”העיר ביירובידז'אן“
בירובידז'אן (Birobidzhan) היא עיר ומרכז מנהלתי של מחוז יהודי אוטונומי סמוך לגבול מנצ'וריה שבסין, שטח המחוז 36000 אלף קמ"ש, המחוז נמצא מצפון לנחל אמור מצפון למחוז נמצאים הרי בוריה ובמזרחו שפלה. העיר המרכזית במחוז היא בירוביג'ן, השטח העירוני 200 קמ"ר ומספר התושבים כ-78000 אלף, האקלים חורף מאד קר בינואר מינוס 16 וקיץ חם ולח וביולי 26 מעלות, החלטה על הקמת מחוז יהודי אוטונומי התקבלה בשנת 1930 ובשנת 1934 המחוז הוקם. האזור הוקם בתגובה לשני איומים על המדינה הסובייטית: • היהדות שהיוותה איום על האתאיזם. • הציונות שכתנועה לאומית היוותה איום על החזון הבינלאומי הסובייטי • השפה הרשמית באזור הייתה יידיש ולא עברית.
סטלין החל ברדיפת היהודים באמצע שנות השלושים. מנהיגים יהודים נעצרו והוצאו להורג, בתי ספר ביידיש נסגרו. הקמת מדינת ישראל, משפט הרופאים וגל הרדיפות השני של סטלין סתמו את הגולל על התוכנית. במהלך גל הרדיפות השני שוב נעצרו מנהיגים יהודים ואוסף היודאיקה שהיה בספריה המקומית נשרף. בשנים שלאחר מכן רעיון האזור היהודי נשכח.
אני הגעתי לכאן בעיקר בגלל הרקע היהודי של העיר וקל מאד להגיע לאתרים היהודים כאשר מתחילים ליד מלון Vostok הנמצא ברחוב שלום עליכם מספר 2 מול המלון נמצא הפסל של שלום עליכם. וליד המלון השלט של רחוב שלום עליכם וקיר שעליו מנורה וכתובות ביידיש על יהודים.
ממלון Vostok ממשיכים ללכת באותו צד של רחוב שלום עליכם, עוברים את השלט עם שם הרחוב. לאחר השלט רואים בצד שמאל של הרחוב קיר עם כתובות באידיש שבה כרזות של אנשי הכבוד היהודים בעיר וכן מנורה [ראה תצלום מצורף]. ממשיכים הלאה באותו צד של הרחוב ומגיעים להיכל התרבות של העיר ובחזיתו כרזה עם כתובות באידיש רוסית ואנגלית המתארת את מתכנני האולם. להלן התרגום באופן כללי: ארמון התרבות של העיר [1963] תוכנן ע"י Bartashevich הבמה נתנה לאנשי התיאטרון הרוסיים [1957] הונחה ע"י Mirra Shimenko התיאטרון היהודי [1967] הונחה ע"י Moisey Bengelsdorf ו-Berta Shulman ראשי התיאטרון היהודי היו השחקנים והסגל של התיאטרון היהודי הממלכתי.
כאן חוצים את הרחוב לצד שני. ממשיכים עוד כ-100 מטר בקו החציה ומגיעים לאנדרטה לזכר החיילים שנהרגו במלחמה ולא רחוק מימנה יער לזכר ניטבחי מלחמת העולם השנייה. כתוב שם "לא נשכח". מכאן מגיעים לבית הכנסת, שזה למעשה מתחם שכולל גם את בית הקהילה היהודית, לוח מודעות, מנורה עומדת גבוהה וכמובן בית הכנסת עצמו. בתוך בית הכנסת מצאתי מספר יהודים זקנים משחקים דומינו ועם אחד מהם דיברתי באידיש. הוא סיפר לי כי בעיר מספר אלפי יהודים, חלקם במשפחות מעורבות ורק מעטים באים לבית הכנסת. משם חזרתי למלון.
לדעתי כדאי להגיע למקום ביגלל הרקע היהודי שלו אותי זה הקסים.
קרא עוד