ההחלטה לנסוע לגיאורגיה היתה ספונטנית, כשבמפתיע התפנה לנו שבוע ביומן ויכולנו לצאת לחופשה בהחלטה של רגע. רצינו לנסוע ליעד הזה כבר מזמן, וכבר היה מסלול טיול מוכן לשבועיים די אינטנסיבים ואפילו קנינו כרטיסי טיסה, אך מגיפת הקורנה שיבשה הכל. כך שההחלטה לבחור בגאורגיה כיעד לחופשה היתה קלה, מה גם שמצאנו טיסות זולות יחסית בארקיע (למעשה זה מטוס בחכירה רטובה, כל הצוות מחברת אלקטרה) ומזג האוויר הצפוי היה בול.
ערב הנחיתה:
נחתנו בטביליסי. הדרך הזולה והמהירה והבטוחה להגיע לעיר היא באמצעות Bolt - אפליקצית הזמנת נסיעה דומה ל Uber. כדאי להתקין מראש בארץ. לנו כבר יש הכירות איתה מנסיעה להונגריה. שימו לב - אם עצרתם מונית - סכמו על המחיר מראש! זה לא צריך להיות יותר מ 20 לארי.
אחרי שהתמקמנו בדירה ששכרנו - שתי רחובות מכיכר החירות שהיא הכיכר המרכזית של העיר - יצאנו לחפש מקום לארוחת ערב. טעינו ונכנסנו למקום הראשון שראינו שהגיש אוכל גיאורגי והיה די מלא באורחים - המקום לא היה מוצלח במיוחד. בהמשך יש המלצות על מסעדות טובות.
אחרי הארוחה יצאנו להליכה לילית לאורך רחוב פושקין שיוצא מהכיכר לכיוון הנהר משמאל לחומות העיר העתיקה. קצת לפני הנהר פנינו מאחורי מלון אמבסדור לרחוב הליכה שהוא הרחוב המתיור של העיר העתיקה ובו נמצא תיאטרון הבובות המפורסם. הלכנו לאורכו עד גשר השלום, ששווה לראות גם ביום וגם בלילה. משם חזרנו עם Bolt לדירה.
היום הראשון:
יום זה הוקדש לעיר טביליסי. הגאורגים מתעוררים מאוחר וכשיצאנו מהדירה בבוקר, רוב האטרקציות היו עדיין סגורות. Entree הוא מקום מומלץ לארוחת בוקר - זו רשת קונדיטוריות שמגישות גם ארוחות בוקר מלאות, כולל מיץ סחוט טרי, קפה מעולה ועוגות מדהימות עם אופציות טבעוניות וללא סוכר. אנחנו אכלנו בסניף הקרוב לדירה שלנו ב Amaghleba St מס 12. יש סניף גם בעיר העתיקה ממש ליד בית הכנסת.
שוק הפישפשים בגשר היבש נפתח רישמית ב 11 בבוקר, אבל הסוחרים מגיעים כבר קודם. אפשר להגיע ברגל מכיכר החירות דרך רח' פושקין, שוק הפרחים ופארק Giorgi Leonidze (זו הדרך שבחרנו, שוק הפרחים לא מרשים במיוחד) או דרך שדרות שוטה רוסטוולי (שם נמצאים מבני השילטון והתרבות של גיאורגיה, שווה לראות), פארק 9 באפריל ופארק Giorgi Leonidze. סמוך לגשר היבש יש שתי מסעדות מומלצות לאוכל מקומי - קפה דפנה בגדה אחת ופורי גוליאני בגדה השניה (פורי גוליאני מפורסם בחצ'פורי שלו).
בשעה 12 בצהריים יוצא סיור חינם לעיר העתיקה ממשרד המידע לתיירים בכיכר החירות, סמוך למזרקה. סיור מומלץ מאוד, שלוקח כ 3 שעות. הסיור עובר סמוך לחומות, בסמטאות העיר העתיקה, עוצרים בתיאטרון הבובות Gabriadze ומגדל השעון המפורסם, בגשר השלום, בבזיליקת אנסכיסכטי - הראשונה בטביליסי, מבנה הפטריירכיה של גאורגיה, וכנסיית סיוני (ציון) - שווה להיכנס. כאן שמור הצלב של הקדושה נינו שהביאה את הנצרות לגיאורגיה. בסמוך נמצא מוזיאון העיר. כאן מקבלים כחצי שעה הפסקה שאפשר לנצל כדי לאכול משהו, להיכנס לכנסיה ולבקר בבית הכנסת הגדול שנמצא 20 מטר משם. הסיור ממשיך ועובר ליד באזר מידאן (לא נכנסים. הבזאר ממוקם במבנה תת קרקעי עתיק). בגשר מממול הכובש המוסלמי טבח בתושבים הנוצרים שסרבו להתאסלם. מכאן ממשיכים לרובע אבאנוטובאני - רובע בתי המרחץ, וכאן מסתיים הסיור. שווה להסתובב ברובע ואולי גם להזמין מקום לשעה של התרגעות באחד מבתי המרחץ (Chreli Abano הוא היוקרתי מבניהם, עם כניסה מרשימה מצופה אריחי קרמיקה בסגנון תורכי, בדרך כלל יש להזמין חדר שלושה ימים מראש לפחות).
אחרי הפסקת קפה, עברנו לגדה השניה של הנהר, לפארק רייקי שנמצא בין גשר השלום וכיכר אירופה. סמוך לכיכר אירופה נמצת התחנה התחתונה של הרכבל למבצר נריקלה הגנים הבוטניים ופסל אמא גאורגיה. יש תצפית מדהימה על כל העיר מאיזור המבצר והפסל. בזמן שהיינו המבצר היה סגור לעבודות תחזוקה דחופות אז רק נהננו מהנוף. אפשר לחזור למטה ברכבל ואפשר לבחור לרדת רגלית או דרך הגנים הבוטנים ולסיים באיזור בתי המרחץ סמוך למסגד או דרך מדרגות בית לחם וכנסית בית לחם שמסתיימות בעיר העתיקה לא רחוק מהמקדש הזורואסטרי ובית הכנסת. אגב, המסגד הזה נדיר בכך שמתפללים בו גם סונים וגם שיעים.
לסיום היום הנפלא הזה יצאנו לארוחת ערב במסעדת OtsY (עשרים בגיאורגית) שנמצאת ב Ioane Shavteli St מס 20, סמוך למגדל השעון בלב האיזור התיירותי ולמרות זאת זו אינה מלכודת תיירים אלא מסעדת שף איכותית. היא נחשבת יקרה במונחים גיאורגים, ועדיין זוג יכול לסיים ארוחה עם יין ב 200-300 שקל
היום השני
יום ארוך לפנינו. הדרך הצבאית היא הדרך היחידה המקשרת את טביליסי עם רוסיה דרך הקווקאז. זוהי דרך צרה, מתפתלת ולעיתים קרובות חסומה בגלל שלגים או עבודות בכביש. הדרך עמוסה משאיות העוסות דרכן בין המדינות, מה שגורם לעיכובים נוספים. בימים אלו הסינים סוללים דרך מהירה חדשה, רחבה ועם מנהרות שתקצר משמעותית את הדרך אך גם חלק מהקסם יואבד.
פחות משעה אחרי היציאה מטביליסי הגענו לעצירה הראשונה - תצפית על האגם המלאכותי ז'ינבאלי. התצפית נחמדה אך לא יותר מכך, ואחרי תמונה וחילוץ עצמות המשכנו לתחנה הבאה: טירת אנאנורי ובה שתי כנסיות שנבנו בסגנון גאורגי עם ציורי קיר יחודיים. זהו אתר מורשת עולמית שנבנה במאה ה-17.
עצרנו לארוחת צהריים במסעדת Pasanauri שהגישה אוכל גיאורגי מסורתי פשוט ומועלה.
המשך הנסיעה בדרך הצבאית היה ארוך וכלל עצירה של כמעט שעה בגלל תיקונים בדרך. חלפנו על פני גדאורי - אתר סקי די גדול והגענו לאנדרטת הידידות רוסיה-גיאורגיה. האנדרטה בנויה בסגנון סובייטי עם ציורים המתארים את האומות הגדולות - רוסיה וגיאורגיה. התצפית מהאנדרטה מדהימה. בסוף החורף האנדרטה מכוסה שלג וקרח - זהירות!
התחנה הסופית בכפר גרגטי, סמוך לסטפנצמידה, לא רחוק מהגבול עם רוסיה. משם נסענו בשירות וואן לכנסית השילוש - כנסיה קטנה בראש ההר שממנו יש תצפית נהדרת.
בדרך חזרה לטביליסי, לפני אתר הסקי עצרנו לטעימת דבש מקומי והמשכנו חזרה לעיר בנסיעה מייגעת - פקקי ענק בכניסה לעיר שנגרמו בגלל בור בכביש המהיר.
היום השלישי
יום זה הוקדש לאתרים ממערב לטביליסי. היעד הראשון בו ביקרנו היה האתר הארכיאולוגי אופליסציחה Uplistsikhe סמוך לגורי, על גדת נהר מטקברי. זהו אתר בתי-מערות על גבעת אבן הצופה על הנהר. הממצאים מעידים כי המערות באתר שימשו למגורים החל בתקופת האבן ועד לימי הביניים המאוחרים. שוכניו היו פאגנים ונוצרים. ככל הידוע, זהו הישוב האורבני הקדום ביותר בגיאורגיה. בכניסה לאתר יש מוזיאון ובו אפשר ללמוד על תולדות האתר. בתחילת המסלול יש עליה די תלולה במדרגות ואחר כך ההליכה היא על גבעה סלעית על כל המשמע מכך. בראש הגבעה יש כנסיה.
לאחר הביקור באתר הארכיאולוגי נסענו לעיר הסמוכה גורי לארוחת צהריים. גורי היא עיר הולדתו של סטאלין והיתה החזית במלחמה בין רוסיה לגאורגיה ב 2008. כיאה לסובייטים, בגורי הוקם מוזיאון לכבודו של סטאלין שנמצא בסמוך לבית ילדותו ובו גם נשמר קרון הרכבת ששימש אותו לנסיעות ברחבי האימפריה. התלבטנו אם לבקר במוזיאון, שנשמר כפי שהוקם בזמן הסובייטים ולבסוף החלטנו להצטרף לסיור ביקורתי באתר. בכלל, כך טענו אנשי המוזיאון - הסיבה שהוחלט להשאירו היא דווקא כדי ללמוד את לקחי העבר.
אחר הצהריים המשכנו למצחטה Mtskheta, בירתה הקדומה של גאורגיה. כיום זוהי עיר קטנה אולם זו אחת הערים העתיקות בעולם שמיושבות ברציפות. בשל כך, ובגלל הכנסיות החשובות שבה היא אתר מורשת עולמית. קתדרלת סבטיצחווולי Svetitskhoveli ממוקמת בלב העיר. הקתדרלה התחילה ככנסית עץ, מהראשונות שהוקמו בגיאורגיה עם הגעת הנצרות. במאה ה-5 הכנסיה הוגדלה לבזיליקה ובמאה ה-11 הוגדלה שוב לקתדרלה שעומדת כיום. אחרי הביקור בקתדרלה אפשר לשוטט ברחובות הסמוכים ולהינות מגלידה מקומית יחודית.
לקראת השקיעה הגענו למנזר ג'ווארי Jvari שנמצא על ראש גבעה בגדה השניה, מול מצחטה. המנזר נבנה במאה השישית, מקרה נדיר של אדריכלות גיאורגית מתחילת ימי הביניים שנשמר עד היום. המנזר הוא חלק מאתר המורשת העולמית של מצחטה. הנוף הנשקף מהגבעה יפהפה בזמן שקיעה. חשוב לבדוק את השעות ולהספיק להגיע לפני שסוגרים.
היום הרביעי
חבל קאחטי הוא חבל היין של גיאורגיה. הגיאורגים גאים בכך שהם מולדת היין לטענתם. אמת או לא - זה לא משנה, היין בגיאורגיה מדהים, עשוי מזנים מקומיים שחלקם לא מוכרים מחוץ לגיאורגיה, והוא מוכן בשיטות מסורתיות בכדי ענק (קוורי Qvevri, האמפורה הגיאורגית), שטמונים באדמה.
מכיוון שתכננו לשתות ולהינות ממטעמי המטבח הגיאורגי, יצאנו לטיול מאורגן על ידי סוכנות גמארג'ובה Gamarjoba. למרות שבדרך כלל אנחנו לא אוהבים טיולים מאורגנים, זו התבררה כבחירה מצויינת. הטיול היה בקובצה קטנה - כ 12 משתתפים ולוקה המדריך, בחור צעיר וכרזימטי שמכיר היטב את המסלול והתרבות, הפך את הטיול למהנה במיוחד. המלצה שלי אם לוקחים את הסיור הזה - לשלם את התוספת לארוחת צהריים, לא תתאכזבו.
העצירה הראשונה היתה בכפר בדיאורי Baiauri לטעימת גבינה מקומית ולחם גיאורגי שנאפה ממש עכשיו בטאבון, וכמובן - כוס ראשונה.
משם המשכנו למנזר בודבה Bodbe נינו הקדושה שבו היא גם קבורה. כזכור מהסיור בטביליסי, נינו הביאה את הנצרות לגיאורגיה. המנזר נבנה במאה ה-9 על גבעה ממנה נשקף נוף הסביבה.
לקראת צהריים הגענו לעיירה סיגנאגי Sighnaghi הסמוכה. זוהי עיירה ציורית קטנה המשקיפה על עמק אלזאני והרי הקווקאז. לאחר סיור בעיר והליכה על החומה הגענו לעיקר - ארוחת צהריים מצויינת שלוקה המדריך ניהל לפי כללי הטקס הגיאורגי, שכלל כמובן - שתיה מרובה של יין מקומי. עוד לפני שהתיישבנו לאכול - הרמנו כוסית של צ'צ'ה - ליקר ענבים מזוקק לרמה של בין 40% ל 80%. ולא כוסית אחת - שלוש כוסיות בשלושה טעמים שונים. הארוחה עצמה היתה ממיטב המטבח הגיאורגי וכללה גם את טקס שתיית יין מגביע עשוי קרן פרה.
אחרי ארוחת הצהריים עברנו לטעימות יין בשני יקבים שונים. הראשון - יקב KTW - יקב גדול ומסחרי שהציע 5 יינות שונים לטעימה. השני - יקב משפחתי בכפר קווארלי Kvareli שהציעה שלושה יינות לטעימה.
חזרנו לקראת ערב לטביליסי, ואחרי מנוחה (טוב - אחרי כל כך הרבה יין חייבים לישון קצת) יצאנו לארוחת ערב. מסעדה ממולצת: לאסמאני ברחוב לאדו אסטיאני מס 33. המסעדה ממוקמת בקומה ראשונה בתוך בניין שנראה כמו בית מגורים - אפשר לפספס בקלות.
היום החמישי
הטיסה חזרה ארצה היתה בשעות אחר הצהריים המאוחרות, כך שיכלנו להקדיש את כל הבוקר לטיול נוסף בטיביליסי.
התחלנו עם ארוחת בוקר בסניף של קפה אנטרי שסמוך לבית הכנסת (קופטה אפחזי מס' 47). נכנסתי לבית הכנסת להשלים מניין ולצלם. סמוך לבית הכנסת נמצאת כיכר ירושלים ובה מסעדה כשרה למי שמחפש. לכיכר ירושלים מגיעים רחובות ירושלים Iresusalim ובית לחם Betlemi. המשכו של רח' ירושלים נקרא לאדו אסטיאני Lado Asatirani. כשמגיעים מכיוון כיכר ירושלים, הפניה הבאה שמאלה מובילה למעלה בית לחם Betlemi Rise - מעלה מדרגות תלול. בצומת הראשונה נמצאת כנסיית בית לחם העליונה. אם ממשיכים לגרם המדרגות הבא - תגיעו עד לפסל אמא גאורגיה סמוך למבצר נרילה.
מכאן לקחנו מונית לשוק דזרטר Dezerter - השוק הגדול של טביליסי. זה שוק שמשרת את המקומיים ומבחינתנו - מקום מעולה למזכרות. תמצאו כאן הכל - פירות וירקות טריים (הענבים היו מעולים) ומיובשים, בשר דגים ופירות ים, תרנגולות חיות ונעליים, ומזכרות שמוכרים בחצי מחיר מחנויות התיירים.
אם יש עוד זמן - אפשר לנצל להליכה בשדרות שוטה רוסטוולי - השדרה החשובה של העיר עם מבני השילטון והתרבות המרכזיים.
קישורים:
