ממשיכים בנסיעה "ברכבת השמים" מבייג'ינג ללהאסה, 4064 ק"מ ללא הפסקה...
פרק ג' -; חמצן או חנקן?
לילה שני ברכבת. שוב שוכב במיטה וקורא ספר (אין כמו פנס ראש למצבים כאלו). לא עובר זמן רב מאז שנכנסתי למיטה ורותי, מטיילת מהקבוצה ניגשת אלי ומודיעה לי שאוטוטו היא עומדת להתעלף, באחת אני מזדקף, פוקד עליה לשכב על המיטה וידי מגששות אל מתחת למיטה לחפש את מזוודת בלון החמצן שהבאתי עמי מבייג'ינג במיוחד למקרים כאלו. אחרי 5 דק' מתייצב מצבה וצבע פניה מתחלף מלבן בהיר לצבעם הרגיל. רווח לה (וגם לי...). הרכבת מתחילה לטפס לגובה ואיתה סימנים ראשונים של מחלת הגבהים. בהכנה לטיול, בחפשי חומר על "רכבת השמים", קראתי באחת הכתבות באינטרנט שיש ברכבת תא מיוחד המשמש "בית חולים" וצוות רפואי, אך נאדה -; אין דבר כזה. כדאי להצטייד בחמצן ובכדורים נגד מחלת גבהים ולהיות מוכנים. בשל הדאגה לחברי הקבוצה אני מתקשה להירדם באותו הלילה...
הקונדוקטורים אינם דוברים עברית, גם לא אנגלית. לכל קרון יש קונדוקטור שלו, עליו הוא אחראי. הוא בודק את כרטיסי הנסיעה, מווסת את החום ומזוג האוויר בתאים והוא גם אחראי על המוסיקה המושמעת במהלך היום בקרון. הצלחתי לשכנע אותו שלא חובה לשמוע מוסיקה במשך כל היום, אפשר לשמור גם על שקט מדי פעם. הוא לא כל כך אהב את זה, אך כיבד את מבוקשי.
מקטעי משפטים באנגלית/סינית/עברית, אך בעיקר עם תנועות ידיים רבות הצלחתי להבין מהקונדוקטור שהחל ממחר בשעה 04:00 בבוקר יתחילו להזרים חמצן לקרונות ולתאי הנוסעים ואכן, ב- 04:15 אני מתעורר לקול רחש של אויר הבוקע מתוך שקעים מיוחדים המיועדים להזרים חמצן הנמצאים 30-40 ס"ממעל הכרית. כפי שהבטיחו הסינים, הם אכן מזרימים חמצן לתאים. גובה הרכבת כבר מזמן מעל 4000 מ' מעל פני הים. נוסעים הסובלים מסימפטומים ראשונים של מחלת גבהים, יכולים לבקש מהקונדוקטור מסכת חמצן, להתחבר לשקעי החמצן ולנשום חמצן נקי. ברק, שכני לקרון מתלוצץ ואומר שכפי שהוא כבר הספיק להכיר את הסינים, הם בטח מזרימים חנקן במקום חמצן...
קרונות הרכבת נבנו במיוחד לנסיעה בגבהים, הם אטומים ובהם מערכות ייחודיות להזרמת חמצן.
![נוף קפוא מבעד לחלון הרכבת]()
![קרררר מאוד בחוץ - פלגי מים קפואים]()
בבוקר חוזר על עצמו ריטואל ההשכמה הקבוע עם מוסיקת רקע סינית. אני מציץ מבעד לחלון ומופתע לראות פסגות מושלגות, כתמי שלג רבים ופלגי נחלים קפואים לחלוטין -; נוף מדהים! שלט הניאון שבקרון מציין שהטמפרטורה בחוץ היא 0 מעלות כרגע. הרכבת נוסעת בגובה רב, חותכת את הרמה הטיבטית, חולפת על פני נופים מדבריים צחיחים ואזורים קפואי עד. בצהריים עוברת הרכבת לאורך אחד האגמים המלוחים הגבוהים בעולם -; אגם צ'ינגחאי. מי האגם צבועים בצבע טורקיז מרהיב ביופיו, פסגות ההרים מושלגות בלבן משלימים את התפאורה היפהפייה. במשטחי הטונדרה העצומים רועים עדרים גדולים מאוד של יאקים -; אלפי יאקים. היאק היא חייה אולטימטיבית, ספרתי למעלה מ- 22 שימושים שונים לחיה המדהימה הזו, החל מבהמת משא ועבודה בשדה וכלה בתשמישי קדושה וקישוט שעושים מאבריה השונים. מדי פעם אפשר לראות גם אנטילופות טיבטיות, המכונות יינג-יינג) מלחכות עשב, הסינים מתהדרים בזה שבסלילת המסילה נבנו מאות מעברים מתחת למסילה במיוחד לכבודן של האנטילופות הטיבטיות בכדי לא לפגוע באזורי גדילתן ובכיוון נדידתן של חיות יפות ומיוחדות אלו. התחנה הגבוהה ביותר של המסילה היא תחנת טאנגולה בגובה של 5,072 מטרים מעל פני הים, כ- 200 מ' מעל הנקודה הגבוהה ביותר במסילת הרכבת של פרו בהרי האנדים, שנחשבה בעבר למסילת הרכבת הגבוהה בעולם.
בפרק הבא: ברגל ללהאסה...
לפרק הקודם - לפרק ב'
פרק ג' -; חמצן או חנקן?
לילה שני ברכבת. שוב שוכב במיטה וקורא ספר (אין כמו פנס ראש למצבים כאלו). לא עובר זמן רב מאז שנכנסתי למיטה ורותי, מטיילת מהקבוצה ניגשת אלי ומודיעה לי שאוטוטו היא עומדת להתעלף, באחת אני מזדקף, פוקד עליה לשכב על המיטה וידי מגששות אל מתחת למיטה לחפש את מזוודת בלון החמצן שהבאתי עמי מבייג'ינג במיוחד למקרים כאלו. אחרי 5 דק' מתייצב מצבה וצבע פניה מתחלף מלבן בהיר לצבעם הרגיל. רווח לה (וגם לי...). הרכבת מתחילה לטפס לגובה ואיתה סימנים ראשונים של מחלת הגבהים. בהכנה לטיול, בחפשי חומר על "רכבת השמים", קראתי באחת הכתבות באינטרנט שיש ברכבת תא מיוחד המשמש "בית חולים" וצוות רפואי, אך נאדה -; אין דבר כזה. כדאי להצטייד בחמצן ובכדורים נגד מחלת גבהים ולהיות מוכנים. בשל הדאגה לחברי הקבוצה אני מתקשה להירדם באותו הלילה...
הקונדוקטורים אינם דוברים עברית, גם לא אנגלית. לכל קרון יש קונדוקטור שלו, עליו הוא אחראי. הוא בודק את כרטיסי הנסיעה, מווסת את החום ומזוג האוויר בתאים והוא גם אחראי על המוסיקה המושמעת במהלך היום בקרון. הצלחתי לשכנע אותו שלא חובה לשמוע מוסיקה במשך כל היום, אפשר לשמור גם על שקט מדי פעם. הוא לא כל כך אהב את זה, אך כיבד את מבוקשי.
מקטעי משפטים באנגלית/סינית/עברית, אך בעיקר עם תנועות ידיים רבות הצלחתי להבין מהקונדוקטור שהחל ממחר בשעה 04:00 בבוקר יתחילו להזרים חמצן לקרונות ולתאי הנוסעים ואכן, ב- 04:15 אני מתעורר לקול רחש של אויר הבוקע מתוך שקעים מיוחדים המיועדים להזרים חמצן הנמצאים 30-40 ס"ממעל הכרית. כפי שהבטיחו הסינים, הם אכן מזרימים חמצן לתאים. גובה הרכבת כבר מזמן מעל 4000 מ' מעל פני הים. נוסעים הסובלים מסימפטומים ראשונים של מחלת גבהים, יכולים לבקש מהקונדוקטור מסכת חמצן, להתחבר לשקעי החמצן ולנשום חמצן נקי. ברק, שכני לקרון מתלוצץ ואומר שכפי שהוא כבר הספיק להכיר את הסינים, הם בטח מזרימים חנקן במקום חמצן...
קרונות הרכבת נבנו במיוחד לנסיעה בגבהים, הם אטומים ובהם מערכות ייחודיות להזרמת חמצן.
בבוקר חוזר על עצמו ריטואל ההשכמה הקבוע עם מוסיקת רקע סינית. אני מציץ מבעד לחלון ומופתע לראות פסגות מושלגות, כתמי שלג רבים ופלגי נחלים קפואים לחלוטין -; נוף מדהים! שלט הניאון שבקרון מציין שהטמפרטורה בחוץ היא 0 מעלות כרגע. הרכבת נוסעת בגובה רב, חותכת את הרמה הטיבטית, חולפת על פני נופים מדבריים צחיחים ואזורים קפואי עד. בצהריים עוברת הרכבת לאורך אחד האגמים המלוחים הגבוהים בעולם -; אגם צ'ינגחאי. מי האגם צבועים בצבע טורקיז מרהיב ביופיו, פסגות ההרים מושלגות בלבן משלימים את התפאורה היפהפייה. במשטחי הטונדרה העצומים רועים עדרים גדולים מאוד של יאקים -; אלפי יאקים. היאק היא חייה אולטימטיבית, ספרתי למעלה מ- 22 שימושים שונים לחיה המדהימה הזו, החל מבהמת משא ועבודה בשדה וכלה בתשמישי קדושה וקישוט שעושים מאבריה השונים. מדי פעם אפשר לראות גם אנטילופות טיבטיות, המכונות יינג-יינג) מלחכות עשב, הסינים מתהדרים בזה שבסלילת המסילה נבנו מאות מעברים מתחת למסילה במיוחד לכבודן של האנטילופות הטיבטיות בכדי לא לפגוע באזורי גדילתן ובכיוון נדידתן של חיות יפות ומיוחדות אלו. התחנה הגבוהה ביותר של המסילה היא תחנת טאנגולה בגובה של 5,072 מטרים מעל פני הים, כ- 200 מ' מעל הנקודה הגבוהה ביותר במסילת הרכבת של פרו בהרי האנדים, שנחשבה בעבר למסילת הרכבת הגבוהה בעולם.
בפרק הבא: ברגל ללהאסה...
לפרק הקודם - לפרק ב'
