מסלול עד שבוע באנטליה ”מסלול טרק בהרי הטאורוס המערביים“

תיאור המסלול: מ- Kasimlar ל-  Dirmanizu. אפשר להתחיל את המסלול בעיירה Kesme או מ- Kasimlar (יש דולומוש אל העיירה פעם אחת ביום מאותו המקום פחות או יותר באותו הזמן- כאשר Kesme מקדמת את המסלול בחצי יום). יציאה וכניסה מהשדה תעופה: עקרונית לצאת ולהיכנס לשדה תעופה זו קצת בעיה. יש 3 אפשרויות: 1. טקסי- בין 25 ל- 30 לירות טורקיות. 2. דולומוש של חברה פרטית- כ-9 לירות טורקיות. 3. לצאת רגלית\טרמפ\מונית כ-2 ק``מ מהשדה תעופה לכיוון הכביש הראשי ולתפוס את האוטובוס שמגיע מ- Serik ל- Antalia. אנחנו יצאנו משדה התעופה עם דולומוש יקר וחזרנו עם אוטובוס.

נסיעות: 1. ל- Keseme או ל- Kasimlar 1. מאנטליה עדיף ישר להגיע לאיספרטה ולישון שם או אפילו להתקדם עד ארדיר, אך יש לזכור שהדולומוש מארדיר מגיע רק בסביבות 16:00. אם כבר אי אפשר להגיע לאיספרטה, מומלץ לישון בפנסיון זול בעיר העתיקה. גם את האוטובוס לאיספרטה וגם את הדולומוש לעיר העתיקה תופסים מהתחנה המרכזית (otogar) רק שאת הדולומוש תופסים מחוץ לתחנה. אוטובוס מאנטליה לאיספרטה מגיע בממוצע כל חצי שעה עד שמונה-תשע בערב. הוא עולה 9 לירות לבן אדם. (שעתיים נסיעה) דולומוש בכל העיר עולה לירה טורקית אחת. 2. באיספרטה יש להגיע לאיזור הרכבת, משם יש דולומוש לאירדיר בכיוון היציאה בתחנה השנייה. מחיר: 2.5 לירות לאדם.(חצי שעה נסיעה) 3. מאירדיר יורדים בתחנה של הדולומושים חוצים את הכביש ומגיעים למן מקום מרבץ עם ספסלים ומקומות ישיבה. מתקדמים לאיזור החנויות ושם רואים מין אי תנועה קטן (הגיוני שעוד אנשים יחכו שם.) על הכביש הראשי תופסים את הדולומוש לקסימלר ומהכביש הקטן את הדולומוש לקסם. מחיר: 6 לירות טורקיות (כשלוש שעות נסיעה ) הדולומושים עוברים רק אחת ליום- בין השעות שלוש לארבע וחצי. הוא עובר גם ביום ראשון. אפשר לקחת גם מונית או טרמפים. 2. ל- Antalia 1. פעם ביום או יומיים יוצא דולומוש מהעיירה Dirmanizu לאנטליה ב7- בבוקר (עדיף להתייעץ עם המקומיים גם כן). אם רוצים יש אפשרות גם לקחת טרמפ או לעצור באיזור ה- Kopurlu canyon. יש שם מים בצבע טורקיז מדהים, צימרים, מקום לקמפינג, מכולת ואפשרות לעשות קייקים. משם יש דולומושים וטרמפים לעיר serik (לנו עלה 6 לירות אבל בהחלט יתכן כי עבדו עלינו), ומשם יש כל 15-30 דקות דולומוש לאנטליה. בסריק יש שוק בימי שישי והם ממש לא רגילים לראות מטיילים. מסריק לאנטליה: 3 לירות טורקיות לאדם (בסביבות השעה). 

סיפור הדרך: 1. Kasimlar – הכפר ממנו מתחיל הטרק. יורדים מהכפר לכיוון הנהר שמתחתיו (kopurlu), עד לאזור הגשר שחוצה את הנהר. אם מגיעים למקום בשעה מאוחרת של היום ניתן לישון על מרבצי הדשא הסמוכים לבתים שנמצאים משני צדי הנהר. מהלך הירידה מהכפר לנהר כ- 45 דקות. לאחר חציית הנהר – עלייה בגדה המזרחית על שביל ג`יפים שעובר ליד בתים. מטפסים עם השביל על המורדות המזרחיים ועוברים לסינגל טרק שמטפס לכיוון פס (כיוון כללי דרומה – לכיוון העיירה Keseme) (כשנמצאים עדיין על שביל הג`יפים מומלץ לשאול את המקומיים בדרך על הכיוון ושביל ההליכה שמוביל ל- Keseme). זמן הטיפוס מהגשר אל הפס כשעה וחצי. בפס בריכת מים עגולה ויפה, מטע של עצים נשירים ובית נטוש לתקופות. תצפית יפה לכיוון מערב ודרום, על תופעות קרסטיות ועל העיירה Keseme שמדרום (גגות אדומים ממרחק רב). מהפס יורדים עם שביל הליכה די ברור לכיוון כללי – דרום. בהמשך הדרך, השביל יורד לערוץ נחל יבש והופך לשביל ג`יפים שמתפתל בתוך נוף של גבעות וחורש ים-תיכוני לכיוון Keseme. משביל הג`יפים לא רואים את העיירה אולם יש להמשיך איתו עד שהיא מתגלה (מהלך של כשעה פלוס מערוץ הנחל היבש). ב- Keseme, מול בית הספר יש מכולת קטנה וברז מים, אשר מהם ניתן להצטייד.

יש להמשיך בכביש הראשי המרוצף ולצאת מהעיירה לכיוון דרום – דרום מערב, הכביש יורד במקביל ליובל עליו יושבת העיירה וחוצה את היובל מספר קילומטרים בהמשך. לאחר כ-4 קילומטרים ישנה פנייה שמאלה יחידה של שביל ג`יפים ובה ברז מים נוסף של מים טובים לשתייה. בהמשך הכביש (כ- 8 ק``מ מ- keseme) ישנה פניה ימינה לכפר בשם cuchucara, ניתן לישון על כרי הדשא המצויים כ- 2-3 ק``מ לפני הפניה לכפר.

2. Cuchucara – כפר צבעוני עם ברזי מים להצטיידות (אין מכולת). הכפר ממוקם מעל נהר ה- kopurlu, מכאן מתחילה דרך מסומנת של single treck ברור המסומן בפסים של לבן אדום ולבן, שנקראת סנט פול, אל הנהר – משך הירידה כ- 45 דקות עד שעה. השביל יורד בתחילה דרך שדות הכפר וטרסות בהמשך נהייה תלול יותר ויורד דרך יער אורנים עד לנהר ה- kopurlu. השביל מגיע לנהר סמוך לנקודה בה נשפך אליו יובל נוסף ממזרח. מימי היובל צלולים וטובים לשתייה. מקום מומלץ להפסקה ורחצה.

יש להמשיך ולרדת לאורך גדת הנהר המזרחית (שמאלית) עוד כ- 20 דקות. הגשר שאמור היה השביל לחצות קרס ולכן, צריך לחזור קצת אחורה (בדיוק איפה שמופיע בסימון X) ולהמשיך במקום שרואים מקום נח שבו אפשר לרדת לשפת הנהר. כשחוצים את הנהר, אין צורך להתקדם לכיוון הגשר, אלא להיות במגמת עלייה עד החיבור עם השביל. לאחר חציית הנהר מטפס השביל טיפוס ארוך ותלול: כשעה ביער אורנים וקטלבים עד להופעת בתים נטושים וטרסות.

כמה מאות מטרים לאחר הופעת הבתים ישנה באר מים די מלוכלכת אבל מלאה, לאחר עיקול חד של השביל צפונה ממש לפני עמודי החשמל. עוד כ- 1.5 שעות טיפוס בחורש ים תיכוני בשביל ברור עד לכפר בשם beydilly. הכפר הוא פרימיטיבי יחסית ורק בשנה האחרונה נסללה אליו גישה לכלי רכב, שמביאים אספקה אחת לכמה שבועות. בכפר יש חשמל (קו החשמל המגיע לכפר מטפס, פחות או יותר, החל משלב מסוים, במקביל לשביל איתו עלינו). רוב השנה מתגוררים בו כ-20 איש אך דווקא בחורף יש 100 איש. בכפר מגדלים עיזים לתצרוכת עצמית ומהם מפיקים יוגורטים, גבינות, חלב ובשר. מלבד עיזים מגדלים גם דגנים ולכל אחד יש את הגינה שלו, שבה הוא מגדל פירות וירקות. בכפר ניתן להצטייד במים, התושבים מכניסי אורחים.

מהכפר ניתן ללכת בדרך ג`יפים (דרך קלה אך ארוכה יותר שלוקחת 4 שעות) או בדרך המסומנת. מהכפר יוצאת הדרך המסומנת אל השביל בכיוון דרום מערב – בתחילה בחורש ים תיכוני עם עליות וירידות עד לתחילתו של טיפוס ארוך בתוך ערוץ טרשי. הערוץ עולה בגובה כמה מאות מטרים ומטפס לאזור קרח ומושלג (חודש מאי) עד לפס אלפיני. משך ההליכה מהכפר אל הפס – כשעתיים וחצי, השביל ברור. מאזור הפס ממשיך השביל להתפתל בין פסגות עם קרח ונוף טרשי אלפיני עד שהוא מתחיל לרדת לכיוון העיירה chimanova. מהלך הירידה מהפס אל העיירה כשעה עד שעה וחצי – בתחילה טרשים וכרי דשא (אשר ניתן לישון בהם) בהמשך דרך ג`יפים ושבילי הליכה מקצרים שיורדים לעמק בו מצויה העיירה chimanova.

3. Chimanova – עיירה ציורית (מזכירה עיירת בוקרים במערב) בעלת מכולת מרכזית. מקום מומלץ להתייעצות על המשך הדרך. התושבים נחמדים, ולמרות שאין כאן ברזי מים ניתן לבקש ויציידו אתכם בשמחה. מהעיירה יוצא דולומוש פעם ביום לעיר הגדולה (בסביבות 12) וכמו כן בשעה 3 יוצא דולומוש אחר לדירמנזו ואם אתם בלחץ של זמן זה לא נורה לוותר על ההליכה ולקחת אותו.

מהעיירה יוצא שביל ג`יפים בכיוון כללי דרום מזרח, השביל מוביל לכפר Kusdere (בהתפצלות היחידה של השביל כ- 20 דקות לאחר היציאה מהעיירה, יש לקחת שמאלה). השביל תחילה מטפס מעט (במתינות) עד שנעלמים בתי העיירה וממשיך בירידה ארוכה ומפותלת עד ל- Kusdere. לאחר כ- 40-30 דקות מעזיבת העיירה – מעיין פועם בצד ימין של הדרך (המים טובים לשתיה). מהמעיין עוד כ- 40 דקות הליכה עד לכפר Kusdere (מהמעיין יש, ככל הנראה, גם Single treck המוביל לכפר). ב- Kusdere ניתן למלא מים (יש מים טעימים מאד!) ולהתייעץ על כיוון ההמשך לעבר הכפר belowa.

השביל מ- Kusdere ל- Belowa: מתחילים ללכת על שביל שנמצא לאורך הערוץ אשר עובר בכפר (כיוון כללי מזרחה). כמה מאות מטרים השביל הוא שביל ג`יפים שמטפס במתינות במקביל לערוץ שיורד. בשלב מסוים דרך הג`יפים מסתיימת והופכת לסינגל טרק שמטפס בחדות על המדרונות של השלוחה מצד ימין.(ממש לא מומלץ לעבור את הקטע הזה בבוץ!) קטע זה של השביל הינו תלול למדי ולעתים אינו ברור – במקרה של איבוד השביל יש להמשיך בכיוון דרום בחצי גובה השלוחה עד לכרי דשא בואדי הבא (הניצב והנשפך לואדי עליו יושבת kusdere).

לאחר הירידה לואדי השביל נהייה ברור (סינגל טרק) ועולה בכיוון כללי דרום מזרח אל תוך יער אורנים ואיצטרובלים. ייתכן והמשכתם על שביל עיזים תחתון יותר ובכרי הדשא ישנן כמה ביקתות פזורות. אם כך, כאשר תמשיכו תיפגשו במעיין נוסף ובו מים טובים לשתייה המתנקזים לשוקת יפיפיה מעץ. יש להתקדם באותו קו גובה על להופעתן של בקתות נוספות (כמה מטרים גבוה מכם) ולהתחיל ולטפס לתוך איזור היער מצד ימין (לכיוון דרום) עד שתפגשו את השביל (זה יקח בין עשר לעשרים דקות עלייה). השביל נע בערך על אותו קו גובה (מזרחה) ולכן יהיה יחסית קל לתפוס אותו. אם אתם תוהים כמונו אם זו העלייה הנכונה, אז פשוט מאד לזהות אותה על ידי כך שזה הכר דשא השני וההמשך לא עביר, יש בו מצוק קטן אך מעצבן ופשוט אי אפשר להמשיך. (אומנם רואים קצת חרא של עיזים אבל זה בעיקר בגלל שהן לא רוצות להגיע לבלואה כמונו- אלא משוטטות להן סתם ללא מטרה.)

השביל ממשיך מזרחה בתוך יער וחוצה מספר שלוחות וערוצים, הוא מתאפיין בירידות ועליות לסירוגין, כל הזמן בתוך היער. בשלב מסוים פונה השביל דרומה עד יציאה מהיער אל אזור של כרי דשא (סה``כ ההליכה ביער כ- 2-3 שעות).

לאחר היציאה מהיער אל כרי הדשא, מטפס השביל בכיוון כללי דרום (עדיין יש עצים אבל הם פחות צפופים) לעבר פס בו מצוי כפר רועים (נטוש, תלוי בעונה), הכפר יושב בתוך פרש יפהפה, ממש למרגלות הפס, עם דשא. בכפר מספר בארות עם מים טובים לשתיה ובתי רועים נטושים. (החל ממאי צפוי שיהיו במקום מס` רועים עם עדרי עזים). עקרונית כשיש כפריים על ההר הם יראו לכם איפה המים הטובים, אבל אם המקום נטוש, הבאר הטובה היא הבאר השמאלית ביותר. צפו לאנשים חמים וטובי לב. מקום מומלץ בהחלט ללינה והצטיידות במים.

4. מהפרש יש להמשיך עם השביל הפונה מזרחה, (השביל מאד ברור אבל אין בו את הסימון של הסנט פול) הוא יוצא ומטפס על הרכסים מצד שמאל, מתפתל ומשנה כיוון לכיוון צפון עד לנקודת תצפית ברורה בה ניתן לראות, ממרחק רב, את עמק הקופורלו ואת הגגות האדומים של הכפרים Dirmanizu (הימני והקרוב יותר) ואשילבה (Achilba). השביל מכאן שומר על מגמת ירידה ברורה לכיוון מזרח אל עמק הקופורלו. משך הירידה לכיוון העמק כ- 3 שעות. באמצע הירידה בערך, בצד השביל, ישנה באר עם מים שאינם טובים לשתייה. בהמשך יורדים אל כרי דשא ברורים הנמצאים בתוך נקיק. ביציאה מהקטע המצוקי של הנקיק (גובה המצוקים כ- 15-20 מטר) השביל מתפצל.

מומלץ לקחת את השביל השמאלי (הפחות ברור) ולהקיף עמו את השלוחה שמעל הערוץ, בניגוד לכיוון השעון. השביל מטפס (בכיוון כללי צפון מזרח) אל פס קטן, אשר ממנו ניתן לראות את הכפר Dirmanizu, ממשיך ויורד אל הנהר עד לגשר ברזל שחוצה אותו. מהגשר ישנו שביל ברור לתוך הכפר dirmanizu, כחמש דקות הליכה (סה``כ ההליכה מכפר הרועים ועד dirmanizu – כחמש עד שש שעות אבל אם אתה הולך עם הרועים זה לוקח שלוש שעות.)

Dirmanizu: הכפר יושב על מפגש בין נהר הקופורלו ויובל נוסף שמזין אותו. בכפר ישנה מכולת. תושביו מכניסי אורחים ושמחים לעזור. ישנו שביל שהולך בינות לבתי הכפר, יוצא ממנו ויורד אל היובל (כחמש דקות הליכה ממרכז הכפר). ביובל זרימה חזקה של מים מקפיאים טובים לרחצה ושתיה. אפשר להמשיך עם השביל מעלה במקביל ליובל בצל של עצי דולב. בסמוך ישנה מרפסת נוף עשויה עץ הבנויה מעל המים. אם ממשיכים עוד מספר דקות מעלה עם השביל, במקביל ליובל, מגיעים לתעלה יפה המזרימה מים מהיובל לשדות, בהמשך מערה גדולה ובתוכה בריכת מים צלולים. מומלץ לבקש את עזרת תושבי הכפר בהגעה ליובל שישמחו להראות גם מקומות טובים לרחצה ושחיה. יש להיזהר מנחשים!.

הערות כלליות: ככלל, כמעט ואין תנועה של אנשים על צירי ההליכה או על שבילי הג`יפים אשר מדי פעם עולים עליהם. פה ושם נתקלים ברועי צאן או ציידים. הכפריים מכניסי אורחים ושמחים לעזור, אם כי קשה מעט לתקשר איתם בשל מגבלות שפה. סיפור הדרך מתאר רק אפשרות אחת מיני רבות של שבילים ומקומות נוספים באזור עמק הקופורלו שניתן לטייל בהם ולהגיע אליהם רגלית.