כשמגיעים לשדה התעופה בוארנאסי יש רק מוניות Prepaid. הנסיעה עד לאסי גט עולה 750 רופי ללא מזגן ו-850 עם מזגן. אבל אחרי שסוגרים מחיר ונכנסים למונית הנהג מבקש עוד 50 רופי על חניה.
הנסיעה לוקחת בערך שעה שעה וחצי ומלאה בפקקים, לכן עדיף לקחת מזגן. בחזור זה עולה 100 רופי יותר.
הגעה מוראנסי שבהודו לקטמנדו או פוקרה בנפאל בתחבורה יבשתית היא אפשרית, זולה ולא מאד מסובכת. סוכני הנסיעות בוראנסי יציעו לכם כרטיס משולב לשני אוטובוסים (עד הגבול ומהגבול) ב-800 רופי, שלפעמים כולל ארוחת בוקר (לא לבנות על זה גם אם מבטיחים) ואף לינה חינם בגבול למי שמעוניין. אם אתם קונים כרטיס כזה, הכי חשוב שהסוכן יסביר לכם בדיוק למי צריך ללכת בסונאלי (עיירת הגבול) כדי לקבל את כרטיס ההמשך, וודאו שאתם אכן מקבלים כרטיס בסונאלי כי הכרטיס שקיבלתם בוראנסי לא יהיה תקף לנסיעה השניה. כמובן שאפשר לקנות כרטיס גם רק עד לסונאלי, ומשם לקנות עוד כרטיס לקטמנדו. הנסיעה מוראנסי לסונאלי אורכת כ-8 שעות. בסונאלי הולכים ברגל להחתים את הדרכונים ולעשות ויזה לנפאל (תקפידו לעבור בשתי תחנות שנות, אפשר בקלות לפספס ואחר כך להידפק), שם מקבלים רק דולרים אמריקאים ואפשר גם להחליף כסף בשער סביר (אל תחליפו עם אנשים ברחוב שאומרים לכם שלא יהיה איפה להחליף) ואז עולים על אוטובוס לקטמנדו או פוקרה. אם קניתם כרטיס משולב, הנפאלים עלולים לנסות לדרוש עוד כסף או לשכנע אתכם להישאר ללון - עמדו על דעתכם בעקשנות אך ללא תוקפנות. הנסיעה מסונאלי לקטמנדו אורכת כ-9 שעות. תנאי הדרך בנסיעות רגועים ונוחים יחסית ולמי שלא סובל מנסיעות ארוכות יותר מדי, אני ממליצה. אותה דרך אפשרית גם בכיוון ההפוך כמובן.
מרכז קניית כרטיסים בתחנת הרכבת בוראנסי לתיירים - ממוקם בצידה השמאלי של התחנה, נוח, מהיר ואדיב. עלייה לנפאל – לארגן לבד ולא דרך סוכנות – עמלת 50 רופי לקניית כרטיסי רכבת לאדם, ריקשה הלוך חזור כ-80 רופי. מומלץ במידה ומארגנים נסיעה למספר אנשים ולא לזוג. לארגן מזון לנסיעת הרכבת בהודו והאוטובוס בנפאל. מומלץ לקנות עוגיות, ביסקוויטים ופירות. בדרך האוטובוס עוצר פעם אחת בלבד, וניתן להשיג אך ורק אוכל מקומי כגון אורז ועדשים (דל-בהט), נודלס וכדומה.
ריקשה אופניים - מגיעה עד רחוב אחד לפני הגנגס. ממש עד הים אין גישה לכלי תחבורה.
טוקטוק - מוטור-ריקשה - מוגבל עד מקום מסויים לפני הגנגס. נורא צפוף במרכז, והנסיעה מטורפת אם כי איטית. כל הזמן כמעט תאונה...
מוניות אין במרכז העיר בכלל.
משדה התעופה לעיר - 380 רופי עד 450. במונית. אפשר בריקשה - מאד איטי ומעט תיקים - במחיר של 300 רופי.
נסיעה לביקור בכפר הסמוך סארנת (נהדר) 300 רופי עם מוטור ריקשה הלוך ושוב עם המתנה עד שתסיימו לעבור את כל המקדשים.
ואיך מגיעים במטוס מבומביי? עולים על טיסה ישירה בחברת אייר סהרה, בלי תחנות ביניים זו טיסה מהירה של שעה וחצי, ומתפללים שלא יהיה איחור, שלא תידחה בגלל מנוע מקולקל ושגובהכם פחות ממטר שמונים וחמש- כי תיקרת המטוס נמוכה מאד...
טיסה ללה יש משלושה מקומות: דלהי, ג`מו וסרינגר. טיסה מדלהי ללה עולה כ- 120$ (כיוון אחד). יש שתי דרכים קרקעיות מהן ניתן להגיע ללה: האחת - דרך מאנלי (יומיים ממאנלי), השניה- דרך סרינגר- > קרגיל (יומיים מסרינגר).
מווארנסי יוצאות שלוש רכבות ביום לגוראקפור בשעות 13:00, 16:00, 22:00. יש נטיה לאיחורים בזמנים. אנחנו כיוונו לרכבת של 16:00 ועלינו ב-15:00 על הרכבת ל-13:00 שאיחרה. שבע שעות נסיעה ב-120 רופי. מתחנת הרכבת בגוראקפור יוצאים ג`יפים ציבוריים לסונולי. הג`יפ נמצא בצד ימין של התחנה כשגבכם למסילות ויוצא כשהוא מתמלא בעשרה אנשים, כך שזה ענין של מזל. אנחנו חיכינו מעשר בלילה עד שתיים וחצי לפנות בוקר. שעתיים וחצי נסיעה, 80 רופי לאדם.
מסונולי אתם עולים על ריקשת אופניים שמעבירה אתכם את הגבול. מעבר הגבול מהיר בערך חצי שעה. תכינו מראש 30 דולר (בדולרים) ותמונת פספורט לויזה נפאלית. אפשר להחליף ולצלם בגבול אבל זה מעכב את המעבר. לריקשה מגיע 25 רופי הודי לאדם אם הכל עבר חלק ומהר. רופי נפאלי שווה פחות מרופי הודי, ביחס של 1 ל-1.6 בערך. אפשר לקחת אוטובוס מווארנסי לסונולי אבל לפעמים האוטובוס נעצר בגוראקפור בכל זאת וכך לא חסכתם כלום, בנוסף, אוטובוס מווארנסי ועד קטמנדו יוצא בימי שלישי ושבת בבוקר לתיירים בלבד.
רכבת מתחנת האלדואני ל-locknow יוצאת כל לילה בעשר ועולה 200 רופי. מגיעים בין 07:00-06:00 בבוקר. רכבת ישירה לווארנסי יוצאת מ-locknow בשבע ומאספת בשבע וחצי. אנחנו הספקנו רק למאספת, 10 שעות נסיעה ב-80 רופי. כרטיסים קונים מחוץ לתחנה, לכו על רציף 1 כשגבכם למסילה, ימינה עד שער ברציף מולו משתרך תור לקופה.
כרטיסים לרכבות בעונה שאחרי המונסון כדאי מאוד להזמין כמה שיותר זמן מראש כי פשוט אין מקומות וזה לא נעים להיתקע במקום שאתה לא נהנה בו לאורך זמן.
בנסיעה ברכבות תמיד לוודא בטלפון שהרכבת יוצאת כי זה לא וודאי כפי שהבנתם. יש מספר טלפון בכל עיר להתקשר לרכבות לוידוא. מחלקת 3AC ברכבת מומלצת מאוד לנסיעות ארוכות. מעבר למיזוג שהוא יתרון מסוים זו מחלקה נקיה בהרבה, מקבלים סדינים וכריות ושמיכות לשינה, אפשר להזמין ארוחות ברכבת (הודיות) שקט מאוד בקרונות (חוץ מזמן בו הילדים שלנו ברכבת) והרוכלים לא נכנסים באופן חופשי כמו בקרונות האחרים אלא עובדי רכבת בלבד. המחיר הוא פי 3 לכרטיס אבל לדעתנו זה בהחלט שווה.
בעינינו ורנסי היא לא מקום מוצלח למשפחה, זו עיר עם מראות קשים, מאוד מלוכלכת והמון אנשים חוטפים מחלות מעיים. אולי כמשפחה כדאי לוותר עליה, עניין של טעם. למרות דעתנו השלילית עליה אנחנו יודעים שיש המון אנשים שאוהבים את העיר ואפילו נשארים בה זמן רב, אז הכל ענין של טעם אישי.
נהגי הריקשות בורנאסי ידועים בנסיונותם לקבל עמלה מהגסטהאוס אליו הם מביאים אותך. לכן כשנכנסים לגסטהאוס שנהג הריקשה לא יצטרף אליכם.
את הנסיעות בורנאסי עושים על ריקשות אופניים תמורת 10 רופי.
לקחנו רכבת מאגרה לוראנסי - Taj Express. הרכבת יצאה בשעה 21:00 מאגרה והגיעה בשעות הבוקר לוראנסי 09:00.
לקחנו קרון Sleepers בו יש 8 מיטות. מאוד חשוב לקשור את התיקים שלכם וכאשר אתם ישנים הניחו ראשכם על התרמיל.
מאוד חשוב להסיר את הנעלים בעת השינה. הקרון הינו ארוך וישנן עצירות בתחנות בדרך לוראנסי, כך שהמון אנשים יורדים בדרך.
יש לציין כי שוטרים מסיירים ברכבת בשעות החשיכה, אך באור ראשון הם יורדים מהרכבת. (דבר נוסף - אסור לעשן ברכבת, צפוי קנס).
לאורך כל הנסיעה לא ישנו, ובשעה 05:00 בבוקר ראינו מבעד לחלון את הנוף הכפרי הירוק המדהים. חברה נוספת קראה ספר ומבלי שנרגיש מתחת לאפינו גנבו לחברתי את התרמיל הקטן.
בילנו שעתיים בתחנת המשטרה המקומית וכמובן שחברתי תפעיל הביטוח בארץ.
אז אנשים יקרים - שימו לב, לא להיות שאננים.
ותבלו!
שתפו את החוויות שלכם מהטיול עם קהילת המטיילים הגדולה בישראל
כתבו בלוג
