מונטנגרו - ארץ קסומה ונפלאה

אגם פיבה

טיול למונטנגרו 10-18/6/14

יום 1-

טסנו לסרייבו כי הייתה טיסה זולה יותר ובמילא תיכננו להתחיל את טיולנו באזור ההררי של מונטנגרו כך שהמרחק קצר יותר. לאחר שלקחנו את הרכב השכור התחלנו לנסוע לכיוון מעבר הגבול , ליד האגם שנוצר מנהר הפיבה. הדרך מקסימה לאורך נהר ששמו bistrica. הדרך צרה ולעיתים גם משובשת, לקראת הגבול נוסעים מקביל לנהר drina שהוא המשכו הבוסני של הפיבה, כחול עמוק מדהים שוצף בזרם אימתני, יש הרבה מקומות שעושים ראפטינג , לא עשינו אבל זה בטוח מרשים . עברנו את הגבול למונטנגרו ללא בעיות, בחברת ההשכרה קנינו מדבקה ב 10 יורו וזה איפשר את כל המעברי גבול בחינם, הכביש במונטנגרו השתפר משמעותית. נוסעים לאורך נהר פיבה , עצרנו על הגשר היפהפה (זה עוד לפני הסכר) והצטלמנו. בהמשך התרשמנו ביותר מהסכר הגדול, שנאמר שהוא הגדול ביותר באירופה והמשכנו בכביש המתפתל עם עשרות המנהרות שמקביל לאגם שיצר הסכר, באורך של כ- 15 ק״מ. כמויות המים מעוררות השתהות וקנאה. הגענו בהמשך הדרך לpluzine והחלטנו לעצור ללילה, זו עיירה קטנה סמוכה לאגם, חיפשנו צימר והגענו בעקבות שלט למסעדה socica

הממוקמת נחמד ביותר, ולידה מס׳ בונגלוס. המקום חביב , אזור הבונגלוס מאד בסיסי ולא מטופח אבל החלטנו להישאר ולהרגיש צעירים והרפתקנים (אנחנו בסביבות גיל 60). התקלחנו במקלחת בחוץ ... אכלנו ארוחת ערב של דג פורל טרי מהנהר (25 יורו ארוחה מלאה )ונהנינו מהערב. למחרת א. בוקר חביבה עם אומלט ענק והעלות... לינה + א. בוקר 25 יורו לזוג.

יום 2- למחרת ראינו שיש ירידה (די תלולה) לאגם למקום שניתן לרחצה. לנו זה היה קצת מוקדם מדי להתרחץ אבל נהנינו מטיול הבוקר הקצר. יצאנו מפלוזין לכיוון הפארק הלאומי דורמיטור, כל החלק הראשון של הנסיעה עובר בתוך יער , הכביש מפותל ביותר ויש בו אין סוף תצפיות מהממות על אגם פיבה. בהמשך הכביש עולה להרים הגבוהים והחורש נעלם, הרים נישאים ועליהם שרידי שלג תופסים את מקומם . הדרך היפהפיה לקחה לנו כ-3 שעות עם הרבה עצירות לתצפיות ותמונות. כשהגענו לז׳אבליאק , בצהרים נסענו ישירות לפארק הלאומי לאגם השחור. לדעתנו הוא מאכזב , קטן ואין בו מיוחדות , בנוסף עמוס במטיילים. מיד החלטנו לעזוב וללכת באחד המסלולים הרבים שיש בפארק. בחרנו מסלול המסומן בכחול שזה אומר מסלול קל שאורכו 6 ק״מ לכיוון אגם שנקרא zmijinje jezero . הדרך יפה מאד ובסוף מגיעים לאגם לא גדול מוקף בעצי מחטים גבוהים ומרשימים. לקח לנו כ-3.5 שעות עם הרבה עצירות. מומלץ.

חזרנו לז׳אבליאק וחיפשנו מקום לינה, נסענו בעקבות המלצה של אחד המטיילים לכפר סמוך לז׳בליאק ודי התאכזבנו.אכלנו א. ערב בז׳אבליאק במסעדה שהומלצה במדור- דורמיטור, לא משהו מיוחד.

יום 3- נוסעים לכיוון מויקבץ והפארק ביוגרדסקה גורה, הנסיעה לאורך נהר הטארה יפהפיה , עצרנו כמובן בגשר הפרטיזנים . המשכנו לפארק ביוגרדסקה, מעט מאד מטיילים בשונה מהדורמיטור, אגם יפהפה וחורש עתיק ומדהים. הקפנו את האגם , לקח לנו כשעתיים עם עצירות רבות , כולל לרחצה. (בררר, קר). סיימנו בקפה במסעדה הצופה על האגם.טיול מקסים ופארק שאסור להפסיד, יש עוד הרבה מסלולי טיול שיוצאים מהאזור .

משם נסענו לקולאשין, ע״פ המלצות מטיילים ישראלים booking com הגענו לצימר היפהפה של טניה מירוביץ, )apartment mirovic, Polje-kolashin בעלי רצה צימר ליד הנהר והצימר הזה שוכן על נהר svinjaca ומנגינת המים ערבה לאזניים. הצימר חדש ומעוצב יפה מאד. קיבלנו יחידה של חדר שינה מרווח וסלון יפה עם ספות שיכולות להיפתח וכמובן מקלחת ושרותים. במקום יש מטבחון לכל דיירי הבית. כשהגענו , באמצע יוני לא היו עוד תיירים. בעלת הבית מסבירה פנים ביותר ויודעת אנגלית (בסיסית אבל נחמדותה מכפרת). המחיר ללילה 40 יורו אך מכיוון שנשארנו 2 לילות , קיבלנו הנחה ל- 35 יורו, וזה שווה כל אגורה.

יום 4- במקור תכננו טיול ג׳יפים , בסוכנות אליה הגענו , eco tour עידכנו שחלק מהדרכים בפארק עדיין סגורות עקב שלג , הרעיון של נסיעה הלוך ושוב באותה הדרך לא נשמע לנו מלבב והימרנו על טיול רגלי שהם הציעו לנו. המסלול יוצא מאתר הסקי ביאלשיצה שנמצא בהמשך הכביש מהצימר מזרחה. מחנים את הרכב ליד האתר , הסגור בקיץ ומתחילים לעלות לכיוון katun vranjak. ככל הקאטונים זהו בית קיץ לרועי הצאן . אורך המסלול 4.3 ק״מ לכל כיוון. ההליכה בדרך הנקראת macadam , שזוהי דרך עתיקה למדי בנויה מאבנים וחצץ . רכב רגיל יתקשה לנסוע במסלול אך בג׳יפ זה קל וגם ברגל. המסלול מטפס במתינות למעלה. משהגענו לבית הקיץ הסתבר שזהו מקום שלבד מייצור הגבינות , מארח קבוצות שעושות טיולי ג׳יפים לארוחות אוטנטיות , נראה נחמד אבל היות ולא היינו קבוצה , לא זכינו. החלטנו להמשיך בדרך כלפי מעלה , ההחלטה הייתה נכונה , המשכנו עוד כק״מ וחצי והגענו לתצפית מרהיבה על פארק ביוגרדסקה ואפילו ראינו את קצה האגם מבצבץ הרחק מלמטה. בדרך חזרה התקדרו באחת השמים , שהיו לגמרי צלולים בבוקר וירד מבול שהרטיב אותנו היטב. ירדנו בחזרה די מהר (שעה וחצי בערך) מרוצים וגם קצת רטובים. סה״כ הלכנו כ-14 ק״מ , הגענו מוקדם לצימר שנמצא ממש קרוב.

בערב ניסינו אחת מהמסעדות המקומיות ע״פ המלצה של טריפאדוויזר, konoba , כשהגענו המסעדה הייתה ריקה כמעט לגמרי ובכל זאת לקח 25 דק׳ עד שהוגש האוכל . הוא היה די סטנדרטי ולא מרשים. באופן כללי איני ממליצה, רק המחיר הזול.... 20 יורו !

יום 5-

בצער רב נפרדנו מקולאשין והצימר של טניה. התכוונו לנסוע לכיוון אגם סקאדאר אך השמים שפתאם התבהרו דחפו אותנו להחלטה של רגע ופנינו לכיוון הר קומובוי במקום למערב, נוסעים לכיוון אנדרויצ׳ה , נסענו כחצי שעה בדרך מפותלת ע״י נהר עד שעצרנו בשילוט למסלול ההולך לעוד קאטון- eko katun stavra. קיבלנו עליו המלצה ב eko tour בקולאשין. אורכו של המסלול 4 שעות לכל כיוון ולנו לא היה הזמן אז הלכנו שעה הלוך , הדרך על יד נהר שוצף , יפהפיה, לאחר שעה הסתובבנו וחזרנו לאוטו. התחלנו לנסוע מערבה לכיוון פודגריצה כדי לעבור אותה בנסיעה לכיוון הכפר rijeka ץחןךcernijevica על אגם סקאדאר. למרות דע שקראו למקו ביצה, אני חוזרת על מה שכבר נאמר: לא להפסיד ! מקום קסום, השייט על האגם מיוחד במינו, מומלץ ביותר, לנו עלה 25 יורו בלי להתווכח. אני רוצה לנפץ עוד מיתוס שחזרו עליו שוב ושוב לגבי מסעדת stary must המסעדה יקרה ופומפוזית, לא התרשמנו והחלטנו להמר על מסעדה שנמצאת 5 דק׳ לפני הכפר מצד שמאל. poslednja luka . המרפסת במסעדה צופה על האגם, האוכל מצוין והשרות מעולה, זולה ב 25% מ stury most המומלצת. כשסיימנו לאכול הסתבר שכבר מאוחר להמשך הדרך ונשארנו במקום בצימר על האגם , היינו התיירים היחידים במקום ושילמנו 25 יורו לדירה ענקית. לצערנו נילכדנו בסופת גשמים רעמים וברקים וזוהי גם התחזית להמשך השבוע. כמה דקות אחרי שהחלה הסופה כבה החשמל עד למחרת.

יום 6- עזבנו את הכפר בדרך הפתלתלה לכיוון וירפאזר כאשר מפעם לפעם רואים את האגם. נסענו כל הדרך הצרה והמפותלת בגשם כבד , לא היה נעים.כשהגענו לוירפרזאר די הצטערתי שלא הגענו אליה אתמול לעצירת לילה כי המקום נראה נחמד מאד. משם המשכנו, שוב בגשם כבד לכיוון החוף, לפטרובץ וסווטי סטפן. על שתיהן דילגנו עקב הגשם הכבד, המשכנו לבודווה ושם כבר פסק קצת הגשם, הסתובבנו בעיר העתיקה , סמטאותיה מקסימות, נהננו למצוא פאב אירי וללגום בירה טובה ( פאולאנר למי שחייב לדעת).משם נסענו לכיוון קוטור , קצת אחרי שעברנו את העיר (נחזור אליה מחר) ראינו שלט על הכביש מצד שמאל, נקשנו בדלת ומצאנו apartanent מקסימה, רחבה ענקית וכסאות נוח מכל הסוגים , יושבת על הים, 20 מ׳ מהחוף, זה לצערנו לא שמיש כי מעונן ולא ניתן להתרחץ, העלות 40 יורו (ביקשו 50 אבל אין תיירים אז ביקשנו הנחה ונתנו).

המקום נקרא dobrota,

הכתובת tomcuk והכתובתkriva ulica bb- k 100 מ׳ מהבית יש מסעדה מקומית

מצוינת Pirun i ozica חזרנו אליה ערב אחר ערב , כל פעם אכלנו משהו אחר והכל היה מעולה, לא מאד זול, כ- 35 , 40 יורו לזוג .

יום 7-

היום התחיל גשום ביותר , מוציא את החשק לעשות משהו אבל מה, נבזבז יום שלם? נחושים יצאנו לכיוון פארק lovcen ו-25 הפיתולים בכביש המובילים אליו מכיוון קוטור. למזלנו כל הדרך המפותלת למעלה פסק הגשם , אחרי זה הכביש ממשיך לכיוון נייגושי , כשמגיעים לשלט ימינה לפארק לובצ׳ן יש מסעדה- מאד לא מומלצת אכלנו מרק שהוגש לא חם והיה לא טעים. כשהחלנו בעלייה המפותלת לכיוון המוזוליאום של נייגושי , השמים שהיו קודרים, התקדרו עוד יותר, כשהגענו למוזוליאום המרשים כבר היינו בתוך ענן ולא ניתן היה לראות כלום, למרות זאת עלינו את 455 המדרגות (ספרנו , זה לא 500) יותר בשביל הספורט כי כבר היה ברור שהענן לא ייעלם. החלנו בנסיעה למטה, בדרך צרה וקלוקלת , גשם שוטף וראות 0, בגלל הענן, היה קשה ומזג האויר הזה נמשך עד הגיענו לצ׳טניה, הבירה הישנה, עברנו אותה בנסיעה לכיוון בודווה וחזרה לקוטור. כאן כבר היה לנו קצת יותר מזל, הגשם פסק ויכולנו להנות מהסיור בעיר העתיקה של קוטור.

יום 8- גשם שוטף קיבל את פנינו, התמהמנו לצאת ובדיעבד חבל, הדרך לדוברובניק, ייעדנו האחרון בטיול זה , התארכה, מעבר הגבול , בצד הקרואטי היה איטי להחריד אך עבר ללא בעיות, טיילנו בדוברובניק היפה ומצאנו חדר בצווטאט. אני חייבת לציין שהלכנו לפי המלצה של מטיילים והגענו לחדר דפוק לגמרי ובמחיר שאיננו מכירים ממוטנגרו, החלטנו לחפש אחר ומצאנו משהו , 33 יורו לחדר, לא דירה.

Cvatat נחמדה מאד,טיילנו במרכז העיירה ואכלנו במסעדה מצוינת ששמה kolona

למחרת יצאנו לדרכנו , הארוכה מאד עד לסרייבו, 5 שעות נסיעה.

המלצות כלליות לגבי מונטנגרו-

בתק ׳ שאנחנו טיילנו בצפון, אמצע יוני, אין צורך להזמין לינה, הכל פנוי. נתקלנו במס׳ צימרים שבהם נתנו מגבות פיצפוניות, כדאי להביא אחת מהבית גם בשביל פלג/ נחל או אגם מזדמנים שקורצים להתרענן בהם.

לאחר שביקרנו גם בחופים העמוסים. בתיירים (רוסים בעיקר) אנחנו ממליצים בחום רב על עיקר הטיול באזור ההררי , היפהפה .

דגנית