מסלול עד שבוע באנטליה

בספטמבר 2013 טסנו אשתי ואני לאנטליה לארבעה ימים. הזמנו מלון 5 כוכבים Ramada Plaza. המלון הזה הוא מעולה ואני ממליץ עליו בחום. קיבלנו חדר ענק עם מיטה גדולה וכן, יציאה למרפסת פנורמית ממנה נשקף נוף למפרץ אנטליה. ממש נוף קסום. ההזמנה הייתה על בסיס הכל כלול ואכן, האוכל היה בשפע והאיכות שלו מעולה. יום אחד שכרנו רכב (פיאט לנציה ידנית) עבור 30 יורו ונסענו מזרחה לאתר העתיקות Perge. זו עיר עתיקה מתקופת שלטון יוון ובה השתמרו אמפי תאתרון ואיצטדיון בצורה מדהימה. משם נסענו למפלי Kursunlu. זו שמורת טבע יפה מאוד. ניתן ללכת לאורך מפלים וחיות בר. משם נסענו לעיר אנטליה לנמל. המקום מאוד יפה וניתן לראות את התמונות הפנורמיות באתר. עשינו טיול בעיר העתיקה של אנטליה ולאחר מיכן חזרנו למלון.

כל המסלולים מובאים באתר בליווי תמונות פנורמיות, סרטונים ותמונות רגילות על מפת גוגל ובה סימולציה של הנסיעה, כולל מרחקים מהירויות וזמנים: Http://www.giliben.byethost17.com/antalia.html

טורקיה כבר לא בראש מעיניינו כתיירים, ואנטליה הפכה להיות מלון ענק של בטן גב ואכול כפי יכולתך ויותר. אני רוצה לספר לכם על הפנים האחרות של המקום הזה ולהתרכז יותר בטבע הירוק, במי מפלים שוצפים ובאתרי ארכיאולוגיה שישאירו אתכם פעורי פה.

עמוד השידרה של טיולינו יהיה נופשון סוף שבוע: חמישי- ראשון, לאנטליה. הלינה במלון 4 כוכבים במרכז העיר, חצי פנסיון כולל טיסות, הנמכר במחירים יחסית זולים. הנחיתה מתבצעת לרוב בשעות אחר הצהריים של יום חמישי, ויש לנו העברה חינם למלונינו. ממליץ את שארית היום להקדיש להיכרות עם העיר העתיקה, הנמל היפה והשווקים.

שער אדרייאנוס – חובה לביקור וכבר כאן כדאי לקנות מהחלבה והטחינה המעולות. מחר אנו יוצאים ליום ארוך בטבע, ולכן כדאי לבחור בין שתי אפשרויות תחבורה – לשכור מכונית ליום או לסגור מחיר עם נהג מונית שיהיה איתכם יום שלם. לצערי, אי אפשר לסמוך על התחבורה הציבורית הרגילה. אנחנו העדפנו לשכור רכב. אגב, אל תפחדו מאיבוד בדרכים. כל המסלול שלנו סובב סביב כביש D400 כביש החוף ממזרח לעיר.

עם בוקר שישי נוסעים ל”מפלי דודן העליונים”, פתיחה מדהימה ליומינו. נמשיך לפארק המים של קורשנלו, Kursunlu. נחזור חזרה לכביש ונבקר באתר האכיאולוגי Perga. ממנו נמשיך מזרחה ל-Aspendos. נמשיך למפלי Manavgat. משם תוך דקות אנו בעיר Side שעל החוף. ארכיאולוגיה ומסעדות דגים למכביר. נחזור לכביש והפעם מערבה, חזרה לאנטליה (כ-70 ק”מ), לראות את מפלי דודן התחתונים ולהזמין טיול ג'יפים בנהיגה עצמית בהרי הטאורוס (Taurus). אל הטיול נצא ביום שבת בבוקר למשך יום שלם בו נסתובב בשרשרת ההרים מצפון לעיר. חזרנו עייפים ומרוצים.

אם נשאר זמן, בקרו במוזיאון הארכיאולוגי המדהים של העיר. אם לא - קניות, כי מחר עם בוקר אתם בדרך לשדה התעופה והביתה.

טיול מהנה!

היינו 7 אנשים בקלאב קווין אליזבת הכל כלול בתאריכים 10/9-13/09.

המלון ממוקם בעיירה קמר שצמודה לאנטליה, כ-50 דקות נסיעה משדה התעופה. הזמנו את חבילת הנופש דרך קווי חופשה שארגנו את הכל בצורה מעולה.

הקלאב נראה יפהפה ומציע לאורחים בריכות, בר חופשי, ארוחות, אמפי תאטרון, גולף, טניס שולחן, טניס רגיל, ספא, באולינג וסנוקר. הטיפולים והשימוש בסנוקר ובבאולינג עולה כסף.

החדרים גדולים, מרווחים ומעוצבים בצורה יפה מאד. יש בטלויזיה ערוץ 10 ו-2.

המלון מציע 4 ארוחות ביום - ארוחת בוקר, צהריים, ערב ולילה. הארוחות כוללות מגוון רחב יחסית של אוכל, אך האוכל לא ברמה גבוהה. אנחנו לא אוכלים בשר בחו"ל אז נאלצנו להסתפק באורז, תפוח אדמה או פירה, פסטה וסלטים. סך הכל, האוכל סביר אבל בהחלט לא להיט.

באיזור של המלון יש שורה ארוכה של חנויות, שכולן מוכרות כמעט את אותה הסחורה שחוזרת על עצמה ולא שווה כלום. המחירים יקרים ומי שחושב שהוא ימצא איזה מציאות בטורקיה הוא טועה. המחירים מאד גבוהים ולא משתלמים לגבי הכל כמעט.

הוצע לנו לעשות טיול במפלי דודן ובשוק של אנטליה תמורת 100 דולר (הורדנו ל-90). התשלום עבור מיניבוס שהסיע אך ורק אותנו למפלי דודן, חיכה לנו בחוץ, לקח אותנו לשוק, חיכה שנסיים ואז החזיר אותנו למלון. מפלי דודן זה בהחלט נוף מדהים שאין בארצינו בשום מקום. השוק בטורקיה מוכר בדיוק את אותה הסחורה שמוכרים בחנויות שממול המלון.

באחד הערבים הלכנו לדנס בר שנמצא ממש קרוב למלון שנקרא צ'יסקו בר, שהיה די מעפן וריק כמעט מאנשים.

יום אחרי זה יצאנו למועדון המפורסם באנטליה שנקרא Aura. המקום בהחלט מדהים ביופיו אבל המוזיקה במקום מיועדת לקהל הרוסים שמגיע בכמויות אדירות לשם. היינו שם שעה והלכנו משם עם קצת אכזבה.

יצאנו לדיל של השטיח המעופף בקמר במטרה מראש לטייל באנטליה. שכרית רכב ליומיים (יונדאי אקסנט) עלתה לנו כ-70 יורו, הדלק יקר, כ-50 יורו למיכל מלא.

ביום הראשון יצאנו מקמר דרומה לכיוון קומולוג`ה, מרחק של כ-60 ק``מ מקמר, עיר חקלאית קטנה, הסיבה היחידה לבקר בה היא השוק בימי ראשון, ברחוב הראשי נמצא שוק איכרים גדול שמוכר מבחר מרהיב של ירקות, פירות, גבינות, דבש, שמן זית ותבלינים, השוק ססגוני מלא בדמויות ציוריות ובמאכלים מקומיים, אפשר בקלות לטייל בו שעה ולהצטייד במחירים זולים באוכל למשך היום, אנחנו קנינו לחם, גבינה, לוקום, תותים ובננות. מקומולוג`ה חזרנו צפונה לכיוון אולימפוס, הדרך יפה ועוברת ביערות עבותים, סעו לאורך הנהר ותחצו אותו עד לחניה של האתר, מדובר בעיר ליקית חרבה, המשתרעת בקניון צר על שתי גדות הנחל. העיר לא שוחזרה ונמצאת בלב יער סבוך בו זורמים פלגי מים קטנים. בין העצים מבצבצות חורבות ושבילים מובילים בתוך היער העבות לאתרים מפתיעים כגון שער כניסה למקדש בגובה כ-8 מטרים, הטיול בעיר נינוח ומסתיים בשפך הנחל לים ובחוף חלוקים יפה ונטוש.

מאולימפוס המשכנו לכימרה, נוסעים בחזרה לכביש הראשי ואחרי כקילומטר פונים לכביש עקלקל שיורד לכיוון הים, הדרך לכימרה עוברת דרך כפרים מקומיים, עברו את הגשר והמשכו ישר בשביל הקטן עד צומת טי בו יש לפנות שמאלה ולהמשיך בשביל עפר עד האתר. הטיפוס לאתר לא קל ולוקח כ-40 דקות אבל השביל ברור ויש נקודות מנוחה. בכימרה ישנה תופעה מדהימה של להבות הבוקיות מהסלע, מדובר בגז שיוצא מבטן האדמה ומתלקח במגע עם האוויר, תופעה מדהימה, ישנם 5-6 מוקדי להבות שכאלה על צלע ההר, ונוף יפה לבקעה שמתחת ולים, ההמלצה היא להגיע בלילה אבל גם ביום המראה מרשים והאתר מיוחד ושווה ביקור.

ביום השני יצאנו לכיוון אנטליה, ונסענו לטרמסוס, עיר חרבה הממוקמת בעמק בלב ההרים, מאנטליה סעו לכיוון האוטוגרד ומשם ישנו שילוט, בכניסה לשמורה יש דלפק בו משלמים על הכניסה ואפשר לקבל מפה של האתר ומשם כביש קטן של 7 ק``מ עולה לתוך ההר, מסביב יערות אורנים ונוף סלעי, אחרי מספר קילומטרים תתחילו לראות שרידים של קירות, תחנו בחניה ותתחילו לטפס בשביל, הטיפוס לוקח כחצי שעה ומבין העצים נראות חורבות ומבנים מרשימים, לבסוף מגיעים לשער העיר המתנוסס לגובה של מספר מטרים ומעוטר במטפסים, בכל צעד מתגלים עוד שרידים של עיר מפוארת, שמספרים שאפילו אלכסנדר מוקדון לא הצליח לכבוש ומתי שמתסכלים במורד ההר מבינים את הסיבה. המיקום המיוחד בתוך ההרים שימש כמגן בפני העולם החיצון, לאחר עוד טיפוס קצר מצד שמאל מתגלים שרידים מרשימים של הגימנסיון , מבנה בעל 5 קשתות שחלקם נשארו שלמות, בהמשך ההר השביל מוביל למספר מקדשים ולגולת הכותרת - אמפיתאטרון חרב, שמאחוריו נראים הצוקים הכבירים המקיפים את העיר. הנוף משם והאמפי השלם יכולים רק להעיד על תפארתה של העיר, ליד האמפי נמצא מבנה האודאון, שמתנוסס אף הוא לגובה רב. כל האתר הוא יער אורנים עם שבילים המובילים לחלקים אחרים של העיר, גם אתר זה לא שוחזר והפראות של היער שבלע את העיר מרשימה.

בירידה חזרה לרכב ניתן לראות את שרידי המקדש הצמוד לחניה שרק בירידה פתאום שמים אליו לב, וחובה להמשיך מקצה מגרש החניה לתוך הנקרופוליס, שטח קטן בו מצויים סרקופגים ענקיים רבים, חלקם במוקמם וחלקם הפוכים ונראה כאילו נזרקו בידי ענקים ופוזרו ביער, בקצה של הנקרופוליס נמצא מבנה בעל עיטורים של אריות.

מטרמסוס המשכנו לעיר העתיקה של אנטליה, המינרט המחורץ מרשים וחומות העיר והנמל נחמדים אך מי שראה את עכו לא יגלה במקום משהו חדש, הסמטאות נעימות ומלאות חנויות ומלכודות תיירים למינהם, בנמל לקחנו שייט של שעתיים לאורך החופים (כ-35 יורו לזוג) השיט היה נעים, לשכב על חרטום הסירה ולראות את הצוקים שעליהם מתנוססת העיר, מפלי הדודן התחתונים מרשימים במיוחד מהים, זרם אדיר של מים שנופל מגובה של 20 מטרים ישירות לים. מאנטליה נסענו למפלי הדודן העליונים, כ-10 ק``מ מצפון למרכז העיר,שמה נופל הנהר במספר מפלים יפים, מדובר בפארק מקומי חביב , ניתן להיכנס למערה מאחורי המפל.אבל חצי שעה מספיקה למקום.

מומלץ בחום להגיע לאנטליה ולצאת מהמלון ולטייל.

שכרנו רכב לתקופה של 4 ימים אשר הובא לבית המלון באנטליה. ראשית, לחלק מחברות השכרת הרכב יש סידור של הבאת הרכב ואיסוף הרכב מבית המלון כאשר עושים הזמנה מוקדמת מהארץ, סידור מאוד נוח. הדלק בטורקיה מאוד יקר - 3.25 לירות טורקיות, שוה ערך לכ- 9 ש``ח. הנהיגה בטורקיה מאוד פשוטה, השילוט מעולה, ומניסיונינו גם הכפרים הנדחים ביותר נמצאים בשילוט הדרכים. בטיול מצאנו שעל מפלי מנגווט ניתן לוותר, ובמקום לבקר בהם עדיף לעשות טיול מקיף יותר באזור קניון קופרלו. לאורך כל הדרך יש להזהר מהצבים אשר חוצים את הדרכים, וכן להזהר מבעלי חיים אשר חוצים את הכבישים.

אסור לוותר על ביקור בפמוקלה, ולמרות שיתכן שבקיץ האתר יהיה יבש לחלוטין, אנחנו היינו בסוף מרס והזרימה באתר היתה גדולה, אך יש לזכור שהנסיעה מאנטליה הינה כ- 250 ק``מ בכבישים מפותלים ולכן יש לנסוע בשעות הבוקר המוקדמות, והכיוון הכללי אמור להיות העיר דניזלי, הנמצאת 10 ק``מ מפמוקלה. אחרי ביקור בפמוקלה עשינו טיול קצר בעיר דניזלי, עיר טורקית אשר אינה מתוירת כמעט ועדיין שומרת על ציביון אותנטי מרתק.

לדעתנו, כאשר עושים את הטיול בהרי הטאורוס, רצוי להתחיל בעיר איספרטה ומשם לנסוע לעבר אגם אגרידיר, ומשם לטפס בהרי הטאורוס לעבר הכפרים כפי שרשום במסלולים של גולשים נוספים.

בהתאם לעצתה של מיכל, אסור לוותר על ביקור באתר אולימפוס, שמורת טבע מדהימה כ- 30 ק``מ אחרי קמר, עלות הכניסה לשמורה הינה 2 לירות טורקיות, ובה יש חוף ים מדהים, בתולי, ממש כמו האיים של תאילנד פעם.

חזרנו אתמול משבוע בו הלכנו חלקים מהדרך הליקית. מרגישות שליחות להפיץ את היופי הזה. סוף אוקטובר- קצת חששנו שיהיה קר מידי, אבל יצא מזג אויר מעולה:

יום 1- נחיתה באנטליה בצהריים, עד הערב הגענו בתחבורה ציבורית לאולימפוס- יעד הלינה הראשון שלנו, ותחילת המסלול למחרת. שינה: Kadiras reehouse (מתחם של בתים על עצים). 

יום 2- מתחילים ללכת ברגל. מאיפה שישנו יצאנו לכיוון החוף כדי להתחבר למסלול. בדרך עברנו את העתיקות של אולימפוס. הליכה עם הסימון עד שמגיעים לעלייה ל``כימרה``- תופעת טבע בה יוצאת אש מתוך הסלעים, כמו מדורות קטנות. משם נצפה נוף מקסים של החוף של אולימפוס. הכימרה הוא גם אתר תיירות- יש שמגיעים למעלה ויורדים חזרה למטה. הדרך הליקית ממשיכה מהמדורות למעלה להמשך המסלול. בהמשך הדרך נחשפים לנחל ענק (יחסית לארצינו...) מרשים ביופיו. אפשר להיכנס למים, רק צריך למצוא מקום מתאים לאורכו. הגענו לפי המפה לכביש הראשי, שם לקחנו אוטובוס לעיר קאש, שם ישנו.

יום 3- יציאה בבוקר באוטובוס מקאש לפתייה. מהתחנה המרכזית בפתייה לקחנו מונית לקיה- קויו. גם אתר תיירותי שאפשר לעלות ולרדת, אך הדרך שלנו ממשיכה למעלה. הולכים בין חורבות הבתים הנטושים (אחלה מקום לשחק מחבואים- מומלץ!). מהבתים יש סימון של הדרך, לכיוון אולודניז. דרך מ ק ס י מ ה ! כל הדרך מצד ימין שלו נשקפים הים וההרים. קצת עלייה אבל אפשרית לגמרי. הגענו לאולודניז, מצאנו פנסיון זול שם ישנו. ונכנסנו למים- חוף מקסים.

יום 4- יום שקצת הפחיד אותנו מבחינת ההליכה, אך התברר כיום טיול מעולה, קצת אתגרי מבחינת עליות, אך שווה את זה לחלוטין ולא כזה קשה. מאולודניז- מונית לאובצ`יק . באובצ`יק יש למצוא את מלון ``מונטנה``- מתחתיו מתחיל המסלול. אנחנו קצת התברברנו במציאה שלו, אך עם עזרה של מקומיים מצאנו אותו. חברנו לדרך, המפרץ של אולודניז ליווה אותנו בנוף המקסים שלו. זהירות לרגישים- לאורך הדרך מפוזורות לעיתים כוורות דבורים.יעד הלינה שלנו ליום זה היה הכפר פראליה.בדרך עברנו את הכפר קירמה, שם עצרנו להפסקת צהריים מרעננת. לינה: בכפר פראליה, פנסיון בשם ג`ורג` האוס.

יום 5- מג`ורג` האוס יש ירידה לעמק הפרפרים (השארנו את הציוד בפנסיון). ירידה של 40 דקות בערך. הגענו למטה, ונתנו לעצמנו זמן של סתלבט על החוף הרגוע והיפהפה. עלינו חזרה למעלה, לקחנו את הציוד, ויצאנו ברגל בדרך לקבאק. הליכה של שעתיים בערך, מתחילים בעלייה שמתמתנת בהמשך. איזה דרך יפה. הגענו לקבאק, בכניסה יש שילוט לכיוון מקומות הלינה. בחרנו ב``טוראן``, שממוקם ממש ליד החוף.

יום 6- בהמלצת עובדים בפנסיון, יצאנו למסלול לכיוון מפלים באזור. כשחזרנו הלכנו לחוף, שם נשארנו להנאתנו קצת. אחה``צ יצאנו בדרך מהכפר לכיוון העיר פתייה. שם עשינו את הלילה בפנסיון (לא בעיה למצוא שם מקומות לינה).

יום 7- בבוקר יצאנו מפתייה לאנטליה. באנטליה מצאנו את פנסיון ``סבא האוס``, פנסיון בעל ניסיון עם הציבור הישראלי, שם השארנו את הציוד, ויצאנו ליום עירוני בעיר הגדולה. 

תמצית טיול בן שבוע שערכנו, משפחה בת שני הורים ושלושה ילדים בגילאי 6 עד 12, עם רכב שכור, באנטליה, בחודש ספטמבר 2007. במרבית ימי הטיול (פרט לשניים המצוינים להלן) לנו בעיר אנטליה. במסגרת הטיול גמענו 1500 ק``מ. אורכם של ימי הטיול היה כעשר עד שתיים-עשרה שעות.

יום א`: קניון הקופרולו, סלג`ה, אספנדוס יום ב`: קניון יזילי (Yazili Canyon) וארדיר (Egridir). יום ארוך במיוחד, הן מבחינת כמות הנסיעה, והן מבחינת מספר השעות. יום ג`: טרמסוס (Termessos), ומשם דרך אלמאלי לאריקנדה (Arikanda/Arykanda), לינה בפנסיון Hotel Canada בקיראלי (Cirali). יום ארוך למדי. יום ד`: בוקר: על חוף אולימפוס-קיראלי, אחה``צ: קטעון נחל על-ידי אסלאן-בוצ`אק (Aslanbucak) שעל-יד קמר, לקראת ערב: כימרה\יאנארטש (Chimera/Yanartas). לינה באותו מקום. יום ה`: בוקר: נסיעה לאוצ`אז (Ucagiz) והפלגה לקקובה (Kekova) ולסימנה (Simna), צהרים: ביקור במירה (Mira), לפנות ערב: פאסיליס (Phaselis). לינה באנטליה. יום ו`: בוקר: אגם המנווגאט, אחה``צ: פארק קורנשולו. יום ז`: בוקר: רובע קאלאיצ`י (בעיר אנטליה).

מפאת קוצר היריעה בטיפ לא צירפתי פירוט רב יותר. המעוניינים יוכלו למצוא תיאור יותר מפורט של הטיול, כולל לינקים לתמונות מימי הטיול השונים.

הלינקים לתמונות:(שם מצויים, בין היתר, שישה `אלבומים` הכוללים תמונות מימי הטיול השונים).

נסענו למפלי קירשנלו (מפלים מדהימים), משם בדרך מדהימה דרך כפרים מקומיים הגענו למפלי דודן (מקום מאוד תיירותי אך מאוד יפה. מחיר כניסה ל- 2 המפלים מאוד זול - כ-10 ש``ח כניסה ) ומשם לטרמסוס (עתיקות ואמפי עתיק - המסלול לא קל זוהי עליה ברגל של ק``מ - ליוצאי גולני לא תהיה בעיה לאחרים כמוני יהיה לא קל, מחיר כניסה : 30 ש``ח ) ולחדר. ביום השני נסענו להרים, לקניון קורשנלו (בסריק - serik פונים שמאלה- בכל חברה להשכרת רכב תקבלו מפה). מסלול נסיעה מדהים של כשעה - עוברים בין בתים אותנטיים של תורכים כפריים, רואים חליבת עיזים, נשים סוחבות את ילדיהן במנשא על הגב וסוחבות יבול חקלאי, גברים שותים קפה שחור והילדים משחקים בחוץ, הבתים נראים כעומדים ליפול. לבסוף הגענו לקניון קורשנלו המדהים ביפיו הרים, נחלים ואוויר צלול מי צריך יותר מזה? באזור הקניון יש שילוט למסעדה (המסעדה היחידה בקרבת הקניון) נכנסנו למסעדה שממוקמת על שפת הנחל, מקום יפהפה שבו בעלי המקום גם משכירים חדרים,ג`יפים ועושים רפטינג. הזמנו 2 פורלים, צ`יפס וסלט ושתיה. הפורלים היו מצופים בעלי גפן והיו מאוד מאוד טעימים... מסעדה זולה (70 ש``ח לזוג) וטעימה מאוד מאוד....בעודי כותבת כבר מתגעגעת לטעם. ביום האחרון התפנקנו במלון במסאג` ובג`קוזי עד 12:00 לאחר מכן הסתובבנו בקאליצ`י באנטליה, לקחנו סירה של 45 דקות לסיבוב באזור (אנו שילמנו כ- 20 לירות לזוג אך לדעתי היה אפשר להשיג זאת בפחות) היה שייט נחמד .זהו זה היה הטיול שלנו , יש הרבה מקומות יפים באנטליה... בטוח נשוב אליה להמשיך ולטייל...
ליאת

מספר רעיונות לטיולים באיזור קמר ואנטליה:
יום א` – נסיעה צפונה לטרמסוס (כניסה 9 לירות.) טיול של כחצי יום בעתיקות העיר כולל בורות המים, התאטרון והקברים הליקיים. נסיעה למפלי דודן העליונים (מקום תיירותי, אבל יפייפה, כשעה +) ויא יש זמן גם למפלי קורשנלו (כשעתיים. יש דרך המחברת בין המפלים מבלי לחזור לכביש אננטליה – סידה) ולקראת ערב אנטליה (העיר העתיקה והמרינה). אופציה שנייה באותו היום , אחרי טרמסוס לרדת דרומה לאיזור סקליקנט ודרך מעברי ההרים לרדת לקמר דרך הכפרים Altinyaka ו- Ulupinar (נוף יפייפה, נחלים זורמים...)

יום ב`- לנסוע לדמרה , לבקר באתר הקברים הליקיים Myra ואז לנסוע לנמל של דמרה (מומלץ) או ל Ucagiz ולקחת שייט לקקובה (העיר השקועה) ולאי Kale לעלות למבצר ולאכול ארוחה מול המים (עלות השייט תלוי בעונה, בגודל הסירה וביכול המיקוח. עלות משהו בסביבות 25 דולר לזוג לסירה טובה יהיה סביר. המבצר – 5 לירות.

יום ג` - חצי יום לעשות מסלול רטוב בקניון גוינוק הנפלא ואז לנסוע לאולימפוס (חנייה – 3 לירות, עתיקות 2 לירות) לטייל ולהנות מחוף הים הנפלא. משם ניתן ללכת ברגל 2-3 ק``מ לכימרה או לנסוע לכימרה חזרה במכונית (צריך לעלות לכביש חזרה ולרדת שוב כ 20 ק``מ). הטיול בכימרה (3 לירות) לעת ערב שניתן לראות את הנוף ולהנות מלהבות האש היוצאים מהסלע. (ניתן גם לעשות את המסלול בגוינוק בחצי השני של היום הראשון) ואז ביום זה לעלות לערים דרך Ulupinar ל- Altinyaka.

תיאור המסלול: מ- Kasimlar ל-  Dirmanizu. אפשר להתחיל את המסלול בעיירה Kesme או מ- Kasimlar (יש דולומוש אל העיירה פעם אחת ביום מאותו המקום פחות או יותר באותו הזמן- כאשר Kesme מקדמת את המסלול בחצי יום). יציאה וכניסה מהשדה תעופה: עקרונית לצאת ולהיכנס לשדה תעופה זו קצת בעיה. יש 3 אפשרויות: 1. טקסי- בין 25 ל- 30 לירות טורקיות. 2. דולומוש של חברה פרטית- כ-9 לירות טורקיות. 3. לצאת רגלית\טרמפ\מונית כ-2 ק``מ מהשדה תעופה לכיוון הכביש הראשי ולתפוס את האוטובוס שמגיע מ- Serik ל- Antalia. אנחנו יצאנו משדה התעופה עם דולומוש יקר וחזרנו עם אוטובוס.

נסיעות: 1. ל- Keseme או ל- Kasimlar 1. מאנטליה עדיף ישר להגיע לאיספרטה ולישון שם או אפילו להתקדם עד ארדיר, אך יש לזכור שהדולומוש מארדיר מגיע רק בסביבות 16:00. אם כבר אי אפשר להגיע לאיספרטה, מומלץ לישון בפנסיון זול בעיר העתיקה. גם את האוטובוס לאיספרטה וגם את הדולומוש לעיר העתיקה תופסים מהתחנה המרכזית (otogar) רק שאת הדולומוש תופסים מחוץ לתחנה. אוטובוס מאנטליה לאיספרטה מגיע בממוצע כל חצי שעה עד שמונה-תשע בערב. הוא עולה 9 לירות לבן אדם. (שעתיים נסיעה) דולומוש בכל העיר עולה לירה טורקית אחת. 2. באיספרטה יש להגיע לאיזור הרכבת, משם יש דולומוש לאירדיר בכיוון היציאה בתחנה השנייה. מחיר: 2.5 לירות לאדם.(חצי שעה נסיעה) 3. מאירדיר יורדים בתחנה של הדולומושים חוצים את הכביש ומגיעים למן מקום מרבץ עם ספסלים ומקומות ישיבה. מתקדמים לאיזור החנויות ושם רואים מין אי תנועה קטן (הגיוני שעוד אנשים יחכו שם.) על הכביש הראשי תופסים את הדולומוש לקסימלר ומהכביש הקטן את הדולומוש לקסם. מחיר: 6 לירות טורקיות (כשלוש שעות נסיעה ) הדולומושים עוברים רק אחת ליום- בין השעות שלוש לארבע וחצי. הוא עובר גם ביום ראשון. אפשר לקחת גם מונית או טרמפים. 2. ל- Antalia 1. פעם ביום או יומיים יוצא דולומוש מהעיירה Dirmanizu לאנטליה ב7- בבוקר (עדיף להתייעץ עם המקומיים גם כן). אם רוצים יש אפשרות גם לקחת טרמפ או לעצור באיזור ה- Kopurlu canyon. יש שם מים בצבע טורקיז מדהים, צימרים, מקום לקמפינג, מכולת ואפשרות לעשות קייקים. משם יש דולומושים וטרמפים לעיר serik (לנו עלה 6 לירות אבל בהחלט יתכן כי עבדו עלינו), ומשם יש כל 15-30 דקות דולומוש לאנטליה. בסריק יש שוק בימי שישי והם ממש לא רגילים לראות מטיילים. מסריק לאנטליה: 3 לירות טורקיות לאדם (בסביבות השעה). 

סיפור הדרך: 1. Kasimlar – הכפר ממנו מתחיל הטרק. יורדים מהכפר לכיוון הנהר שמתחתיו (kopurlu), עד לאזור הגשר שחוצה את הנהר. אם מגיעים למקום בשעה מאוחרת של היום ניתן לישון על מרבצי הדשא הסמוכים לבתים שנמצאים משני צדי הנהר. מהלך הירידה מהכפר לנהר כ- 45 דקות. לאחר חציית הנהר – עלייה בגדה המזרחית על שביל ג`יפים שעובר ליד בתים. מטפסים עם השביל על המורדות המזרחיים ועוברים לסינגל טרק שמטפס לכיוון פס (כיוון כללי דרומה – לכיוון העיירה Keseme) (כשנמצאים עדיין על שביל הג`יפים מומלץ לשאול את המקומיים בדרך על הכיוון ושביל ההליכה שמוביל ל- Keseme). זמן הטיפוס מהגשר אל הפס כשעה וחצי. בפס בריכת מים עגולה ויפה, מטע של עצים נשירים ובית נטוש לתקופות. תצפית יפה לכיוון מערב ודרום, על תופעות קרסטיות ועל העיירה Keseme שמדרום (גגות אדומים ממרחק רב). מהפס יורדים עם שביל הליכה די ברור לכיוון כללי – דרום. בהמשך הדרך, השביל יורד לערוץ נחל יבש והופך לשביל ג`יפים שמתפתל בתוך נוף של גבעות וחורש ים-תיכוני לכיוון Keseme. משביל הג`יפים לא רואים את העיירה אולם יש להמשיך איתו עד שהיא מתגלה (מהלך של כשעה פלוס מערוץ הנחל היבש). ב- Keseme, מול בית הספר יש מכולת קטנה וברז מים, אשר מהם ניתן להצטייד.

יש להמשיך בכביש הראשי המרוצף ולצאת מהעיירה לכיוון דרום – דרום מערב, הכביש יורד במקביל ליובל עליו יושבת העיירה וחוצה את היובל מספר קילומטרים בהמשך. לאחר כ-4 קילומטרים ישנה פנייה שמאלה יחידה של שביל ג`יפים ובה ברז מים נוסף של מים טובים לשתייה. בהמשך הכביש (כ- 8 ק``מ מ- keseme) ישנה פניה ימינה לכפר בשם cuchucara, ניתן לישון על כרי הדשא המצויים כ- 2-3 ק``מ לפני הפניה לכפר.

2. Cuchucara – כפר צבעוני עם ברזי מים להצטיידות (אין מכולת). הכפר ממוקם מעל נהר ה- kopurlu, מכאן מתחילה דרך מסומנת של single treck ברור המסומן בפסים של לבן אדום ולבן, שנקראת סנט פול, אל הנהר – משך הירידה כ- 45 דקות עד שעה. השביל יורד בתחילה דרך שדות הכפר וטרסות בהמשך נהייה תלול יותר ויורד דרך יער אורנים עד לנהר ה- kopurlu. השביל מגיע לנהר סמוך לנקודה בה נשפך אליו יובל נוסף ממזרח. מימי היובל צלולים וטובים לשתייה. מקום מומלץ להפסקה ורחצה.

יש להמשיך ולרדת לאורך גדת הנהר המזרחית (שמאלית) עוד כ- 20 דקות. הגשר שאמור היה השביל לחצות קרס ולכן, צריך לחזור קצת אחורה (בדיוק איפה שמופיע בסימון X) ולהמשיך במקום שרואים מקום נח שבו אפשר לרדת לשפת הנהר. כשחוצים את הנהר, אין צורך להתקדם לכיוון הגשר, אלא להיות במגמת עלייה עד החיבור עם השביל. לאחר חציית הנהר מטפס השביל טיפוס ארוך ותלול: כשעה ביער אורנים וקטלבים עד להופעת בתים נטושים וטרסות.

כמה מאות מטרים לאחר הופעת הבתים ישנה באר מים די מלוכלכת אבל מלאה, לאחר עיקול חד של השביל צפונה ממש לפני עמודי החשמל. עוד כ- 1.5 שעות טיפוס בחורש ים תיכוני בשביל ברור עד לכפר בשם beydilly. הכפר הוא פרימיטיבי יחסית ורק בשנה האחרונה נסללה אליו גישה לכלי רכב, שמביאים אספקה אחת לכמה שבועות. בכפר יש חשמל (קו החשמל המגיע לכפר מטפס, פחות או יותר, החל משלב מסוים, במקביל לשביל איתו עלינו). רוב השנה מתגוררים בו כ-20 איש אך דווקא בחורף יש 100 איש. בכפר מגדלים עיזים לתצרוכת עצמית ומהם מפיקים יוגורטים, גבינות, חלב ובשר. מלבד עיזים מגדלים גם דגנים ולכל אחד יש את הגינה שלו, שבה הוא מגדל פירות וירקות. בכפר ניתן להצטייד במים, התושבים מכניסי אורחים.

מהכפר ניתן ללכת בדרך ג`יפים (דרך קלה אך ארוכה יותר שלוקחת 4 שעות) או בדרך המסומנת. מהכפר יוצאת הדרך המסומנת אל השביל בכיוון דרום מערב – בתחילה בחורש ים תיכוני עם עליות וירידות עד לתחילתו של טיפוס ארוך בתוך ערוץ טרשי. הערוץ עולה בגובה כמה מאות מטרים ומטפס לאזור קרח ומושלג (חודש מאי) עד לפס אלפיני. משך ההליכה מהכפר אל הפס – כשעתיים וחצי, השביל ברור. מאזור הפס ממשיך השביל להתפתל בין פסגות עם קרח ונוף טרשי אלפיני עד שהוא מתחיל לרדת לכיוון העיירה chimanova. מהלך הירידה מהפס אל העיירה כשעה עד שעה וחצי – בתחילה טרשים וכרי דשא (אשר ניתן לישון בהם) בהמשך דרך ג`יפים ושבילי הליכה מקצרים שיורדים לעמק בו מצויה העיירה chimanova.

3. Chimanova – עיירה ציורית (מזכירה עיירת בוקרים במערב) בעלת מכולת מרכזית. מקום מומלץ להתייעצות על המשך הדרך. התושבים נחמדים, ולמרות שאין כאן ברזי מים ניתן לבקש ויציידו אתכם בשמחה. מהעיירה יוצא דולומוש פעם ביום לעיר הגדולה (בסביבות 12) וכמו כן בשעה 3 יוצא דולומוש אחר לדירמנזו ואם אתם בלחץ של זמן זה לא נורה לוותר על ההליכה ולקחת אותו.

מהעיירה יוצא שביל ג`יפים בכיוון כללי דרום מזרח, השביל מוביל לכפר Kusdere (בהתפצלות היחידה של השביל כ- 20 דקות לאחר היציאה מהעיירה, יש לקחת שמאלה). השביל תחילה מטפס מעט (במתינות) עד שנעלמים בתי העיירה וממשיך בירידה ארוכה ומפותלת עד ל- Kusdere. לאחר כ- 40-30 דקות מעזיבת העיירה – מעיין פועם בצד ימין של הדרך (המים טובים לשתיה). מהמעיין עוד כ- 40 דקות הליכה עד לכפר Kusdere (מהמעיין יש, ככל הנראה, גם Single treck המוביל לכפר). ב- Kusdere ניתן למלא מים (יש מים טעימים מאד!) ולהתייעץ על כיוון ההמשך לעבר הכפר belowa.

השביל מ- Kusdere ל- Belowa: מתחילים ללכת על שביל שנמצא לאורך הערוץ אשר עובר בכפר (כיוון כללי מזרחה). כמה מאות מטרים השביל הוא שביל ג`יפים שמטפס במתינות במקביל לערוץ שיורד. בשלב מסוים דרך הג`יפים מסתיימת והופכת לסינגל טרק שמטפס בחדות על המדרונות של השלוחה מצד ימין.(ממש לא מומלץ לעבור את הקטע הזה בבוץ!) קטע זה של השביל הינו תלול למדי ולעתים אינו ברור – במקרה של איבוד השביל יש להמשיך בכיוון דרום בחצי גובה השלוחה עד לכרי דשא בואדי הבא (הניצב והנשפך לואדי עליו יושבת kusdere).

לאחר הירידה לואדי השביל נהייה ברור (סינגל טרק) ועולה בכיוון כללי דרום מזרח אל תוך יער אורנים ואיצטרובלים. ייתכן והמשכתם על שביל עיזים תחתון יותר ובכרי הדשא ישנן כמה ביקתות פזורות. אם כך, כאשר תמשיכו תיפגשו במעיין נוסף ובו מים טובים לשתייה המתנקזים לשוקת יפיפיה מעץ. יש להתקדם באותו קו גובה על להופעתן של בקתות נוספות (כמה מטרים גבוה מכם) ולהתחיל ולטפס לתוך איזור היער מצד ימין (לכיוון דרום) עד שתפגשו את השביל (זה יקח בין עשר לעשרים דקות עלייה). השביל נע בערך על אותו קו גובה (מזרחה) ולכן יהיה יחסית קל לתפוס אותו. אם אתם תוהים כמונו אם זו העלייה הנכונה, אז פשוט מאד לזהות אותה על ידי כך שזה הכר דשא השני וההמשך לא עביר, יש בו מצוק קטן אך מעצבן ופשוט אי אפשר להמשיך. (אומנם רואים קצת חרא של עיזים אבל זה בעיקר בגלל שהן לא רוצות להגיע לבלואה כמונו- אלא משוטטות להן סתם ללא מטרה.)

השביל ממשיך מזרחה בתוך יער וחוצה מספר שלוחות וערוצים, הוא מתאפיין בירידות ועליות לסירוגין, כל הזמן בתוך היער. בשלב מסוים פונה השביל דרומה עד יציאה מהיער אל אזור של כרי דשא (סה``כ ההליכה ביער כ- 2-3 שעות).

לאחר היציאה מהיער אל כרי הדשא, מטפס השביל בכיוון כללי דרום (עדיין יש עצים אבל הם פחות צפופים) לעבר פס בו מצוי כפר רועים (נטוש, תלוי בעונה), הכפר יושב בתוך פרש יפהפה, ממש למרגלות הפס, עם דשא. בכפר מספר בארות עם מים טובים לשתיה ובתי רועים נטושים. (החל ממאי צפוי שיהיו במקום מס` רועים עם עדרי עזים). עקרונית כשיש כפריים על ההר הם יראו לכם איפה המים הטובים, אבל אם המקום נטוש, הבאר הטובה היא הבאר השמאלית ביותר. צפו לאנשים חמים וטובי לב. מקום מומלץ בהחלט ללינה והצטיידות במים.

4. מהפרש יש להמשיך עם השביל הפונה מזרחה, (השביל מאד ברור אבל אין בו את הסימון של הסנט פול) הוא יוצא ומטפס על הרכסים מצד שמאל, מתפתל ומשנה כיוון לכיוון צפון עד לנקודת תצפית ברורה בה ניתן לראות, ממרחק רב, את עמק הקופורלו ואת הגגות האדומים של הכפרים Dirmanizu (הימני והקרוב יותר) ואשילבה (Achilba). השביל מכאן שומר על מגמת ירידה ברורה לכיוון מזרח אל עמק הקופורלו. משך הירידה לכיוון העמק כ- 3 שעות. באמצע הירידה בערך, בצד השביל, ישנה באר עם מים שאינם טובים לשתייה. בהמשך יורדים אל כרי דשא ברורים הנמצאים בתוך נקיק. ביציאה מהקטע המצוקי של הנקיק (גובה המצוקים כ- 15-20 מטר) השביל מתפצל.

מומלץ לקחת את השביל השמאלי (הפחות ברור) ולהקיף עמו את השלוחה שמעל הערוץ, בניגוד לכיוון השעון. השביל מטפס (בכיוון כללי צפון מזרח) אל פס קטן, אשר ממנו ניתן לראות את הכפר Dirmanizu, ממשיך ויורד אל הנהר עד לגשר ברזל שחוצה אותו. מהגשר ישנו שביל ברור לתוך הכפר dirmanizu, כחמש דקות הליכה (סה``כ ההליכה מכפר הרועים ועד dirmanizu – כחמש עד שש שעות אבל אם אתה הולך עם הרועים זה לוקח שלוש שעות.)

Dirmanizu: הכפר יושב על מפגש בין נהר הקופורלו ויובל נוסף שמזין אותו. בכפר ישנה מכולת. תושביו מכניסי אורחים ושמחים לעזור. ישנו שביל שהולך בינות לבתי הכפר, יוצא ממנו ויורד אל היובל (כחמש דקות הליכה ממרכז הכפר). ביובל זרימה חזקה של מים מקפיאים טובים לרחצה ושתיה. אפשר להמשיך עם השביל מעלה במקביל ליובל בצל של עצי דולב. בסמוך ישנה מרפסת נוף עשויה עץ הבנויה מעל המים. אם ממשיכים עוד מספר דקות מעלה עם השביל, במקביל ליובל, מגיעים לתעלה יפה המזרימה מים מהיובל לשדות, בהמשך מערה גדולה ובתוכה בריכת מים צלולים. מומלץ לבקש את עזרת תושבי הכפר בהגעה ליובל שישמחו להראות גם מקומות טובים לרחצה ושחיה. יש להיזהר מנחשים!.

הערות כלליות: ככלל, כמעט ואין תנועה של אנשים על צירי ההליכה או על שבילי הג`יפים אשר מדי פעם עולים עליהם. פה ושם נתקלים ברועי צאן או ציידים. הכפריים מכניסי אורחים ושמחים לעזור, אם כי קשה מעט לתקשר איתם בשל מגבלות שפה. סיפור הדרך מתאר רק אפשרות אחת מיני רבות של שבילים ומקומות נוספים באזור עמק הקופורלו שניתן לטייל בהם ולהגיע אליהם רגלית.