טיול לדרום אמריקה 9.10.11-4.11.11 כתבה: זהבה בר צילם: ניסן בר יצאנו 12 זוגות לטיול פרטי בהדרכת אורי פרידמן שארגן את הטיול.( (UriFun Tours בצהרי יום ראשון 9.10 נפגשנו בשדה התעופה "בן-גוריון" לטיול הגדול. אחרי טיסה של כ-17 שעות (עם קונקשיין ברומא) נחתנו בצהרי יום שני בעיר המופלאה ריו דה -;ז'נרו. נפגשנו עם מריסה, מדריכה המקומית, שליוותה אותנו בימים הבאים בעיר. התארגנו במלון Roiss Rio בקופה קבנה. שתי דקות הליכה מהחוף, ויצאנו לתור את העיר. ריו מחולקת לשנייםמבחינה טופוגרפית:תושבי צפון העיר הם בני המעמד הנמוך ושם שוכנות השכונות פלמנגן ובוטפוגן. השכונות היקרתיות בדרום העיר: בארה דה טיזוקה, סן קונרדו,לבלון, איפנמה, קופה קבנה. זוהי עיר יפיפייה. יש בה מכל וכל: הרים מתנשאים לגובה רב ויורדים לים, מפרצים רחבים, איים טרופיים ,חופים לבנים ונמל. שילוב בין בנייני פאר מוגנים היטב, לצד שכונות עוני צרות ללא חשמל או מים זורמים, בתוך בקתות פח על מדרונות ההרים התלולים הבנויות בערבוביה על צלע הר הקרויות " פאבלות". מעל שכונת סן-קונרדו היוקרתית גרים כמליון בני-אדם בפאבלה הגדולה בעולם. לאחרונה פועלת המשטרהבמבצע מיגור הפשע בפאבלות אלמאו ורוסינייה. הכנופיות ששלטו בשכונות העוני של ריו ניהלו כמעט בחופשיות את סחר הסמים. משטרת "הרגעת השטח" U.P.Pפושטתעל הבתים, מחרימה סמים, ומסיירת ברחובות הצרים.כחלק מהכנות העיר למונדיאל 2014
פאבלה
מדי שנה נוהרים אליה תיירים רבים כדי לחזות בקרנבל בחודשים פברואר/מרץ. תושבי העיר מכונים בשם "קאריוקס"- בית האיש הלבן. זוהי העיר השנייה בגדלה בברזיל מבחינת התושבים,עם למעלה משישה מליון תושבים. טיילנו לאורך חוף קופה קבנה. החוף נקי ויפה. מתרחצים רבים גודשים את החוף ואמנים מפסלים בחול. בערב ביקרנו בבית-ספר לסמבה. רקדנו בזוגות ולחוד לקצב המוסיקה הקצבית. המדריך הדגים ריקוד עם בת-זוגו. ואנחנו התאמנו בצעדים לקראת הקרנבל..
בבית ספר לסמבה
פגשנו את קלריטה ומשפחתה ,שסייעה בתרגום מפורטוגזית, ואותה נפגוש בימים הבאים. יום שלישי 11.10.11 טיול סיטי טורס בריו. ביקור בהר קורקובדוובהר הסוכר.
מראה מהר קורקובדו
הר קורקובדו- צורתו צורת גיבנת ומכאן שמו. גבהו 710 מטר. בפסגתו של ההר נמצא פסל ישו ,הפורש ידיו, ושומר על מאמיניו. גובה הפסל כ-30 מטר והוא הושלם ב-12.10.193180 שנים חלפו מאז, ובברזיל חוגגים את חג הקדוש הפטרון (המגן ) זהו חג דתי. קרון רכבת ראשון להר משנת 1888 נמצא בכניסה לאתר והפך למסעדה. עלינו אל ההר ברכבת חשמלית דרך יער ה-טיז'וקה. זהו יער עשיר ועבות. 100 קילומטר רבועים של עצים צפופים כמו עץה- JACA ופריו הגדולוצמחים מטפסים. עלינו אל ההר במדרגות והיינו בתוך ענן. ערפל סמיך קידם את פנינו. כעבור זמן מה, כשהערפל התפוגג, נגלה לעינינונוף מהמם של הרים ,אגמים, לשונות ים, בתים ושכונותשל ריו. כמובן, שהצטלמנו למזכרת עם פסל ישו הנישא מעל.בירידה מההר הצטרפו לרכבת חבורה עליזה של זמרים מקומיים, ויחדיו שרנו "יש לי ארץ טרופית יפה".
פסל ישו המושיע
מראה מהר הסוכר
הר הסוכר - ההר עשוי מגרניט ומתנשא לגובה של 396 מטר. ההר נקרא כך מכיוון שהוא מזכיר חרוט סוכר מזוקק, בדומה לאלו שיוצרו בבתי-החרושת לסוכר בעבר בברזיל. עלינו אל פסגתו בשתי עצירות באמצעות רכבל עם חלונות זכוכית שקופים. עצירה ראשונה בפסגת הר אורקה ממנו צפינו על נוף העיר: החופים, המפרץ המדהים שסירות שטות, איים מלאכותיים מעשה ידי-אדם. ההר שופע צמחיה ירוקה. התעכבנו במיוחד ליד עץ צעיר ושמו -;"פאו -;ברזיל" Pau-Brasil " צבע גזעו כתום אדום, ועל שמו נקראת מדינת ברזיל.
רכבל העולה להר
איים טרופיים
בהמשך, חלפנו על פני חופים לבנים ונקיים כ"סאן -;קונרדו, "חוף לבלון" בחוף Sao Kohado עשינו הפסקה תה ועוגיות. נהנינו מהשקט והיופי מסביב. גלשני- רוח ריחפו מעל ,וטעמנו קוקוס מדוכן פירות .פנינו לעבר הרובע היוקרתי איפנמה לארוחת צהריים במסעדת בשר""Carretao Ipanema מסעדת ה"מרכבה". חגיגה קולינרית במיטבה. מסעדת " אכול כפי יכולתך" עם שפע ירקות ופירות. גולת הכותרת הייתה- מלצרים שמגיעים לשולחן ומציגים בשר, עוף ונקניקיות על שיפודים גדולים. איפנמה מוכרת במיוחד בזכות השיר "נערה מאיפנמה" שכתב ויניסוס דה מוראיס והלחין אנטוניו קרלוס ג'ובן בשנת 1962 בסגנון הבוסה -נובה. עברנו ליד הבניין ועל הקיר-תווים של השיר המפורסם. ההשראה לשיר קיבלו האמנים מנערה יפה שנהגה לחלוף על פניהם בדרכה אל החוף בעודם יושבים בקפה "ולוזו". נסענו לאיזור הסמבודרומו- Sambodromo זהו אצטדיון שנבנה במיוחד לתחרות בתי-ספר לסמבה בקרנבל. בו מתחרים בתהלוכת ריקודים, תיפוף, תלבושות ומסכות סביב נושא מסויים לעיני קהל עצום שרוקד ומריע. העיר תחתית- עברנודרך המרכז ההיסטורי העתיק של העיר אל איזור עסקים חדש ומודרני, בו ניצבים גורדי-שחקים של משרדי חברות גדולותובנקים. נכנסנולמבנה מיוחד בצורת פירמידה .זוהי הקתדראלה מטרופוליטנה ע"ש סאן סבסטיאן .קירותיו החיצוניים של המבנה עטופים בריבועים מהם מציצות קרני אור דרך חלונות ויטראז' . בערב- ביקרנו בביתה של קלריטה כספרי ומשפחתה . קלריטה , ידידה של אורי וזהבה, גרה באזור יוקרתי בקופה קבנה. בכניסה לשכונה מוצב מחסום . הבניין, כשאר הבניינים בעיר, מוגן בשערי -;ברזל ושומר ניצב בכניסה. זו המציאות היומיומית בהתמודדות עם פשע ברחובות. ממנה שמענו על קהילת היהודים בריו. שרנו שירים ישראליים, טעמנו מאפים ביתיים כמו לחמניות ממולאות גבינה- Pan de Ceze ושתינו משקה טעים ואנרגטי בשם-Guarana
אירוח בבית של קלריטה
יום רביעי 12.10.11 האיים הטרופיים נמצאים מחוץ לעיר כשעתיים נסיעה באוטובוס. היגענו לעיירה בשם קורוסה ויצאנו לשייט בספינה Costa Nobre ,שפירושה "חוף אציל". האיים מוקפים בצמחיה טרופית,וחופים פרטיים של עשירים נראים במפרץ היפה Sepetiba bay אלו בתי-קיץ שמתוחזקים ע"י עובדים במשך כל השנה, ואל האיים מגיעים בסירות. הספינה עגנה מידי-פעם באחד החופים היפים, ומתרחצים אמיצים קפצו למים הנקיים והשתכשכו במים הזכים והקרים. אחרי ארוחת-צהריים ישבנו לנוח בחוף ,ליהנות מהנוף הרגוע ומהמראות מסביב. הספינה הגיעה כעבור זמן וחזרנו לעיר. בערב יצאו מספר זוגות למשחק כדורגל מקומי והתלהבו מהתנהגות המקומיים, מהסדר המופתי, מהקהל המשולהב ומשמחת החיים.
יום חמישי 13.10.11 ביקרנו בבית-כנסת "הארי"שהוקם בשנת 1942. מרים, מתנדבת בקהילה, נתנה סקירה על היהודים בברזיל ובריו. מידע נוסףעל יהדות ברזיל קיבלנו מפי ג'ק עזרן חברנו. ישבנו בסוכה ,שרנו שירי-חג ונפרדנו מקלריטה. בשעות אחה"צ היגענו ל Terminal de Carga וטסנו למפלי האיגואסו בצד הברזילאי. התאכסנו במלון Suica hotelבעיירה פוז דה איגואסו בשלושת הימים הבאים. מסביב למלון עצים וקולות בעלי-חיים. במלון חדר-כושר ובריכה. האירוח על בסיס חצי פנסיון.
חג סוכות בבית- הכנסת"הארי"
יום שישי 14.10.11 -חגיגה של מים הבוקר יצאנו לכיוון מפלי האיגואסו בברזיל. פירוש השם בשפה האינדיאנית: מים גדולים. משנת 1960 הוכר כפארק לאומי. את התצפית הפנוראמית ניתן לראות בצד הברזילאי. הלכנו לאורך מסלול מסודר,כשצמחיה צפופה מסביב. מידי -;פעם עצרנו לצלם את הנוף המרהיב. חובה להצטייד במעילי-גשם, בשל רסס המים שמורגש בכל מקום. הלכנו לאורך שביל שמגיע קרוב מאד למפלים. בסוף המסלול ישנו מצפה המשקיף על "גרון-השטן".
מפלי איגואסו בברזיל
פינגווין מגלן 
בהמשך נסענו לתחנת -;הכח ITAIPU שנמצאת בגבול שלושת המדינות: ברזיל, ארגנטינה ופרגוואי. זוהי תחנת -;כח השנייה בעולם אחרי סין. מנצלים אתהמים הרבים ליצירת אנרגית חשמל. נוסעים באוטובוס המקיף את האתר, ורואים סרט אורקולי על תחנת-הכוח. בערב שישי ישבנו מסביב לשולחן ארוך וחגיגי. ג'ק ברך על היין והחלה, ושרנו שירי-שבת. בהמשך סופרו סיפורים על טיולים , פספוסים ושאר מטעמים.
קבלת-שבת ביחד
יום שבת 15.10.11 הבוקר יצאנו לעבר המפלים בצד הארגנטינאי. תחילה הלכנו על גשר ברזל כשמרחוק כבר שמענו את רעש המים .זהו המסלול העליון. בנקודת התצפית יש מראה נהדר של נפילת המים. בדרך ניתן לראות את הגשר הישן שנהרס בשיטפון. ישנה רכבת שמסיעה את המטיילים בתוך האתר. שבילים שונים מובילים אותנו לנופי המפלים המשתנים. באתר בעלי-חיים רבים: נמלים, ציפורים, לטאות,פרפרים מיוחדים בשלל צבעים וצורות מדהימות, רקונים מסתובבים חופשי, משחקים ומתקרבים למטיילים. הצמחייה עבותה ומיוחדת. בדרך ישנם מקומות למנוחה ומסעדות.
פרפר 8
המסלול התחתון מביא אותנו ממש בסמוך לנפילת המפלים. המים ניתזים בעצמה רבה, וכמובן שמתרטבים. שפע של מים נופלים ברעש אדיר, הצבע החום שולט ומקורו מסחף האדמה.ישנו מסלול מיוחד לאמיצים שהינו שיט בספינה לעבר פתחו של המפל "גרון השטן". חזרנו למלון אחרי כמעט תשע שעות של חוויה מרהיבה.
מפלי האיגואסו בארגנטינה 
מפלי האיגואסו אחד משבעת פלאי עולם בטבע ,שנבחר לאחרונה בתחרות עולמית . קשה לתאר בכתב את עצמת הטבע במקום המיוחד והמופלא הזה. לחוש את רסיסי המים האינסופיים ולראות כמות אדירה של מים שזורמת בזמן כה קצר. לאורך 4.8 ק"מ במפגש הגבולות בין ארגנטינה לברזיל, ישנו מערך מרהיב של בין 150 ל-300 מפלים. הם נמצאים ליד נהר האיגואסו , שמוצאו בפראנה שבברזיל. אל הנהר מתנקזים יותר מ-30 נהרות, שיוצרים מפלים בגובה של בין 40 ל-69 מטרים. בעלי-חיים רבים ונדירים חיים בשמורת-הטבע ליד הנהר. בין האטרקציות: ניתן לשוט בתוכו עד המפלים, לחוש את עצמת הזרמים, ולטוס טיסה קצרה בהליקופטר מעל למפלים.
מפלי האיגואסו בארגנטינה
פינגווין מגלן הוא פינגווין בינוני בגודלו. גובהו בין 61-76 ס"מ ומשקלו בין 2.7-6.5 ק"ג, משקלם וגודלם של הזכרים רב יותר מהנקבות.המבוגרים בעלי גבות שחורות ובטן לבנה, ושני פסים שחורים מהראש ומהחזה לכיוון מטה. ראשם שחור ופס לבן רחב חוצה מאחורי העין מסביב לאף ועד לסנטר. פינגווינים אלה חיים בטבע למעלה מ-25 שנה. הם בעלי כנפיים חזקות, ויכולים לצבור מהירות גבוהה בשחייה.
יום ראשון /שני-17.10.11 16.10.11 בוקר חפשי של קניות אוכל בעיירה פוז דה איגואסו והתארגנות לקראת טיסת צהריים לבואנוס-איירס.מה רבה הייתה האכזבה ,כשהטיסה בוטלה בגלל ענן וולקני בדרום צילה. אחרי המתנה, נסענו במוניות לתחנה מרכזית. ובמקום לטוס, נסענו 18 שעות-1600 ק"מ לבואנוס-איירס באוטובוס קומתיים, נוח ומאובזר. כדי להספיק לטיסת אחה"צ לחצי האי ואלדס .הגענו למלון חדש ומקסים Villa Piren Hotel בפוארטו-מדריןזוהי עיר נמל ומפעלי-תעשייה גדולים. יצאנו לטיול רגלי קצר וסיימנו את היום בארוחת ערב במסעדה. יום שלישי-18.10.11פנינסולה ואלדס - הטבע בהתגלמותו חיכה לנו יום חוויתי במיוחד בחצי האי ואלדס.תחילתו בנסיעהברכב- שטח, ובהמשך ראינו מושבות של בעלי-חיים ימיים לאורך רצועת חוף -;הים ועדרי גואנקות. בפונטה דלגאדה פילי-ים במיוחד נקבות וגורים.בפונטה נורטה יש פילי-ים ואריות -;ים.
פילי-ים וצאצאים שרועים על חוף הים
האטרקציה ,כמובן,הייתה סיור בפונטה טומבו. הקולוניההגדולה ביותר של הפינגווינים מסוג מגלן,שחיים באופן טבעי בטבע. האדמה קלה ויש באפשרותם לבנות את הקן שלהם. המחילות מכוסות בשיחים, במטרהלהגן על הביצים מפני ציפורים דורסות וטורפים. הסתובבנו ביניהם ולא הפסקנו לצלם את החיות החמודות והמקסימות. בפוארטו פירמידה יצאנו לשייט לווייתנים מסוג South Right Whale. בעברית- בלניים. בלני-דרומי . מקור השם בכך שציידי לווייתנים סברו שהלווייתנים הללו היו אלה ש"נכון" או ש"צריך" לצוד אותם, מפני שהם צפים לאחר מותם ,ולעתים מתקרבים לחופים.אוכלוסיית הבלניים הצטמצמה באופן משמעותי בשנות הפעילות העיקריות של תעשיית ציד הלווייתנים. כיום ,במקום לצוד אותם מגיעים לצפות בהם להנאה.
ניתן להבחין ב"יבלות" לבנות על הראש. צבע הגוף נע בין אפור כהה מאוד לשחור,אורך הגוף נע בין 13 עד 18 מטר ומשקלם בין 60 ל-80 טון. הזנב גם הוא רחב מאוד, ואורכו יכול להגיע עד ל-40% מאורך הגוף כולו.למרות גודלם הרב, תזונת הבלניים מבוססת בעיקר על יצורים זעירים. הבלניים מעדיפים להישאר במים שבקרבת חצאי-איים ומפרצים המוגנים יותר ומציעים שפע מזון.טרקטור דוחף את הספינה למי-המפרץ. מצוידים באפודה כתומה ובמצלמות עקבנו אחרי לווייתן נקבה וגור ששחה איתה, ואחרי שחפים, קורמורנים שנמצאים על אי -;הציפורים, ואריות-ים. הלווייתנים סובלים מאד ממתקפות של השחפים על עורם. רגע שיא היה כשהספינה עצרה והלווייתנים שחו מתחת לספינה עד כדי נגיעה. שמורת הטבע פנינסולה ואלדס נחשבת לאחד האתרים הטובים בעולם לצפייה בבעלי חיים אלה. האזור נמצא בחבל -;ארץ פטגוניההנמצא בין האוקינוס השקט לבין האוקינוס האטלנטי. תופעת-טבע נוספת היא גאות ושפל בגלל הפרשים גבוהים בטמפרטורת המים.
לוויתן בלני 
אחה"צ טסנו לאושואיהבירת ארץ האש הנחשבת לעירהדרומית בעולם. נקראת גם "סוף העולם" למרות שישנו מקום הדרומי ממנה , פורטו-וויליאמס בצ'ילה. אך הוא אינו זוכה למעמד של עיר בשל מיעוט התושבים הגרים בה. ארץ האש (Tierra del Fuego) היא קבוצת איים בקצה הדרומי של דרום אמריקה שחלקה הקטן בארגנטינה ורובה בצ'ילה. היא נקראה כך על-ידי הכובשים הספרדים הראשונים שהגיעו לאזור , וראו הרבה עשן העולה מהמדורות של התושבים האינדיאניים שחיו בה ,בניסיונותיהם להתחמם בשל מזג-האוויר הקר. אושואיה מצויה למרגלותיהם של הרים מושלגים ופסטורליים, תעלת Beagle, האוקיינוס וסביבה של אגמים. נמל אושואיה נמצא במפרץ אושואיה, באזור הצפוני של תעלת ביגל לשם מגיעות אוניות הובלה, ספינות מסחריות, תיירותיות וספינות מחקר. זהו הנמל השני בארגנטינה , אחרי נמל בואנוס-איירס,מבחינת המכולות שמגיעות אליו, ובנוסף הינו שער הכניסה לאנטארקטיקה. התארגנות במלון Hostal del bosque מבנה עץ, שנמצאעל הר.ב-3 הימים הבאים נאלצנו להתרגל לקור המקפיא.שהרי, אושואיה רחוקה רק 1000 ק"מ מאנטארקטיקה. פירוש השם אושואיה-המפרץ שפונה לשקיעה .זוהי עיר ב"סוף העולם" לרגלי הרי-האנדים הגבוהים המכוסים שלג. קר במיוחד כשרוח חזקה נושבת, ומזג-אויר מתחלף כל פעם "ארבע עונות כל יום". תחילתה של אושואיה קשורה לעימות המתמשך בין ארגנטינה לצילה על שליטה באיים בתעלת ביגל. תושבים משכונות-עוני בבואנוס-איירס הועברו לעיירה הרחוקה. וכדי להבטיח שצ'ילה לא תתקוף מקום שגרים אזרחים,ותדרוש בעלות על האיים, הקימו את העיירה. כיום גרים באושואיה כ-60.000 תושבים. תושביה מתפרנסים בעיקר מתיירות סקי בחורף. בשדרה המרכזית ע"ש סאן-מרטין חנויות לציוד -ספורט וסקי ומסעדות. משרד התיירות באושוואיה מפורסם, בשל החותמת "סוף העולם" על דרכונו של כל תייר המבקש וקבלת תעודה.
אושואיה
אני בסוף העולם "Fin del Mundo"
תעודה
חותמת על הדרכון
יום רביעי 18.10.11 סיור בפארק "סוף העולם" שנמצא מספר קילומטרים מערבית לאושואיה. זהו פארק לאומי טיירה דל פואגו (ארץ האש) המשתרע על630קמ"ר. בתוךהיער סוגים שונים של עצים: עצים שנפלו בגלל שורשים רחבים ולא עמוקים ורובם בני שנים רבות,עצים גבוהים שגזעם עבה, ועצים נמוכים ודקים. על העצים שוכנים טפילים שונים.לראשונה ראינו את צמח הקלאפטה ופרחיו הצהובים.
צמח קלאפטה
בשמורה נמצא גם אגם רוקה ע"ש הגנרל רוקה שנלחם באינדיאנים. הלכנו בשבילי-הליכה.לעינינו התגלתה תמונה מרהיבה של הרים גבוהים מושלגים, אשר פסגותיהם המושלגות יוצרות אגמים בעמקים שביניהם. נהרות, חיות שונות כארנבים , ברווזים ואווזים,קאוקן נקר. את הבונים לא ראינו , אך את הסכרים שבנו אפשר לראות. צפינו על תעלת-בייגל והאיים הרבים שנמצאים באופק.
פארק "סוף העולם" 
עצרנו במסעדה לארוחה קלה,וקיבלנו הסבר מפורט מהמדריך המקומיעל המיקום שלנו במפות. בערב טיילנו בעיר, ונהנינו מארוחת-ערב באחת מהמסעדות.
צילום למזכרת ליד השלט "סוף העולם"
יום חמישי 19.10.11
את הבוקר התחלנו בטיול במרכז אושואיה לאורך שדרת סאן-מרטין עד לנמל. המתחם כולל את המוזיאון הימי.זהו מוזיאון אשר שימש בעברו כמתקן כליאה. כיום המוזיאון מציג תצוגות הנוגעות לכלי השייט באיזור.ישנו מוזיאון נוסף המציג את היסטוריית האינדיאנים והכובשים באיזור. בסביבות הצהריים התארגנו ל 3- שעות של שיט בתעלת-ביגל.
תעלת -;ביגל מחברת בין שני האוקינוסים. בחלקה המזרחי משמשת התעלה גבול טבעי בין ארגנטינה מצפון לבין צ'ילה מדרום. בחלקה המערבי נמצאת כולה בצ'ילה.התעלה נמצאת בקצה הדרומי של דרום-אמריקה, ומפרידה בין האי הגדול -; טיירה דל פואגו (ארץ-האש) לבין איים כלנוקס ,נואבה סטיארט, פיקטון, גורדון. ארכה 240 ק"מ. בנקודה הצרה ביותר רחבה 5 ק"מ בלבד, דבר המקשה על מעבר אניות. בין השנים 1826 ל-1830 ערכו במקום חוקרים בריטים סקר הידרוגרפי. הספינה ששימשה אותם נקראה ביגל ועל שמה נקראה התעלה. גם חלק משמותיהם של האיים בסביבתה ניתנו לה על ידי אנשי הצוות. במסע נוסף של הביגל, הגיעה הספינה לאזור בשלהי 1832, כשעל סיפונה צ'ארלס דרווין.
בזמן השיט ראינו המוני שחפים קורמורנים, אריות ים ושמענו את קולותיהם.
בשלב מסוים ירדנו מהספינה לאחד מהאיים הרבים, והשקפנו על הנוף מסביב. נאמר לנו לא לקטוף צמחים ולא לקחת דבר מהאי. תוך כדי שיט ראינו את האיים שגרמו לעימות בין צ'ילה לארגנטינה, ואת המגדלור של "סוף העולם".
מראה מהספינה על בעלי-החיים
יום שישי 21.10.11 נסיעה לגבול צ'ילה לכיוון פונטה-ארנס. מרחק של 600ק"מ. בדרך עצרנו לתצפית על"אגם פאנגאנו".
האגם הנעלם
בדרך ראינו עדרי- גואנקות, חוות מרוחקות . מרחבים עצומים של מישורים, פה ושם גבעות נישאות ,עדרי-סוסים , כבשיםופרות מלחכים את העשב הרב. פטגוניהפטגוניה היא חבל ארץ המשתרע על פני כמיליון קמ"ר בחלקה הדרומי של אמריקה הדרומית, בתחומיהן של המדינות ארגנטינה-787 אלף קמ"ר ,וצילה 256 אלף קמ"ר. האזור מיושב בדלילות, וגרים בו כ-2 מליון תושבים רובם בארגנטינה. הוא מאופיין במישורים יבשים רחבי ידיים. המכוסה בשיחים נמוכים. כמות המשקעים נמוכה .בפטגוניה חוות לגידול כבשים לבשר וצמר. ישנם גם חוות לגידול בקר , סוסים וחזירים. מקור השם פטגוניה במילה פטגון, שפירושה "בעלי כפות רגליים גדולות". כך כינה מגלן את האינדיאנים , שהיו גבוהים בהרבה מהאירופאים. מבעלי -;חיים האופייניים לפטגוניה נמנים : גואנקואים ,פומות, שועלים,ארמדיליםועופות כפלמינגואים, אווזים וברווזים.
גואנקו
הגואנקו חי מגובה פני הים ועד לגובה של 4,000 מטר. חי כ-20 עד 25 שנים. לגואנקו גוף רזה, צוואר ורגליים ארוכות. צבעו מחום בהיר ועד חום אדמדם, גואנקו בוגר יכול לרוץ במהירות של עד 55 קמ"ש. הריצה חיונית מאד להישרדות.
צ'ילה מעבר במיצר מגלן מגלן הינו האירופאי הראשון שהגיע לפטגוניה , כשהפליג ב-1520 בדרכו למצוא את המעבר מהאוקיאנוס האטלנטי לאוקיינוס השקט דרך המיצר הנקרא על שמו מיצר מגלן. גבולה הדרומי של פטגוניה הוא מיצר מגלן המפריד בינה לבין ארץ האש.חצינו את גבול ארגנטינה צ'ילה במעבר סבסטיאן. בגבול מקפידים מאד שלא יכניסו אוכל לצ'ילה. ירדנו לכיוון מיצרי-מגלן וחצינו אותה במעבורת.
מיצרי-מגלן
הגענו בערב לעיר פונטה-ארנס למלון Isla rey Jorge שנמצא במרכז העיר. המלון מיוחד ומשופץ משנת 1906. לאורך הקיר תמונות יפיפיות ורהיטים מסוגננים. אכלנו ארוחת -;ערב במלון אחרי יום עמוס ומעייף. פונטה ארנס הינה בירת מחוזה הדרומי ביותר של צ'ילה. העיר נעימה ומסבירה פנים, ומשמשת בעיקר כעיר נמל -;מעבר למטיילים. פונטה ארנס שוכנת על חופי מיצרי מגלן, במרחקים כמעט שווים מהאוקיינוס האטלנטי והפסיפיק. במקום יש עסק לשיפוצי אניות ובסיס צבאי של חיל -;הים. יום שבת 22.10.11 בבוקר יצאנו לסיור קצרצר בעיר בחיפוש נואש אחרי CHANGE מה שהתברר לאחר-מכן שהחנויות נפתחות בשעה 10:00. עברנו ליד שוק קטן ונחמד. בדרכינו צפונה ראינו טיילת ,פסלים , מתקני-ספורט ופיסול סביבתי. מפורטה ארנס נסענו 250 ק"מלפורטו -;נטאלס עצירה לקניות ואכילה במסעדה .העיר ציורית ויפה כ-110ק"מ נסיעה לשמורת הטבע טורס דל פיינה. הגענו בערב למלון Pehoe hosteria שנמצא בתוך הפארק לרגלי אגם יפיפה. גשר מוביל למלון שעשוי מעץ.
המלון בתוך הפארק "טורס דל פיינה"
יום ראשון 23.10.11 פארק "טורס דל פיינה"
טורס דל פיינה הוא פארק לאומי, הנמצא בדרום צ'ילה. הוקם בשנת 1959 ושמו ניתן לו על שום מגדלי הסלע המרשימים טורס, הנושקים לצבעם הכחול - פאינהשל השמיים או של האגמים. השמות אינדיאנים ולקוחים מהטבע .הצוקים, בשלל צורות וצבעים,מתנשאים לשמיים. הפסגה הגבוהה ביותר בפארק שייכת ל"הר הפיינה הגדול" שפסגתו מתנשאת לגובה של 3300 מטר. ניתן לראות שני צבעים לסלעים: סלעי הגרניט בצבע בהיר, והצבע הכהה של הבזלת. האגמים סרמניקו האגם הנסתר- פאווה ואגמי התאומים. נוצצים בצבעים בוהקים: הצבע הטורקיז - ממינרלים בתחתית האגם, הצבע הכחול- ממי הגשמים.
טורס דל פיינה 
מסביבנו: נהרות, מפלים, יערות, ומגוון של חי וצומח.פרחיםאדומים וכתומים פרושים על האדמה כמרבד. וצמחי-קלאפטה נראים מסביב. שפע עופות, להקות פלמינגו, אווזים , ברווזים, ברבור צוואר שחור, ואגמיות משתכשכים להם מי האגם.וקונדור האנדים עף בשמים. הלכנו לאורך שביל ארוך כשעה וחצי. הרוח שרקה והעיפה אבני-חצץ קטנים. כשהרוח גברה ניתן היה לראות נתזי- מים מתרוממים מהאגם הסמוך. ליד מפל מים "סלטו גרנדה" הרגשנו היטב את מהירות הרוח, שלעיתים מגיעה ל-90 קמ"ש. שטח השמורה משתרע על 2400 קמ"ר ובו שבילים רבים לטיולים של יום ויותר. ניתן לעשות במקום קמפינג וטראקים. חצינו גשר תלוי מעל הנהר פאינה,והגענו לשטח מישורי שהיה פעם קרחון גריי, ומולנו התגלו גליישרים בצבעי כחול מדהים.
מפל "סלטו גרנדה"
תמונהקבוצתית על רקע המגדלים והאגם
בערב במלון חגגנו לזהבה פרידמן יום-הולדת עם כיבוד , יין וברכות מחממות את הלב.
יום-הולדת לזהבה פרידמן
יום שני 24.10.11 הבוקר עזבנו את שמורת הטבע לכיוון מעבר הגבול צ'ילה -;ארגנטינה אל העיירה קלאפטה. מרחק נסיעה של 200 ק"מ. קלאפטה קלאפטה היא עיירה קטנה, בירת הפרובינציה סנטה קרוס, ובה חיים כ-20.000 תושבים. לקלאפטה מגיעים תיירים רבים כדי לצפות בפלא הטבעקרחון מורנו, הידוע גם כקרחון המתנפץ, ומרוחק כ-200 ק"מ מהעיירה. הגענו בערב למלון מפנק "Mirador del lago"המשקיף על הגדה הדרומית של אגם "לאגו ארגנטינו.אחרי התארגנות קצרה יצאנו לטייל ברחובה הראשי של קלאפטה "אל ליברטדור"-המשחרר. ברחוב ממוקמים : מסעדות, בנקים, סוכנויות-נסיעות, סופרמרקטים חנויות מזכרות.אכלנו במסעדת בשרים "ריץ". קלאפטה הוא סוג של פרי שגדל באזור פטגוניה ועל שמו נקראת עיירה זו. הספנים הראשונים שהגיעו לאזור השתמשו בסגולותיו של הצמח ,כחומר איטום נגד מים, ומשחו את ספינותיהם. השם קלאפטה ניתן לצמח על שם הפעולה-למשוח. טעמנו גם ריבת קלאפטה. בעיירה ישנו מוזיאון ע"ש פרנסיסקו מורנו. יום שלישי- 25.10.11פארק לאומי "לוס גלסייארס" יצאנו מקלאפטה לפארק הלאומי "קרחונים"- "לוס גלסייארס". הפארק משתרע על פני 4,459 קמ"ר. בשנת 1981 הוכר כאתר מורשת לאומית ע"י אונסקו . הפארק הוקם בשנת 1937 , והוא הפארק השני בגדלו בארגנטינה. שמו מתייחס לגושי הקרח הענקיים. נסענו עד למעגן "בנדרס" ושטנו בספינה גדולה באגם ארגנטינו,המשתרע על פני 1,466 קמ"ר, ומהווה את האגם הגדול ביותר בארגנטינה. השקפנו מהסיפון על גושי קרח צפים שנשברו מן הקרחונים לתוך מי האגם הקרים.הספינה עצרה ליד "קרחון אופסלה" להתרשמות ולצילום מרהיב. זהו הקרחון הגדול ביותרבדרום-אמריקה. ארכו-60 ק"מ רחבו 10 ק"מ.הקרחון יוצר צורות מרהיבות. נקרא על שם אוניברסיטת אופסלה בשבדיה והחוקרים הראשונים של הקרחונים באזור. אוניברסיטה זו הצטיינה בחקר הקרחונים ולכן זכתה בכבוד הגדול. קרחון פריטו מורנו -הקרחון התגלה בשנת 1879 וב-1899 נקרא על שם החלוץ החוקר פרנסיסקו מורנו בן המאה ה-19, שהקדיש את רוב שנותיו לחקר המחוז.בספרדית המילה פריטו -;מומחה. הוא השפיע רבות במחלוקת בין ארגנטינה לצ'ילה על מיקום הגבול באזור בין שתי המדינות. זהו קרחון חי ופעיל. בקיץ, אשר האוויר מתחמם , קירותיו מתמוטטים בקול אדיר לתוך מי האגם. חזיתהקרחון נמתחת לאורך של כ- 8 ק"מגובה של70 מ' מעל פני האגם. הספינה התקרבה לקרחון למרחק של כ- 20 מטר ממנו. חיכינו בציפייה לשמוע התנפצויות של הקרח. ואכן, נשמעו קולות עמומים לקול צווחות של התיירים הרבים שגדשו את הסיפון. במרחק,נראו מערכת שבילים שנבנו מול הקרחון. כעבור מספר שעות הלכנו בשביל המסודר וצפינו בקרחון הענק מקרוב.עמדנו על מרפסת התצפית והקשבנו ברוב קשב אולי נשמע קולות של נפץ ונראה גושי קרח נופלים בשאון אל האגם.
קרחון "פריטו מורנו" -; הקרחון המתנפץ
בערב במלון חגגנו 41 שנות נישואין לנורית ודן אלינגר עם פיצוחים, יין וברכות.. יום רביעי 26.10.11 חצי יום חפשי לטיול בעיירה קלאפטה, החלפת כספים וקניות. אחה"צ טיסה של שעה וחצי לשדה-תעופה איסטל המרוחק כ-300 ק"מ מברילוצ'ה. שדה-התעופה של ברילוצ'ה סגור בגלל אפר וולקני שהתפרץ בחודש יוני. נסענו באוטובוס ציבורי. באופק נראים הרים גבוהים ומושלגים, ובעמקבתי -;עץ משופעי גגות , חוות, עצים מחטניים ואזורי קמפינג פזורים לרווחת המטיילים. הגענו לקראת ערב לעיר מלון Nahuelhuapiעל שם האגם נאואל הואפי בו נשהה בארבעת הימים הבאים. ברילוצ'ה העיר שוכנת בצפון-מערב פטגוניה. והוקמה בשנת 1902 על ידי המהגר הגרמני דון קרלוס דה ברילוצ'ה. מקור שמה של העיר במילה בורילוצ'ה בשפת המפוצ'ה, שפירושה "האנשים שמעבר להרים". היא ממוקמת במחוז הנקרא ריו נגרו (נהר שחור) של ארגנטינה, כ- 770 מטרים מעל גובה פני הים ובמרחק של 1,680 ק"מ מבואנוס איירס, זוהי עיר קטנה, שקטה, יפיפייה וציורית. מזכירה את נופי האלפים באירופה: בצורת הבנייה של הבתים, בשימוש הרב בעצים כריהוט, ובפינוקים בדמות שוקולדים איכותיים וגלידות נהדרות. איזורי הקניות והעסקים נמצאים ברחוב מיטרה ומורנו.חיים בה כ-110,000 תושבים, המתפרנסים בעיקר מתיירות. בחורף משמשת העיר מרכז בינלאומי לסקי ולטיפוס הרים. באביב ובקיץ משמשת לדיג ,טראקים,תיור ונופש. העיר שוכנת על שפתו של אגם יפהפה שנקרא נאואל הואפי ומוקפת ביערות ואגמים יפים. ברילוצ'ה ידועה גם בשמה הנוסף כעיר השוקולד. באיזור התיירות ישנם הרבה חנויות שוקולד מכל הסוגים בכל הצורות ובכל הטעמים.הגלידות של טוריסטה טעימות בעולם. החנויות הגדולות והידועות בברילוצ'ה הן טוריסטה ו- ממושקה .ערב יצאנו לאכול במסעדת הבשרים המפורסמת " דון אלברטו", שהיה במשך שנים רבות השף של בית הנשיא בבואנוס איירס.
ארוחה במסעדת הבשרים "דון אלברטו"
יום חמישי 27.10.11 אטרקציות מחוץ לעיר ברילוצ'ה נסענו ב"מסלול הקטן" Circuito Chicoלאורך החוף המזרחי של האגם "נאואל הואפי". עצירה ראשונה בגבעת קמפנריו- מגדל הפעמונים. זוהי תצפית פנוראמיתשל 360מעלות לצערנו הרב, ענן אפר הסתיר את הנוף. פה ושם ניתן היה לראות אגמים ואיים.לתצפית זו מגיעים באמצעות רכבל פתוח לזוג,שעולה באיטיות במעלה ההר לגובה 1,050 מטר.יש אפשרות לרדת חזרה ברכבל או במורד ההר. בחרנו לרדת במדרון תלול מה שהתגלה לאחר מכן כטעות.האפר הגעשי כיסה את השביל, וענן אבק הקשה על הנשימה.
תמונה קבוצתית בגבעת קמפנריו
נקודת פאנורמיקו-הנוף שנראה מרהיב ביופיו. צופה על אגמי מורנו, אוסטה ונאואל הואפי, מלון Lalo Lalo, .המקום תיירותי, ישנם אמנים שמוכרים אתמוצרם ודוכנים שונים. הנקודה ממוקמתבק"מ ה- 17 של Circuito Chico
מלון "שאו שאו"
מלון Llao Llao "שאו שאו" (פטרייה מתוקה) זהו מלון יוקרתי באזור. על מדרונות הגבעה ניתן לראות מגרש גולף. מנכ"ל המלון הוא יהודי ולכן,בכל פסח יחד עם ארגון חב"ד,מוזמנים לליל הסדר כל המטיילים היהודים שנמצאים באזור.
המלון "שאו שאו"
עץ Arrayanas
בדרכנו חזרה לברילוצ'ה ביקרנו במפעל לשוקולד. שוקולד Frantomצפינו דרך חלון זכוכית בטכניקת הכנת "מקופלת",וטעמנו מהשוקולד הנהדר. יש עמדת מכירת שוקולדים. בכיכר ניצב פסלו של גנרל רוקה על סוס, עליו כתובות שונות שרוססו ע"י צאצאי האינדיאנים. יום שישי 28.10.11 בוקר חפשי בברילוצ'ה. הראות השתפרה והאפר התפוגג מעט. יצאנו בצהריים לשיט באגם "נאוהל הואפי" הנמל נמצא בסמוך למלון שאו שאו. שטנו בספינה CAU CAU (שחף) בזמן השייט ניתן לצפות בכמויות אדירות של שחפים עפים באוויר ומנמיכים טוס,כדי לאכול מהאוכל שמגישים להם התיירים בסיפון. שמנו פעמינו ליער Arrayanasולאי ויקטוריה. זוהי שמורת-טבע בתוך שמורה. פארקלאומיBosque de Arrayanes ארכו כ-12 ק"מ. נקרא ע"ש העצים המיוחדים הגדלים במקום. קליפת הגזע בצבע חום ומנוקד בכתמים לבנים. הלכנו כשעה בתוך היער לאורך שביל עץ,שנראה כאילו הוא לקוח מיער האגדות של במבי. באי ויקטוריה ישנם עצים מכל העולם. החל מעץ הסקויה הענק הגדל בארה"ב. עצים מקפריסין, מיוגוסלביה, איקליפטוס מאוסטרליה.
משטח הליכה מסקויה
אגם נאואל הואפי- זהו אגם גדול.ארכו 100 ק"מ ,גבהו 765 מטר מעל פני הים, עומקו המרבי 454 מטר ושטחו 560 קמ"ר. האגם הוא שריד של קרחון גדול שהיה קיים. מסביב לחופי האגם ישנם יערות ומסלולים רבים להליכה, ולרכיבה על אופנים .האגם הוא האטרקציה המרכזית של הפארק הלאומי נאואל הואפי שנקרא על שמו. אטרקציות רבות ומגוונות מציע האגם כמו: ספורט -;ימי, יציאה להפלגות, גלישת -;רוח ודיג.
מבט על האגם מהעיר ברילוצ'ה
יום שבת 29.10.11טיוללשבעת האגמים הבוקר יצאנו למסלול שבעת האגמיםמסביב לאגם נאואל הואפי. עברנו ליד הרים מושלגים ואגמים יפיפיים. מידי -;פעם עצרנו כדי לצלם את היופי מסביב. כל אגם יפה יותר מקודמו. עצרנו בוילה לה אנגסטורהזוהי עיירה קטנה, מתויירתויפיפייה. בפאתי העיירה גרים עשירי ארגנטינה בבתי-עץ יפים .היא שוכנת ליד אגם בצבע טורקיז-כחול. העיירה התכסתה כולה באפר -;געשי של הר געש פעיל בדרום צ'ילה, שהתפרץ ב- 4 ביוני 2011 וגרם לנזקים רבים. את הנזקים ראינו במיוחד בעיירה זו: העצים כרסו תחת העומס, ליד הבתיםערימות של אפר בגובה 40 ס"מ. רוב התושבים נטשו את הבתים ורובן מוצעות למכירה. האזור הוכרז כמוכה אסון. במרכז העיירה פגשנו צלם עיתונות, שהתרגש לראות תיירים. הוא תיאר את התלאות שעברו התושבים באותו בוקר ב-4.6 כשהשמים התקדרו לפתע , וכמויות אדירות של אפר וחצץ נפלו עליהם משמיים. אנשים אגרו אוכל , הסתגרו בבתים והגנו על הנשימה במסכות. במשך הזמן התרגלו למצב.
נזק האפר
בימים כתיקונם העיירה מתוירת מאד.משמשת מקום לינה למטילים באזור האגמים. מידי שנהנערכת במקום תחרות הגינה היפה.בחדשי הקיץ מגיעים תיירים רבים לאזור שבעת האגמים ויוצאים למסלול של יום יומיים סביב האגמים היפיפיים.לאורך המסלול ישנן עיירות -;נופש שניתן בהם לישון. לעצור לפיקניק ומקומות לקמפינג. המסלול מתחיל באגם נאואל הואפי בהמשך האגמים: אספחו, קורנטוסו,אקונדידו, ויז'ארינו, פאלקנר,מצ'וניקו. פאלקנר-על שם האנגלי תומס פאלקנר, שכתב ספר ראשון על פטגוניה. מצ'וניקו- מים של מכשפה. מים על אגם מכושף.
נוף אגמים
אפר געשי מהר הגעש שנראה באופק
עצירה קצרה למנוחה בחווה מבודדת לצד אגם.אכן, גן-עדן אמיתי.
ברווזים שטים להנאתם באגם
נסענו בדרך צרה לכיוון עיירת הנופש סאן מרטין דה לוס אנדרס. בדרך ניתן לראות משני צידי הכביש קירות אבנים למניעת סחף ורשת הגנה. העיירה נקראת ע"ש סאן -;מרטין הגיבור הלאומי של ארגנטינה , ששחרר מעול הספרדים. שוכנת ליד יער ואגם לאקר. ומוקפת ע"י יופיו המדהים של הפארק הלאומי לנין.40.000 תושבים מתגוררים בבתי-עץ ואבן קטנים, המשרים חום ורוגע. במרכז העיירהמונומנט של סאן מרטין רכוב על סוס. עצרנו למנוחה ולהפסקת -;צהריים במסעדה.
סאן מרטין דה לוס אנדרס 
נפרדנו מהעיר המדהימה ברילוצ'ה. עברנו נופים מהממים של הרים, אגמים ואטרקציות באזור. התגברנו על הקשיים שהיו בגין הר-הגעש, כפי שתושבי האזור התרגלו לחיות עם בעיית הנשימה והאבק הרב. יום ראשון 30.10.11 בואנוס איירס נסיעה לשדה- תעופה איסטל וטיסה לבואנוס איירס. שדה התעופה נמצא ליד שפך הנהר ריו דה לה פלטה. זהו נהר רחב מאד הנשפך לאוקיאנוס האטלנטי. צבעו חום בשל מים מתוקים. זוהי עיר נמל מודרנית בסגנון אירופאי במיוחד בצפונה. התושבים נקראים פורטנוס- בני הנמל. וגרים בה כ- 13 מליון תושבים. פירוש שמה: 'אוויר טוב' בספרדית.מתייחס לרוחות שסייעו בניווטן הימי של האניות הספרדיות שעגנו באיזור.
מבט על הנהר ובואנוס איירס
התמקמנו במלון "סוויטות" Dazzier Suites Arroyo בארבעת הימים הבאים. המלון נמצא במרכז העיר,ליד בניין השגרירות הישראלית שנהרס ב-1992 בפיגוע חבלני.
אנדרטה ושמות ההרוגים
יצאנו לטיול ערב בעיר היפה שתושביה קוראים לה "פאריס של דרום אמריקה. התרשמנו משדרת תשעה ביולי הרחבה וההומה. זוהי שדרה רחבה כ-150 מטר רוחב,הפרושה על 10 נתיבים מצפון העיר עד לדרומה. ארכה- 1 ק"מ ונקראת על שם יום העצמאות הארגנטינאי שחל ב- 9.7.1860. במרכז כיכר הרפובליקהנמצא האובליסק המתנשא לגובה 67 מטרים, והוא מסמליה של העיר. הוצב ב-1936 לציון 400 שנים לייסודה של העיר בשנת 1536 . עברנו בכיכר סאן מרטין שבמרכזו פסל הגיבור ודגל ענק של ארגנטינה.
האובליסק -; סמל העיר
שדרת תשעה ביולי
מדרחוב פלורידה המה בתיירים ובצעירים מחופשים וצבועים ב"ליל כל הקדושים". קינחנו בארוחה במסעדה סינית באחת מסמטאות המדרחוב. יום שני 31.10.11"סיטי טורס" הבוקר יצאנו לסיור מודרך בעיר.חלפנו על פני שכונות ואתרים מפורסמים. תחילה עצרנו ליד פסל של פרח מאלומיניום. בהמשך,נסענו בשדרת מאי, המהווה ציר תנועה מרכזי. השדרה מתחילהבכיכר מאי ,ומסתיימת בכיכר הקונגרס,שם נמצא בניין הפרלמנט. כיכר דה מאיו -; מצידו המזרחי נמצא הבית הוורודקסה רוסדה- בית המושל. הבית צבוע כולו בוורוד. מהמרפסת הגבוהה חואן ואוה פרון פנו לקהל שהתאסף בכיכר. הכיכר נודעת בהפגנות נגד הממשלה שמתקיימות ברחבה.
הבית הורוד
בואנוס איירס מחולקת ל -48שכונות. לכל אחת איפיון מיוחד בסגנון עיצוב הבתים מהשכונות המפורסמות: סאן-טלמו, ריקולטו, פלרמו , פורטו מאדרו ו לה בוקה. שכונת פלרמו-בה פארק ענק של עצים מדשאות, חורשות ואגמים, בהשפעת צרפתית מהמאה ה- 19.ליד הפארק נמצאים גנים: גן יפני, גן ורדים ,מגרשי-גולף ופלנטריום. הבתים בנויים בסגנון הארמונות מצרפת. העשירים טיילו בפאריז והתאהבו בסגנון הבנייה.
שכונת לה בוקה-עברנו ליד מגרש כדורגל של קבוצת "בוקה ג'וניור" קבוצתו של מרדונה. זו שכונת מהגרים איטלקייםענייה בדרום העיר. בתי הפח הצפופים צבועים בצבעי הקשת.כאשר הצבע הכחול שולט, וציורי קיר מעטרים את הקירות. במקום-מרכז קניות, גלריות לאמנות ודוכני רחוב. הריקוד הלאומי, הטנגו, התחיל בשכונה זו. המוסיקה נשמעת מכל עבר, ורקדנים רוקדים להנאת הצופים והתיירים.
שכונת לה בוקה
ריקוד טנגו ברחוב להנאת הקהל
יצאנו בערב למופע טנגו מרהיב שכלל ארוחת-ערב באולם "סניור טנגו"שנמצא בפאתי בואנוס-איירס. תזמורת בת 5 נגנים ניגנה במהלך הערב.תיירים רבים גדשו את המקום. רקדנים ורקדניות רקדו על במה מסתובבת לצלילי טנגו מודרני. בנוסף,רקדניות מעופפות ושירה של זמרים וזמרות.לקראת הסוף,תזמורת של מבוגרים ניגנה טנגו שלא נס ליחו. רגע השיא היה כשהשיר Don't cry.. הושמע ודגל ארגנטינה ענק הורד מהתקרה.
אולם "סניור טנגו"
ימים שלישי ורביעי 1.11.11/2.11.11 ימים חופשיים לטיולים וקניות שכונת רקולטה- שכונה מהודרת בצפון העיר של עשירי בואנוס- איירס . פאר ארכיטקטוני בהשפעה צרפתית. ביקרנו בבית הקברות הנודע של ריקולטה. בית- הקברות בנוי כעיר שלמה . יש ספסלים, עצים. אחוזות הקבר מרשימות ביותר.מפוסלות ומרשימות. אווה פרון קבורה באחוזת משפחתה-דוארטה.
בית -;הקברות
קבר של אווה פרון- אויטה
העיר משופעת בארמונות מהמאה ה-19 וגורדי שחקים מודרניים.כיכרות ופסלים של אנשי חינוך, נשיאיםוגיבורים היסטוריים. ברחבי העיר מוזיאונים, בית -;אופרה קולון 
מגדלים
ארמונות
שדרת קוריינטס- שדרה רחבה ובה חנויות ומרכזי קניות כקניון "לה בסטה" בית הכנסת הגדול בשדרת קורדובה פינת ליברטה
בית הכנסת הגדול
מדרחוב פלורידה חנויות, בתי-קפה, מסעדות ורוכלים שפורשים את מרכולתם לאורך המדרחוב. במדרחוב מופיעים אמני-רחוב וביניהם פסלים אנושיים ורקדני טנגו. במדרחוב נמצא קניון ענק ומפואר בשם גלרי פסיפיקו המציע שפע של חנויות.
מדרחוב "פלורידה " וגלרי פספיקו
יום חמישי3.11.11יצאנו לשדה-התעופה ונסענו הבייתה, מלאי חוויות שילוו אותנו זמן רב. בילינו יחדיו כמעט חודש ימים. כקבוצה פרטית ומגובשת,הייתה לנו אפשרות לחגוג יחדיו אירועים משמחים, ליהנות מהווי קבוצתי, ומקבלת-שבת. להתארח בבית משפחה יהודית בריו דה ז'נרו, ובבית -;כנסת בחג סוכות. כל אחד תרם מידיעותיו ומכישוריו להצלחת הטיול. תם ונשלם..הטיול המושלם מזהבה וניסןבר
טיול לדרום אמריקה: ריו דה ז'נרו, ארגטינה, דרום צ'ילה
יעדי הפוסט
אהבת את הפוסט?
