מסלול חד יומי במרכז הונשו

מבחינתנו הטיול בנקסנדו היה משיאי הטיול ביפן. השארנו את המזוודה בלוקר בנקטסוגאווה, והשארנו בתיקי הגב רק את המינימום הנדרש (וגם זה היה יותר מדי, כי בריוקאן ממילא דואגים לך לכל מחסורך...). נסענו למגומה, ואז הלכנו לאורך הנקסנדו. זה היה טיול מקסים.

ליד בית התה שבאמצע הדרך יש מקום של פריחת דובדבן יפהפייה (כשבוע-שבועיים לאחר טוקיו). השיא היה הריוקאן שהזמנו בטסומגו. שמו פוג'יוטו וצריך להזמין אותו הרבה זמן מראש.

קודם כל, זאת חווייה להגיע למקום שבו יושנים בהליכה – ללא מזוודות, רכבות או מוניות, נותן חוויה של פעם. אבל מעבר לזה, המבנה והחדר מדהימים ביופיים, האונסן פונה לגינה מקסימה, המארחים נפלאים, והארוחה שם היתה הטובה ביותר שאכלנו ביפן, פשוט מושלמת.

הם לא מסכימים לקבל בקשות בנושא האוכל – אז זה לא מתאים לצמחונים או בררנים. הארוחה כוללת דגים, בשר, ירקות מהאיזור ו…תינוקות דבורים – מאכל שאפשר לאכול רק באיזור הזה בכל יפן. מעדן.

באלפים היפניים הצפוניים הרבה מכירים את Tateyama Kurobe Alpine Route שהוא סוג של “לונה פארק” של אמצעי תחבורה החוצים את הרכס. מי שרוצה להתנסות בטיפוס רגלי לאחת הפסגות, יכול לנצל את אמצעי התחבורה של הנתיב ולרדת ב-Murodo, הנמצאת בגובה 2,450 מטר. אנחנו עלינו על הנתיב ב-Tateyama הקרובה יותר, אבל אפשר להגיע גם מהצד השני, מ-Kurobe. לא ניתן לעלות ברכב פרטי – חייבים להשתמש באמצעי התחבורה של הנתיב.

המסלול אל פסגת Tateyama משולט ונוח להליכה. נדרשות שעתיים לכל כיוון וכושר סביר. החלק הראשון עד האוכף בגובה 2,700 מטר מתון יותר. החלק השני תלול הרבה יותר ומגיע לגובה 3,003 מטר. למעלה תצפית פאנורמית מרהיבה לכל הכיוונים, חנות מזכרות קטנה, ומקדש קטן עם נזיר שמבקש דמי כניסה.

שימו לב ללוחות הזמנים של התחבורה היורדת מההר אחרת תיאלצו לישון באחד מבתי במלון ב-Murodo (לא שזה כל כך רע.). אגב יש עוד מסלולים פחות אתגריים באזור שאפשר לקרוא עליהם באתר של הנתיב: http://www.alpen-route.com/en/. אפשר להזמין כרטיסים לנתיב דרך האתר שזה מומלץ בעונות הבוערות. הטיפוס, לפחות החצי השני שלו, אפשרי כשאין שלג. ניתן לראות מה מזג האויר למעלה דרך האתר המציג תמונות מהמצלמות שלמעלה. אנחנו יצאנו בגשם מלמטה כשהמצלמות הראו שמש ואכן כך היה, עלינו מעל לגשם.

מסלול הליכה בין שני כפרים, שהוא חלק משביל הנקסאנדו, שחיבר את טוקיו לקיוטו בתקופת אדו. שני הכפרים שומרו מתקופת אדו והם יפים ואותנטיים, לכן אני ממליצה להגיע אליהם גם אם לא מתכוונים ללכת בשביל. בכפר מאגומה נקודת תצפית יפה על האיזור. השביל גם יפה, הוא עובר ביערות וליד בתים של אנשים ובית תה. היה מעניין לראות איך האנשים באיזור חיים עד היום.

השביל לוקח בערך שעתיים וחצי-3 שעות. הוא מתחיל בעלייה לא ארוכה ולאחר מכן ירידה, לכן אני לא ממליצה לעשות אותו בכיוון ההפוך כיוון שהעלייה תהיה יותר ארוכה וקשה. אנחנו שלחנו את המזוודות באותו יום ממלון למלון, אך הבנתי שגם ניתן לשלוח אותן ממגומה בלשכת המידע לתיירים לצומאגו, זה נראה לי פחות מומלץ כיוון שלא נראה לי נוח להסתובב במאגומה עם מזוודות.

הטיול בהאקונה משלב שימוש בכלי תחבורה בהם שיט, רכבל, רכבת כבל, אוטובוס ורכבת. בתחנת הרכבת ב-Odawa ניתן לרכוש פס ליומיים או שלושה במחיר של 4000 או 4500 ין למבוגר ושתקף לכל אמצעי התחבורה. נוח וגם זול יותר.

ניתן בהחלט לעשות את המסלול היומי בהאקונה ביום אחד בלבד. קודם כל להתחיל מוקדם. הגענו לתחנת טוקיו בשמונה בבוקר (ישנו קרוב). דבר נוסף שחשוב לבדוק אפילו ערב קודם בדלפק של JR מתי יש רכבת מהירה ל-Odawara כי יש רכבות מהירות של חצי שעה ויש רכבות רגילות שלוקח כמעט שעה וחצי וזה משמעותי. בתחנת Odawara נמצא דוכן עם דיילות דוברות אנגלית שמסבירות בדיוק על המסלול ועוזרות ברכישת הכרטיסים (ניתן לשלם באשראי). מכאן מתחיל המסלול – רכבת ל-Hakone-Yumoto, שם מחליפים לרכבת Hakone Tozan Train. 

הרכבת יכולה להיות עמוסה והנסיעה בה לוקחת קצת יותר מחצי שעה. אנחנו וויתרנו על המוזיאון הפתוח וירדנו בתחנה האחרונה שלה. שם עברנו לקרונית ועצרנו בפארק הקטן שנמצא בתחנה השניה שלו והסתובבנו קצת. כאן החלפנו לרכבלים וכמובן שעצרנו בתחנה בין שניהם באיזור הגעשי. טיילנו שם בכל המסלול כולל קניית ואכילת הביצים השחורות שיש במקום (מבושלות במי גופרית). המשכנו עם הרכבל הבא (בגלל מזג האוויר המעונן לא ראינו את פוג'י) וירדנו לכיוון הספינה. לספינה יש 2 תחנות ובתחנה השניה למעשה היא חוזרת חזרה. אנחנו ירדנו בתחנה הראשונה וטיילנו ברגל לתחנה השניה. עברנו ביער קטן (יותר חורשה), עברנו במקדשים – רק ראינו לא נכנסנו וחנויות מזכרות שונות.

בתחנה השניה של הספינה ניתן לקחת אוטובוס חזרה להתחלה אבל אנחנו העדפנו לחזור כמו שבאנו – ספינה, רכבלים עם עצירה קטנה שוב באיזור הגעשי, קרונית ורכבת. חזרנו עייפים אך מרוצים. לדעתי אם היינו רוצים היינו מספיקים גם את המוזיאון הפתוח ולכן לדעתי למי שאין הרבה זמן באיזור יום אחד מספיק בהחלט אבל חובה לתכנן נכון – לברר מתי הרכבות המהירות ולצאת מוקדם.