איש מדהים.
ישר ואמין.
הגיע בזמן עם רכב ממוזג ונהג.
יומיים לקח אותנו למספר מקומות שבקשנו לראות בעיר ואין דרך להגיע אליהם ללא הדרכה.
המכבסה, מקדשים, שוק הפרחים, שוק הדגים, שכונות העוני, אנשי הלאנץ בוקס. הסביר באופן רגיש ומלא באנגלית מצוינת.
המליץ המלצות טובות לאורך שאר הטיול בהודו.
קרא עודהאוכל ההודי חריף! מאוד! במסעדות, מומלץ לבקש אוכל לא חריף ולשים לב שגם המארחים מזמינים עבורכם אוכל לא חריף. סמכו עלי – הלא-חריף שלהם, זה משהו שאנחנו בקושי מסוגלים לעכל.
אוכל ברחוב - לא לחשוב על זה אפילו! בניגוד לרוב חלקי אסיה, שבה מקובל שכל אוכל שבושל מול העיניים (גם ברחוב) ראוי למאכל, בערים של הודו הכלל הזה לא תופס. פשוט כי חומרי הגלם שהם משתמשים בהם, הם מאיכות נמוכה מדי וסביר להניח שגם בגלל שהמים שלהם לא ברמה סבירה (בסטנדרטים מערביים).
מים – רק מינרליים! גם במלונות היקרים ביותר, תקבלו אספקה שוטפת של מים מינרליים – כדי לצחצח שיניים. מומלץ לצאת מהארץ עם בקבוק קטן או שניים, של מים מינרליים.
לא לוותר על ``חטיף רחוב`` בשם ``בלפורי`` – שילוב של אטריות וירקות. להיט אמיתי. כמובן שכמו בכל הודו - ח-ו-ב-ה ``בננה לאסי`` (יוגורט צונן ומרענן בטעמים שונים) מומלץ ביותר בטעמי בננה או אננס.
פירות וירקות (כללי) – לא מומלץ לקנות או לאכול פירות וירקות ברחוב. המקור שלהם לא ידוע ולרוב הם מושקים במים שלא ראויים אפילו להיקרא ``שופכין``.
ארוחות אמצע-היום: בגלל עומסי התנועה הנוראיים בבומביי, הרבה מקומיים מעדיפים לאכול במשרד, על השולחן שלהם – מזיזים הכל הצידה ואוכלים. קבלו את זה בהבנה.
קרא עודשתפו את החוויות שלכם מהטיול עם קהילת המטיילים הגדולה בישראל
כתבו בלוג
