מס, לילות:4
פה חשוב לציין שהמקום נמצא אולי קרוב מאוד לגבול עם פנמה ולכן מקל על המשך הטיול לכיוון דרום, אבל ההגעה אליו משאר המדינה היא קשה לכל הפחות ולוקחת גם לפעמים כ8 שעות של נסיעה עם עצירות בדרך, וכל זה בלי טעויות בדרך (כמו שקרה לנו), מכיוון שקיימות שתי פוארטו ויאחוס, ולכל אחת מגיעים מטרמינל אחר (!!). המקום שאליו רוצים להגיע הוא פוארטו ויאחו דה Puerto Viejo de Limonלימון (לימון הוא שם המחוז והעיר הגדולה בו).
מה שיותר מבלבלב זה שההגעה לעיר לימון היא לא מאותו טרמינל של העיר פוארטו ויאחו, אבל אפשר לקחת ממנה אוטובוס לשם. אל העיר יצאנו בשעה 12 בצהריים לערך והכענו בשעה חמש, שוב עם אוטובוס נוח במיוחד עם שתי קומות ומזגן (חשוב לנסיעות כאלה) שעוצר גם בדרך להפסקות. מהעיר לקחנו עוד אוטובוס (מחליפים בה טרמינל. שוב. אבל הפעם ברגל כי זה קרוב) עם ) היא המפעיל היחיד של אוטובוסים בכל האזור ולה התחנות בכל הכפרים.Mepeחברת מפה (
על העיירה: מדובר בעיירה צבעונית וקטנה על החוף הקאריבי של קוסטה ריקה, עם קהילה גדולה במיוחד של אפרו- קריביאנים יוצאים גמייקה, מה שמעניק אווירה מיוחדת של צ'יל למקום, ביחד עם סצנה חזקה של בארים ומסעדות ים. רוב בתי המלון באזור כוללים גם מטבח ואפשר לקנות בסופר ולהכין (הסופר זול משמעותית מבאזורים אחרים במדינה) ויש גם חנות דגים טריים מהסוג שאי אפשר להשיג בארץ. רוב התושבים פה מדברים גם ספרדית וגם אנגלית ולכן קל להתמצא, ובכל חנות מזכרות בולטת ההשפעה האפריקאית- קריביאנית (ציורים של בוב מארלי בכל מקום ואביזרי עישון בלי סוף. כמו כן קיימת גם אוכלוסיה גדולה של זרים בעיקר ממדינות דרום אירופה (איטלקים וספרדים) בעלי עסק באזור, שהקימו בתי קפה ומלונות, והם טובים מאוד בלתת עצות והמלצות על האטרקציות בסביבה. בעיר קיימות גם כל הסוכנויות שמוציאות לטורים באזור ולהפלגות, ובכלל זה השאטלים השונים לפנמה ולבוקאס דל טורו (אליה נגיע בהמשך). את המלון כדאי למצוא בעצמכם מכיוון שבבוקינג המחירים שדורשים גבוהים בכ50% ממה שמוצאים במקום, וכמובן שהמקומיים הקוסטריקנים שבחופשה לא הולכים אליהם אלא למקומות הפחות מוכרים למטייל הזר. דוגמה למקום כזה היא קבינס לארי, מלון דירות קטן עם מטבח משותף, ללא מזגן אבל עם דיסקרטיות מספקת ומים חמים, וכשהגענו היה אפילו עצלן על העץ בחצר של השכנים (!). גם הסופר פה זול משמעותית יותר ממקומות אחרים בקוסטה, ואפשר בהחלט להחליף לפחות ארוחה אחת בחוץ בארוחה במלון.
פונטה אובה:
מדובר בחוף ציורי ונעים, עם אופציה לשכור קיאקים או גלשנים והגעה אפשרית באוטובוס של פעם בשעה, למרות שיש גם טרמפים שאפשר לתפוס או לנסוע באופניים (סה"כ מדובר בכביש אחד דו מסלולי שמחבר את כל הכפרים בסביבה). החוף עצמו יפה במיוחד הודות ליער שמצוי בקרבתו ולעובדה שהוא כל כך נידח שצריך ממש לשים לב עם המפה לאן האוטובוס מגיע. העברנו שם יום שלם ולמרות הגשם שבא והלך (בכל זאת מדובר באזור הקריבי) היה סה"כ מזג אויר נעים. חשוב להצטייד במים ואולי קצת אוכל לפני שיוצאים כי האפשרויות מוגבלות כשיוצאים מפוארטו ויאחו ואין כל הזמן איפה לקנות שתיה.
פארק לאומי קחואיטה:
מדובר בפארק ארוך וצר שחובק את רצועת החוף שצמודה לכפר קחואיטה שנמצא באמצ הדרך בין לימון לפוארטו ויאחו. הנסיעה מכל כיוון עורכת 40 דקות אבל שווה את הכסף והזמן. מדובר באחד הפארקים הפחות מתויירים באזור (ועוד היינו בתקופה של הקריסמס המתוירת במיוחד) והוא מלא בבעלי חיים מכל הסוגים, החל מאיגואנות ענק ועד לקופי עכביש ונחשים. הכניסה לאתר לא כרוכה בתשלום כלל למרות השמירה הקנאית על המקום וניתן להיכנס למים (רק להיזהר מהזרם). כפכפים או לפחות נעךיים פתוחות מומלצים פה מכיוון שיש גם הליכה במים בדרך וצריך לחצות נחל ברגל כדי להגיע לחלק הדרומי של השמורה.
בגדול התחושה הכללית מהמקום היא טובה מאוד, המקום צבעוני ומזמין ומלא באנשים יפים מכל העולם ודליל במיוחד בישראלים (הרוב מעדיפים לקחת שאטל ישיר מבוקאס דל טורו לחאקו ללא עצירות באמצע). בגדול הייתי אפילו הולך יותר רחוק ואומר שאפשר להחליף הרבה מקומות אחרים בצד הקאריבי בשהייה ארוכה יותר בפוארטו ויאחו למרות המחירים, למרות שבדרך כלל סגירה מראש על שבוע מוזילה את השהיה מלון לפחות.
