מטבע ועלויות בטנזניה

גם באזור הספארי בטנזניה וגם בזנזיבר אפשר להשתמש בדולרים ואין צורך לעשות המרה לשילינג טנזני. זה אומנם לא תמיד משתלם כלכלית (כי הרבה מקומות לוקחים שער המרה נמוך בהמרת המחיר משילינג לדולר) אבל חוסך לכם להיסחב עם המון שטרות ואת הצורך להמיר חזרה או לבזבז את השטרות האחרונים לפני הטיסה חזרה.

תשלום אשראי בטנזניה וזנזיבר:

1. למרות דברים שנכתבו פה בעבר, מקומות שמכבדים אשראי, מכבדים את כל סוגי האשראי ולא רק ויזה.
2. למרות העלויות הגבוהות של האטרקציות בטנזניה, רוב הסוכנויות לא מכבדות אשראי ומבקשות את הכסף במזומן. אם בכל זאת אתם מעדיפים לשלם באשראי, ניתן לשלם חלק מהסכום שהולך לממשלה ב Gate (בכניסה לשמורה).
3. ברוב המלונות בזנזיבר אפשר לשלם באשראי אך הם לוקחים עמלה של כ- 5%.
4. ניתן גם להוציא כסף באמצעות אשראי בחופי זנזיבר בעמלה של בין 5%-10%.
 

לגבי תשלום באשראי בטנזניה וזנזיבר:

1. למרות מה שכתבו פה בעבר, מקומות שמקבלים אשראי מקבלים את כל סוגי האשראי ולא מקבלים רק ויזה כמו שנכתב פה הרבה בעבר.
2. למרות הסכומים הגבוהים שמשלמים בטנזניה לאטרקציות (ספארי וטרקים), רוב הסוכנויות לא מקבלות אשראי, וצריך לשלם להן במזומן, במטבע מקומי או בדולרים. אם בכל זאת חשוב לך לשלם באשראי, אפשר לשלם את החלק היחסי שהולך למדינה באשראי כשמגיעים ל- Gate.
 

הוצאת כסף בטנזניה בכספומטים ובזנזיבר (בסטון טאון), כרוכה בעמלה מקומית של כשני אחוז מסך ההוצאה, בנוסף בעקבות שינוי החוק בארץ, אתם תשלמו עוד כארבעה אחוז עמלה לחברת האשראי.

לפני שנסענו לטנזניה וזנזיבר, התלבטנו אם לסגור את המקומות לינה והאטרקציות מהארץ, או עדיף לסגור הכל כשנגיע אל היעד.

קצת הרתיע אותנו שאין במקום סוכנויות טיולים מסודרות כמו במדינות אחרות, והכל שם נראה חאפר. בסופו של דבר החלטנו לא לסגור שום דבר מהארץ ולסגור הכל שנגיע. החלטה זאת חסכה לנו המון כסף! בטנזניה וזנזיבר זורקים לך מחיר באוויר ורואים איך תגיב, במייל מידת המיקוח הרבה יותר נמוכה מאשר פנים אל פנים. המחיר יצא לנו הרבה הרבה יותר נמוך ממה שהציעו לנו במייל, וממה שחברים שסגרו מראש שילמו.

מקומות הלינה שקיבלנו יצאו הרבה יותר זולים מאתרים דוגמת Booking (על אותו מקום). פגשנו אנשים שישנו באותו מקום כמו שלנו ושילמו פי שתייםף בגלל שהם סגרו מראש. בנוסף, אתה יכול להגיע למקום שנראה בתמונות באינטרנט מושלם, אך כשאתה מגיע למקום אתה רואה שהמקום לא במרכז העניינים, לא נראה כמו שמראים בתמונות, ובגלל שסגרת אין לך גמישות לעבור מקום.

כסף בטנזניה: המטבע המקומי Tsh שווה נכון ל-10.2012 1 שקל = 400. ברוב המקומות יקבלו מטבעות זרים כמו דולרים ויורו אם כי הם חייבים להיות שטרות חדשים (אחרי 2001). במידה ותבחרו לשלם במטבע זר סיכוי טוב שייתנו לכם מחיר גבוהה יותר אז יש לקחת את זה בחשבון.

בערים ובכפרים הגדולים יש כספומטים. הכרטיסים שלנו נתנו להוציא כ-800,000 ביום. זה שווה ערך לכ-2000 ש"ח ואחרי כל העמלות והכל הבנק בארץ לוקח לכם עוד 80 שקלים (מסטרקארד). יש לקחת בחשבון שזה לא תמיד עובד. חשוב לארגן מראש מספרי טלפון של מוקדי חו"ל של כרטיסי האשראי השונים מכיוון שהחבר'ה שם נוטים לסגור את הכרטיס מסיבות שונות ולא נעים להתקע בלי מקור כסף מרכזי.

השטר הגדול ביותר הוא 10,000 ולכן הוצאה של סכומים גדולים גוררת הסתובבות עם סטפות ענקיות של מזומן. כרטיס אשראי מוכרים מכובדים במקומות המרכזיים (מלונות, חברות תיירות ועוד) ברוב המקומות ישנה עמלה של לפחות 6% על כל עסקה באשראי (ללא קשר לעמלות של הבנקים בארץ). יש לקחת בחשבון שהרבה עסקים עובדים עם מכשירי סליקה סלולארים ולכן זה לפעמים עובד ולפעמים לא! חברות תעופה לא מקבלות כרטיסי אשראי כלל לכן טיסות פנים צריך להזמין דרך חברת תיירות, מהארץ או לגשת למשרדים שנמצאים בערים הגדולות ולשלם במזומן. 

מחירים: בירה 1500-5000 Tsh דלהדלה 2500 Tsh המבורגר עם ציפס 10,000-20,000 Tsh מלון 50-600 דולר ללילה לזוג מינרלים 1500-2500 Tsh

לסיכום: במידה ויש דברים שניתן לשלם מראש באופן בטוח זה מצוין. יש לבוא עם מספר כרטיסי אשראי ולעדכן את חברות האשראי שאתם טסים (לארגן מספרים כבר אמרנו). עדיפות לכסף מזומן. זה אומנם פחות בטוח, אבל חתיכות הנייר הירוקות האלה מתקבלות בחיוך מאוזן לאוזן בכל מקום. כרטיסי האשראי נוטים לאכזב.

כמה עצות בנושא כסף בטנזניה וזנזיבר:

1. בכל מקום אפשר לשלם בדולרים. יש מקומות שאם תשלם בכסף מקומי המחיר עולה. צריך לשים לב. השער היום הוא 1580 שילינג לדולר אחד. 2. בלודג'ים אפשר לשלם באשראי. הארוחות כלולות במחיר ששילמתם על הספארי' אבל לא השתיה. והשתיה לא זולה בכלל. 3. טיולים וספארי ביבשת ובזנזיבר - תשלום תמיד בדולרים כולל הטיפ. 4. אוכל תשלמו במטבע מקומי. אפילו במלון המפואר בזנזיבר הארוחות היו נקובים בשילינג. אבל אפשר לשלם גם בדולרים. 5. כולם מצפים לטיפ. לא רק הטבח והמדריך.

*בשדה התעופה - לרוב אין מסוע למזוודות וסבל מעביר אותן הלאה לאחר הצ'ק אין. הוא דורש טיפ. לפעמים לא יעביר את המזוודות ללא הטיפ. וגם שנוחתים והמזוודות מועברות מהמטוס. * מלצרים בלודג'ים. *כל נותן שירות אחר בלודג'ים ומלונות. אם זה מי שסוחב תיקים או מלווה לחדר בלילה, וכדומה. כל פיפס קטן דורש לפחות דולר טיפ אם לא יותר. * אתם הולכים לראות שבט, או עושים טיול שדורש מדריך מקומי ולא המדריך של הספארי. אז נכון ששילמתם מראש לכלל פעילות הספארי. אבל... יש להוסיף 20,000 שילינג לכל שבט. ובנוסף, אם מתלווה מדריך מקומי/מתורגמן יש לשלם לו מינימום 20$. וזה חובה. אי אפשר לא לשלם. * שימו לב שיש נטייה לצרף מלא מלווים לטיולים בזנזיבר מה שדורש הרבה טיפים. דוגמא - סיור תבלינים. יש מדריך ויש לו עוזר ולפעמים שניים. שחייה עם דולפינים. יש את המדריך אבל הוא לא זה שמשיט את הסירה. יש סקיפר והוא זה שאיתכם ויש לשלם לו. והרבה פעמים הנהג הוא לא מדריך ויש בנוסף עוד מדריך. כל יום טיול כזה יכול להוציא ממכם לפחות 30-40 דולר בטיפים מעבר למחיר היקר גם ככה. * במוזיאונים או אתרים שיש הדרכה מקומית במחיר הכרטיס. יש לתת טיפ למדריך ועוד ועוד.

קודם כל, הרבה אנשים מתגרים במזל ולמרות שכולם אומרים להם לקחת ויזה הם נשארים עם הישראכרט/אמריקן אקספרסס/כל כרטיס אשראי אחר שבאמתחתם. זה אמנם מעצבן להנפיק כרטיס אשראי חדש רק לקראת הטיסה, אבל אם אתם לא מוכנים לעמלות הגבוהות של ווסטרן יוניון (Western Union), כדאי שתביאו אתכם ויזה, כי אף כספומט לא ישרת אתכם אחרת.

המשיכות מכספומטים הן תמיד של הכסף המקומי, ולכן העמלה מאוד גבוהה (המרה משקלים לדולרים, בהנחה שאין לכם חשבון דולרים, ומדולרים למטבע המקומי), בגלל זה כדאי למשוך בכל פעם הרבה כסף, ולשמור עליו היטב.

טרבלרס צ'ק לא מתקבלים בהרבה מקומות, או מתקבלים בשער מאוד גרוע, אז כדאי בעיקר לשמור אותם למקרי חירום.

מה שכן, ווסטרן יוניון, חברה להעברת כספים דרך הדואר, קיימת בכל מקום, ויכולה להציל אתכם גם בחורים הכי משונים ולא צפויים. יחד עם זאת המס על זה הוא לא נמוך, ובכל אופן אתם כמובן חייבים מישהו בארץ שיעביר עבורכם את הכסף. 

חזרתי מטנזניה לפני שבוע, היה תענוג. עניין הכסף טיפה מסובך, אבל אין שום בעיה להסתדר. המטבע המקומי הוא שילינג טנזאני (Tsh). השער המקורב נכון ללפני שבוע:
1 $ = Tsh 1250
1 ש``ח = 300 Tsh

דולרים מזומן: אמצעי התשלום המועדף, אבל רק דולרים מהסוג החדש (ראש גדול בלי עיגול) או הדי-חדש (ראש גדול מוקף בעיגול). דולרים ישנים (ראש קטן מוקף בעיגול) לא קיבלו בשום מקום, וניסינו בהרבה. אל תביאו!
יתרון: מקבלים בכל מקום, אפילו בלי צורך להחליף לטנזניה שילינג. חסרון: אם נגנב\אבד - הלך הכסף.

יורו: גם אפשר, בוודאי להחליף בבנקים, אם כי פחות פופולרי.

המחאות נוסעים: ברוב המקומות לא יקבלו כאמצעי תשלום, או שייתנו שער דפוק מאוד (60% מהערך הנקוב). למרות זאת אפשר להחליף בשער סביר בהחלט בערים הגדולות (החלפנו ב-NBC BANK בסטון טאון בזנזיבר). ניתן גם להשתמש ברוב הפארקים הלאומיים בערך הנקוב. ב-Serengeti, Mikumi, Ngorongoro קיבלו, אבל ב-Udzungwa עשו לנו בעיות קשות. גם ב-Mikumi הפקח הקשה, לפעמים זה תלוי במצב הרוח שלו.
יתרון: הכסף מבוטח. חסרון: לרוב לא מקבלים וגם כשכן כרוך בביורוקרטיה. בשום אופן לא לקחת כאמצעי התשלום העיקרי.

כרטיס אשראי: מקבלים רק במקומות היקרים יותר, וגם אז לא תמיד. לעתים קרובות התשלום באשראי כרוך בעמלה נוספת. אני לא בטוח, אבל נדמה לי ש-Visa יותר נפוץ מ-MasterCard.

כספומטים: אופציה נוחה ויעילה. אם כי שמעתי שעם MasterCard אי אפשר להוציא כסף מכל מכשיר, תלוי בבנק. לי יש Visa והוא עבד לי במספר מקומות בלי בעיה. יתרון: נוח ודי בטוח. חסרון: יש כספומטים רק בערים הגדולות, ולפעמים צריך לתזז עד שמוצאים אחד שמתאים לכרטיס שלך.

שורה תחתונה: אני ממליץ שילוב של דולרים מזומן, וכרטיס אשראי (ככספומט). ואולי מעט המחאות נוסעים, לא יותר מ-10% מהתקציב. תמיד כדאי שיהיו דולרים במזומן כי זה הכי גמיש, כך שתדאגו שיישאר לכם גם בסוף הטיול.

הולך להיות לכם כיף.

יש לזכור כי עבור האוכלוסיה המקומית בטנזניה, המערביים המבקרים במדינתם נתפסים כעשירים ועל כן חובתו של כל מקומי לנסות ולהרוויח מכך כמה שיותר. קיימת ציפייה לטיפים בכל מקום בספארי (ממקימי האוהל באתרי הקמפינג ועד ל`תרומות` בשבטים בהם מבקרים). 

מומלץ לברר מראש בחברת הספארי: למי נדרש לתת טיפ, היכן נהוג לתת `תרומות` וכמה לתת. מומלץ לבדוק עם יותר ממקור מידע אחד, מאחר ויש סתירות רבות בערכים ה`מקובלים`, כתלות בנשאל (כדאי גם לזכור ש`עניי עירך קודמים...`). 

לגבי נושא הטיפ למדריך ולטבח: התרשמנו כי הנושא מורכב. מפעילי הספארי המליצו על 10$ ליום לכל אחד מהם. בפורום נכתב כי אנשים נתנו טיפ כולל של 10% מעלות הספארי (בחלוקה של 60% למדריך ו-40% לטבח). אנחנו נתנו קצת יותר מ-10% (190$) בספארי שנמשך 5 ימים ולא נרשמה התלהבות! למרות שאין ספק שמדובר בסכום לא מבוטל, גם במונחים מערביים.