"שישה שבילים" - על טיולים ומסעות, מסות ומעשיות

מסע הוא דרך ששבת ממנה שונה ממי שיצאת אליה. כל השאר הם טיולים. כך אני רואה את הנוף.

אין בכך שמץ אמירה לגבי מידת ההנאה ועוצמת החוויה בה זוכים המטיילים, אבל מטבע הדברים וההגדרות, המסע יחקק עמוק יותר בתודעת החווה אותו מאשר טיול.

בקובץ הסיפורים "שישה שבילים", תארתי כמה מחוויותי המוגדרות אצלי כמסעות משום שבמבט לאחור, חזרתי מהם קצת שונה ממי שיצאתי אליהם. מטייל אחר יכול היה ללכת בעקבותי באותו מסלול ולחזור בהתרשמות שונה, משום שלמטיילים יש תפקיד ראשי בעיצוב החוויה וביצירת תהליך השינוי, כמו למאזין, קורא וצופה פעילים ביצירת אמנות. אנחנו שונים, וטוב שכך.

קובץ קולי AUDIO MP3 של "הכנות לטיול", 1:20 דקות.

בהמשך מצורפים לטעימה קטעים שבחרתי מששת הסיפורים-מסלולים.

קטע מתוך "שביל ההר":

משהתלקחו הענפים ואספו מספיק תעוזה לדחוק חלק מהחשיכה לפינות הביקתה ראיתי דמות, כנראה אישה, ישובה על הקרקע, נשענת אל הקיר שממולי. שערה היה אסוף בצעיף אדום מצמר, מעיל ירוק וממורטט מעודפי הצבא הסיני שנמכר בכל השווקים הכפריים בפרוטות עטה את גופה מתחת לשמיכת צמר יאק גסה ועבה. עצמות לחייה היו בולטות על רקע עור הפנים הכהה, עיניה סגורות, לא יכולתי לנחש את גילה אך נראה לי שעברה את שלושים או חמישים אביביה בהרים. הצבעתי בידי על התִקרובת הפרושה על כובעי, מחווה בידי תנועת הזמנה שלא זכתה בתגובה כלשהי. חילקתי לשניים את המצרכים וקרבתי לרגליה חלק אחד.

המיים רתחו ואני נטשתי את נסיונות החיברות שלי לטובת הכנת הקפה ולגימתו המבוקרת. אין מפח נפש גדול מכוויה בתחילת הסעודה, חשבתי בזהירות מניח לקור להתפוגג מעצמותי לאיטו, מגרד בדרכו בכפות הידיים, מכאיב באזניים, נאחז בעקשנות בכפות הרגליים.

יצאתי מעוּדד ממחסה הביקתה, מהרהר על המפגש המעניין שהיה לי עם המומיה הטיבטית שישבה מולי. באופן מוזר היא העלתה בזיכרוני את התשליל שלה, בחורה-בריונית טיבטית שישבה לצידי באחד מקטעי הטלטולים בני יומם שעברתי בספסל אחורי נטול משענת של אוטובוס מרוט. אני מניח שהאוטובוס השתתף במסע הגדול של מאו-דזה-דונג, מנהיג המהפכה הקומוניסטית הסינית לפני יותר משישים שנה, שמסלולו עבר לא רחוק מכאן. הבחורה הנמרצת היתה בורקת עור ונוצצת עיניים, נאה למדי, צעירה וגבוהה ממני, עטורה שתי צמות שחורות משוחות בשומן יאק, חובשת כובע מצחיה שחור מעור, לובשת מותניה שחורה מעור על חולצה אדומה וסכין לא קטנה תחובה באבנטה באלכסון מאיים. כל קפיצה של האוטובוס על אבן שלא הצליחה לחצות את דרך העפר בזמן, ארוע שהתרחש כתריסר פעמים בשעה, גרמה לחלקו האחורי של האוטובוס לדלג באוויר ולנחות בקול מהומה המעידה על בעליה, האוטובוס, שלא נשארו לו קפיצים. גבי האומלל ניפגש בכאב במסגרת ברזל זווית שהחזיקה פעם את משענת המושב האחורי ולאיזון, זכו פרצופי וצלעותי בנחת מרפקה של שכנתי הבריונית, שליוותה כל נחיתת ריסוק כזאת בצהלת שימחה מבריחת שדים. לאחר זמן לא רב, הרגשתי כמי שנקלע למסלול דהירתו של עדר תואי בופלו מבוהלים שאחריהם דולקת פלגת אינדיאנים מצווחים. קמתי כדי לסגת למקום מבטחים בקידמת האוטובוס, אך שכנתי שמה ירכה על ירכי וידה על כתפי בחיוך חברי ונעלה אותי למקומי כדי שלא אחמיץ את השימחה שבקפיצות הבאות.

קובץ קולי AUDIO MP3 של הסיפור "שביל ההר", 1:16 שעות.

להורדת הספר "שישה שבילים" למחשב ומכשירים ניידים (חינמי)