נהיגה וחניה בארצות הברית (ארה"ב)

בחברות ההשכרה ממליצים (כמעט מחייבים) על רכישת הפס. ה Ze Pass מכסה את כל מדינות מזרח ארה”ב. לתשומת לבכם, כי בחלק מהמדינות הורידו את תאי התשלום בדרכים, מה שאומר שכשתגיעו חזרה לארץ תחויבו בתשלום בתוספת עמלת חברת ההשכרה.

בקיץ האחרון טיילנו כחודש בצפון מזרח ארה”ב. באזורים הכפריים, הבינעירוניים ובאזורי טבע אין כמעט בכלל קליטה סלולרית. אנחנו פתרנו לגמרי את הבעייה על ידי שימוש בGoogle Maps במצב ניווט Offline. כדי לעשות את זה צריך להוריד מהאינטרנט מראש את מפות כל האיזורים שבהם תנווטו ואז אין שום בעיה לנווט עם זה בכל מקום. גם המקומייים אמרו לנו שאין קליטה סלולרית כי לא משתלם לרשתות לשים אנטנות בכל אזור. המספר היחיד שעובד במקומות האלה זה חיוג חירום 911.

חזרנו זה עתה מטיול של 22 יום בחוף המערבי. שכרנו רכב ונהגנו כ-1500 מייל (2400 ק”מ) מסן פרנסיסקו דרך יוסמיטי-מונטריי-כביש מס' 1 עד ביג סור- מורו ביי-ונטורה-לוס אנג'לס-סכר הובר דאם-לאס וגאס.
 2 מסקנות עיקריות - לכל התכנונים שאתם עושים במחשב בבית על Google Maps תוסיפו זמן!
 כל מה שתכנני, ובדקתי זמנים בזמן אמת שבוע ושבועיים לפני, תמיד הזמן היה ארוך יותר, 30-60 דקות (יש תאונות, מתקנים כבישים וכו')
 ניווטנו כל הדרך עם Google Maps (קנינו סים מקומי של T-Mobile) וקצת עם ווייז, בעיקר בגלל שב-Google Maps אפשר להזין נקודות ציון בבית על המחשב בצורה קלה. הניווט היה מצויין, כמעט ולא נתקלנו במצבים של חוסר קליטה (כולל בפארק היוסמיטי) ובסה”כ הגוגל עשה את העבודה.
 גם בניווט הרגלי זה מאוד עזר לנו להגיע ממקום למקום כולל איזה רכבת תחתית/אוטובוס לקחת, איך להגיע לחנות מסויימת וכו'.

ככלל הנהיגה בארצות הברית קלה, התמרורים והשילוט ברורים וניתן להתמצא די בקלות.

אולם, יש להכיר מס' מאפיינים ייחודיים שהינם שונים מהותית מהנהיגה בארץ:

1. פנייה ימינה - בהנחה ואין תמרור שאוסר על כך, ניתן לפנות ימינה ברמזור אדום. זאת לאחר
 עצירה מוחלטת ווידוא שאין תנועה המחייבת אותך לעצור ולתת זכות קדימה, או הולכי רגל
 הממתינים לחציית הכביש.

2. פנייה שמאלה - היא אתגר משמעותי שכן במרבית הצמתים כאשר הרמזור שמאלה הינו ירוק,
 התנועה שממול שנוסעת ישר גם לה יש רמזור ירוק. הנוהג הוא שבפנייה שמאלה 2-3 מכוניות
 מתקדמות קדימה לאמצע הצומת וממתינות להפסקת התנועה ממול. כאשר התנועה מפסיקה ניתן
 לפנות. פעמים רבות הרמזור שלך הופך לאדום לפני שהתנועה הסתיימה - אל דאגה - במקרה זה
 מותר לאותן מכוניות שעומדות באמצע הצומת לפנות שמאלה גם אם הרמזור שלהן אדום.

3. וייז - עובד מצוין בארה"ב, גם בצד המערבי וגם בצד המזרחי. קחו שחשבון שישנם איזורים רבים
 (לא מיושבים בעיקר) שבהן אין קליטה סלולרית בכלל ועל כן הוייז לא יעבוד. תמיד מומלץ לעבור ב
Aaa ולקחת מפות לגיבוי. (בארה"ב כל המפות הינם בחינם! בהצגת תעודת Aaa) .

כאשר תשכרו את הרכב יציעו לכם, מן הסתם, מנוי לתשלום אגרה (Easy Pass) כדי שלא תצטרכו לשלם בנפרד בכל מקום שבו נדרש תשלום עבור השימוש בדרך. בארצות הברית יש מספר גדול של גשרים, מנהרות וכבישי אגרה.

הניסיון שלנו עם מנוי כזה היה מוצלח מאוד. התשלום לחברת ההשכרה היה כ-100 ש”ח, אבל חסכנו הרבה מאוד זמן בנקודות התשלום. ברוב מעברי האגרה יש מסלולים נפרדים שמיועדים רק לבעלי מנוי ועוקפים את התורים הארוכים.

כאשר קיבלנו את החשבון עבור השימוש במנוי הופתעתי מן החיוב הנמוך. לא בדקתי, אבל ייתכן שהתשלום באמצעות מנוי נמוך יותר.

כדאי לשים לב - מותר לפנות ימינה באדום. אבל - כשפונים שמאלה - בירוק - גם לנהגים הבאים מולך ישר יש ירוק - לכן חשוב ביותר לא לנסוע בלי לבדוק מי מולך. כמו כן, אם שוכרים רכב לטיול ארוך חוצה מדינות כדאי להצטייד ב-ezpass מהחברה. חוסך הרבה כסף.

כבר שנים, נשאלת השאלה בקרב הנכים שבינינו, בעלי תג החניה ממשרד התחבורה, האם ניתן להשתמש בו בעת שהותנו בחו”ל. מאז 2006 משרד התחבורה כבר אינו מנפיק תגי חנייה בינלאומיים. בארה”ב, החוקים משתנים ממדינה למדינה. ישנן מדינות המתירות לתיירים שימוש בתג הנכה שלהם בצירוף שלט (דף מודפס באנגלית), עם הפנייה לפסקה בחוק המתירה חניה כזאת (כדוגמת קליפורניה ונבאדה). ישנן מדינות שבהן יש לגשת למשרד התחבורה המקומי ולהנפיק תג חניה זמני תמורת תשלום (כדוגמת פלורידה) וישנן מדינות שבהן יש לשאול מקומית בכל מקום שמגיעים אליו (כדוגמת קולורדו ויוטה).

באתר:

http://www.disabledmotorists.eu/en/world_map/united_states_of_america/

ניתן לבדוק מהם התנאים עבור כל מדינה (יש קישור לכל מדינה). בכל דף של מדינה, יש קישור להדפסת השלט שהזכרתי למעלה. 

טיילנו ביולי ואוגוסט בארה”ב והשתמשנו בשלט ולידו תג הנכה הישראלי.

שני דברים חשובים מאוד לכל שוכר רכב בארצות הברית, ובעיקר במזרח:

1. בזמן השכרת הרכב, חובה לקחת (בעלות של עשרים דולר) EZpass. זהו מתקן שמודבק לשימשת הרכב, ואז כל כבישי האגרה הם במסלול המהיר, ללא צורך בעצירה או תשלום (התשלום מגיע מאוחר יותר לכרטיס האשראי). ישנם כבישים שהם רק לבעלי התקן זה, ובשאר הכבישים פשוט אלה הם המסלולים המהירים. ללא המכשיר יש צורך לחכות במסלולי התשלום, לשלם במזומן ורק אז להמשיך.
2. אין חובת מספר רכב בקדמת הרכב. חובה רק מאחור. חלק ניכר מהרכבים הם ללא מספר מקדימה, ואנשים רבים מגלים את זה אחרי יום או יומיים ונכנסים ללחץ. אז אין צורך, זה חוקי.
 

חזרנו ממערב ארה"ב. קנינו סים אמריקאי - וקיבלנו בונוס: ה-Waze. כל כך נוח. כל כך טוב. ה-ג'י.פי.אס נשאר במזוודה. השילוב של השילוט הנוח בכבישים וה-וויז הפך את הנהיגה לקלה ונוחה. המקום היחיד שהיו קצת בעיות קליטה היה ביוסמיטי. וגם אז ה-וויז הראה לנו את הדרך, אם כי בלי הכוונה קולית.