זמביה ונמיביה

נמיביה ומפלי ויקטוריה – ספטמבר 2011 22.9.11 – הגעה ללויוינגסטון זמביה – שיט על הזמבזי בשקיעה טיסה לזמביה ללוינגסטון דרך יוהנסבורג עם אל על. הזמנו מקומות ל-3 לילות בבק-פקר בולי-ג'ויס. 50$ ללילה לחדר כולל שירותים. בליוינגסטון משלמים 50$ לוויזה לכניסה אחת או 80$ עבור 2 כניסות. הוצאנו ויזה ל-2 כניסות. בשדה חיכה לנו אוטו מהבק פקר. לעומת זאת, המזוודות לא חיכו לנו. נשארו ביוהנסבורג. הגענו לבולי-ג'ויס. התארגנות קלה, הכרה ראשונה עם המקום וחנויותיו. החלפת כסף, קניית מוצרים בסיסיים, מים, מברשת שיניים וכ"ו. היה חם...אין בגדים להחלפה... לקחנו דרך הבק פקר – "קרוז" לשקיעה על הזמבזי. שיט על הנהר כולל ברביקיו.היה נחמד מאד. רוח נעימה, שיט חביב מאד על הזמבזי וכבר על ההתחלה פגשנו בפילים, היפופוטמים, שרקרקים והשיא היה 2 פילים ענקיים החוצים את הנהר ומשתכשכים בשחייה. התענוג עלה 45$ לאדם. לא זול....אפריקה..!!! 23.9.11 – טיול במפלי ויקטוריה על הבוקר הלכנו לקנות חולצות, מכנסים קצרים, כובעים, א. בקר וב-10:00 יציאה למפלים עם רכב מהגסט האוס. 20$ כניסה לפארק. אנחנו בעונה היבשה ולכן המפלים לא שופעים במים. אורכם 1700 מטר המתפרסים בין זמביה לזימבבואי. סיור של כשעתיים לאורך הגדה. ומכיוון שהעונה יבשה, הזדמנות נהדרת לטייל על הגדה של המפלים עצמם. טיילנו להנאתנו בראש המפלים, נקרא "ברכות השטן" ובחורים מקומיים מציעים עצמם כמדריכים. אנחנו טיילנו לבד אבל בסוף התרצינו למקומי שלקח אותנו במעלה הנהר לראות היפופוטמים מקרוב והמשכנו איתו גם לעוד כמה ברכות שטן לאורך הגדה. נחמד מאד וכייף לחצות את הזמבזי ולעמוד ממש בראש המפלים. חזרה במונית מקומית לבק-פקר 30( אלף זמבזיים) בתקווה שהמזוודות יגיעו, אבל התאכזבנו. לכן, חזרנו לרחוב הראשי של העיירה לקניות נוספות. השלמנו עוד קצת ציוד ראשוני ומסקנתי הראשונה מהטיול – שניתן לטייל בהרבה פחות ממה שבעצם מביאים מהבית. היה חם, ישבנו ליד הברכה, משב רוח קליל וקראנו עד חשכה. 24.9.11 – נסיעה לבוצואנה – פארק צ'ובי טיול שמורת צובי בבוצאנה. הטיול נעשה דרך הבק פקרס. יציאה ב-7:00 בבקר. נסיעה של כשעה לגבול. מעבר הגבול על נהר הזמבזי. אין צורך בוויזה. בצד של בוצאנה חיכה לנו רכב ספארי. נסיעה של עוד שעה עד לקהלארני טורס. קפה, עוגות, פרות, תשלום עבור היום -1404 לאדם ויאללה לפסגת היום. סיור של כ-3 שעות בשיט על הזמבזי. מאד מאד יפה. מלא ציפורי מים, תנינים מטר מאיתנו, בופאלו היפופוטמים וגולת הכותרת לקראת הצהרים עשרות ומאות פילים היורדים מהגבעות מסביב לנהר לשתות, להתרחץ, להשתכשך, לשחות, זכרים, משפחות עם פילונים – חוויה. חזרנו לקאלרני טורס לא. צהרים, מנוחה קלה וחזרה לשמורה הפעם יבשתית ברכב ספארי. פגשנו בחזירי יבלות, קודויים, אימפאלות, ג'יראפות, ומאות פילים. הפעם היינו ממש בניהם. במרחק של 3 מטר ממאות מהם. חוויה חוויה חוויה. חזרה לגבול, מעבר גבול ולבק פקר. הגענו חזרה סביב 18:30, בהחלט יום שווה ביותר. גם שיט נהדר, גם הסיור ביבשה היה טוב מאד, גם היינו בבוצאנה. חזרנו עייפים, מרוצים מאד ומלאי תקווה למזוודות. ואכן, הגיעו! 25.9.11- נסיעה באוטובוס לנמיביה מעבירים את הבקר בנעימים ליד הברכה עם ספר. ב-11:00 עולים על אוטובוס המוביל אותנו לווינדהוק בירת נמיביה. כרטיסים רכשנו דרך האינטרנט בחברת INTERCAPE . המחיר 60$ והנסיעה כ-17 שעות. שלנו התארכה 19 שעות (פנצ'ר ועוד). נסיעת לילה ולנו בהחלט עברה מהר ובסדר גמור. 26.09.11 הגעה לווינדהוק הגענו ב-9:00 בבקר לווינדהוק. הגעה ל-CAMELLON בק פקר מומלץ ואכן כן. מקום נחמד מאד וממוקם מצוין. ושוב, קבלת חדר, התארגנות קלה ולא מבזבזים זמן, יציאה לרחובות להכרת המקום. אז ככה, מסתבר שבמרחק חצי ק"מ יש מול ענק שאינו מבייש כל מול בארץ. מיטב החניות עם המותגים המקומיים, רשתות זולות מאד, חנות למצלמות וצריבת תמונות, סופר ענק, ווימפי, גלידות, בתי קפה, כל מה שתחפצו – תמצאו. ליד המול חנות ענקית של CEMLOT- חנות ענקית לציוד קמפינג. הכל מכל וכל. קנינו קצת מצרכי מזון, סיר לבישול, צלחות, מים, א. ערב ולישון. 27.9.11השכרת הרכב, קבלת הרכב. מסתבר שחברת ההשכרה נמצאת 10 דקות הליכה מהבק פקר. שכרנו רכב 2*4 אוטומטי בחברת הרץ. קבלנוניסן X TRAIL, כנראה 4*4, נוסעים לחנות להשכרת ציוד טיולים. שכרנו 2 מזרונים וגזיה. וקדימה לדרך. יש לנו GPS ומקווים שיעשה לנו את החיים נוחים יותר. לפני כן מעולם לא תפעלנו GPS ולקח לנו קצת זמן ללמד את נפלאות המכשיר. מומלץ ביותר. רק יצאנו מהעיר וכבר הכבישים הסלולים התחלפו בדרך עפר ויש לציין שטובה מאד. היעד ליום הראשון היה דרומה לסוליטר. עלינו על C26 דרך GRAMSBER PASS. הדרך מהפס עד סוליטר יפה. אנחנו בעונה היבשה וערוצי הנחלים ( לא מעטים) יבשים. הדרך מתפתלת בין גבעות, הכל יבש מדברי. מתקרבים לסוליטר והדרך ישרה –פלטה עצומה המכוסה בצמח דמוי קש בצבע צהוב בהיר. הגענו לסוליטר – חיכינו לעיירה שופעת בחנויות. מצאנו – תחנת דלק, חנות גדולה המכילה כל מה שהמטייל עשוי להזדקק לו, לודג', קמפינג, מסעדה ומאפיה עם פאי התפוחים המפורסם.. ממש תחנת דרכים ב-NO WHERE. הלודג' עלה 680 דולר נמיבי לאדם. התמקמנו בקמפינג שהיה ריק לגמרי. 70 דולר נמיבי לאדם. ליד הקמפינג תצפית לשקיעה. כאן אני יושבת עכשו וכותבת... הלילה הראשון ללינה בקמפינג. התרגשות קלה לפתיחת האהל והרכבתו. בכניסה לחנות יש מכשיר להוצאת כסף ATM, אלא שמסתבר שבנמיביה – כרטיס ויזה השליט הכמעט בלעדי. טיפ היום: תאכלו פאי תפוחים. תצטיידו בכרטיס ויזה. למי שאין, כדאי מאד להוציא הרבה כסף בכל פעם שמגיעים ל-ATM שיש גם אפשרות למסטאר כרד וזה בעיקר ליד הבנקים. 28.9.11 פארק ססירם – הדיונות נסיעה לססירם כשעה מהכניסה לפארק. הזמנו מקום מראש ב-OASIS CAMP. הקמפינג נמצא מחוץ לפארק. משמעות הדבר שניתן להיכנס לפארק רק ב-7 בבקר וחובה לצאת עד 18:45. להגיע לסוסוואלי לוקח כשעה. הדיונה המפורסמת מספר 45 נמצאת כ-45 דקות מהכניסה. כלומר, מי שישן מחוץ לפארק לא יכול להיכנס לזריחה / להישאר לשקיעה. יש קמפינגים בתוך השמורה, ממש מעבר לכניסה ולהם יש אפשרות להיכנס מוקדם יותר ולצאת מאוחר יותר. תתכננו את היום בהתאם. אנחנו נכנסנו לפארק בצהרים. טפסנו על דיונת 45 ממש בשיא החום ובסנדלים. היה חם מאד, כפות הרגליים שרפו מהחול וגם לטפס לא הכי קל. ובנוסף, מי שסובל מפחד גבהים...קצת מפחיד ברום הדיונה. מסקנות: טפסו בבקר או אחה"צ, נעלו נעלים. המשכנו לכיוון סוסיואלי. למי שאין רכב 4*4, חייב לקחת שאטל ל-5 ק"מ עד ל-DAED VALLY וסוסיואלי. השאטל עולה לאדם 100 דולר נמיבי. לא זול. הנהג משאיר אותנו בדד ואלי, קובעים איתו על שעה, חוזר ולוקח לסוסיואלי. לדד ואלי הליכה רגלית של כק"מ לכיוון. גם שם יש דיונה נחמדה לטיפוס. בסוסיואלי יש אגם קטן ונחמד וכל האזור דיונות. טיילנו שם עוד כחצי שעה וחזרנו לרכב שלנו. הזמן התקצר וויתרנו על העמק הנעלם כי רצינו לטפס על דיונה נוספת בשקיעה. 4 ק"מ לפני היציאה מהפארק נמצאת דיונת ELIM. תכננו להגיע אליה לשקיעה. פחות מרשימה מ-45 אבל דיונה זו דיונה וכולם מדברים על שקיעה וזריחה, אז מה – שלא נראה? טפסנו עליה, היה יותר נעים וכייף מאשר הטיפוס בצהרים, ישבנו והשקפנו על האזור, ראינו את תחילת השקיעהוירדנו מחסר ברירה ע"מ לצאת בזמן מהפארק. לעצם החוויה – נהנתי מהיום אבל לא יצאתי מגדרי. אולי בגלל שלא חוויתי בחילופי הצבעים על הדיונות, אולי בגלל החוויה הלא כל כך נעימה שהייתה לי בטיפוס על 45, ואולי בגלל שמהבית שלנו יש שקיעות פי 100 יותר מדהימות. אבל כל האווירה מסביב, מזג אוויר יבש, רוחות חמות בערב, הנוף הנהדר של הדיונות, בהחלט שווה. אואזיס קמפ, קמפינג נחמד מאד. יש שירותים אישיים, אזור בישול, כיור, תאורה. כמעט חדר פרטי ללא קירות. אבל יקר. 80$ אמריקאים. הכניסה לפארק עלתה 80 דולר נמיבי לאדם. 29.9.11 נסיעה לכיוון חוף הים קמנו בבקר בנחת, א. בקר קלה, קפה ולדרך. הכוונה הייתה להגיע ל-SWAKOPMUND דרך פארק NAMIB SAUKLUFT. ל...הדרך עוברת דרך KUISB RIVER. יש כניסה של כ-4 ק"מ ימינה לתצפית על הנהר והקניון שלו. שווה להיכנס. מרשים מאד למרות שהיינו בעונה היבשה והאפיק יבש. היינו עם מפה ו-GPS ובאיזה מקום נכנסנו ללופ והתברברנו. ה-GPS התריע על טעות אבל חשבנו שהוא התבלבל ומכיוון שלא הבנו איפה הטעות שלנו החלטנו לעשות שינוי ונסענו ל WALVIS BAY, ומכיוון שהיינו קצת "עצבניים" על הטעות, לקחנו את הגסט האוס הראשון שמצאנו. חדר "פנסי" כולל טלוויזיה וא. בקר אנגלית מצוינת. בעלת הבית ליידי אנגליה טיפוסית ומכניסת אורחים. סיפרה לנו על היחסים בין הלבנים והשחורים, יל מציאות של 50$ אבטלה של השחורים, וללבנים מאד טוב לחיות במקום. החדר עלה 550 דולר נמיבי. עשינו טיול רגלי לאורך החוף. אזור של וילות. היה קר ורוחות. אנחנו על חוף האוקיאנוס האטלנטי... לקחנו את הרכב ונסענו לכיוון דרום מחוץ לעיר. הדרך עוברת כשמצד אחד האוקיאנוס ומצידו השני של הכביש מים ודיונות. מאד מאד יפה. הדרך מגיעה למפעל מלח וממשיכה עד לקצה הלגונה. בעונות מסוימות האזור מלא בפלמינגו. כשאנחנו היינו, לא היו. יש ציפורי מים. בהחלט שווה לעשות את הנסיעה הזו. חזרנו לטיילת והלכנו לאכול במסעדה שיושבת על עמודים בתוך האוקיינוס. בחוץ קר ורוחות עזות. בפנים חמים ונעים ומלא. תשקיף על גלי האוקיאנוס, שחפים ושקיעה. ארוחת ערב צ'יפס & פיש טעימה מאד וממש לא יקרה. 30.9.11 שיט לוויתנים והמשך ל-סוקופאנד. א. בקר אנגלית טיפוסית. נסיעה למרינה לשיט בקטמרן לראות דולפינים ולווייתנים. בעלת הגסט האוס הזמינה לנו מקום. השיט בין 3.5 שעות וכולל שתייה וארוחה. היה קקרררר. ראינו מושבות של כלבי ים, כמה עלו לסירה, חיכו לדגים ( שקבלו מהמשיטים) ולליטופים. חמודים מאד...ראינו דולפינים ולוויתן אחד ענק. אמנם לא קפץ, ולא הוציא את הזנב, אבל חזינו בגודלו העצום. קבלנו שמפניה, צדפות, שניצלונים, עוגה לקינוח. התענוג עלה 60$ אמריקאי ולא בטוח שבמחיר הזה- שווה. אולי אם היינו רואים יותר לווייתנים או היה עושה לנו הצגות... המשכנו לסוקופאנד. התמקמנו בבקפקר – DEZERTSKY. רצינו להישאר 2 לילות אבל היה להם חדר ללילה. מקום מאד נחמד.400 דולר נמיבי לחדר עם שירותים. מקום נחמד, נקי, מטבח מאובזר, ו-5 דקות הליכה למרכז ולחוף. כולל חנייה סגורה. מומלץ. את אחה"צ בילינו בשוטטות בעיר הנעימה, חנויות, מסעדות, בנקים. הצטיידנו, הוצאנו כסף, טיילנו לאורך החוף, פיצה טעימה. ככלל, הכל נסגר ב-סביבות 5 אחה"צ. 1.10.11 צמחים אנדמים, פני הירח ודובי ים נסיעה בכביש C28 לראות אתWEIWITSCHIA צמחים אנדמים (צמחים שגדלים רק באזור הזה ) בני מאות שנים ואזור פני הירח (אותו אזור שיומיים לפני כן פקששנו). רב הדרך די משעממת. השאלה האם שווה לנסוע כ די הרבה בשביל הצמח הזה? ובכן, אם הגענו עד לכאן – כן.( פגשנו בצמחים הללו גם יותר מאוחר. כך שאפשר לוותר...) . בדרך יש נקודות תצפית על אזור פני הירח. היה עדיף לנסוע בתוכו. לא ידענו אם ניתן. שווה בדיקה ונסיעה. חזרנו בדרך D1991 החוצה את פני הירח וכמובן שהיה מאד יפה ומומלץ. סיום הדרך על B2.המשכנו מערבה לכיוון CAPE CROSS מושבת דובי הים. הדרך עוברת במקביל לאוקיאנוס. כביש מלח במצב מצוין. למי שיש 4*4 יכול לרדת לחוף הים. הכניסה לפארק 45 דולר נמיבי. במושבה אלפי דובי ים (דומים לכלבי ים). פיקניק קטן למול האוקיאנוס (קר ורוחות) וחזרה דרומה כשהיעד דרך C35הפונה מזרחה לפנים הארץ. היעד העירה UIS. העירה קטנה. במקום סופרמרקט. התמקמנו ב-BRANDBERG RESTCAMP. במקום קמפינג ב-60דולר נמיבי לאדם או חדר ב-250 דולר נמיבי לאדם. בחרנו בחדר. במקום, מסעדה ,פאב, טלוויזיה. ככלל למדנו שמה שמכונה RESTCAMP, במקום גם חדרים, גם קמפינג, מסעדה, פאב וברכה. ניתן לקחת את הקמפינג וליהנות מהפסיליטיז של המקום. 2.10.11 היעד ה-WHITE LADY. ציורי קיר מתקופת הבושמנים במקום. לפני כ-500 שנה. המקום מרוחק כ-20 ק"מ. אנחנו פנינו בטעות מהדרך הראשית לדרך משנה והתברברנו כשעה באזור בדרך ללא דרך, בשבילי המקומיים , בין הכפרים הקטנים שלהם. הכניסה "לגברת הלבנה" כרוכה ב-60 דולר נמיבי. יקר מדי. הליכה של כ-40 דקות לכל כיוון בתוך הפארק בדרך מאד נחמדה, לאורך נחל קטן בתוך קניון נחמד מאד. מדריך מקומי אמור ללוות אתכם, לדבריהם כמדריך ומגן מ"הלאופרדים והקוברות". אנחנו ויתרנו עליו. והשתדלנו להיזהר מהנחשים שלא נמצאו...הקיר המערה מלא בציורי קיר של הבושמנים כש."הגברת הלבנה " המפורסמת שבהם. מאיפה הגיעה גברת לבנה? האמת שזה נער מקומי שנצבע לבן לטכס ה"בר מצווה" שלו. טכס הבגרות. כללית, האם שווה? נהנו מהדרך יותר מהמטרה. לא חובה. ישנו בקמפינג "אבא הובא" השוכן על גדת הנהר אבא הובא. האפיק יבש. עונה יבשה. 70 דולר נמיבי. אין תאורה אבל יש גבעה בסוף הקמפינג ששווה לטפס עליה בשקיעה ולראות איך כל צבעי האזור מתחלפים. ממש יפה. 3.10.11 ביקור באזור. באורגן – קירות משושים. לא היו מים ולכן המראה לא מצדיק את הנסיעה. ליד נמצא ההר השרוף – הר שחור עקב פעילות וולקנית. האתר העיקרי באזור - עוד אתר של ציורי קיר של הבושמנים. ויתרנו. כללית, האזור בהחלט לא MUST! ההמשך לכיוון היער המאובן, גזעי עצים ענקיים מאובנים, בני אלפי שנים. לידיעה: כשבאים מהכיוון שלנו, יש סימון ליער המאובן בצד ימין של הדרך. נכנסנו וילד בן10 דרש כסף לכניסה ועוד לחניה. האתר היה שומם. שילמנו רבע ממה שביקש וכמובן, אחרי ביקור באתר, הבנו מהר מאד שמקומיים עבדו עלינו. אמנם יש במקום גזע של עץ מאובן, אבל זה לא האתר האמיתי. האתר הנכון נמצא קצת אחרי בצד שמאל של הדרך והוא עם כניסה מסודרת של WNH, "רשות שמורות הטבע" של המדינה, שירותים, שולחנות לפיקניק וחנות לממכר מזכרות. הכניסה 60 דולר נמיבי והסיור מלווה במדריך. די מרשים. גם כאן מצאנו את צמח האלויציה. כך שמי שפספס, אפשרות נוספת. הערה: לעושים את המסלול כמונו, אנחנו "קצרנו הדרך" ל-TYYFELFONTEN" דרך כבישים חומים מספר D2319, D2612. דרכי עפר משניות החוצים אפיקי נחלים (יבשים- תקופה יבשה) וישובים מקומיים. אבל מי שצריך להצטייד, בנק, אכל, דלק, חייב לעבור ב-KHORIXAS, אז כבר עדיף לנסוע משם ולעשות הסיבוב הפוך מאיתנו. המשכנו ל-KHORIXAS, בנק, סופר – מצרכים לימים הבאים, קרח וכו. חזרנו על חלק מהדרך, והמשכנו ל-FALMWAY. ישנו בקמפסייט הצמוד ללוד'ג. קמפסייט נחמד מאד. מהטובים שהיינו. 100דולר נמיבי לאדם. יש בר, מסעדה, חשמל. יופי. 4.10.11נסיעה לצפון למפלי אפופה. ב-OPUWO, אחה"צ הגענו למפלי אפופה. התמקמנו בקמפסייט הראשון היושב על הנהר ועל המפלים. האהל מטר מהנהר, מקום חלומי. יש בר – מסעדה (המאכל היחידי צ'יפס ונקניקיה) על מרפסת עץ הצופה על הנהר. מקסים.גן עדן. 80 דולר נמיבי לאדם. ישר לקחנו 2 לילות. עלינו לבר, במקום, סגרנו עם מדריך מקומי לטיול למחרת בהימבה ובאזור, מקומית הציעה שרותי כביסה. לקחנו בשמחה. קולה קרה, צ'יפס טעים, נוף נהדר, שקיעה, רחש המים, רסיסי המפלים, גן עדן אמיתי!!! לא לוותר על המקום למרות ריחוקו. שווה, שווה, שווה!!! 5.10.11 טיול לשבט ההימבה ולאורך הנהר. ב-8:00 בבקר הגיע המדריך. מקומי משבט ההרורו. דובר אנגלית טובה. נסענו באוטו שלנו לאחד הכפרים שלהם באזור, נפגשנו עם המקומיות וילדיהן, נכנסו ל"בקתות קש" וקצת למדנו על חייהם. אחה"צ הלכנו לאורך הנהר עם אותו מדריך. ראינו את הנוף, פגשנו בקופים, ציפורי אהבה ובתנין ענק בגדה מנגד. הסביר לנו קצת על הצמחים המקומיים. למדנו על העץ המקביל לדקל שלנו. בעל פרי עגול, את הקליפה הפנימית אוכלים. לי היה מאד טעים. מזכיר קצת את הדומים. על הגרעין שלו המקומיים "מפסלים" כל מיני ומוכרים כמזכרת.הסיור ערך כ-3 שעות 4 ק"מ לכל צד.היה די חם. חזרנו לקראת שקיעה למרפסת הנהדרת, בריזה נעימה,קולה וצ'יפס וסיכמנו את היום כנחמד ביותר. עבור 2 הסיורים שילמנו 320 דולר נמיבי. 6.10.11התלבטנו עם להישאר עוד יום והחלטנו להמשיך לא לפני שעשינו שנינו סולו טיול לאורך הנהר לצד השני. המסלול פשוט מ ק ס י ם. הולכים לאורך הנהר על שפת הקניון, מלא מפלים לאורך הדרך, פשוט מקסים. אנחנו עשינו מסלול של כ-2 ק"מ אבל ניתן להמשיך כמובן יותר. יפהפה!!!! חזרנו לקמפסייט, מקלחת קצרה לרענון במקלחות ( הכול מחומרים טבעיים ללא גג), פרוק האהל ולדרך. היעד OPUWO. משכנו כסף, אכלנו המבורגר, צ'יפס וסלט במסעדה אמיתי הצמודה לסופר. טעים, מזין וזול. קצת מצרכים בסופר והתחלנו לחפש מקום לישון. שם נתקלנו לראשונה בנשות ההימבה עם תינוק על כל ציצי, רצות אחרינו ומציקות ומנסות למכר צמידים בגרושים. היה קצת מעיק, וכשראינו את הקמפינג הצמוד לעיר, החלטנו לעזוב את המקום ולהמשיך לנסוע לקמנג'ד. היה קצת מאוחר ולפנינו עוד 3 שעות נסיעה. הגענו לקמפסייט OPPIKOPPI על הדקה לפי מה שה-GPS הראה לנו. אפשר לסמך עליו. הכרנו את המקום מתמונה שהבן שלנו צילם כשהיה במקום 3 חודשים לפנינו. בעלי המקום, זוג בלגיים שהקימו את המקום זכרו את בננו, ולהפתעתנו פתחו אלבום תמונות ושם ילדנו עם חברו מצולמים במקום. הזוג נותן מקום בחינם לטיילים המטיילים עם רכב כמה חודשים באפריקה. טיילים כאלו, זוכים לתמונה ונכנסים לאלבום "חוצי אפריקה". באמת התרגשנו. 7.10.11בבקר המשכנו ל-OWTOGO, העיירה האחרונה שלפני אטושה. התגלתה כעיירה קטנה וחביבה מאד. תיירותית. מלאה בלבנים העוצרים בה בדרך לאטושה. במקום חניות, בייקרי ("מאפייה") עם עוגות, לחמים,אכל וקפה וגם אינטרנט,בנקים וכו והרב מנוהל ע"י לבנים. בדר"כ גרמנים. פה ושם כבר ניתן לראות חניות עם סינים. מסתבר שהללו מתחילים להשתלט על המסחר...בילינו במקום כמה שעות והמשכנו לכיוון אטושה. התמקמנו קצת לפני הפארק ברסטקמפ נהדר. במקום חדרים (כרגיל יקר), מסעדה, חנות מזכרות, ברכה. 90 דולר נמיבי לאדם. התמקמנו, הלכנו לברכה, אמנם קטנטנה אבל מרעננת. רב האורחים גרמנים. בקמפ – חשמל, דשא. קיפ ברמה. נקרא ספארי קמפ . מומלץ. 8.10.11אטושה פארק כניסה לאטושה על הבוקר דרך השער המערבי. התיישבנו ליד הברכה הצמודה ללודג' וחזינו באחד המראות היותר מהנים. חגיגה. סביב 8 בבוקר התחילו לרדת לברכה מאות זברות.גנואים,ספרינגבוקסים, ראמים בסדר מופתי. עדרים עדרים יורדים לברכה בניחותא, שותים ומפנים מקום לבאים בתור, ללא שוטר תנועה וללא יד מכוונת. יש לנו מה ללמד מהם. מדהים. ישבנו שם כשעה וחצי והתענגנו. סה"כ היינו בפארק 3 ימים מלאים. בלילה הראשון נשארנו לישון בפארק במחנה המערבי שנכנסנו ממנו מתוך מגמה שנראה את החיות באות בערב. הקמפ צפוף ויקר. 400 דולר נמיבי.בדיעבד היה שווה יותר לחזור לישון לקמפ מהלילה הקודם. ראינו קרנף וגירפה..את 2 הלילות הבאים עשינו בקמפסייט בצד המזרחי של השמורה. 200 מטר מחוץ לשמורה. הקמפ צמוד ללודג והיה מצוין. שירותים פרטיים, חשמל, ניתן לאכול במסעדה של הלודג', אפשר לשבת בבר וליהנות מהבריזה של המקום. ויש ברכת שחייה. מומלץ מאד. 200 מטר מהיציאה בצד שמאל של הדרך. כשנכנסים למתחם נוסעים כ-7 ק"מ עד שמגיעים לקמפסייט. הרישום בלודג'. ככלל, הפארק גדול, נסענו 3 ימים מלאים, ראינו הכל,כולל 3 משפחות אריות. רק את משפחת החתולים, לא הצלחנו לראות. 11.10.11 הכיוון – ווטרברג פארק. נסענו לכוון גרוטברג.נכנסנו למתחם המתאר את הבקתות של כל השבטים. חביב. אם כבר נכנסים, נראה לי שכדאי לקחת מדריך שיספר על חיי הכפריים. לא עשינו זאת וחבל.נסענו ליעדנו בדרכים פנימיות. כ-6 שעות נסיעה בלי שראינו כמעט רכבים. כל הדרך עוברת בתוך חוות בקר ענקיות. ניתן להגיע גם בכביש סלול ומהיר יותר. נכנסנו לקמפסייט שהנו חלק ממתחם של הלודג' ווטרברג. היה יקר ללא הצדקה. 150 דולר נמיבי לאדם. ללא חשמל אבל מקבלים עצים למדורה. קבלנו מתחם מבודד בתוך היער והייתה תחושה של לבד לבד ביער. עשינו מדורה, שמענו את הצרצרים והלכנו לישון הכי בטבע שאפשר. 12.10.11 עשינו טיול של 3 שעות עם מדריך מקומי.95 דולר נמיבי לאדם. הטיול היה למעלה הפלאטו. ספורים על הצמחייה, בעלי חיים ותצפית מלמעלה למישור אין סופי של יערות. כדאי מאד. את הטיול מזמינים בקבלה של המתחם. בצהרים חזרה לקמפ, קיפול האהל והמשך לקראת הסיום. ישנו בקמפסייט בחווה. במקום גם חדרים מפוארים 950 דולר נמיבי אבל גם כאן הסתפקנו באהל החמוד שלנו עם 5 כיווני אוויר. המקום מצוין. עשינו טיול רגלי באזור למעלה הגבעה הקרובה לתצפית על מרחבי האזור כולל שקיעה. א. ערב בחווה עצמה. ארוחת גורמה. בשר ראמים. כמו בקר אבל רזה. 13.11.11 יציאה בבקר בנחת לכיוון ווינדהוק. עצרנו בקמנג'ב לקניות וא. צהרים. בשני קצוות העיר יש מתחם לקניית מזכרות מקומיות. הגענו לווינדהוק בשעות אחה"צ המוקדמות, בעצם יום לפני התכנון. 14.11.11 יום הווינדהוק. החזרת ציוד הקמפינג המושכר, החזרת הרכב, קצת קניות במול הקרוב שלא מבייש שום מול בארץ. 15.11.11 טיסה ליוהנסבורג והביתה. סכום: טיול מסוג אחר, חוויות מסוג אחר, טבע אמיתי, לא מתאים לכל אחד....עכשו שאני כותבת זאת, מתמלאת געגועים להקמת האהל באמצע שום מקום, לעצמת הפילים היורדים לברכה להתרחץ, לג'ירפות האלגנטיות, לספירנטבוקסים החמודים, לנסיעה בדרכי עפר במשך שעות כמעט לבד, להצטיידות בערים המקומיות, בקיצור להכל!!!!!