בת זוגי ואני החלטנו לנצל את צפיפות החגים והחופשות בספטמבר-אוקטובר 2012 ולנסוע ל-5 שבועות במרכז אמריקה - גואטמלה, קוסטה ריקה וקצת פנמה (בוקאס דל טורו). המסלול שקבענו היה בהתחשב שני שיקולים מרכזיים - מזג האוויר וכמובן תקציב. להלן כמה טיפים חשובים שיעזרו לכם להיערך לפני הטיול, במהלכו ולאחר מכן (כשתירדפו על ידי הבנקאי שלכם :)

להלן החלק הראשון של הכתבה בו מפורטות הערות כלליות חשובות לקראת הטיול וסקירת החלק הראשון בטיול - 3 השבועות בהם טיילנו בגואטמלה.

 חלקה השני של הכתבה יעסוק כאמור בטיול שערכנו בקוסטה ריקה ובוקאס דל טורו (פנמה) ויפורסם בנפרד. תהנו!

כללי
מזג האוויר - תקופת החגים שלנו (ספטמבר-אוקטובר) נחשבת לתקופה הגשומה במדינות מרכז אמריקה (בהן אין עונות מעבר). צריך להיערך לכך מראש ולדעת לתכנן מסלול בהתאם. ברור שכל התכנונים לא יכולים לחזות בדיוק את מזג האוויר, אבל אם נערכים מראש, אפשר למנוע אכזבה או בזבוז זמן במקומות גשומים. כיוון שבדקנו במס' אתרי אינטרנט וראינו שמזג האוויר בגואטמלה נוח יותר במהלך חודש ספטמבר, החלטנו להתחיל את המסלול שם ולטייל שם במשך 3 שבועות ולהגיע לקוסטה ריקה בסוף ספטמבר ולבלות שם כשבועיים.

תקציב - הערכות תקציביות עבור זוג לגבי כל מדינה צריכות לקחת בחשבון משתנים כמו רצון להגיע במהירות ממקום למקום, נוחיות, מזון ולינה בחדר פרטי (עם עדיפות לחדר ובו שירותים ומקלחות). רוב ההמלצות שקראנו לפני הטיול דיברו על כ-80$ לזוג ליום בגואטמלה ואזור ה-135$ לזוג ליום בקוסטה ריקה. צריך לזכור שהלונלי פלנט בעברית הוא מ-2011 ולמעשה מדובר בתרגום של הגרסה באנגלית מ-2010, כך שלהסתמך עליו מבחינת מחירים לא יהיה נכון. סך המחירים קפצו באזור ה-15-20$ כך שתמונה מציאותית יותר היא של כ-100$ ליום בגואטמלה ו-150$ ליום בקוסטה ריקה ובוקאס דל טורו (לזוג כמובן). כל אלה תלויים כמובן במה אתם מתכוונים לעשות - אנחנו לא היינו בזבזנים' אבל מצד שני עשינו את רוב רובן של האטרקציות.

תחבורה - שיקולי יעילות וביטחון יובילו את רוב האנשים שמבקשים לטייל בגואטמלה להשתמש בשירותי השאטלים המוצעים לתיירים. האמת היא שאין כל כך ברירה. מלבד הצד הקאריבי, בו ישנן כמה חברות אוטובוסים כמו Litegua (חפשו באתר שלה), אין יותר מדי ברירה, אלא אם כן מתחשק לכם לעבור מכפר לכפר באמצעות צ'יקן באס לא נוח, איטי במיוחד, לא בטיחותי ומסוכן בחלק מהמקרים (שימו לב טוב טוב לחפצים שלכם במידה ואתם משתמשים באוטובוסים אלה ובאופן כללי היו זהירים - יש המון גנבים שמחכים שתהיו קצת מעופפים כדי לקחת לכם את חפציכם). השאטלים בגואטמלה מציעים פיתרון יעיל יותר להגעה ממקום למקום, אך שלא תתאכזבו - לא מדובר ברכבים נוחים או מהירים במיוחד. אלה מיניבוסים קטנים שנוטים לצופף בהם אנשים ולהתקמצן במיוחד על מזגן. למרות זאת, אם אתם רוצים להגיע למקום מסוים, נניח פלורס מלנקין (סמוק שאמפיי), זו עדיין תהיה הדרך המהירה ביותר.
קוסטה ריקה - האוטובוסים המקומיים נוחים מאוד ואין שום סיבה לקחת שאטלים, אלא אם כן אתם קצרים מאוד מבחינת זמנים. בכל מקרה, צריך לקחת בחשבון שבגלל גודל השמורה הלאומית העצומה שנמצאת במרכזה וכיוון שמדובר במדינה אקולוגית מאוד (מדהים!), לא ניתן לחצות ישירות מהאזור הפאסיפי לקאריבי ולהיפך, כך שבכל מקרה תצטרכו לחזור לכיוון סן חוזה או קרתגו כדי לעבור לצד השני.
בבוקאס דל טורו, קחו בחשבון שמפלים לרעה את התיירים וגובים מהם מחיר גבוה יותר (2.5$ לעומת 1$ מהמקומיים). אתם יכולים להתעצבן מזה, אבל זו המציאות.

ביטחון - אם תיתקלו באנשים הלא נכונים (בד"כ אמריקאים היסטריים), תקבלו את הרושם שאסור להסתובב בגואטמלה ללא מאבטח. האמת שלנו מלבד מקרה אחד של אי נוחות קלה, המדינה היתה בסדר גמור. מצד שני זה לא אומר שאתם יכולים להיות אדישים לביטחונכם. בגואטמלה קיים עוצר בכל יום בשעה 1 בלילה ולהסתובב בה בשעות מאוחרות לא מומלץ (ובמיוחד לא אם אתם לבד). תהיו חכמים ותשאו עמכם כמה שפחות דברים בתיק הקטן ותהיו עירניים לגביהם. יש איזושהי נטייה שהיינו עדים לה בגואטמלה והיא נובעת מפערי תרבות או אפילו בורות שהיא שרואים בתייר כמישהו שיביא להם כסף ולא מעבר לכך ולכן שמענו לא פעם על שוד אלים של תיירים - במיוחד בדרך לטיקאל (גם הדרך ללנקין - סמוק שאמפיי, לא סימפטית במיוחד . ארחיב בהמשך) בעניין קוסטה ריקה - יש שם יותר תחושת ביטחון, אבל לא פעם ראינו גנב פוטנציאלי נועץ עיניים בארנקים שלנו (מומלץ לשמור עליהם מחוברים בשאקל למכנס) או של תייר אחר.


כסף - אנחנו לא הגענו מהארץ עם יותר מדי כסף במזומן. חשוב לומר שהעמלות שנלקחות במשיכות או בתשלום באמצעות כרטיסי אשראי ידועות מראש (2.5% עמלת המרה + 4$ עמלת משיכת מזומן). מצד אחד, באמת עדיף להסתובב עם כמה שפחות כסף, אך מנגד עדיף לכם לבצע כל פעם משיכות שיספיקו לכם נניח ל-3 או 4 ימים וגם יחסכו לכם בעמלות. בכל מקרה ברור שיהיה חכם להפריד בין המזומנים ופצל אותם בתיקים השונים.

זמנים - אחת הסיבות המרכזיות שהרגשנו שהטיול שלנו היה כל כך מוצלח היא סוגיית הזמנים. בד"כ כשמגיעים ליעד חדש, זמן ההגעה הוא בשעות הצהריים במקרה הטוב, במקרה הפחות טוב אחה"צ ובמקרה הרע בשעות הערב המאוחרות/ לילה. אם כל מה שהמקום מציע אלה האטרקציות באזור, אז אין באמת סיבה להישאר מעבר לשני לילות (ההגעה והלילה לאחר האטרקציה) כדי להרגיש שנהניתם ממנו, אבל יש מקומות ששווה להסתובב בהם וליהנות ממה שהם מציעים מלבד האטרקציות התיירותיות הרגילות. לדוג' - קצאלטננגו (שלה) שבגואטמלה מציעה המון אטרקציות בסביבתה, אבל העיר עצמה מדהימה וחבל לפספס אותה. ברוב המקומות שהינו יום וחצי/ יומיים וחצי (החצי - יום ההגעה. ביום וחצי - נסיעה יום למחרת על הבוקר) ותמיד יצאנו בהרגשה נפלאה שנהנינו מהמקום והגיע הזמן להמשיך הלאה.

אוכל - לא נפלנו במיוחד מהאוכל המקומי בגואטמלה. המנות קטנות מאוד והטורטיות הן לא כפי שהן מוכרות לנו מהארץ (מותאמות לחיך המערבי), אלא יש להן טעם חזק מאוד של קמח תירס. מומלץ כמובן לנסות. המנות זולות במיוחד. שני מקומות יוצאי דופן מבחינת איכות האוכל הם אגם האטיטלאן, שם תוכלו ליהנות מאוכל מקומי מעולה ומקום נוסף הוא ליבינגסטון, שם יש אוכל קאריבי (בעיקר מאכלי ים מעולים). האוכל בגואטמלה הוא כאמור יחסית זול וההיפך הוא בקוסטה ריקה. קוסטה ריקה לא זולה באופן כללי ומבחינת מזון, אם אתם אוכלים שתי ארוחות (לא יקרות) בחוץ זה ייצא לכם באזור ה-45$ ליום. לכן כדאי שתמיד תמצאו מקומות לינה הכוללים ארוחת בוקר. האוכל בקוסטה ריקה טוב - לא מעבר לכך. אם אתם מצפים למנות נפלאות של בשר בקר - הם אמנם נחמדים לא פחות מהארגנטינאים, אבל לא מומחים בבקר. מצד שני, המנות המקומיות שלהם הן אחלה ונקראות קסאדות (CASADA). בד"כ הן זולות יותר משאר התפריט, אך זה לא אומר כלום כיוון שאלה מנות מעולות של עוף, בקר, דג או מאכלי ים ולצידן אורז/ צ'יפס, שעועית, סלט ירקות ובננות מטוגנות. המנות משביעות וטעימות מאוד.

Typical Costa-Rican Casada

קניות ותשלומים - בגואטמלה חובה להתמקח על כל דבר (חוץ מסוכנויות נסיעות או הוסטלים שם קשה להתמקח, אבל שווה לבקש הנחה). אני לא מחבב את דרך התנהלות הזו, אבל אין ברירה. תעשו שימוש בתעודות הסטודנט במידה ויש לכם - בחלק מהמקומות ובמיוחד בשמורות זה יכול לתת הנחות מעולות. חייבים להתאים את עצמכם למקום. בקוסטה ריקה וכך גם בבוקאס דל טורו (פנמה) אין על מה לדבר. הם אף ייעלבו מכך (אולי תנסו הנחות סטודנט, אבל גם לא בטוח אם בכלל). בכל המקומות, עדיף לשלם במזומן שכן מלבד העמלות שיש לשלם לחברות האשראי, בכל בית עסק יש תוספת של בד"כ 5%.

מקומות לינה - כזוג, כמובן שרצינו תמיד לישון בחדרים פרטיים ובהם מקלחת צמודה ושירותים. לרוב, באמת הצלחנו למצוא את השילוב הזה מבלי לחרוג מהמסגרת התקציבית היומית במדינות הללו. בגואטמלה תמצאו לרוב מקומות לינה הכוללים ארוחות בוקר וזה שיקול חשוב כשאתם בוחרים מקום. אל תקפצו על המקום הראשון שראיתם ובמיוחד תתעלמו מכל מני מציקים שמנסים בכוח לקחת אתכם למקום שלהם - תעשו חיפוש טוב ויעיל ורק אז תבחרו מקום ובאופן כללי הימנעו מלהזמין מראש (רלוונטי לעונה הגשומה. ייתכן שבעונת התיירות תצטרכו להזמין בטרם הגעתכם). לגבי עניין החדרים הפרטיים, אני אחרוג ממה שאמרתי ואומר שלמרות הרצון התמידי בחדר עם מקלחת ושירותים, ישנם מקומות שווים במיוחד שלא כדאי לוותר עליהם רק בגלל שיקול זה. טיפ נוסף בעניין זה הוא להיות מעודכנים לגבי העונות המבוקשות והביקוש ביעד הספציפי ובהתאם לזאת להזמין מראש מקומות או לא. סיבה אפשרית נוספת להזמנת מקומות מראש היא זמן ההגעה ליעד. יש מקומות מסוימים שתגיעו אליהם מאוחר - בשעות אחה"צ או מאוחר יותר, כך שאם לא מתאים לכם להיגרר ממקום למקום, הזמינו מראש. אופציה נוספת היא לבקש להשאיר את התיקים הגדולים שלכם לשמירה במלון אחד אותו ראיתם, להמשיך את מלאכת החיפוש ולחזור לקחת אותם לאחר מכן. תתפלאו - יש אנשים טובים בעולם :)
עלויות לינה ממוצעות לזוג: גואטמלה - 18$. קוסטה ריקה- 25-30$, בוקאס דל טורו - 45$ (כולל ארוחת בוקר)

ספרים ומידע לתייר - כפי שציינתי לעיל, הלונלי פלנט האחרון בעברית הוא ספר חסר ולא מעודכן. בדיעבד הייתי ממליץ להשתמש ב-Handbook של Footprint שהוא ספר עדכני יותר. בכל מקרה, אם אתם מסתובבים עם סמארטפון, זה יכול לחסוך לכם את עלות ספר הטיולים - יש את כל המידע באינטרנט (אנחנו לא עשינו את זה, אבל אנשים שפגשנו עשו זאת וזה הרבה יותר עדכני). בנוסף, לפחות לגבי קוסטה ריקה, יש אחלה אפליקציית אנדרואיד (סביר שיש גם לאייפון) בשם Costa Rica Travel Guide והיא מכילה מידע מקיף על המדינה, האטרקציות השונות ואף מפות מעודכנות והיא גם די זולה - 5$.

סוכנויות נסיעות - רלוונטי בעיקר לגואטמלה. לעולם, אבל לעולם אל תזמינו נסיעות בשאטלים או פעילויות מראש מתוך חשש שלא תוכלו לעשות זאת כשתגיעו לכפר קטן ונידח (אלא אם כן הוא באמת נידח..). כל המקומות האלה הם תיירותיים ובכל כפר קטן יש לפחות 5 סוכנויות נסיעות. סן פדרו על גדות האטיטלן (יותר מדי ישראלים) הוא מקום שבו המחירים המוצעים בשל התחרות נמוכים עד רמת הגיחוך. חסכו לכם כאב לב על כסף שיצא לשווא ותמיד תזמינו את הנסיעות ליעד הבא שלכם מהיכן שאתם יוצאים אליו.

שפה - כדאי שתדעו לפחות קצת ספרדית. בגואטמלה לא קל להסתדר ללא ספרדית. בקוסטה ריקה ובבוקאס דל טורו קל יותר.

 זהו.. אחרי שקצת חפרתי עם מנהלות... נתחיל עם המסלול הנפלא שעשינו :)
גואטמלה כפי שציינתי למעלה, טיילנו בגואטמלה במשך 3 שבועות. כפי שתקראו, פרק זמן זה מכסה את היעדים במדינה בצורה מהנה ומוצלחת ביותר, תוך ניצול מירבי של הזמן וללא ריצה מטורפת ממקום למקום. כעיקרון, כיוון שגואטמלה מדינה ענייה וזולה יותר מקוסטה ריקה, לדעתי עדיף להתחיל דווקא בה את הטיול - גם תדעו כמה כסף נשאר לכם אחרי היעד שהוא זול יותר וגם תנחתו למקום מערבי יותר (קוסטה ריקה) לאחר מס' שבועות ביעד מדהים וקצת יותר פראי וכך גם איזשהו שינוי וחידוש בטיול.


 הנחיתה בשדה"ת בגואטמלה סיטי הייתה בעיקר מוזרה. כמות האנשים המתקבצים מחוץ לשדה בלתי ניתנת לתיאור והדבר הראשון שעשינו היה לעלות על הסעה לתיירים לעיר אנטיגואה (Antigua). אורך הנסיעה כשעתיים וחצי והעלות היא 10$ לאדם.

יום 1-3: אנטיגואה והסביבה

אנטיגואה

אנטיגואה היא אחלה מקום להתחיל את הטיול בגואטמלה. היא מסודרת, נוח מאוד להתמצא בא והיא בהחלט יעד שהוא נחיתה רכה. אני באופן אישי לא התלהבתי יותר מדי ממה שהיא הציעה ולטעמי היא קצת משעממת ויקרה באופן בלתי מוצדק ביחס למקומות אחרים בגואטמלה, אך בתור נק' יציאה לטיול היא בהחלט מקום נוח ומתאים.

 ביום הראשון, הגענו כאמור בשעות אחה"צ וזה היה אחד מהימים היותר גשומים שנתקלנו בהם במהלך הטיול והגענו ישירות להוסטל מעולה בשם Yellow House - נקי מאוד ומסודר וכולל ארוחת בוקר מפנקת במיוחד עם כל המטעמים המקומיים. בשעות הערב של היום הראשון הסתובבנו ברחובות העיר.

 ביום השני שלנו בעיר סיירנו בכל המקומות המעניינים בעיר. יש לא מעט מה לראות ובעיקר הרבה תזכורות לשלטון הקולוניאלי הספרדי - ממצה את עצמו כעבור 3 שעות. טיפ חשוב שקיבלנו ואני מעביר אותו הלאה :) - המלון היוקרתי והיפה במיוחד Casa Santa Domingo מארגן שירותי הסעות חינמיים לתצפית מדהימה על אנטיגואה והסביבה. כל שתצטרכו זה להגיע לכניסה למלון ולבקש להצטרף להסעה. הם ישמחו לתת לכם לעלות עליה. שווה במיוחד! לאחר התצפית הנפלאה, חזרנו לעיר והעברנו ערב נוסף ברחובות היפים של העיר.

 ביום השלישי נסענו מוקדם בבוקר להר הגעש פקאיה (Pacaya) עם קבוצה ומדריך מקומי. העלייה תלולה מאוד ומומלץ לעלות אותה עם נעליים נוחות, בגדים חמים, מים ומרשמלו - אבני הבזלת עדיין חמות וכשמצמידים אליהם את המרשמלו (או סנדביץ' עם גבינה להכנת טוסט כמו שאני עשיתי :), זה מוסיף לחוויה המהנה. המדריכים המקומיים לא מדהימים ומכיוון שהם עושים את הסיור הזה פעמיים ביום (כ-5 שעות סיור), הם פשוט רצים אותו. אל תצפו להדרכה מקצועית באנגלית ואם בניתם להגיע לפסגה, זה לא קורה במהלך סיור זה. הדבר הכי חשוב - תלכו בקצב שלכם, העלייה התלולה והגובה של ההר הוא כזה שצריך להסתגל אליו. לאחר שחזרנו מהפקאיה בשעות הצהריים, העברנו את הצהריים בעיר, אכלנו טאפאסים במסעדה מקסיקנית מעולה בשם FRIDA'S והתארגנו לקראת היציאה ליעד הבא שלנו - קצאלטננגו (שלה) והסביבה.

הר הגעש פקאיה

יום 4-6: קצאלטננגו (שלה) והסביבה

קצאלטננגו (QUETZALTANENGO) או בקיצור שלה (XELA) היא עיר מיוחדת מאוד. אל תוותרו על ביקור בה - אנחנו נהנינו בה מאוד והיא אחת ה-המלצות שלנו. במקור, הגענו לשלה מתוך כוונה לצאת ממנה לטרק של שלושה ימים עד לאגם האטיטלן עם QUETZALTREKKERS (ארגון חברתי שמשתמש בהכנסותיו לצורכי תמיכה בילדים המגיעים ממשפחות מעוטות הכנסה. אתר האינטרנט שלהם לשם רישום לטרקים - www.quetzaltrekkers.com/guathome.html)אבל בסופו של דבר ויתרנו עליו והרווחנו את הימים בסביבתה של העיר. בתחילת היום הרביעי לטיול לקחנו שאטל מאנטיגואה לשלה (כ-4.5 שעות) והגענו להוסטל שהזמנו בשם NIM SUT (אתר האינטרנט של המקום: www.hostalnimsut.com), לו בעלים אמריקאי נחמד בשם כריס. החדר הראשון אליו הגענו לא היה מדהים במיוחד, אבל החלפנו לחדר זוגי אחר (בתוספת של 2$) וזה היה חדר מעולה. האכסנייה עצמה מעולה והשירות שניתן ברמה מאוד גבוהה. למרות שמאוד אהבנו את השהות בה, הזמנו בטרם הגעתנו לשלה 2 לילות נוספים במקום אחר - THE BLACK CAT (אתר האינטרנט של המקום - www.blackcathostels.net/eng/xela/blackcatxela/galeria.html) כך ששהינו אצל כריס לילה אחד (שני ההוסטלים נמצאים בקרבת הפארק המרכזי). כאן כדאי לציין שבשלה, למרות גודלה, אין יותר מדי סוכנויות נסיעות - אז סיגרו את האטרקציות בהוסטלים. את היום הראשון בשלה, העברנו בעיקר בהתארגנויות ואחה"צ נהנינו ביריד הגדול לרגל יום העצמאות של גואטמלה (15 לספטמבר) - אחלה אוכל ואווירה מקומית נפלאה.

 ביום השני שלנו בשלה יצאנו לסיור מעולה בכפרים הילידיים שבאזור. ביקרנו במפעל זכוכית שממחזר מוצרי זכוכית. משם המשכנו לזוניל (ZUNIL) - כפר ילידי אותנטי של בני המאיה ובו שוק גדול וססגוני. בזוניל תיתקלו באחד מהדברים התמוהים שתראו בטיול - הקדוש SAN SIMON. מסתבר שכמו שאצלנו יש תופעת קמיעות ועלייה לקברי צדיקים, גם אצל הילידיים בני המאיה יש אמונות תפלות שהשתמרו גם לאחר שנוצרו בכוח ע"י הכובש הספרדי. סן סימון זו בובת פלסטיק לבושה היטב ועליה משקפי שמש ובפיה נעוץ סיגר, ישובה על כסא במרכז חדר אפלולי והמקומיים מביאים למקום בירות וסיגריות (מה שמסביר את הימצאות השיכורים במקום...). מזוניל המשכנו למעיינות החמים - FUENTES GEORGINAS. המקום מדהים ביופיו ויש בו שתי בריכות חמות (אחת חמה במיוחד..). העברנו במקום כשעתיים וחצי ומשם המשכנו ליעד האחרון בסיור לפני החזרה לשלה - שוק נוסף בכפר ילידי אחר. בשעות אחה"צ חזרנו לשלה ועברנו להוסטל השני אותו הזמנו - THE BLACK CAT (מקום נהדר נוסף עם חדרים פרטיים מעולים, אווירה טובה ואוכל מעולה). את הערב העברנו בפאב מקומי ליד הפארק המרכזי (באופן כללי - מומלץ לקחת הוסטל בקרבת לפארק המרכזי).

זוניל

 את היום השלישי בשלה התחלנו מוקדם מאוד בבוקר (זוכרים שביטלנו את הטרק של השלושה ימים עם QUETZALTREKKERS, אז לקחנו איתם טרק יומי, מדהים במיוחד לסיור סובב הר הגעש הפעיל סנטיאגיטו (VOLCAN SANTIAGUITO). החבר'ה מקצאלטרקס אספו אותנו בסביבות 3 לפנות בוקר (להביא בגדים חמים במיוחד - קפוא למעלה). והתחלנו לטפס במעלה ההר סובב הסנטיאגיטו. עברנו סמוך להר הגעש סנטה מריה והנופים בדרך - פשוט מדהימים. העלייה ארכה כשעתיים וחצי (וכך גם הירידה) למעלה זכינו לראות 3 פיצוצים של הר הגעש (כמו שעון, כל 25 דקות) ונהנינו מארוחת בוקר ושתייה חמה שהחבר'ה מקצאלטרקס סיפקו לנו. חוויה מדהימה - לא להחמיץ! חזרנו לקראת הצהריים, השלמנו כמה שעות שינה :) והעברנו ערב נחמד נוסף בעיר החביבה שלה תוך ארגון הנסיעה יום למחרת לכיוון אגם אטיטלן.

 חשוב!
אנחנו בחרנו לסגור שאטל לכיוון אגם אטיטלאן בשל שיקולי זמנים, אך במקרה של הנסיעה הספציפית הזו, זו הפעם היחידה שאני לא ממליץ לקחת שאטל בגואטמלה (מלבד הצד הקאריבי, עליו יפורט בהמשך). זו לא נסיעה ארוכה וחבל להוציא עליה הרבה כסף. 3-4 שעות באוטבוס ואתם בפנחצ'ל.

הר הגעש סנטיאגיטו

יום 7-10: אגם אטיטלאן - פנחצ'ל, סן פדרו וסן מרכוס

עלינו על שאטל משלה לכיוון פנחצ'ל (PANAJACHEL) והגענו למקום בסביבות השעה 11:00. העיירה פנחצ'ל היא הגדולה ביותר בסביבות האגם וגם המתוירת ביותר. הדרך לפנחצ'ל מרהיבה ביופייה - אז לא כדאי להירדם. בגלל שהעיירה תיירותית מאוד, יציקו לכם לא מעט בכל פינה - מסעדות, חנויות, אטרקציות. פשוט תתעלמו ואם אתם כבר עוצרים, אז כמובן להתמקח על המחירים (כלל ברור בגואטמלה ובמיוחד בפנחצ'ל- תמיד להציע 40% מהמחיר הנדרש..). ישנו בלילה במקום חביב בשם MARIO'S ROOMS הנמצא בלב הרחוב המרכזי ומגיש ארוחות בוקר. במהלך היום בפנחצ'ל נהנינו מאוד מהעיירה ובשעות הצהריים ביקרנו בשמורת הטבע אטיטלאן (RESERVA NATURAL ATITLAN) אליה הגענו באמצעות טוק-טוק שלקחנו מפנחצ'ל (15 קצאל לשני אנשים). השמורה מלאה בגשרים תלויים מעל מפלים וניתן לראות בה נוף מרהיב וכמה בעלי חיים. סיירנו בחוות הפרפרים בשמורה והמשכנו במסלול עד לחוף הים הסמוך לה. את הערב העברנו במסעדה מקומית חביבה (לא זוכר את שמה) וקפצנו להופעה של להקה מקומית באחד הפאבים ברחוב המרכזי.

שמורת הטבע אטיטלאן

 בבוקר היום השני שלנו באגם האטיטלאן נהנינו ממס' שעות רגועות בפנחצ'ל ומשם עלינו על סירה לכיוון הכפר סן פדרו לה לגונה (SAN PEDRO LA LAGUNA). א-ז-ה-ר-ה! אם חפצה נפשכם להתרחק מישראלים או סתם ככה להימנע מעברית, התרחקו מהעיירה הזו. כפי שציינתי בחלק החפירה הכללי למעלה, סן פדרו הוא אחד המקומות הזולים ביותר בגואטמלה (סיבה הגיונית להימצאות ישראלים במקום ובשל כך גם ישנו בית חב"ד). הדרך לסן פדרו נעשית באמצעות שיט באגם וזהו אחד השיוטים המרהיבים ביופיים. בהגיעכם למקום, עברו בין הוסטל להוסטל עד שתבחרו מקום העונה על מבוקשכם. מקומות הלינה זולים במיוחד וכך גם המסעדות והאטרקציות. אנו שהינו יומיים בסן פדרו. את יום הראשון, בו הגענו כאמור לעיירה, העברנו כיום רגוע. בילינו בטיול ברחבי העיירה. אכלנו במסעדה מקומית חביבה וקפצנו להופעה (נוספת) של להקה מקומית (בכלל, היו המון חגיגות בגואטמלה באותם הימים סובב יום העצמאות המקומי).

סן פדרו לה לגונה

 היום השני שלנו בסן פדרו היה יום גדוש פעילויות מהנות - בבוקר יצאנו לטיול רכיבה על סוסים (זול במיוחד - 150 קצאל לזוג למשך 3 שעות. סיגרו דרך אחת מהסוכנויות בכפר) וראינו נופים מרהיבים ביופיים. כשחזרנו בצהריים, נחנו קצת וסיירנו ברחובות העיירה. המסעדות במקום מציאות מנות גדולות (יחסית לגואטמלה) וזולות במיוחד. בערב, יצאנו לשוט בקיאק. היה יום נפלא!
הערה: קיימת פעילות אחת שהצטערנו מאוד שלא הספקנו לעשות והיא עלייה ל-"אף האינדיאני". אנחנו ויתרנו על הטיול משיקולי שקט, שכן בימים שהיינו התארגנה קבוצה דרך בית חב"ד ולא רצינו להצטרף בשל גודל בקבוצה (60 איש)... בדיעבד, פספסנו את המקום בגלל זה..
הערה נוספת: בשל המחירים הזולים במיוחד בסן פדרו, זה אחלה מקום לעשות קניות - אם קצת תתאפקו בפנחצ'ל : )

אגם האטיטלאן

 עם תחילת היום הרביעי שלנו באגם האטיטלאן, שטנו בסירה מסן פדרו לכיוון סן מרכוס לה לגונה (SAN MARCUS LA LAGUNA) - כפר בו אווירה רוחנית ומקום שקט במיוחד. המקום חביב במיוחד לשם התנתקות (במיוחד אחרי ימים גדושי עברית בסן פדרו :) וניתן להתנסות בו במדיטציה ולרחוץ במי האגם. המקום קצת מנותק מאינטרנט, דבר נפלא להוספת מימד הרוגע. במהלך היום סיירנו בעיירה והשתתפנו בסדנת מדיטיצה. העברנו במקום ערב רגוע במיוחד (ובעיקר גשום) והכנו עצמנו ליום ארוך של נסיעות לכיוון לנקין (סמוק שאמפיי).

יום 11-12: לנקין וסמוק שאמפיי

במסגרת הטיפים שייעצתי לעיל, כתבתי אודות הצורך להתאפק ולהמתין בהזמנת הסעות רק מהנק' שאתם נמצאים לכיוון היעד הבא שלכם. אנחנו עשינו טעות קלה בהזמנת ההסעה ללנקין (LANQUIN) כבר בהיותנו בפנחצ'ל, אך המחירים (אם זהו השיקול המרכזי שלכם) מסן פדרו זולים בהרבה (אך למיטב הבנתי הדרך קשה בהרבה מהדרך מפנחצ'ל). את היום ה-11 של הטיול התחלנו בשיט מסן מרכוס לכיוון פנחצ'ל ומשם עלינו על שאטל לכיוון אנטיגואה (חייבים לעבור באנטיגואה כדי להגיע ללנקין), העברנו כשעתיים בעיר ומשם עלינו על שאטל נוראי לכיוון לנקין. הנסיעה לכיוון לנקין היתה ארוכה במיוחד (בשל מזג האוויר הקשה שהיה באותו היום, אך במיוחד כיוון שלצורך הגעה ללנקין חייבים לעבור בגואטמלה סיטי הפקוקה). הנהג שלנו היה נורא והעלה מקומיים על השאטל כל הזמן (לאחר מכן הבנו שזה נעשה כדרך קבע כיוון שלנקין היא חור.. לפחות לא העלו לנו תרנגולות על השאטל ללנקין כמו לחבר'ה אחרים שפגשנו...).
 ההגעה ללנקין עצמה היא תמיד בשעה מאוחרת במיוחד והנסיעה בדרך העפר החשוכה לא נעימה בדרך לכפר שנמצא עמוק בג'ונגל.. כפי שאמרתי מזג האוויר לא היה מדהים וזה לא הוסיף.. הגענו ללנקין בסביבות 23:30 להוסטל "אל רטירו" (טיפ נוסף מרחיב את ביקורתי על התנהלות המקום - הם מתעלמים מהזמנות שנעשו אצלם ולא ממש אכפת להם . מכיוון שהם מרוחקים ממרכז הכפר החשוך, נאלצנו ללון אצלם לילה בדורמיטוריז. לא ללכת לשם!).

 ביום למחרת, ועל מנת שלא ייהרס לנו היום בשל חוויית אל רטירו, קמנו מוקדם בבוקר ועברנו להוסטל חביב בשם המוזר רבין יטצם (RABIN ITZAM). כיוון שלא רצינו לשרוף את היום, פעלנו במהירות ופנינו לסוכנות נסיעות בה סגרנו את יום הפעילות. עלינו על ההסעה (יותר נכון טנדר..) של הוסטל אל פורטל (EL PORTAL) והצטרפנו לסיור לסמוק שאמפיי (SEMUC CHAMPEY) הכולל הסעה, כניסה לשמורה ולמערכת המערות המדהימה גרוטאס קנאבה (GRUTAS K'ANBA) ושיט אבובים (החלק המיותר) ב-140 קצאל לאדם (חובה להגיע בבגדי ים). במקום ניתן להזמין מראש ארוחת צהריים שתוגש לכם לאחר שתסיימו את הסיור בסמוק ובטרם תתחילו את הסיור במערות. סמוק שאמפיי הוא אחד מהמקומות היפים ביותר שתראו בחייכם - התצפית למקום מדהימה וכך גם השהות בבריכות הטבעיות שבמקום - חוויה מושלמת. לאחר ארוחת הצהריים, נכנסנו למערכת המערות. מדובר במערות חשוכות שגובה המים בהן משתנה. נכנסו אליהן בבגד ים מצוידים בנר בקבוצה עם מדריך קצת משוגע. ההליכה/ שחייה בתוך המערות מדהימה ובדרך אף עוברים בתוך מפל. שיט האבובים בסוף קצת מיותר, אבל לא הוריד מהחוויה המדהימה שעברנו באותו היום. בערב התארגנו ליום נסיעה ארוך שצפוי לנו למחרת ליעד הבא שלנו - פלורס וטיקאל.

סמוק שאמפיי

יום 13-15: פלורס וטיקאל

הנסיעה מלנקין לפלורס (FLORES) אמורה להיות כ-8 שעות ולכן בתחילה חשבנו שנשהה בפלורס, אי קטן באגם הנמצא במחוז אל פטן (EL PETEN) בשעות אחה"צ של אותו היום וכבר ביום למחרת נצא לסיור בטיקאל (TIKAL). אבל, רצונות לחוד ומציאות לחוד. מערכת הכבישים בגואטמלה היא לא מהמתקדמות שיש וכיוון שכפר אחד בדרך לפלורס הפגין על כך שלא נבנה גשר חדש במקום (בצדק!) , נאלצנו להמתין כ-4 שעות עד שיגיע לשם ראש העיר וכלי התקשורת כדי לצאת מהפקק הנוראי שהיה. כך מצאנו את עצמנו מגיעים לפלורס בסביבות השעה שמונה בערב. בעקבות זאת, בחרנו להישאר יום נוסף במקום על מנת ליהנות ממה שהאי הקטן וסביבתו מציעים. את הלילה הראשון העברנו באכסניית דוניה גויה (DONA GOYA) החביב והפשוט (שם העברנו לילה נוסף בטרם עברנו ללון במלון על החוף בלילה השלישי).

 ביום למחרת (ה-14 לטיול) יצאנו לסיבוב באי הקטן וחיפשנו אטרקציה נחמדה לעשות. באחת מסוכנויות הנסיעות (הרבות שיש במקום) הציעו לנו שיט במי האגם הכולל עצירה בנק' תצפית וכניסה (תוספת תשלום) לגן חיות מקומי. השיט עצמו היה מהנה ביותר - בסירת מנוע קטנה שהושטה ע"י בחור מקומי נחמד מאוד ומומלץ בשם קרלוס (מס' הטלפון שלו הוא 5959-4646). הסיור עמו מומלץ מאוד! מעבר לנופים היפים, זכינו לשמוע ממנו סיפורים מרתקים על שגרת החיים המיוחדת במקום (150 קצאל לשעתיים וחצי עם אפשרות הארכה). ניתן לרחוץ במי האגם, הם נהדרים. פלורס היא מקום נפלא אם ברצונכם להישאר מס' ימים ויש גם אוכל מעולה.

 הערה: 
ברחובות פלורס ועוד קודם לכן בטרם תעלו על הגשר מסנטה אלנה (SANTA ELENA) לכיוון האי, ינסו להפחיד אתכם ולומר שאין אפשרות למשוך כסף באי. אל תתפתו להאמין לכך - בעיקר מטעמי ביטחון, אך גם מכיוון שאותם חאפרים ינסו לסגור עמכם נסיעות לטיקאל או יעדים אחרים (קאריביים לדוג') במחירים גבוהים יותר ממה שניתן למצוא באי או שהם פשוט ייעלמו עם הכסף שלכם. יש מספיק סוכנויות באי ומצאנו בהם דילים מעולים לכל יעד שתרצו. הסבלנות והזהירות משתלמת.

פלורס

 ביום ה-15 לטיול, קמנו השכם בבוקר על מנת לצאת לדרכנו לטיקאל - השמורה המדהימה ובה מקדשי המאיה. אם אתם רוצים להרגיש את המקום באמת, תגיעו בהסעה הראשונה כמונו (יוצאת ב-4:30 בבוקר ומגיעה לשמורה ב-6:00). לאחר מכן, מגיעים למקום המוני תיירים וזה יהרוס לכם את החוויה (במקום לראות ולשמוע חיות או לצלם את הפירמידות כאילו אתם ממש בודדים בשמורה, תיאלצו להידחס בין המון אנשים). הסיור בשמורה היה מדהים, רואים קופים, סנאים, ציפורים שונות, שומעים את צווחות קופי השאגן, נהנים מהנוף הירוק ומעוצמת המבנים ההיסטוריים האלו. ניתן ליהנות מהשמורה ומהמבנים במשך כ-6 שעות. כפי שאמרתי, לקראת סביבות 11:00, מתחילים להגיע המון אנשים למקום. טיקאל היא חוויה בלתי נשכחת! כשחזרנו לאחר הסיור בטיקאל, התארגנו בפלורס לקראת נסיעתנו לכיוון ליבינגסטון שבחוף הקאריבי. את כרטיסי הנסיעה באוטובוס (המעולה) לריו דולסה (משם לוקחים סירה לליבינגסטון) רכשנו בסוכנות הנסיעות EQUINOXIO במחיר 140 קצאל לאדם.

טיקאל

יום 16-18: ליבינגסטון

הנסיעה באוטובוס המפנק והמרווח מפלורס לריו דולסה (RIO DULCE) היתה נעימה ביותר (זו היתה הפעם הראשונה בגואטמלה שאין צורך בשאטלים בגלל שהחלופה היא אוטובוס נוח ולא צ'יקן באס). כשהגענו לריו דולסה, צעדנו כ-5 דק' לכיוון הנמל, משם יוצאות סירות לכיוון ליבינגסטון (LIVENGSTON). השיט באגם האיסאבאל (IZABAL) מדהים ביופיו וזו אחת מההנאות הגדולות ביותר שעברנו במהלך הטיול. כשהגענו לליבינגסטון, כפי שהיא מתוארת כעיירת בני הגריפונה (GARIFUNA), שמנו לב די במהרה שהעיירה עצמה לא מציעה יותר מדי, אבל האטרקציות והחופים שבסביבתה מדהימים במיוחד.

בדרך לליבינגסטון

 בהמלצת חברים שפגשנו במהלך הטיול, שהינו במלון המעולה קאזה רוסאדה (CASA ROSADA). הלינה במקום היא בבונגלו מטופח מאוד והחיסרון הקל שמדובר בשירותים ומקלחות משותפים כלל לא מפחית מהמקום הנפלא הזה (מומלץ מאוד!) שנמצא על מי האגם (אפשר לנוח על ערסלים ממש על המזח - נפלא!). המחיר הוא 160 קצאל ללילה לזוג. לאחר סיור קל בעיר, נהנינו בערב הראשון מארוחת ערב קאריבית טיפוסית במסעדה במלון עצמו (מומלצת בחום). המנה הנהדרת שלקחתי נקראת טאפאדו (TAPADO) שהיא מרק קוקוס ובו שריפמסים, סרטן ודג הנשכן (Snapper).

טאפאדו

 עם תחילתו של היום השני בליבינגסטון ולאחר שנהנינו מארוחת בוקר בבית המלון (בתוספת תשלום), עלינו על סירה שלקחה אותנו לסיור במפלים. הסיור חביב ובמהלכו אפשר לרחוץ במי הבריכה הטבעית שבמקום. הסירה חיכתה לנו במקום ולאחר כשעה וחצי לקחה אותנו לחוף צפוני שקט, מנותק ויפהפה בו המים היו רגועים וצלולים בשם פלאיה בלנקה (PLAYA BLANCA). עלות הכניסה לחוף - 10 קצאל לאדם. החוף הזה הוא מסוג המקומות שאתה מבין שאתה נמצא בגן עדן. שקט לחלוטין, רגוע ויפה. אתם מוקפים בסרטנים קטנים שמסתתרים מפניכם ופשוט נהנים מהיופי והרוגע. כחלק מהסיור תקבלו מנהג הסירה סנדוויצ'ים ומים, אך אם אתם רעבים ולא תוכלו להתאפק עד החזרה לליבינגסטון, ניתן גם להזמין אוכל במסעדה שנמצאת על החוף וגם ליהנות משתיית מי קוקוס או הגרסה האלכוהולית - קוקו לוקו (מומלץ!). שהינו במקום כ-3.5 שעות מדהימות ומשם חזרנו בסירה לליבינגסטון. בליבינגסטון נהנו מערב נוסף נחמד ורגוע. אכלנו פיצה נהדרת במסעדה שנקראת CASA NOSTRA (אתר האינטרנט - casanostralivingston.com/). מומלץ בחום!

 את היום השלישי והאחרון בליבינגסטון בילינו בטיול למערת הנמר (LA CUEVA DEL TIGRE) הנמצאת בסמוך לכפר הילידי AK' TENAMIT, בו ניתן ממש לחוש את סגנון החיים הילידי כיום, להיכנס לבתים של מקומיים ולראות את אורח החיים הפשוט והייחודי של המקומיים. הדרך למערת הנמר חביבה ולא מעבר לכך ומכיוון שהמערה היתה מוצפת, זכר לגשמים החזקים בלילה הקודם, לא היתה אפשרות להיכנס אליה ובמקום זאת רחצנו במי האגם הקרוב.
עלות הסיור - 50 קצאל לאדם.

מערת הנמר

לאחר חזרתנו מהסיור למערת הנמר , בילינו ערב רגוע על המזח והערסלים בקאזה רוסדה. חזרנו לפיצרייה הנפלאה של קאזה נוסטרה והתארגנו לקראת היום למחרת - היום האחרון בגואטמלה.

 טיפ חשוב 
- במידה ואתם צריכים לחזור לכיוון גואטמלה סיטי, אין שום סיבה שתחזרו לכיוון ריו דולסה. שיט זול משמעותית וחוסך זמנים (כ-40 דקות) יביא אתכם לפוארטו באריוס (PUERTO BARRIOS) ומשם הדרך קלה ביותר באמצעות אוטובוס מפנק.

קאזה רוסאדה

יום 19 - חזרה לגואטמלה סיטי

כאמור, את יום החזרה לכיוון גואטמלה סיטי עשינו כאשר נפרדנו מוקדם בבוקר מליבינגסטון אחרי שלושה ימים נהדרים. שטנו בסירה לכיוון פוארטו באריוס ומשם לקחנו אוטובוס נוח של חברת LITEGUA לכיוון גוואטמלה סיטי. אחד מהמלונות היחידים שהזמנו כבר מהארץ הוא מלון צמוד לשדה"ת בעיר הבירה של מריאנה'ס פטיט הוטל (MARINANA'S PETIT HOTEL), כך שהיתה לנו כתובת ברורה שנמצאת באזור 13 בסיטי. סיפורים שונים ומשונים על שודים ואלימות בעיר הזו מחייבים אתכם לקחת מוניות מוכרות ולא חאפרים - מוניות לבנות בטוחות (אנחנו לקחנו), אבל אם אתם ממש לא אוהבי סיכונים, תוכלו להזמין מונית צהובה - TAXI AMARILLO EXPRESS (טלפון: 2470-1515). את הלילה האחרון העברנו במלון הקטן והחביב הנמצא 2 דק' נסיעה משדה"ת וכולל גם הסעה לשדה"ת . החדר היה מרווח מאוד ואפשר לנו להתארגן בנינוחות לקראת היעד הבא שלנו - קוסטה ריקה!

בכך תם לו החלק הראשון של הטיול שלנו. אתם מוזמנים לקרוא את חלקה השני של הכתבה העוסק בקוסטה ריקה ובוקאס דל טורו (פנמה). תהנו!