”טיול באזור בוזאו - רומניה“
מבראשוב יצאנו מהמסלול התיירותי הקונבנציונאלי ונסענו מזרחה למצודת prejmer (היה סגור וראינו רק מבחוץ) והמשכנו על כביש 10 (לכיוון בוזאו) עד לפנייה ימינה ל Vama Buzaului. לא ידענו מה מצפה לנו אך המשכנו על כביש העפר, חצינו את הכפר והגענו לאזור יפהפה עם נהר זורם, צמחייה רבה, מפלים קטנים ואפשרות לטיולים רגליים קצרים בשקט ולבד.
חזרנו לכביש 10 והמשכנו לעיירה Siriu (ליד אגם מלאכותי גדול וסכר עצום) במטרה לעשות טרק באגם הנשרים ( Lacul Vulturilor). סיריו היא עיירה קטנה ולא תיירותית ולכן קשה למצוא מישהו שמתקשר איתך באנגלית ובטח קשה למצוא שם אוכל סביר (לפחות באפריל), גם לא באכסניות הזניחות הנמצאות על שביל העפר לכוון מפל Pruncea Cascade (זניח ולא מעניין) קצת לפני סיריו. לאחר מאמצים קשים מצאנו את שביל הגישה לאגם הנשרים (פנייה ימינה לשביל עפר אחרי סיריו עם סימון שבילים אדום). יש לעלות עם רכב עד לנקודה בה אתה אמור להתחיל להעפיל ברגל. מכיוון שהדרך משובשת מאוד הרכב לא הצליח לעבור נקודה מסוימת, בה כמעט נתקענו בבוץ (לא שעד אז הגישה הייתה קלה) והחלטנו לוותר למרות השם המסקרן – האגם ללא קרקעית וכו`. ההמלצה שלי היא שאם אתם רוצים להגיע לשם תצטיידו ברכב מתאים כדי שתגיעו לנקודה משם צריך להתחיל ללכת ברגל (כשלוש שעות הליכה לכול כוון).
משם נסענו לכוון עיירה בשם Berca וישנו בכפר קטן בשם Plescoi ב Speranta bed & breakfast. זו נקודה נהדרת לבקר בגבעות הבוץ הוולקני (תופעה מהממת של בוץ שפורץ מתוך האדמה כשהוא מעורבב בגז ויוצר מעין הרי געש קטנטנים שמתפרצים כול הזמן). דרך הגישה למקום זה קלה מאוד ועוברת בתוך כפרים רומניים אותנטיים שמקושרים בין שתי גדות הנהר בגשרים תלויים ורעועים ובכל כפר כזה יש באר מים שהמקומיים באמת באים לשאוב ממנה מים כל העת.
משם נסענו על כבישים קטנים לראות את האש החיה (Focul Viu) – תופעת טבע ייחודית של אש שפורצת מהאדמה (ובוערת כל הזמן) הנגרמת מגז טבעי שיוצא מבטן האדמה (תהיו המומים מריח הגז המתמיד שנמצא במקום). מה שמפתיע הוא שתופעת טבע ייחודית זו כמעט ולא מתויירת ודי קשה למצוא את המקום. אנחנו נסענו ל - Manzalesti (שם פנינו ימינה ועלינו בשביל העפר כדי לראות את אגם ה Meledic ואת הפירמידה הטבעית (Grunj) – על הכביש. משם המשכנו לכפר Lopatari (כפר יחסית גדול) ובהמשך לכפרונצ`יק בשם Terca (אל תיבהלו אם הכביש פתאום נגמר – חלק גדול מהאזור הכפרי הוא ללא כבישים ורק עם דרכי עפר) ותמשיכו על דרך משובשת עד שאי אפשר להמשיך יותר ברכב (תראו מצד ימין שלכם גשר של בול עץ קטן שעליו תצטרכו לעבור לצד השני של הנהר). אחרי שתעברו את הגשר תנסו להיעזר במקומיים כי הדרך לא מסומנת! אלינו הצטרף מקומי מאוד מבוגר שהציע את עזרתו תמורת סכום פעוט (5 ליי שזה בערך 7 או 8 שקלים), וחוץ מזה שההליכה בהדרכתו בין בתי הכפר ואח``כ בהרים הירוקים והיפים (טפטף גם גשם והיה קצת ערפל – דברים שהוסיפו נופך דרמטי לטיול) היו יפים בפני עצמם, הסקפטיים שבינינו זכו לראות את תופעת הטבע המהממת (ובאמת מוזר איך שאין גישה מסודרת לתופעת טבע כל כך ייחודית ואיך לא מתפתחת תעשיית תיירות סביב המקום). מרוב התלהבות נתנו למדריך 15 ליי שמסתבר שהוא סכום גדול מאוד עבור הכפריים המקומיים.
