טעימה מהסיפור "שביל המדבר", אחד מ "שישה שבילים".

כמה מהדרכים המשמעותיות בחיי התגלו לי לאחר פרק של תעייה. בשביל המסופר כאן איבדתי את הדרך הנכונה כדי להיפגש עם הדרך הטובה, וגם מצאתי את חווית הכיף בללכת לאיבוד.

קטע מתוך "שביל המדבר":

במעלה הנקיק, לאחר עיקול קטן ראיתי את מחטיו הבשרניים הירוקים של שיח הסָמָר. חזרתי על עקבי לקרוא לשני חברי משום שסמר הוא צמח הגדל במקום בו זמינים לו מיים לא עמוקים יותר משישים ס"מ שזהו אורך שורשיו. הלכנו במעלה הנקיק עוד כעשרים צעדים מעבר לשיח הסמר וחפרנו בידיים בקרקע החצצית. תוך מספר דקות התגלה חצץ רטוב. חפרנו עוד מעט, חיכינו כחצי שעה עד שהתאספה כמות של מיים טובים לשתיה.

חפרנו עוד שני בורות כאלה לרוחב האפיק הצר והרגשתנו השתפרה באחת. אי שם במעלה הואדי, בצלע ההר או בין שכבות המסלע שבבסיסו, קיים כנראה מאגר או המשך תת קרקעי של נביעה. המיים מחלחלים בגרויטציה דרך החצץ והחול המסננים אותם ושומרים את טעמם ונקיונם כאילו ניקוו מגשמי אתמול. קוראים לתופעה - נגר תחתי.

שתינו לאט והרבה ומלאנו את כל המימיות הריקות, שטפנו את הפרצופים המאובקים והעיניים העייפות, רחצנו את הצוואר והידיים ונשכבנו בצל להתרגש מהתגלית ולחייך כאילו נחלצנו מכל העניין.

שרוּל שהיה גדול יותר ורעב יותר, מהזן המועדף בטיולים כי יכולת הסחיבה שלו היתה כפולה משלי ושל אחרים, התחיל לחפור שורשים שונים.

"אם השורש קצת עבה, קוטר אצבע ומעלה למשל, יש בו ודאי כמה אבות מזון שאני יכול לעכל" הודיע לנו.

"אני מציע לך לטעום עלים לפני שאתה מתחיל עם שרשים", אמר אַסי, "ועדיין יש לנו את האופציה של נבחרת הכדורגל שמטוסה התרסק בהרי האנדים והשורדים אכלו את חבריהם המתים כשהגיעו למצב קריטי. אתה תספיק לנו לשבוע".

להורדת הספר "שישה שבילים" (חינמי, למחשב ומכשירים ניידים)