי התיירים יוצאים מקטמנדו לפוקרה בשעות הבוקר בלבד (כנ"ל בכיוון ההפוך). אופציה טובה וגמישה יותר בזמנים היא נסיעה במיני-וואן, המתפקד כמעין מונית שירות בקו. מיני-וואנים יוצאים משעות הבוקר המוקדמות ועד הצהריים המאוחרים מדי חצי שעה עד שעה. מחיר הנסיעה: 450 רופי לאדם. הנסיעה נוחה בסך הכל בקנה מידה נפאלי (כל עוד אינכם יושבים במושב האחורי), ואורכת 5-7 שעות. תחנת המיניוואנים ממוקמת מצפון לטאמל, מרחק של כ-20 דקות הליכה או נסיעה קצרה במונית. התחנה הסופית בפוקארה ממוקמת מחוץ לאזור התיירותי (לאורך האגם), כך שקחו בחשבון נסיעה קצרה נוספת במונית. 

הדרך הזולה להגיע למקומות בנפאל היא באמצעות אוטובוס מקומי. נסיעה מקאטמנדו לבאקטפור כ-50 דקות, אוטובוס יוצא מ-Bag Bazar, עלות הנסיעה כ-25 רופי. נסיעה לפטאן כ-35 דקות, אוטובוס יוצא מ-Ratnapar (צפון מערבית מה BAG Bazar. כ-20 רופי.

בנסיעות ארוכות באוטובוס מקומי בנפאל המקומיים מאמינים שהמושבים שמאחורי הנהג הם הטובים ביותר, ולכן בסוכנות הזמינו לנו את המקומות האלה. בפועל אלה המקומות הגרועים ביותר. לא רק שיש גלגל מתחת לרגליים, אין מושב מקדימה - לכאורה עוד מקום לרגליים, אבל בפועל כל המקומיים שעולים בדרך ואין להם מקום מתאספים שם (דווקא בגלל שאין מושב שיתן לך מרחב שבו אי אפשר להידחף לפניך), דורכים עליך ומתישבים על הרגליים שלך והופכים את הנסיעה לסבל. מומלץ כשמזמינים כרטיסים לאוטובוס לבקש מושבים אחרים.

נסיעה באוטובוס מקומי לפוקרה או לבסיסהר או לסייברו באסי היא סיוט אמיתי מכל הבחינות. אם ביכולתכם להתפנק ולהתקבץ (בסוויסא) לשכירת ג'יפ או מיקרובוס (עדיף) אז כדאי. העלויות משתנות בהתאם למסלולים השונים. להתמקח ולקחת. אז עוצרים מתי שרוצים לצילום ושירותים ומקבלים יום קשה שהופך לנורמלי יותר. ג'יפים שצריכים לחזור לקטמנדו יתנו מחיר זול בחצי מאלו שעושים את ההלוך כי אחרת הם חוזרים ריקים.

בנפאל, אם הנכם מעונינים לנסוע בעלויות הנמוכות ביותר, הדרך הטובה ביותר היא כמובן אוטובוסים ציבוריים. ניתן להגיע באוטובוס ציבורי כמעט לכל מקום במדינה, במחירים מגוחכים לעומת נסיעה במונית / ג'יפ. כמובן שהנוחות בנסיעה היא משהו שצריך לוותר עליו, אבל אין ספק שמדובר בחוויה. 

חשוב לשים לב, כי בנסיעה באוטובוס ציבורי, במידה ולא קניתם את הכרטיס מראש מסוכנות נסיעות ואין צורך לעשות זאת ברב המקרים אם לא בכולם, הנפאלים ישימו לב שאתם תיירים וינסו לרמות אתכם ולתת לכם מחיר שהוא במינימום פי שלושה מהמחיר שאמורה לעלות הנסיעה. למי שלא רוצה לשלם את העמלה המיותרת, כדאי לשאול כמה מקומיים באוטובוס עצמו מהו מחיר הנסיעה, ולא לשלם עד שאתם בטוחים כמה היא עולה. 

בנוסף, אם אתם חוזרים / נוסעים לטרק ואתם עם פורטר, אז כדאי לדעת שהפורטר בדרך כלל לא יגיד לכם את המחיר האמיתי, אלא הוא יגיד לכם את המחיר הגבוה, אז לא כדאי לסמוך עליו בנושא הזה. 

כשחזרנו מטרק האגמים הקפואים, כשנסענו לבאקטפור וחזרה, כשנסענו לנגרקוט ובחזרה, כשנסענו מבסיסהר לבולבלה (תחילת האנפורנה), כשיצאנו מהאנפורנה לפוקרה, בכל הפעמים האלו אמרו לנו מחיר מופקע לנסיעה ותמיד היינו צריכים לבדוק ולשאול את המקומיים מהו המחיר האמיתי, שתמיד היה נמוך משמעותית מהמחיר שהכרטיסן אמר לנו.

לתאילנד - טיסה, לניו דלהי והעיר וארנסי כדאי לקחת רכבת, מגיעים לעיירת הגבול הדרומית סונאלי, באוטובוס מפוקרה או קטמנדו. משם עוד אוטובוס של 3 שעות לגוראקפור שם נמצאת תחנת הרכבת. כל הרכבות יוצאות משעות אחר הצהריים המוקדמות עד הערב. ניתן לקחת גם אוטובוס אבל זה סיפור מסורבל יותר. רכבת ישירה לניו דלהי במחלקת תיירים זו הדרך האידיאלית.

בנסיעה מסונולי לתוך הודו לקחת אך ורק אוטובוס תירים דה לוקס! אנחנו שלמנו 230 רופי לאדם לנסיעה באוטובוס מקומי דרך סוכן והמחיר האמיתי היה 170 רופי, באוטובוס תיירים זה מעט יותר אבל הוא לא יוצא כל יום (בגלל זה לא נסענו בו). 

ביום שבו אתם אמורים לנסוע באוטובוס לנסיעה ארוכה הקדימו והתישבו במקומכם המוזמן! לידיעתכם - ומנסיון כואב- מוכרים מקומות מסומנים כפולים וחבל לשבת על הריצפה כל הנסיעה.