פרק ב' - שניים סינים עם סיגר גדול

רשמי מסע - רכבת T-27 מבייג'ינג ללהאסה -; פרק ב'

הנסיעה ברכבת מבייג'ינג ללהאסה הייתה משאת נפש עבורי. שנים שאני מנסה להשיג כרטיס לרכבת הזו ועד כה, כשלו כל ניסיונותי..
 במאי האחרון, הצלחתי סוף כל סוף להשיג כרטיס. ברשמי המסע שכתבתי מתוארים, חוויות, נופים, מפגשים עם האנשים, קצת אינפורמציה לגבי הרכבת המיוחדת הזו וקצת הארות ותובנות. התבטאויות פוליטיות? כל מי שחושב כך, עושה זאת על אחריותו והבנתו הבלעדית.

פרק ב' -; שניים סינים עם סיגר גדול
לאחר ארוחת הבוקר אני יוצא לטייל בקרונות הרכבת השונים. סינים עומדים במעברים בין הקרונות ומנצלים את המקום לעישון. אני שואל את עצמי האם גם מחר כשנגיע לגבהים ואחוז החמצן באוויר יפחת בצורה משמעותית, האם גם אז יאפשרו להם לעשן, דרך אגב, רק הגברים מעשנים, לא תראו נשים מעשנות, זה לא מכובד. אני מגיע לקרון המחלקה השלישית -; בשונה משתי המחלקות
האחרות, במחלקה השלישית ישנם רק ספסלי ישיבה, דומה מאוד לקרונות הישיבה בארץ, אני תוהה -; איך הם מעבירים את הלילה בקרון כזה, בעצם, יש להם להעביר בישיבה על הספסלים שני לילות שלמים וגם את שעות היום. בלתי אפשרי לדעתי. אני בוחן את יושבי הקרון, רובם בני האן, מנסה לחפש ולאתר פני תווים של נוסעים טיבטיים, אך איני מוצא כאלו, פרט לנזיר טיבט מבוגר שמגלגל חרוזי תפילה והרי מטרתה המוצהרת של הרכבת היא לקרב את בייג'ינג ללהאסה...

מחיר כרטיס נסיעה למחלקה ראשונה הוא כ- 158$, למחלקה שנייה: 105$, למחלקה שלישית (לישיבה): - 50$ כמחצית משכורת חודשית ממוצעת בטיבט. אני מרים את מצלמתי לצלם את הקרון ואת היושבים בו אך קונדוקטור בעל ארשת פנים זועפות מונע מבעדי לצלם את הקרון, נוסעי הקרון שרואים אותי במבוכתי באים להצטלם איתי מחובק עימם במצלמותיהם שלהם. אני כנראה נראה להם יצור מכוכב אחר שכדאי להצטלם עמו, או סתם בשביל להראות ולספר לנכדים.

ל"רכבת השמים" השלכות עצומות על המרקם החברתי והכלכלי של טיבט. הרכבת החדשה חודרת מחסומים גיאוגרפיים שהיו בלתי נגישים עד כה. לפי השלטונות הסיניים צפויה עליה גדולה בהגעת תיירים לטיבט. ממה שראו עיני במהלך הנסיעה ברכבת, פגשתי בסה"כ בעוד 4 נוסעים מערביים ועוד זוג תיירים הודים אמידים שבאו אף הם לטייל בטיבט. שר התיירות הסיני שאו קוויי טוען שמאז שהחלה הרכבת בנסיעתה נסעו בה למעלה ממיליון וחצי נוסעים מתוכם 50% תיירים, אם הנסיעה הנוכחית היא מדגם מייצג של חתך הנוסעים ברכבת, אז המספרים של שר התיירות בהחלט לא תואמים את המציאות (בלשון המעטה).

ברכבת 64 מקומות במחלקה הראשונה (Soft Sleeper) המרוכזים בשני קרונות, 8 תאים בקרון, בכל תא ארבעה נוסעים. שתי מיטות למטה ושתי מיטות למעלה. המיטות למטה נוחות יותר בשל הגישה למזוודה או לתרמיל. לכל נוסע במחלקה הראשונה מסך טלוויזיה אישי, אוזניות לשמיעת מוזיקה או את הסרט שמוקרן במסכים. כמו כן, כפכפים חד פעמיים ודלת שמעניקה לך פרטיות.
 במחלקה השנייה (Hard Sleeper) - כ- 162 מקומות המרוכזים בשלושה קרונות, 9 תאים בקרון, שישה נוסעים בתא. שלוש מיטות בשלוש קומות בשני צידי התא. התאים במחלקה השנייה פחות נוחים מאשר במחלקה הראשונה, יותר נוסעים, יותר צפופים, ללא דלת ופחות פרטיות, אך בהחלט אפשרי ונוח לנסוע גם במחלקה זו. המושג Hard Sleeper מטעה מכיוון שגם במחלקה זו ישנם מזרונים, סדינים, צפיות וכריות על המיטות. במחלקה שלישית (Hard seats) -; שלושה או ארבע קרונות, בכל קרון עשרות רבות של נוסעים בישיבה. מאוד לא מומלץ לאלו שמתכוונים לנסוע את כל הדרך מבייג'ינג ללהאסה. בקטע הדרך מגולמוד ללהאסה הרכבת נמשכת ע"י ארבעה קטרי דיזל שמנועיהם הותאמו במיוחד לפעול בגבהים של למעלה מ- 5000 מ' מעל פני הים, באזורים דללי חמצן.

 ערב שני לנסיעה מתקרב. בחוץ מתחיל להחשיך. קרון המסעדה מתגלה כמרכז חברתי וכמקום טוב להעביר בו את הזמן. כל מי שהביא עמו מנות חמות מהבית יכול להשאירן במזוודה. ניתן לאכול ברכבת ארוחות טובות ומשביעות, לשתות שתייה קרה או חמה, לשחק שח מט/ דמקה, משחקי קלפים או להשתמש במחשב נייד, אם הבאתם איתכם. מד הגובה שבקרון מראה על 4764 מ' מעל פני הים. תכננתי לצלם את מד הגובה בשיא גובהו -; 5072 מ' במעבר טאנגולה, אך פספסתי את הצילום, עברנו את המעבר בלילה. היה יופי של חלום...

 ועוד מילה לגבי אוכל ברכבת: חוץ מקרון המסעדה, ישנה עגלת אוכל צרה שנדחפת ע"י מלצרית חיננית מקרון לקרון וניתן לרכוש בה חמגשיות עם אוכל חם, פירות העונה ושתייה קרה. בכל קצה קרון, מול הכיור ישנו ברז מים רותחים, ומכיוון שיש בכל תא תרמוס למים חמים, אני ממליץ לכם להביא איתכם קפה שחור/ נס קפה/ ותה מהבית. אפשר לשתות שתייה חמה בכל רגע נתון או להשתמש במים אלו למנות החמות שתקנו ברכבת או שתביאו עמכם מהבית (וכאמור, זה מיותר).



בפרק הבא: חמצן או חנקן? 

לפרק הקודם - לפרק א'