מסלול חד יומי בבוהול

בוהול מציעה הרבה אטרקציות, שלא קרובות אחת לשנייה ולא קרובות לאלונה ביץ'. יש הרבה שלוקחים סיור מאורגן, לדעתי יותר כייף וזול לעשות את זה לבד עם אופנוע. לנסוע לגבהות השוקולד, שמורת הפרפרים, פארק קופי הטרייסר, אפשר לעצור בנהר ולקחת משם הפלגה עם ארוחת צהריים, ובכלל - אפשר לעצור בפינותת יפות או חופים מבודדים. מובטח יום מלא הרפתקאות! האי משולט ולא מסובך להסתדר מבחינת כיוונים (ותמיד אפשר לשאול את המקומיים הנחמדים).

** טיפ נוסף - לשכור אופנוע מאחד מהמקומיים שעומדים ביציאה מהחוף באלונה. אפשר להתמקח איתם על המחיר, ובדרך כלל האופנועים טובים מבחינה מכאנית, כיוון שאלו האופנועים הפרטיים שלהם שהם משאילים.

לאחר שתשכירו אופנוע מכל נקודה באי מומלץ לנסוע קצת לאורך החוף עד אשר מגיעים ל"לואי", משם יש פניה ליוון מרכז האי, לעיר בשם "קארמן" בדרך לעיר (חצי שעה-שעה) עוברים בנופים מדהימים בכביש יחסית נוח. בדרך מומלץ לעצור בגן חיות שתראו לאחר כרבע שעה מימין ובחוות קופי התרסייר, שם אפשר לצפות בחיה מדהימה זו (60 פזו). לאחר מכן, אפשר לקנח את הטיול בתצפית על גבעות השוקולד (50 פזו). לא לשכוח להביא רשיון, ולנהוג בזהירות.

החיים פשוט קלים בפיליפינים, יום אחד אתה יכול לצלול ל-40 מטר ולאחר שעה קלה אתה על פסגת הר שמשקיף לאתר הצלילה.

בוהול אי מדליק ויכולים להיות בו שבוע אבל לי אין כסף מיותר אז החלטתי לנסות לראות הכל בחצי מחיר.

יום חמישי אני מגיע לנמל מספר 1 בסיבו וקונה כרטיס הלוך חזור ליום שישי ב-6 בבוקר וחזרה ב-5 וחצי בערב, הסירה של Ocean Jet במחיר מצחיק של 420 פיזו הלוך חזור! היה מבצע ואני מאושר.

יום שישי 5.30 בבוקר אני מגיע לנמל והסירה עוזבת בזמן. בבוהול יש בחור נחמד בשם ראנדל, מקומי שמשכיר אופנועים (טלפון למטה). 3 שנים שאני מכיר אותו והבחור לוקח 500 פיזו לאופנוע ויעשה הנחה למי שמעונין. הגעתי לבוהול אחרי שעתיים בדיוק מדהים לפיליפנים. ראנדל מגיש את האופנוע ואני בדרך לקורולה, למה קורולה? כי שם ביער בשמורה היחידה בבוהול ניתן לראות את הטרזיאר בטבע! שלא ימכרו לכם לוקשים במקומות אחרים, אל תתנו יד לכל מני אנשים ששמים את הטרזיאר בכלוב 5 על 5!

20 פיזו זה כל הסיפור והמדריך היה פשוט אדיב ונחמד מאוד, אני אישית מאוד מרוצה מהמקום וזה היה הביקור השלישי שלי שם.

מקורולה המשכתי ללובוק, נסיעה של 30 דקות ואז עוד 40 דקות לגבעות השוקולד, דמי כניסה 50 פיזו ונוף פשוט מגניב. למי שאוהב פרפרים יש גם מקום קטן לפני הגבעות. חזרתי שוב ללובוק, לא עצרתי לשייט על הנהר כי האוכל לא היה משהו בפעם הקודמת. נסעתי לראות את הכנסיה הראשונה מאבן בפיליפינים, 1565 לספירה, 30 דקות מלובוק לכוון טאגבילרן, 6 קמ לפני העיר. בערך בשעה 2 הגעתי לקניון בטאגבילרן, אוכל סבבה ומלא זמן להנות מהמזגן אחרי יום נסיעה בשמש חחח

4.30 הגעתי חזרה לנמל והחזרתי את האופנוע לראנדל. בשבע הגעתי חזרה לסיבו בדיוק בזמן לארוחת הערב.

1300 פיזו זה כל הטיול, לא לשכוח לקחת הרבה מים.

תשע בבוקר, הרכב עם הנהג מגיעים. וואן יונדאי במצב טוב, נהג נחמד דובר אנגלית.

מתחילים את הטיול באנדרטת ברית הדמים. דקה קודם הגיע למקום אוטובוס עם סטודנטיות ממנילה והמקום הפך לסטודיו צילום. ממשיכים לבקר באחת הכנסיות העתיקות באי מהתקופה הספרדית. מאד מרשים. הכנסיה בנויה מאבן אלמוגים. האגדה מספרת שבמקום מלט השתמשו במיליון ביצים כחומר הדבקה. נו. הכנסיה מאד מרשימה, גדולה קירות עבים מאד ומזבח מרשים. יום א' מוזיאון הכנסיה סגור. במקום נערכים לחתונה. הכנסיה מקושטת, הכלה כבר במקום.

האטרקציה הבאה מיותרת לחלוטין. פונים לדרך עפר ונוסעים כרבע שעה ומגיעים לכפר מסויים. משלמים כופר לממשלה ומקבלים קבלה על 10 פזו. ממשיכים לכפר ומגיעים לאטרקציה. נחש פיתון (נקבה) באורך 12 מטר ומשקל 250 ק"ג. משלמים כניסה 5 פזו לאדם. במקום יש כלובים נוספים עם ציפורים. 

ממשיכים בנסיעה, עוצרים לתצפית על הגשר של נהר הלובוק. ממשיכים הלאה ועוצרים במין חנות מזכרות שבחצר שלה מגדלים את קופיפי הטריזר לתצוגה. הקופיפים יושבים על עצים נמוכים, במרחק נגיעה מהקהל. חיה קטנטנה פרוותית חומה עם עיניים ענקיות, מסובבת את הראש בכ- 360 מעלות. ממש חמודים. מאפשרים לנו להאכיל אחד כזה. על שיפוד עץ תוקעים תולעת חיה, מקרבים את השיפוד לקופיף, וזה בתנועה עצבנית חוטף את התולעת ובולע אותה.

ממשיכים הלאה לאחת הפנינים באזור שהפכה למפעל תיירותי כמו סרט נע בבית חרושת. השייט על נהר לובוק בו צולם הסרט אפוקליפסה עכשיו. תמורת 350 פזו עולים על רפסודה הנדחפת מאחור ע"י סירה קטנה. על הרפסודה שולחנות אוכל, במרכז בופה עם אוכל. מעמיסים צלחות ושתיה ומתחילים בשייט. זמר עם גיטרה שר לכל אורך הדרך. עוברים בנוף יפה אבל כל ההמונים וצורת השייט פוגמים בהנאה. מגיעים לקצה המסלול, יש כאן שלושה מפלונים עלובים, מסתובבים ומתחילים לחזור. כעבור כמה דקות נעצרים ליד מזח, עליו יש קבוצה של כ- 30 נשים וילדות המתחילות לנגן בגיטרות, לשיר ולרקוד. הופעה קצרה וממשיכים הלאה לסיום הטיול. סה"כ שעה, תמורה טובה לכסף לתייר האסייתי המצוי.

מכאן ממשיכים בנסיעה ועוברים ביער של עצי מהגוני. עצים גבוהים וצפופים, ניטעו כאן ע"י הממשלה בשנת 1967 ע"מ למנוע סחף קרקע. המקום ממש קסום. אנחנו יורדים מהרכב ומטיילים מעט ביער. יש הבדל משמעותי בין הטמפרטורה כאן למקומות אחרים. ממשיכים בנסיעה ועוצרים בחוות פרפרים. מוצמד לנו מדריך. כניסה 20 פזו. עכשיו לא עונת הפרפרים ולכן יש רק מעטים. 

העונה היא בעונה החמה. המקום נחמד מאד ואנחנו יושבים לשתות. ממשיכים לנסוע בשטח טרופי מהמם ביופיו. שדות אורז גדולים, בינהם כמו איים צומחות גבעות נמוכות מכוסות בדקלים. הרבה מים. נוסעים ומגיעים לגבעות השוקולד. הרכב מעלה אותנו למפלס העליון שבו ניתן לרכב להגיע ויורד למגרש החניה. מנקודת ההורדה מטפסים עוד 240 מדרגות תלולות, אבל עולים שתיים שתיים כי הרוחב שלהן מתאים למידה אסייתית. מלמעלה נגלה נוף שלא רואים בשום מקום אחר. 1200 פסגות של גבעות מעוגלות בגובה 30-60 מטר מקיפות אותנו בצבע ירוק ירוק. בינהן שדות אורז מעובדים. ברמפה בה אנו נמצאים יש חבורות אסייתיות המסתדרות בשורות לצילומים על רקע של תמונת נוף ולפקודה 1 2 3 JUMP קופצים ביחד לצילום משותף. ואין לזה סוף. והם צועקים ונותנים פקודות אחד לשני לגבי זוויות הצילום וההכנות לצילום הגבעה על כף היד. אנחנו עושים כמה סיבובים במקום ומשתדלים להתעלם מהקרקס. הרכב בא לאסוף אותנו ומתחילים בנסיעה חזרה. בסביבות חמש מגיעים למלון.