טורס דל פיינה - עפתי! - המלצות על טיולי תרמילאים

מבוא

כמעט 2,000 קמ״ר. זהו שטחו הבלתי נתפס של הפארק הלאומי טורס דל פיינה (Parque Nacional Torres del Paine), שלאורכו נמתחים יותר מ-200 ק"מ של שבילי הליכה שמחברים בין האגמים הצבעוניים, העמקים הירוקים והקרחונים האימתניים. כל אלה הם שנתנו למקום את פרסומו – ובצדק רב.

בתוך השמורה תתקלו בנופים, שבעיני מטיילים רבים נחשבים ליפים ביותר בפטגוניה. יש כאלה שאפילו חושבים שפה תחזו בנופים היפים ביותר בדרום אמריקה כולה. הטבע פה עצמתי בצורה בלתי רגילה, ויש כאן שילוב קסום של רכס ה-Horn Del Paine המפורסם, שגם אם אתם לא מכירים אותו בשם, אתם בוודאי מזהים אותו מתמונות, של קרחוני ענק, של יערות ירוקים, אגמים בשלל צבעים וגולת הכותרת: רכס Torres Del Paine – שלושה עמודי גרניט עצומים, הנמצאים מעל לגונה מדהימה בצבע טורקיז. הנופים לאורך הטרק מגוונים מאוד, ובכל יום תזכו לראות חלק אחר של רכס ה-Horn, ושינוי נוף תכוף למדי גם במהלך ימי ההליכה.

הטרק בפארק הלאומי טורס דל פיינה שונה מהרבה מאוד טרקים אחרים ביבשת דרום אמריקה, בעיקר בגלל שהוא בהגדרה נעשה ללא מדריך. זהו טרק עצמאי, והוא אחד היחידים בטיול שלכם שתבצעו כשעל גבכם תסחבו את המוצ׳ילות הגדולות (ולא תיקי היום הקטנים, כמו ב-99 אחוז מהמקרים). כפועל יוצא מכך, לא רק שתצטרכו לסחוב על הגב את האוהלים, שקי השינה וכל הביגוד שתקחו איתכם, אלא גם אוכל שיספק אתכם לארבעה ימים. אמנם תוכלו למצוא פה ושם מקומות לקנות בהם אוכל ברחבי הפארק, אך המחירים בהם מופקעים וגבוהים פי 4-5 מאלה שבפוארטו נטאלס (Puerto Natales).

המסלולים ברובם קלים, וכמעט כל אחד יכול לבצע אותם, אך כדאי שתקחו בחשבון את עניין המוצ׳ילה הגדולה על הגב. אם תחליטו לצאת טרק בפארק, הזה קחו בחשבון שגם המסלול ה״קצר״ יותר, מסלול ה-w המוכר הידוע והאהוב במיוחד על המטיילים הישראלים הוא מסלול של 90 קילומטר! הטרק אמנם ברמת קושי קלה עד בינונית ברובו, אך כדאי להיות בכושר סביר כדי שהוא לא יפרק אתכם לגורמים. מומלץ לבצע את הטרק בקבוצות של 3-6 אנשים כדי לחלק את כמות הציוד בצורה טובה על הגב שלכם (ויש לא מעט ציוד לקחת).

כל המלל המוגזם הזה על הציוד, הסחיבה והמוצ׳ילות הגדולות עשוי אולי לבלבל ולהפחיד אתכם, אך דעו שהשבילים בטרק הזה מסומנים בצורה יוצאת מן הכלל וקשה עד בלתי אפשרי ללכת כאן לאיבוד. כל השבילים מסומנים בכתום – על אבנים, חתיכות עץ או בזנטים. כל זמן שאתם רואים את הסימון הכתום אתם בדרך הנכונה.

בשנת 2011 פרצה שריפה ענקית בשטחי הפארק, והשלטונות הצ'יליאנים הודיעו כי מטיילים ישראלים הבעירו אש בשטח הפארק וגרמו לשריפה. ניתן עדיין לראות את עקבות השריפה במקומות רבים בפארק, ואזורים שלמים עדיין לא התאוששו.

בעקבות האירוע המצער הזה, הפקחים בפארק מגלים אפס סבלנות כלפי אי ציות להוראות הבערת אש בפארק, ויותר מזה – הם מגלים אפס סבלנות בכל אי ציות לחוקים של מטיילים ישראלים בפארק. לכן, הישמעו להוראות הפקחים, לשילוט הקיים בפארק והימנעו מהבערת אש, הדלקת סיגריות ובישול במקומות שאינם מיועדים לכך. בכל מחנה יש אזור מיועד לבישול, וזהו המקום היחיד שבו ניתן להבעיר אש בשטח הפארק. אל תבחנו את הפקחים, העונש על הבערת אש צפוי להגיע לקנסות של אלפי דולרים ואף מאסר. ברחבי הפארק בנוסף לשלטים הקיימים תראו שלטים הכתובים בעברית שיאסרו עליכם על שריפת טונה בכל חלקי הפארק, גם באזורי הבישולי יעודיים!

למי מכם שרוצה לקבל מעט חיזוק לביטחון העצמי לפני היציאה לטרק מומלץ מאוד! ללכת להרצאה שמתקיימת בכל יום בשעה 15:00 בפוארטו נאטלס.

הכנות לטרק

היות והטרק מתבצע באופן עצמאי, ההכנות אליו הן רציניות יותר מאלה המתבצעות בכל טרק אחר שתצא אליו. מומלץ לשריין יום אחד לפני היציאה לטרק להכנות ולהתארגנות. ההתארגנות ביום הזה תכלול בילוי בסופרמרקט הענק של פוארטו נטאלס, השכרת ציוד לינה וסידור התיק שלכם בצורה הנוחה והטובה ביותר.

הרצאה בסוכנות Erratic Rock – בכל יום בשעה 15:00 תוכלו להגיע ולקבל הרצאה שתעזור לכם להבין בצורה טובה הרבה יותר איך מגיעים לפארק, מה מומלץ לעשות בו, איך כדאי לתכנן את המסלול שלכם, איך מומלץ לחלק את ימי ההליכה, כיצד עדיף לכם לבצע את הטרק ואיזה סוגים של אוכל מומלץ לקחת איתכם בתיק.

ההרצאה הזו אינה חובה, היא פשוט תסדר לכם את הראש ותוריד המון חששות לפני היציאה לטרק. ההרצאה באנגלית, ובמקום תוכלו גם לשכור ציוד ברמה גבוהה למדי, וליהנות במהלך ההרצאה מפיצה ומשלל מנות נוספות שמכינים במקום.

כתובת: Manuel Baquedano 719, Puerto Natales
אתר אינטרנט: www.erraticrock.com/hostel/info-seminars

הזמנה מראש – נוהל חדש ומרגיז למדי שנכנס בעונת התיירות של 2017 הופך את היציאה לטרק למעט מעצבנת, ונדרש להזמין מקום במחנות שבהם יש לשלם על הלינה מראש. למרות שאפשר ״להמר״ על מקום פנוי, זה לא מומלץ כלל ויש להזמין את המקומות במחנות לפני היציאה לטרק. אם אתם מתכננים להגיע שלא בעונת השיא ששל הטרק (ינואר פברואר) הזמנה של מקום במחנה הראשון עשויה להספיק לכם (paine grande). כיוון שאת שני הלילות הנוספים תוכלו לבצע במחנות שלא נדרש בהם תשלום בכל מקרה. את ההזמנה ניתן לעשות בפוארטו נטאלס או באתר הרשמי של הפארק: www.torresdelpaine.com/en

ציוד

את כל הציוד הנדרש לטרק יהיה עליכם לסחוב על הגב במהלך ימי ההליכה, ולכן כל דבר שתחליטו לקחת או לא לקחת איתכם הוא בעל משקל (תרתי משמע). מומלץ להיות מאוד מחושבים בציוד שאתם לוקחים כי חצי קילו על הגב אולי נשמע כמו משהו זניח, אבל זה ממש לא, וכל גרם משנה.

ציוד לינה – לטיול הזה תצטרכו אוהלים, שקי שינה ומזרנים. אם אין לכם ציוד מתאים, תצטרכו להגיע לאחת מעשרות סוכנויות השכרת הציוד שקיימות בפוארטו נטאלס ולשכור אותו. המחיר שלהם לא אמור להיות גבוה: אוהל זוגי – כ-15,000 פזו צ'יליאני ללילה, מזרון שינה – כ-1,500 פזו צ'יליאני ללילה, שק״ש – כ-5,000 פזו ציליאני ללילה. ניתן לשכור אוהל אחד לכל שלושה אנשים או אוהל זוגי (תלוי בגודל הקבוצה).

בזמן השכרת הציוד תהיו פדאנטים ברמה הכי גבוהה שיש! בדקו את כל אחד ואחד מהריצ׳רצ'ים של האוהלים ושקי השינה 3 פעמים, ודאו שאין קרעים, חתכים ושכל היתדות, מקלות ההעמדה של האוהל והקייסים שלהם נמצאים והם במצב טוב! אל תתפשרו אל כלום בעניין הזה. הטמפרטורות בפארק עשויות לצנוח בשעות הלילה, ואיש מכם לא רוצה לקפוא מקור בגלל שק״ש או אוהל שלא נסגר כראוי.

מקלות הליכה – מומלץ לקנות (לא לשכור) מקלות הליכה, שכן הם יעזרו לכם במהלך הטרק. אין פה עניין של ״מה אני זקן, מה אני צריך מקלות הליכה״, אל תשכחו שאתם הולכים עם משקל על הגב. המקלות יעזרו לכם להוריד לחץ מהברכיים ומהגב בעיקר בעליות וירידות. עדיף לקנות אותם כי הם ישמשו אתכם ככל הנראה עוד בהמשך הטיול.

טלפון – מלבד זאת, קחו בחשבון שבכל שטח הפארק לא תהיה לכם קליטה סלולרית בכלל ולכן מומלץ שעל כל קבוצה שיוצאת לטרק יהיה מכשיר איתור לווייני אחד (אך זה לא חובה). אפשרות אחרת, היא לקנות עוד בארץ סים איתור, כדי שבמקרי חרום יוכלו למצוא אתכם.

השארת ציוד עודף – את מוצ׳ילת היום שלכם ואת כלל הציוד שלא תצטרכו במהלך הטרק והבאתם איתכם לטיול תוכלו להשאיר בשמירת חפצים בהוסטל שלכם בפוארטו נטאלס. למי מכם שיש כיסוי מוצ׳ילה יוכל לאחסן את הכל בתוך הכיסוי ולנעול אותו עם מנעול. בדרך כלל לא גובים על האחסון תשלום נוסף במידה וישנתם לילה לפני הטרק ולילה אחרי הטרק בהוסטל שבו תשאירו את הציוד. כרטיסי אשראי וכסף מזומן מומלץ להחביא היטב בתיק שלכם ולא לקחת כמויות גדולות של כסף לטרק.

ביגוד – הביגוד שתידרשו לקחת לטרק תלוי מאוד בעונה שבה תגיעו, אך בכל מקרה זכרו את מיקומו הגאוגרפי של הפארק. פטגוניה היא אזור קר מטבעו והעונות המומלצות לביצוע הטרק הן מאוקטובר ועד אזור מרץ. בכל מקרה, ודאו מה מזג האוויר הצפוי לכם בימי הטרק והיערכו בהתאם.

כדי לבצע את הטרק תהיו חייבים נעלי טיולים. בלאנסטון הן לא נעלי הרים, והן לא שומרות על הקרסול! אופציות הפינוי בפארק גרועות למדי וקבלת טיפול רפואי תוכל להיעשות במחנות בלבד, ולכן נקע בקרסול יכול לשבש לכם את התכניות באופן רציני! אל תתפשרו על נעליים. בנוסף, 2 חולצות אמורות להספיק לכם לימי ההליכה. מומלץ לקחת חולצה נוספת שתהיה חולצה תרמית. ניתן לעשות את הטרק עם זוג מכנסי טיולים אחד אך בעיני מומלץ שתיקחו שניים. סופטשל/ פליז/מעיל הוא בגדר חובה כי יהיה קר.

בנוסף, קחו איתכם תחתונים וגרביים כאוות נפשכם (לא לשכוח שאתם סוחבים את הכל על הגב), ומי שממש רוצה להישאר יבש יוכל להביא גם חליפת סערה (אם יש לכם, אל תשכירו או תקנו במיוחד).

ביגוד חורף – מומלץ שיהיה לכם בתיק כובע צמר, חם צוואר וכפפות אך גם כובע מצחייה כי השמש פה עלולה להיות חזקה למדי.

בכל מקרה, כדאי להצטייד לפני שיוצאים מהארץ. בקרו בסניף “למטייל” הקרוב לביתכם »

מפות – בכניסה לפארק תקבלו מפה שלו אך היא אינה מפורטת למדי. היות ודי פשוט לנווט בפארק ואין מגוון פיצולי שבילים שניתן באמת לטעות בהם, תוכלו להשתמש באפליקציית maps.me ולראות את השבילים, גם ללא חיבור לאינטרנט. זכרו שברחבי הפארק שקעים הם עניין של מותרות ולא תמצאו אותם בכל מחנה, לכן למי מכם שרוצה להיות בטוח בעצמו כדאי לקנות מפה מפורטת של הפארק בפוארטו נטאלס. רק לשם ההרגעה: ב-90 אחוז מהזמן אין כאן צורך במפה כלל.

ציוד חיוני נוסף – גם מבחינת ציוד נוסף יש להיערך בהתאם כבר בפוארטו נטאלס. כדאי שתקנו למהלך הטרק סיר קטן שתוכלו לבשל בו. גזייה היא בגדר חובה ובלוני גז תוכלו למצוא בסופרמרקט. בסוכנות Erratic Rock, שבה מתקיימת ההרצאה ישנם שני סלים, האחד עם בלוני גז ריקים שאנשים השאירו למטרת מחזור בתום הטרק, ובסל השני בלוני גז חצי מלאים שתוכלו לקחת כאוות נפשכם בחינם. אל תשכחו להשאיר בתום הטרק גם את הבלונים החצי מלאים שלכם שם. 2-3 בלוני גז קטנים אמורים להספיק לכם למהלך הטרק. בנוסף, מומלץ לקנות כלים כדי שיהיה לכם נוח לאכול בהם, פותחן קופסאות, וסכו״ם רב פעמי (שתוכלו לשטוף).

אל תשכחו לקחת איתכם לטרק כלי רחצה הכוללים משחת שיניים ומברשת שיניים, דאודורנט ומגבת (אם אתם מתכוונים להתקלח במהלך המסלול). בנוסף, מומלץ גם שתהיה ערכת עזרה ראשונה בסיסית אחת לכל קבוצה. בערכה שימו פלסטרים, גזה, תחבושות ותחבושת אלסטית.

לינה ואוכל בטרק

מים ואוכל

חדשות טובות וחדשות רעות בגזרה הזו. נתחיל בחדשות הטובות והם המים:

אין צורך לסחוב איתכם מים! הנהרות והנחלים בפטגוניה נחשבים לנקיים ביותר בעולם ולכל אורך המסלול לא תצטרכו לסחוב על גבכם בקבוקים. שני בקבוקים קטנים של חצי ליטר או בקבוק אחד גדול יספיקו לכם לחלוטין. במהלך כל הטרק תוכלו למלא את המים בכל אחד ממאות הנחלים והיובלים הזורמים בפארק. אל לכם לחשוש בכלל מאיכות המים בפארק ואין צורך גם בכדורים לטיהור מים.

בגזרת האוכל, המצב קצת יותר עגום, בעיקר בגלל העניין שצריך לסחוב את הכל על הגב, ולכן כדאי לקחת עמכם דברים שישביעו אתכם לאורך שעות ארוכות ולא יהיו כבדים, אבל כן יהיו קלים להכנה. כמו כן, לא ניתן לקחת מוצרי חלב או בשר שיתקלקלו אם לא יישארו בקירור.

לדוגמה, לארוחת בוקר תוכלו לאכול דיסת שיבול שועל עם גרנולה; ארוחת הצהריים תבסס על סנדוויצ'ים (לחם + ממרחים). אפשר גם לקחת קופסאות שימורים כמו טונה, תירה, חמוצים וכו', אך קנו קופסאות קטנות ופזרו בין התיקים. בנוסף, כדאי לקחת פירות יבשים ואגוזים, העשירים בסוכרים ובאנרגיה, כדי שיהיה לכם מה לנשנש בדרך, וגם חטיפים טעימים יותר (כמו בייגלה), כדי שיהיה לכם נחמד יותר. כשתגיעו למחנות, תוכלו לבשל לעצמכם ארוחת ערב, כך שכדאי לקנות מוצרים יבשים שניתנים לבישול בקלות כמו אורז או פסטה.

נוסף על כל הדברים שנכתבו כאן מומלץ כמובן לקחת בקופסאות קטנות או בשקיות מעט תבלינים כמו מלח, פלפל, פפריקה ושאר תבלינים לפי ראות עיניכם.

לינה לאורך המסלול

יש שתי אופציות של לינה בפארק: מחנות ורפוחיוס (בקתות מטפסים). הלינה ברפוחיוס יקרה מאוד (גם בעבור תרמילאים אמידים מכל העולם) ועולה כמעט פי 4 מלילה בהוסטל טוב בפוארטו נאטלס.

לעומת זאת, תוכלו למצוא מספר מחנות שתוכלו לישון בהם בחינם, ואחרים שתצטרכו לשלם על הקמת האוהל במקום (בדרך כלל 7,000-8,000 פזו ציליאני). במידה ותתכננו נכון את המסלול שלכם, תוכלו ללון לאורך כל מסלול ה-W בחינם, אך קחו בחשבון שבמחנות שבהם ישנו תשלום, יש גם תנאים טובים יותר, כמו מקום לבשל ומקום נוח יותר להניח את האוהלים בלילה. בכל מקרה, הלינה מחוץ לאתרי הקמפינג והרפוחיוס אסורה ונאכפת בקפדנות, ואם תיתפסו, אתם צפויים לקנס גבוה.

בקישור הזה תוכלו לראות את מיקומי הרפוחיוס ומחנות הלילה »

להלן רשימת המחנות הפופולרית ומה תוכלו למצוא בהם:

Paine Grande: זה המחנה הגדול ביותר בפארק והוא המחנה הראשון שבו תישנו אם תעשו את הטרק במסלול ה-W ממערב למזרח (פירוט בהמשך). הלינה במקום תעלה לכם כ-5,500 פזו ללילה ובמקום יש שירותים ומקלחות ברמה גבוהה, מקום נהדר לבשל בו ונוף עוצר נשימה כשרכס ה-Hornn Del Paine נמצא בגבו אליכם. השקיעה במחנה הזה היא מחזה מהיפים שתראו בטיול שלכם.

Grey Camp Site: המחנה שנמצא הכי קרוב לקרחון גריי. במידה ותבצעו את מסלול ה-W תגיעו אליו ביום הראשון (אם תישנו ב-Paine Grande). במקום שירותים ומקלחות ומקום לבשל בו. הנוף מדהים בשל הקרבה לקרחון גריי. מחיר ללילה 4,500 פזו.

Italiano Camp: בדרך כלל המחנה שמגיעים אליו ביום השני לטרק (היום השלישי במידה ותעשו ממזרח למערב). הלינה במקום היא בחינם והמתקנים בו הם ברמה נמוכה יחסית. פינת הבישול כאן היא מעין פרגולה קטנה מעץ, השירותים מעט רחוקים מהמחנה והם לעתים קרובות לא נקיים כמו בשאר המחנות. אין מלתחות.

Cuernos Camp: מחנה קטן יחסית שהלינה בו עולה כ-7,500 פזו. בגלל המקום הלא רב שיש כאן, לעתים כל האזור מלא ולא תוכלו להישאר בו ללילה. במקום מסעדה, שירותים ומקלחות ומקום לבשל בו.

Chileno Camp: מחנה מדהים ביופיו על גדות הנהר. 7,500 פזו ללילה להקמת אוהל. במקום מקום לבשל.

Las Torres: המחנה הקרוב ביותר לתצפית על עמודי הגרניט הענקיים של Torres Del Paine. ניתן לישון כאן בחינם.

שאר המחנות בפארק ומחירם נמצאים בלינק הבא »

מסלול הטרק

יש מספר מסלולים שאפשר לטייל בהם בפארק, אך מסלול ה-W הוא המפורסם והפופולארי ביותר, ועל כן יקבל את הפירוט הרב ביותר בכתבה הזו. המסלול זכה לשמו בזכות צורת ההליכה שמבצעים במסלול אשר יוצרת מעיין W ענקית על מפת הפארק. המסלול עובר בנקודות העניין המרכזיות של הפארק ובהן נקודת התצפית על ה"טורס", "העמק הצרפתי", אגם Pehoé ו-Lago Grey. המסלול, שאורכו נע בין 70 ל-90 ק"מ סה"כ, הוא בדרגת קושי בינונית ומתאים כמעט לכל אחד.

בזכות הפופולאריות הרבה שלו, הטיול במסלול זה פשוט במיוחד ולאורכו נמצאות תשתיות מפותחות רבות של רפוחיוס (פירוש מילולי: בקתת מטפסים), שחלקם הגדול מפוארים מאוד ונראים יותר כמו בתי מלון. הלינה ברפוחיוס היא יקרה מאוד (מאוד מאוד) ועשויה להכפיל לכם את מחיר הטרק הגבוה גם ככה (בערך כ-35,000 פזו צ׳יליאני ללילה). בנוסף, יש בו גם אתרי קמפינג רבים שניתן לישון בהם בחינם או בתשלום נמוך יחסית. עם זאת, לפופולאריות יש גם מחיר, ולאורך המסלול תתקלו בכל שעות היום בנחילי מטיילים ותתקשו מאוד להרגיש לבד בטבע.

את מסלול ה-W עושים בדרך כלל לאורך של 4-5 ימים, כשאת יום ההליכה חזרה מאגם גריי לאגם Pehoé (היום הראשון בטרק או היום השני, תלוי איפה החלטתם לישון) אפשר לחסוך באמצעות שייט בן 45 דקות במעבורת היוצאת כל שעתיים ומחברת בין אגם Pehoé ו-Rodeto שבאגם גריי.את ה-W ניתן לעשות בשני אופנים, אך הדרך ממערב למזרח היא הפופולארית והמומלצת ביותר. המסלול מתבצע כך שביום הראשון תלכו לאגם גריי ובאחרון תטפסו לצפית על רכס טורס דל פיינה.

היום הראשון

זהו יום היציאה שלכם מפוארטו נטאלס. האוטובוס הראשון יוצא בדרך כלל ב-7:00 וההגעה לפארק תהיה בערך ב-10:00. גם אם אתם מתכוונים לישון באוטובוס לכניסה לפארק, מומלץ לשים לעצמכם שעון מעורר בערך חצי שעה לפני שעת ההגעה היעודה ולחזות בנופים עוצרי הנשימה שיש בכניסה לפארק.

ברגע שתרדו מהאוטובוס תשלמו על הכניסה (17,000 פזו צ'יליאני), תעברו תדריך בכל הנוגע להבערת אש בפארק ותחתמו על תצהיר המחייב אתכם להישמע להוראות הפקחים ולא להבעיר אש בשטח הפארק. שוב: יש אפס סובלנות לעניין הזה.

בשלב הזה תוכלו להתחיל את המסלול ולבחור בין שתי דרכים, הראשונה היא לצעוד לאורך קילומטרים רבים עד ההגעה למחנה הראשון, והשנייה היא לעלות על סירה שתיקח אתכם בשייט של בערך חצי שעה עד למחנה הראשון. השייט של הסירה הוא על אגם Pehoe והוא יתן לכם זווית צילום מדהימה על הרכס המפורסם של הפארק, ה-Horn Del Paine. הסירה יוצאת בשעה 12:30 ולכן מהרו להגיע אליה מיד לאחר שתסיימו את כל תדריכי הכניסה לפארק. במידה ותפספסו את הסירה הזו תצטרכו להמתין עד 18:30 לסירה הבאה! פספוס של הסירה עשוי לשרוף לכם את כל היום הראשון בטרק. הסירה תוריד אתכם במחנה הראשון (זה שנמצא בפינה התחתונה של הצלע השמאלית של ה-W), כשרכס ה-Horn Del Paine נמצא בגבו אליכם.

אם אתם מתכוונים לבצע את מסלול ההליכה לקרחון גריי ובחזרה ממנו באותו היום מומלץ לכם להקים את המחנה עם רגע הירידה שלכם מהסירה במחנה Paine Grande (יהיה עליכם לשלם 7,000 פזו צ׳יליאני על מנת לקבל מקום במחנה), ולהשאיר באוהלים כל ציוד שאינו נחוץ לכם לשעות ההליכה הקרובות.

המסלול לקרחון גריי הוא מסלול של 10-11 קילומטרים בערך, וביצוע המסלול במתכונת של הלוך-חזור צפויה לקחת לכם בערך כ-7-8 שעות. אין לכם מה לחשוש מבחינת שעות אור, בגלל מיקומו הגאוגרפי הדרומי של הפארק יש כאן אור עד 22:30-23:00 בחודשים אוקטובר-פברואר. הדבר היחיד שאמור להוות שיקול מבחינתכם אם לעשות את המסלול לקרחון גריי הלוך וחזור באותו יום היא שעת הגג לבישול במחנה. במחנה הספציפי הזה ניתן לבשל ולהבעיר אש עד השעה 21:30. אם ארוחת הערב שלכם היא ארוחה יבשה שאינה דורשת בישול והזמן לא ידחוק בכם עדיף לעשות את המסלול הזה במתכונת המתוארת למעלה.

במידה ותחליטו ללון במחנה שנמצא באגם גריי Grey Camp Site (הפינה העליונה של הצלע השמאלית של ה-W) כשתרדו מהסירה פשוט התחילו ללכת (כשכל הציוד על הגב) לכיוון אגם גריי המדהים ביופיו.

הנופים ביום הראשון של הטרק הם מרהיבים ביופיים ואגם גריי הוא אחד האגמים היפים ביותר בפטגוניה וביבשת דרום אמריקה כולה. אזור זה של הפארק הוא האזור שנפגע באופן הקשה ביותר במהלך השריפה של 2011 וזה קצת נורא לומר, אך השריפה הופכת את הנוף כאן למיוחד כל כך. הפסגות המושלגות, הקרחונים אדירי הממדים והעצים החרוכים הם מראה מיוחד ויפה. תוואי הדרך הוא יחסית קליל והוא די מישורי לכל אורך המסלול. צפויות לכם עליות קטנות ולא משמעותיות ברמת הקושי שלהן בערך פעמיים- שלוש לאורך המסלול.

היום השני

את היום השני תתחילו באחת משתי התחנות הבאות:

אם בחרתם לישון במחנה הקרוב ללאגו גריי תתחילו בהליכה חזרה למחנה שבו ירדתם ביום הקודם (בערך שעתיים וחצי-שלוש וחצי שעות).
אם ישנתם במחנה הגדול Paine Grande תתחילו את ההליכה ממנו. בכל אחד משני המקרים תתחילו בהליכה לכיוון המחנה השני- Italiano Camp.

תוואי השטח ביום השני הוא מישורי לחלוטין, ומדובר על הליכה קלילה של בערך שעתיים וחצי-שלוש שעות ממחנה Paine Grande. מחנה Italiano הוא המחנה הדל ביותר מבחינת אמצעים בפארק ומה שיש לכם בו זה מקום להניח בו את האוהלים שלכם ומקום לבשל בו. המחנה ממוקם בתוך יער, כך שהנוף שיהיה לכם בו לא יהיה משהו עוצר נשימה כמו המחנות שבהם ישנתם ביום הראשון.

המחנה נמצא לשפתו של נהר גועש וממש בכניסה אליו ישנו גשר חבלים של בערך 20-30 מטרים. ההליכה למחנה italiano היא כאמור לא ארוכה במיוחד וברגע שתתמקמו במחנה (סביר שתגיעו אליו באזור הצהריים) תוכלו להקים את האוהלים שלכם ולעלות לצלע האמצעית של ה-W, לאחת מנקודות התצפית המדהימות של הפארק – תצפית הגנים הצרפתיים.

העלייה מכיוון המחנה האיטלקי לכיוון הגנים הצרפתיים היא תלולה וקשה של בערך שעה-שעה וחצי. אל תעשו אותה עם המוצ׳ילות על הגב! השאירו אותן למטה באוהל או ליד בקתת הריינג׳רים. לאחר בערך שעה של טיפוס תגיעו לתצפית הראשונה, שתפרוש לכם תמונה פנורמית מדהימה של רכס Horn Del Paine מצדכם הימני (כשגבכם לעלייה), מצד שמאל תוכלו לראות קרחון ענקי ומאחוריכם תראו תמונה מדהימה של Lago Nordenskjold – אחד האגמים הגדולים ביותר בפארק, שצבעו טורקיז זוהר. גם בלי פילטרים במצלמה – כל מי שיראה תמונות של האגם הזה יחשוב שערכתם אותן, הצבע שלו באמת לא הגיוני!

אם תמשיכו הלאה מרחק של שעה-שעה וחצי נוספת תגיעו לתצפית השנייה Campsite Britanico, שממנה תיפרש לכם תמונה פנורמית יוצאת מגדר הרגיל של רכס Torres Del Paine – עמודי הגרניט העצומים והידועים של הפארק.

לאחר התצפית הזו תוכלו להתחיל לעשות את דרככם כלפי מטה למחנה האיטלקי, לבשל לעצמכם ארוחת ערב וללכת לישון מוקדם! הגוף שלכם יצטרך את המנוחה הזו כיוון שהיום למחרת הוא היום הקשה ביותר בטרק. יום שלם שבו תצטרכו ללכת עם המוצ׳ילות על הגב קרוב ל-30 קילומטר!

היום השלישי

זה היום הקשה ביותר בטרק. ההליכה שלכם תתחיל מהמחנה האיטלקי, וככל שתמהרו לעזוב את המחנה בבוקר, כך הסיכויים שלכם להגיע בלילה וללון במחנה הקרוב ביותר לתצפית על Torres Del Paine תהיה גדולה יותר (היום הרביעי). מומלץ להגיע לשם בשעה הזריחה, ולכן ככל שתלונו קרוב יותר לתצפית כך תרוויחו שעות שנה יקרות נוספות בבוקר שלמחרת.

מסלול ההליכה שלכם יצא מהמחנה האיטלקי וילך לאורכו של Lago Nordenskjold העצום והמרהיב ביופיו. שעות ההליכה הראשונות של היום הזה הן קלות יחסית וההליכה היא מישורית. מצד שמאל שלכם לאורך כל הדרך יהיה הרכס העצום ותזכו לנקודת תצפית נהדרת מלמטה. לקראת שעות הצהריים תגיעו ל-Refugio Cuernos, ותוכלו לאכול שם את ארוחת הצהריים שלכם ולהטעין את הטלפונים, המצלמות שאר מכשירי החשמל שלכם לראשונה מתחילת המסלול. אל תתפתו לנוחות שבבקתות שברפוחיו הזה ותישארו לארוחת צהריים ארוכה כי החלק הקשה באמת של היום יתחיל מהשלב הזה.

הנוף יתחיל להשתנות לכם מעט והרכס הענקי של ה-Horn יעבור בשלב מסויים לשמאלכם (לאחר שתעקפו אותו). מטרתכם ביום הזה היא להגיע למחנה ה-Chileno שנמצא אחרי עלייה מתונה וארוכה למדי של כמעט שעתיים. זה אולי לא נשמע נורא כל כך, אבל אחרי יום שלם של הליכה עם מוצ׳ילה גדולה על הגב, העלייה המתונה הזו תרגיש לכם כעלייה שאינה נגמרת. אל תתבלבלו, במהלך הטיפוס תראו בשלב מסויים שביל שמתחיל בירידה כלפי מטה.

השביל הזה מוביל למלון הפאר הנמצא בתחתית ההר וההליכה אליו היא הכיוון ההפוך לזה שאתם צריכים בפועל. מרגע שתגיעו למישור בתום העלייה תצטרכו ללכת עוד רבע שעה נוספת עד שתגיעו למחנה הצ׳ילנו. תהיה תהום גדולה ונהר זורם בזרימה חזקה מצדכם הימני. כאן יעמדו בפניכם שתי אופציות, לכל אחת מהן יתרונות וחסרונות:

תוכלו להישאר במחנה צ׳ילנו ולהקים את האוהל שלכם לקראת הלילה, לבשל לעצמכם ארוחת ערב וללכת לישון מוקדם. החיסרון הוא הטיפוס של היום למחרת – יהיו לכם עוד 45-60 דקות של עלייה לא פשוטה בשעות הבוקר, טיפוס שתצטרכו לעשות בשעות החושך במידה ותרצו לראות את הזריחה על הטורס דל פיינה.
תוכלו להמשיך 45-60דקות ולטפס למחנה Las Torres הנמצא בערך כחצי שעה מנקודת התצפית על הטורס דל פיינה. החיסרון של האופציה הזו: תצטרכו לטפס ביחד עם המוצ׳ילות הגדולות את הדרך למחנה (ביום למחרת את העלייה לתצפית לא עושים עם תיקים על הגב), וזה אחרי שהלכתם כמעט 30 קילומטר היום.

באופן כללי, אם הגעתם בשעה סבירה (לפני 20:00) למחנה הצ׳ילנו, עדיף לכם להמשיך ולישון במחנה Las Torres. אם הגעתם אחרי השעה הזו עדיף שתישארו במחנה הצ׳ילנו ותעשו את הדרך הארוכה יותר בבוקר שלמחרת. כמובן שבלי שום קשר לזמן, אם אתם מרגישים שהגוף שלכם עייף מדי לעוד עלייה לא פשוטה לאחר ההליכה הקשה גם ככה של היום הזה עדיף שתישארו בצ׳ילנו.

היום הרביעי

היום הרביעי הוא יום יחסית קל ברמתו, אך הוא מכיל עלייה קשוחה למדי לתצפית על עמודי הגרניט העצומים של טורס דל פיינה. רוב המטיילים מכוונים את הגעתם לפסגה בשעת הזריחה, ולכן סביר שתתחילו לנוע כבר באזור 4 בבוקר (אם ישנתם במחנה ה-Chileno) או באזור 4:30 (אם ישנתם ב-Las Torres). כשתגיעו לתצפית העליונה תבינו למה היה שווה ללכת 90 קילומטר במהלך הימים האחרונים.

לגונה בצבע טורקיז תיפרש לכם עם נוף של 3 עמודי גרניט עצומים ומרהיבים ביופיים. כשהשמש תתחיל לעלות ותצבע את הרכס כולו ואת הלגונה בצבע כתום/זהב, כל התהיות על ״האם הטרק הזה היה שווה את זה״ ייעלמו כלא היו! מדובר על אחד המראות הכי יפים שתראו בטיול שלכם בדרום אמריקה. מומלץ לעלות לפסגה עם ביגוד חם (אגזים ואומר אפילו שק שינה), כי ברגע שתגיעו לתצפית ותישארו סטטיים, יתחיל להיות לכם קר. מאוד קר!

ברגע שתתחילו את הירידה שלכם למטה בעצם תלכו בדרך האחרונה שתוביל אתכם בחזרה אל הציוויליזציה. ממחנה הצ׳ילנו תמשיכו לרדת בירידה תלולה נוספת עד שתגיעו למלון המפואר הנמצא בתחתית הפארק. מהנקודה הקרובה למלון תוכלו לתפוס שאטלים במחיר של 3,000 פזו צ׳יליאני לכניסה לפארק ומשם תעלו על האוטובוס בחזרה לפוארטו נאטלס (שימו את כרטיס החזרה במקום בטוח עוד כשתגיעו לפארק, שלא יאבד לכם). את המסלול סביר שתסיימו ביום הזה בערך בשעה 12:00-13:00. השאטלים לכיוון הכניסה לפארק יוצאים ב-14:00.

למי מכם שמרגיש שהמסלול הזה קשוח לו מדי במסגרת זמן של 4 ימים, ניתן לבצע את הטרק גם במתכונת של חמישה ימים. במידה ותחליטו לעשות כן המסלול שלכם ככל הנראה יתבצע באופן הבא:

יום 1: הליכה לקרחון גריי ולינה במחנה שנמצא שם
יום 2: חזרה ל-Paine Grande והליכה למחנה האיטלקי
יום 3: עלייה לגנים הצרפתים ומשם לינה במחנה cuernos (המחנה שבו אוכלים צהריים ביום השלישי בטרק של 4 ימים)
יום 4: הליכה למחנה ה-Las Torres
יום 5: עלייה לתצפית על טורס דל פיינה.

אפשרות אחרת היא, כאמור, ביצוע הטרק בכיוון ההפוך – ממזרח למערב, כך שהיום הראשון הוא יום העלייה לתצפית על עמודי הגרניט הענקיים והיום האחרון הוא יום הביקור בקרחון גריי. אם תחליטו לטייל בכיוון הזה, זו תהיה חלוקת הימים שלכם (הגרסה של 4 ימים היא הלוך-חזור לקרחון באותו היום).

יום 1: עלייה לתצפית על טורס דל פיינה ולינה במחנה Chileno
יום 2: הליכה למחנה האיטלקי
יום 3: עלייה לגנים הצרפתים, ירידה חזרה מטה והליכה על למחנה Paine Grande
יום 4: הליכה עד לקרחון גריי
יום 5: חזרה מקרחון גריי ל-Paine Grande

מסלולים נוספים ואטרקציות בפארק

המסלול המעגלי

בלשון הגל הישראלי נקרא המסלול הזה “ה-O” זהו המסלול המלא והמקיף ביותר של הפארק, שלוקח כ-6-8 ימים וכולל בתוכו הן את מסלול ה-W והן אזורים יפהפיים נוספים של הפארק, כמו אגם דיקסון, "קרחון הפומה" וקרחון Los Perros. אך אין ספק שנקודת השיא של מסלול זה, ואולי של הפארק כולו, הוא הפאס המפורסם, Paso Jon Garner, שממנו נשקף נוף יחיד במינו של כל קרחון גריי אדיר המימדים אשר "לכוד" בתוך עמק ענק המוקף בהרים מושלגים.

זהו מראה באמת בלתי נשכח, אשר ללא ספק שווה את המאמץ שדרוש כדי להגיע לפאס. נופי הפאס, יחד עם שאר נופי "המעגל", בהחלט שווים ביקור, ואם אתם חובבי טרקים ויש לכם את הזמן והאנרגיה הדרושים לכך בהחלט מומלץ לעשות את המסלול הזה ולהתוודע באמת למלוא עצמתו ויופיו של הפארק המרהיב הזה. יתרון גדול נוסף למסלול המעגלי הוא שאזור זה פחות מפותח ופחות עמוס מטיילים, ולכן מאפשר ליהנות באמת מהתחושה שאתם (יחסית) לבדכם בטבע.

המסלול המלא הוא באורך של כ-120 ק"מ והוא כולל בו כמה קטעים לא קלים (בעיקר הטיפוס על הפאס והירידה ממנו), אך רובו אינו קשה במיוחד ורוב המטיילים יוכלו לעשות אותו ללא בעיה. גם לאורך מסלול זה ישנם רפוחיוס ואתרי קמפינג במרחקים סבירים, שבהם, בדומה ל-W, תוכלו להצטייד באוכל וגז, להזמין ארוחה חמה או לשכור ציוד.

טכנית, ניתן לעשות את המסלול משני הכיוונים, אך מומלץ בחום לעשות אותו כנגד כיוון השעון (ממערב למזרח), אז העלייה לפאס מתונה ובטוחה יותר. את הטיפוס לנקודת התצפית על ה"טורס" ניתן לעשות מייד על ההתחלה או לחלופין בתור החלק האחרון של הטרק, והשיקול המרכזי שצריך להיות לכם הוא מצב מזג האוויר.

למי מכם שמעוניין לבצע את המסלול המעגלי מומלץ ללכת להרצאה המתקיימת בפוארטו נטאלס שבעתיים ממי שמתכנן לעשות את מסלול ה-W.

טיול יום לנקודת התצפית על ה"טורס"

אפשרות זו פופולארית בעיקר בקרב תיירים מבוגרים אשר לא רוצים או לא יכולים להיות יותר מיום אחד בפארק ו/או בקרב מטיילים שלא רוצים לעשות טרק של ארבעה ימים. לכן, הם מצמצמים את הביקור רק למסלול שנחשב לגולת הכותרת של הפארק – הטיפוס מהכניסה המזרחית של הפארק אל נקודת התצפית של הטורס דל פיינה ובחזרה (סה"כ כ-8-10 שעות). מסלול זה מיועד רק עבור מי שאין לו זמן, ואם אתם יכולים – מuמלץ מאוד שלא לעשות אותו, גם בגלל העלויות הגבוהות שלו (אתם תאלצו לשלם בכל מקרה את מחיר הכניסה ומחירי האוטובוסים הגבוהים) ובעיקר בגלל שכך אתם מפספסים כמעט כל מה שהפך את הפארק הזה למפורסם כל כך. במקרה ותעשו את המסלול הזה תוכלו לחזור לישון בפוארטו נטאלס או להישאר ללילה בפארק במלון המפואר שבתחילת המסלול. אפשרויות לינה זולות יותר בפארק תוכלו למצוא רק בהמשך השבילים. חשוב שתדעו שהמסלול הזה הוא קשה במיוחד, בעיקר בגלל שהעלייה מאזור המלון המפואר שבכניסה לשמורה ועד ההגעה לנקודת התצפית היא עלייה רצופה, ארוכה, תלולה ומייגעת.

אטרקציות נוספות בפארק

בנוסף למסלולי ההליכה, ניתן לעשות בפארק עוד מגוון גדול של אטרקציות ובהן רכיבה על סוסים, טיפוס והליכה על קרחון, טיול ג'יפים ועוד, אך קחו בחשבון שהמחיר של כולן מופקע וסביר להניח שהוא הרבה מעבר לתקציבו של התרמילאי הממוצע. אם אתם בכל זאת מעוניינים, הדבר הטוב ביותר יהיה להזמין את האטרקציות מראש באחת מחברות הטיולים בפוארטו נטאלס.

רכיבה על סוסים: ישנם חלקים בפארק שניתן לעשות על גבי סוסים (גם בתוך מסלול ה-W) ותוכלו לסגור אותם ברפוחיוס שבדרך. את הדרך מטה ממחנה הצ׳ילנו ועד ההגעה למלון בתחילת המסלול ניתן גם לעשות בעזרת סוסים במחיר מוגזם של 45,000 פזו לסוס.

אטרקציה פופולארית במיוחד היא שייט בן שלוש שעות על אגם גריי המדהים, שמגיע ממש עד לרגלי קרחון גריי אדיר הממדים. ההפלגות יוצאות מספר פעמים ביום מרפוחיו גריי ועלותן 40,000 פסו.

תחבורה ומחירים

המטיילים הרבים מכל העולם הובילו למסחור גדול מאוד ולניפוח מחירים של כל מה שקשור לפארק. במהלך הביקור כאן, תקבלו מהר מאוד את הרושם שמנסים להוציא מכם כמה שיותר כסף בכמה שפחות זמן, וצריך להיערך לכך שהעלויות של הביקור בפארק גבוהות מאוד, יחסית לטרקים אחרים (מסתכם בערך ב-100,000 פזו צ'יליאני לטרק של 4 ימים).

עם זאת, העלויות מתפרסות על פני מספר ימים (רוב המטיילים שוהים בפארק בין 4 ל-8 ימים) ואין ויכוח על כך שנופי הפארק מצדיקים את ההשקעה. לדמי הכניסה הגבוהים (18,000 פסו; 5,000 מחוץ לעונה) מצטרפת גם עלותו של האוטובוס מפוארטו נטאלס לשמורה (כרטיס הלוך חזור עולה בין 12 ל-15 אלף פסו, תלוי מאיפה הזמנתם) וכן 2,500-3,000 פסו נוספים עבור הסעה בוואן מהנקודה שבה מוריד אתכם האוטובוס לתחילת המסלול (ניתן לחסוך את ההוצאה הזו וללכת ברגל מקטע של 7.5 ק"מ). על הוואן תשלמו בכניסה לפארק, אך את כרטיס האוטובוס יש להזמין מראש בפוארטו נטאלס. עדיף לערוך סקר שוק קצר בין ההוסטלים השונים המציעים אותו כדי לאתר את המחיר הטוב ביותר.

זמן הנסיעה לפארק הוא בין שעתיים לשלוש והאוטובוסים יוצאים מפוארטו נטאלס פעם אחת בשעות הבוקר ופעם אחת בצהריים מהטרמינל אשר בעיר. האוטובוסים מהפארק יוצאים פעם אחת בצהריים ופעם אחת בערב. מי מכם שירצה לקחת את השייט בסירה מהכניסה לפארק לתחילת טרק ה-W יצטרך לשלם כ-15000 אלף פזו נוספים. השייט בסירה כמובן מקצר משמעותית את הדרך והוא יוריד אתכם ממש בצמוד למחנה Paine Grande.

סיכום ההוצאות הקבועות בפארק שלא ניתן יהיה להתחמק מהן:

אוכל שתייה והשכרת ציוד לארבעה ימים (לפחות) בפוארטו נטאלס: 40,000 פזו לאדם
אוטובוס מפוארטו נטאלס ובחזרה: 12,000 פזו
כניסה: 18,000 פזו
שייט בסירה לתחילת המסלול: 15000 פזו
סה״כ: 85,000 פזו (שהם בערך 500 שקלים) ללא לינה ברפוחיוס

מזג אוויר

התקופה האידיאלית לצאת בה לטרק היא בחודשים אוקטובר-מרץ, אבל קחו בחשבון שהפארק הלאומי טורס דל פיינה נמצא בפטגוניה, בקצה הכמעט דרומי ביותר ביבשת – כלומר, קר שם מאוד. לכן, חשוב מאוד שלא לזלזל בתנאי מזג האוויר בפארק, שגם בשיא הקיץ עלול להיות גשום, סוער וקר מאוד.

תנאי האקלים משתנים במהירות והם גם משתנים מאזור לאזור בפארק, לכן חשוב מאוד להיות ערוכים תמיד לכל תנאי מזג האוויר עם ביגוד ב"שיטת הבצל" (בגד קל למטה, שכבה מחממת במידת הצורך ושכבה מבודדת המגינה מרוח ומגשם). בחלקים רבים של הפארק הרוח חזקה מאוד ולכן ללא שכבה אטומה לרוח אתם תקפאו מקור גם בימים שטופי שמש וגם אם תתלבשו בבגדים מחממים. כמו כן, חשוב להגיע לכאן עם שק שינה תרמי (גם אם אתם ישנים ברפוחיו) ועם אוהל 3 עונות עם יכולת חסימה טובה לרוח וגשם.

המלצת זהב

העלייה בזריחה לטורס דל פיינה היא אחד המחזות המדהימים והמרגשים ביותר שתראו בטיול שלכם בדרום אמריקה. יש במקום הזה עצמה לא רגילה של טבע בשיא תפארתו. המחשבה על הטיפוס הקשה והקור המקפיא ששורר בפארק בלילה עלול לגרום לכם להתפתות להישאר בשק השינה שלכם ולקום מאוחר יותר, מה שיגרום לכך שתפספסו את הזריחה.

תתאפסו על עצמכם חבר׳ה! הלכתם שלושה ימים, וקרוב ל-90 קילומטר! תדאגו לזה ששום מזג אוויר לא יהיה מה שיגרום לכם להישאר בסק״ש ולא לקום. הקימה הזו בשעה לא שעה היא קשה ולא נעימה, אבל אחרי 10 דקות של הליכה כל הדם בגוף כבר יזרום לכם בקצב רגיל ותשכחו שהשעה עוד לא 4 בבוקר! שלא תעזו להישאר בתוך האוהל ולפספס את הזריחה!

אם לא הספיקו לכם התמונות עד כה, צפו בכל הטרק ב-6 דקות:

הכי לא כדאי

העיירה פוארטו נטאלס חיה כמעט אך ורק מהתיירות הרבה שמגיעה לטורס דל פיינה, ולכן כל פגיעה, קטנה ככל שתהיה, בתפקודו או תדמיתו של הפארק גורמת לאנשים כאן לפגיעה קשה מאוד בפרנסה שלהם.

לכן, כשבסוף 2011 פרצה השריפה הגדולה בפארק והביאה לסגירתו, בדיוק ימים ספורים לפני חודשי השיא של ינואר ופברואר, ניתן היה להבין את זעמם של המקומיים. ברגע שהאשמה נפלה על מטייל ישראלי הופנה הזעם מהר מאוד לכלל אוכלוסיית התרמילאים הישראלים, שגם ככה סבלו כאן מתדמית (לא מנותקת מהמציאות) של מטיילים רעשניים ובעייתיים.

מאז, הרוחות נרגעו והפארק נפתח מחדש, אך את הנזק לתדמית הישראלית בקרב המקומיים ייקח עוד זמן לתקן. לכן, כדאי לנסות להימנע מלהבליט יותר מדי את הישראליות שלכם, כדי שלא להיתקל בפנים כעוסות או בדעות קדומות.

בנוסף, כדאי לשמור על זהירות בעיקר עם פקחי הפארק, שמאז האירוע בוחנים בקפדנות רבה יותר את התרמילאים הישראלים. בנוסף, גם הוחמרה באופן משמעותי הענישה כנגד מי שמפר את נהלי השמורה (למשל הדלקת אש), וניתן אף לקבל על כך מאסר בפועל! אז חסכו מעצמכם את החוויה הלא נעימה הזאת ופשוט הקפידו על הכללים ושמרו על ניקיון הפארק.

בטיחות, אזהרות וניקיון

הפארק עצמו בטוח מאוד, וריבוי המטיילים והפקחים מבטיח שתמיד יהיה מישהו יחסית קרוב אליכם במקרי חירום. עם זאת, בכל זאת חשוב מאוד שלא לזלזל בתנאי מזג האוויר בפארק, שעלולים להיות לא נעימים ואף מסוכנים במקרים מסויימים.

כל פציעה שתקרה במהלך הטרק ותחייב פינוי תפונה לבתי החולים שנמצא בפוארטו נטאלס. בכניסה לפארק תוכלו לקבל עזרה ראשונה בסיסית עד לקבלת טיפול רפואי רציני יותר. במידה והפציעה תהיה ברמת טיפול רצינית יהיה צורך לפנותכם לבית החולים בפונטה אראנס, הנמצא כ-4 שעות מפוארטו נטאלס.

עם זאת, השבילים מסומנים באופן די ברור ואין הרבה מקומות שתוכלו לסטות מהמסלול וליפול. בכל מקרה, שמרו על עצמכם, שימו לב היכן אתם דורכים ואל תתקרבו לחיות בר. בנוסף, כדי למנוע עקיצות של חרקים ובעלי חיים אחרים מומלץ לכסות את הנעליים בגרביים, כך שהגרביים חוסמים את פתח הכניסה של הרגל ומבצבצים כלפי חוץ.

ושוב נדגיש: אחת לכמה שנים פורצת שריפה גדולה בפארק, כתוצאה מרשלנות של מטיילים, כשהמקרה האחרון היה ב-2011, ואז הואשם בשריפה מטייל ישראלי. כיום, הפארק פתוח שוב במלואו, אך עדיין נמצא בתהליכי שיקום שייקחו זמן רב, והרגישות של פקחי הפארק בכל מה שקשור לכללי הניקיון והביטחון נמצאת בשיאה. זכרו שחל איסור חמור להדליק אש בכל רחבי הפארק, והדרך היחידה המותרת לבשל היא באמצעות גזיה.

אסור לזרוק זבל באתרי הקמפינג והמקום היחיד לזרוק אותו הם בפחי הזבל של הרפוחיוס. הקפידו שלא לעשות צרכים ליד מקורות המים בפארק וכן לא לשטוף בהם כלים (מלאו בקבוק או סיר במים ושטפו אותו מעל היבשה). קחו בחשבון שמלבד הפגיעה בסביבה, במידה ותתפסו על ידי הפקחים תאלצו לשלם קנס גבוה ויתכן ואף תסולקו מהפארק.

אזהרות נוספות

כאמור, השביל מסומן בצורה ברורה, אבל שימו לב איפה אתם מניחים את הרגל, וכדאי לדעת שחלק מהמדרונות תלולים.
חשוב לצאת למסלול הזה אך ורק בנעלי טיולים סגורות (ולא בלאנסטון!), שכן חשוב שרגליכם יהיו מוגנות. אם אתם סובלים מבעיות בקרסוליים – ההמלצה הזו חשובה פי כמה.
מומלץ לקנות או להשכיר מקל הליכה אחד לפחות.
בכל שלב שבו אתם יורדים לנהר שימו לב שאין סחף.
שימו לב לחיות טבע בפארק. סביר שתוכלו לראות כאן שועלים, גוואנקו (מעין סוג של לאמה, שחיה באזור פטגוניה), ויונקים יבשתיים נוספים. אל תתקרבו אליהם ואל תאכילו אותם בשום אופן!
מומלץ להביא קרם לחות קטן ולהשאירו בתיק. הקור העז שעשוי לפקוד אתכם במהלך המסלול יכול להביא לסדקים בעור ולפצעי קור. קרם לחות יעשה לכם את ההתמודדות לקלה יותר
אל תנסו לאכול מצמחים שאתם רואים במהלך הטרק.
חשוב שתהיו במשמעת מים גבוהה מאוד במהלך הטרק! כמות הנחלים הגדולה שניתן למלא ממנה מים תגרום לזה שזו תהיה הדאגה הקטנה ביותר שלכם.
למרות שבכניסה ייקחו מכם את הפרטים וישאלו מתי אתם מתכננים לצאת, אל תבנו על זה שמישהו יטרח לחפש אתכם אם לא חזרתם בזמן, ולכן חשוב להודיע למישהו בארץ או בפוארטו נטאלס מתי אתם אמורים לחזור.
ישנם אזורים רבים, בעיקר על שפת המצוק באזור קרחון גריי, בהם הרוח מספיק חזקה כדי להעיף אתכם הצידה או לחלופין לגרום לעצים או לענפים ליפול, וחשוב מאוד להיזהר.
באזורים מיוערים רבים, בעיקר בתחילת העונה, השבילים הופכים לבוציים ונחסמים על ידי עצים וענפים רבים, מה שהופך אותם לקשים לניווט. לכן, באזורי יערות הקפידו שלא להתרחק הרבה אחד מהשני, ובמידה ועבר זמן רב בלי לראות סימן חזרו לנקודה האחרונה בה ראיתם אחד
ברוב ימות הקיץ סובלים מחנות הקמפינג ממכת יתושים, ולכן כדאי מאוד להביא אתכם חומר דוחה יתושים.
הימנעו מלהשאיר אוכל מחוץ לאוהלים כיוון שבאתרי קמפינג רבים הוא יאכל על ידי עכברים.