יום 1: הגעה בערב לקאזה ברחוב 23, מרכזי בווידאו. לילה 30 קוק. א. בקר 4 קוק. שווה

יום 2: מונית מקומית (לא פרטית) 1 קוק לשניים לעיר העתיקה לפארקו סנטרל. טיול בעיר כל היום.

בערב – קאזה דה מוזיקה. 10 קוק. לא זול. הופעה של להקה מפורסמת כולל זמרת. רב הקהל מקומי. ריקודי סלסה. כמו דיסקו. לא ממש נהנינו.

יום 3. יום מלא בהוונה.

תחילת טיול ממלון נסיונל . נמצא בקצה רחוב 23 משקיף על הים. במלון קנינו כרטיסים למופע קברט לערב. טיול בגנים של המלון ומשם טיול ברגל לאורך הטיילת –המלקון לאורך הים עד לסנטרו הוואנה. האזור בין העיר העתיקה לוידאדו. רחובות צרים, בתי מגורים ברמה נמוכה לעומת הווידאו. האזור העני של העיר אך החיים האמיתים של חלק נכבד מהתושבים. שוטטות חופשית ברחובות כשבטעות מצאנו עצמנו בשוק שלהם המתחבר למדרחוב שקצהו השני יוצא בעיר העתיקה ליד התיאטרון הלאומי.

סיבוב ברחוב אוביסקו, מלא חנויות ועניין ותיירים ואכל ושוק קטן למזכרות שלידו גלידה ב-1 קוק.

מונית לכיכר הגיבורים. משם ברגל לבית הקברות ושוטטות קצרה בין ה"מבנים-קברים"...

המשך שוטטות ברגל כשהכיוון למופע מקומי בשבת אחה"צ. בדרך פגשנו שוק מקומי אותנטי של בשרים וירקות ועוד..

בערב – מופע במלון נסיונל. קברט מרהיב של מוזיקה/ תלבושות וריקודים. יפה!

יום 4: יום א' בשבוע. הלכנו לרחוב האמל לראות מופע רחוב המתקיים בימי ראשון משעה 12 בצהריים. רחוב קטן מלא צירי קיר וסטודיו של אמנים. מלא אוירה. נאלצנו לעזוב מהר מכיוון שהייתה לנו טיסה לסנטיאגו דה קובה.

טיסה. בעל הקאזה שלח מונית לחכות לנו. מזג אוויר גשום ואפרורי קיבל פנינו בסנטיגו דה קובה שגרם לרגע למצב רוח...למרות זאת ולמרות שהיה כבר חשוך לא ויתרנו על סיור הכרות ברובע ההיסטורי. הקאזה מרחק הליכה של 10 דקות.

יום 5: יום מלא בשוטטות בעיר. באתרים המפורסמים וסתם לאן שרגלינו הובילו אותנו ברחובות קטנים וצדדיים. פגשנו איש די משוגע שהראה לנו את הבית הצהוב שקסטרו גר בו בשהותו בעיר בזמן המהפכה.. וגם נכנסנו למספרה מקומית. יוסי תספורת ותגלחת, ואני – טיפול פנים מהנה ביותר. בכלום כסף. אחה"צ לקחנו את הרכב שהזמנו והופ התחלנו לנהג בקובה....

בערב הלכנו לקאזה דה טרובה. 5 קוק. נמצא בקומה שנייה. אמנם מלא תיירים אבל היה שווה מאד. הופעה מאד נחמדה של להקה וזוג רקדנים. מוחיטו . שמח.

כללית – סנטיאגו שונה מאד מקובה. הפתיעה מאד לטובה. אני ממש אהבתי אותה.

יום 6: א. בקר ויציאה לדרך באוטו. היעד ברקואה. תחילה נסיעה למבצר כולל ביקור בתוכו. ומשם נסיעה לברקואה. בדרך עצירה בגואנקו לתצפית על הבסיס האמריקאי ובית הכלא הידוע לשמצה. יותר מדמיינים ממה שרואים. אבל נחמד לדעת שראינו.... הדרך עוברת לאורך הים עד שמתחילה לטפס וחוצה את רכס ההרים. דרך ממש ממש יפה. בדרך קנינו קפה וקקאו , שוקולד ובננות מילדים מקומיים. הקאזה בברקואה הוזמנה לנו ע"י הקאזה בסנטיאגו. סידור מושלם.

במבט ראשון על העיירה – קצת מאכזבת. האזור ההיסטורי – תיירותי, רחוב וחצי. לאחר שהכרנו אותה, חיבבנו מאד. טיול לאורך המלקון. החל מהפסל לזכרו של קולומבוס שנחת כאן לראשונה. הבתים לאורך המלקון די מדכאים. מזכירים את הבתים בארץ שנבנו לעליה הגדולה בשנות החמישים. קירות הבתים מקולפים מהצבע...נראים כמתפוררים וזאת כנראה מהשפעת האוקיינוס.. הרוחות, המלח וכו..בעיירה עצמה הבתים נראים הרבה יותר טוב. הקאזה שלנו הייתה יפה למדי. חדר גדול ומצועצע. אכלנו א. ערב בקאזה. דגים בנוסח המקום. כמות ענקית אבל ממש לא היה לטעמנו. בערב הלכנו להופעה מאד נחמדה של להקה מקומית בקאזה דה טרובה. כולל מוחיטו.

יום 7. נסענו לכיוון ריו יורימי. הדרך עוברת בנוף מקומי יפה. כפרים, בתים בודדים, דקלים וקוקוסים. נסיעה של כ-3/4 שעה. איך שהגענו, חבורה של ילדים / בחורים מקומיים הציעה הדרכתה. לאחר מיקוח קטן, סגרנו על 15 קוק כולל שמירה על הרכב, השיט והדרכה באנגלית. הסיור היה כשעה וחצי. השיט 10 דקות בסירת משוטים לאי. באי טיילנו כשעה כולל סיפורי המקום, צמחיה, ציפורים וגם קצת על חיי המדריך.

משם נסענו לחוף מנגואה שנמצא בכיוון ההפוך של העיירה . לכיוון מואה.

התלבטנו איך לנסע למחרת לכיוון טרינידד. ההצעות אמרו שהדרך הטובה הינה כמו שבאנו אם כי האריכה מאד את הדרך. ישנה דרך מקצרת דרך מואה אך טענו שמאד משובשת. כשנסענו לכיוון חוף מנגואה, ראינו באמת שהדרך מלאה מהמורות ויש לנסע מאד לאט. החוף כ-20 דקות מהעיר. היה די קר ולא נעים להכנס למים. החוף היה שומם למדי. משום מקום הופיעה מקומית והציעה לנו ממתקים מקומיים. בוטנים בדבש על עלה בננה. היה טעים מאד. וכן מאכל שנראה כמו חרוט עטוף בצורה יפיפייה בעלה בננה מיובש. בפנים היה ממתק עשוי קוקוס ושוקולד מקומי. משהו לא ברור. היה מתוק להחריד. אכלנו אותו במשך כמה ימים. שווה לנסות.

בערב אכלנו במסעדה מקומית וצמד זמרים הנעימו את הארוחה. קנינו מהם את הדיסק. 10 קוק. הדיסק התנגן באוטו במשך כל הטיול. אחרי הארוחה, שוב הופעה בקאזה דה טרובה.

יום 8. א. בקר בקאזה. הליכה קצרה למבצר החולש על העיר שמשמש עכשו בית מלון. תשקיף מאד יפה על כל העיר והמפרץ והים. לפנינו כיום וחצי נסיעה עד טרינידד. רצינו לראות את העיר גם מהצד השני של המפרץ, ממלון סנטיאגו שזה בעצם לכיוון מואה. נכנסתי לקבלה של המלון ושאלתי איך עדיף להגיע לטרינידד וההצעה הייתה חד משמעית, דרך מואה. בניגוד לכל שאר ההמלצות. לאחר שכנוע קל על בן זוגי שרטן שהדרך גרועה...החלטנו לנסע דרך מואה. על קו החוף הצפוני. הדרך הייתה ל"הפתעתנו" קלה יותר וקצרה יותר. בדרך עצרנו בפארק הומלנג. עשינו תשקיף על המפרץ היפהפה, ירדנו לחוף המפרץ ולמרות שדי רצינו לעשות טיול רגלי החלטנו להמשיך בנסיעה בגלל החם, הלחות וקצר הזמן. ככל שהתרחקנו מברקואה והתקרבנו למואה, התפאורה המקסימה של הרים, עצים, קוקוסים, ירוק, ים, מפרצונים, הלכה והשתנתה לצמחיה דלה יותר ויותר. הגעה לעיר הולוגין. עיר ממשית. סיור של כשעה בין הכיכרות, מדרחובים, הרבה צעירים. קפה בבית קפה מקומי גדול מאד. אחת מכניסה אותנו, מושיבה אותנו. הדלת נסגרת. אוירה של קובה הסגורה והמבוקרת ע"י "מלמעלה". אחרת מביאה קפה. אוירה ממש לא נעימה. אבל קפה טעים וזול. המשך נסיעה במישור. התפאורה בעיקר חוות פרות. על הכבישים אנחנו ובוקרים על סוסים.

מגיעים ללאס טונס עוד עיר גדולה ומחליטים להישאר ללילה. מחפשים מלון ומכוונים אותנו למלון ענק מחוץ לעיר. להפתעתנו –מלא בקבוצות תיירים. נכנסנו לעיר ומיד רואים על החלון את הסימון של קאזה. אין מקום אבל האישה מתקשרת לקאזה אחרת ומביאה אותנו לקאזה. הגענו לקאזה נהדרת. חדר עם מקרר וטלוויזיה וא. בקר (שהיתה נהדרת).

מניחים הדברים ויוצאים ברגל למרכז. כבר כמעט ערב...ועוד הפתעה לטובה. אמנם החנויות כבר סגורות אבל המרכז נחמד מאד. מדרחוב חדיש עם חנויות ומסעדות. נכנסנו למסעדה פיצרייה. מרק טעים מאד ופיצה נהדרת במחירים מצחיקים. עוד טיול קטן במרכז וחזרה לקאזה.

יום 9. היעד טרינידד. בעלת הבית בלאס טונאס הזמינה לנו קאזה בטרינידד. בדרך עצרנו בעיר ג'מאוי במרכז ההיסטורי. איך שחנינו, מישהו קפץ וביקש 3 קוק לשמירת האוטו. שילמנו 1 קוק ואפשר היה גם לא לשלם...אבל בשביל השקט.... נהג טכסי שזה בעצם כרכרה עם אופניים הציע סיור בעיר. ביקש 10 קוק. שילמנו 5 קוק. וממש מומלץ לעשות זאת. הרחובות מאד מבולגנים ודי קשה להתמצא. הוא לקחת אותנו לסיור של כשעה לכל האתרים החשובים. הסביר וחיכה בנחת עד שסיירנו בכל מקום. שווה בהחלט.

המשך נסיעה לסנטה קלרה. הדרך ארוכה ומשעממת. סוסים, עגלות, אופניים ומשאיות. עצרנו בסנטה קלרה לראות את המוזלאום של צ'ה גווארה. שווה. אפשר להסכים עם דרכו או לא, אבל מישהו שהשאיר חותם להמוני אנשים והפך לסמל.

משם ניתן להגיע לטרינידד ב-2 דרכים. הקצרה והמהירה בכביש הראשי או דרך ההרים ארוכה, מפותלת ויפה מאד. כמובן שבחרנו בארוכה...השעה הייתה 4:30 אחה"צ והבנו שאורכת כשעתיים.

הגעה לטרינידד די מאוחר ועוד לקח לנו די זמן למצא את הקאזה. ואז הסתבר שבעלת הבית מסרה את הקאזה לאחרים מכיוון שלא הגענו עד 6 בערב.... הציעה לנו קאזה אחרת ללילה ומחר בבקר שנבוא אליה בחזרה. הסכמנו אבל הקאזה שהציעו לנו התגלתה כדי מכוערת ולא רציתי אותה אבל השעה הייתה מאוחרת והיה לנו יום ארוך . נשארנו ללילה.

יום 9. על הבקר נסענו לקאזה המוזמנת. הבדל של יום ולילה. 25 קוק לחדר. מקום מאד נחמד. א. בקר בקאזה מתחת לעץ מנגו אדיר ויציאה "לקרע את העיר".

אני עדיין "עצבנית" על הקאזה שישנו בה ועוד ששילמנו 25 קוק.. אבל איך שראיתי את המרכז ההיסטורי... החלפתי מוד. המרכז יפהפה. מלא חן ויופי, מבנים נהדרים וחצרות יפיפיות והמון חנויות עם מוצרים מקומיים. מה שלא ראינו בשום מקום אחר. תתמקחו...בחן...בכל מקום מוזיקה ולהקות. בקיצור אהבנו את העיר מאד מאד מאד. בצהריים נסענו לחוף הים ללפלאיה אנכון . בן זוגי שינקרל ואני הסתלבטתי עם ספר.. בערב כמובן קאזה דה טרובה ונהנו כרגיל מאד.

יום 10. נסענו לפארק TOPOS DE COLLANTOS. למי שאין רכב, יש טיולים מאורגנים לפארקים באזור בעלות של 29 קוק כולל הסעה, הדרכה, א. צהרים. אנחנו כמובן שבחרנו להגיע בכוחות עצמנו עם האוטו שלנו. להגיע לפארק יש לנסע מטרינידד לכיוון הערים כ-20 ק"מ. יש שם מרכז אינפורמציה. יש להמשיך עם האוטו עוד כ-5 ק"מ, חולפים מלון ענק, כפר ומגיעים לפארק. הכניסה לפארק 9 קוק לשנינו. עשינו טיול רגלי למפל קאבורני. חצי ראשון של המסלול הליכה במישור ביער, החצי השני ירידה. (כמובן שהחזרה עלייה). ממש כשמגיעים לסוף המסלול יש פיצול. השביל העולה –מגיע למפל. לא לוותר. השביל היורד מגיע לברכות. אפשר להתרחץ בכייף. ישבנו למרגלות המפל – ממש באותו יום חגגתי 60 וחשבתי כמה בת מזל אני לחגוג יומולדת במקום כזה. החזרה באותו שביל – רק בעלייה. כמובן לבא עם נעלי הליכה / ספורט וקצת נשנושים. כייף גדול לאכל ליד המפל / ברכות.

בדרך חזרה לטרינידד יש מצפור של 110 מדרגות לתשקיף על כל העמק. מי שכוחו עדיין איתו, מוזמן. אנחנו עלינו.

משם המשכנו לכיוון השני של העיר לעמק לוס אנחנייס. עמק תחנות הסוכר. בעמק מגיעים למגדל איסנאגה בגובה 44 מטר. למעלה ישבו השומרים ופיקחו על כל קוטפי הסוכר שיעמדו בקצב. די מפחיד לטפס למעלה אבל שווה.

חזרנו לעיר מרוצים מאד מהיום. בערב שוב למרכז. התלבטנו בין הקאזה דה טרובה לקאזה דה מוזיקה המופיעה בחוץ על המדרגות ונכנסנו לקאזה בין שתיהן. היה די ריק. שילמנו 1 קוק. המקום החל להתמלא ושוב הופעה בכייף של מוזיקה וריקודים. ב-10 בלילה התחלפה הלהקה בלהקה עם מופע פולקלור מקומי מתקופת העבדים האפריקאים שהובאו לאי לעבוד בשדות הסוכר. הייתה הופעה נחמדה מאד. מאד נהנו.

סה"כ היינו 3 לילות. המקום הכי טוב וזול בקובה לקניית מזכרות ומתנות. אל תשאירו למקום אחר. זה המקום. לסיכום, טרינידד קיבלה ציון 10!!!!

יום 11. היעד וינאלס. מרחק של כ-420 ק"מ. המשפחה בטרינידד הזמינה לנו קאזה בוינאלס כשהפעם הודענו שנגיע מאוחר. עצרנו בדרך בסיינפואגוס לראות את המרכז ובעיקר להחליף כסף. עיר גדולה ומבולגנת. בזבזנו שעה יקרה בלמצא בנק ולהחליף כסף. עשינו סבוב ברכב בטיילת והמשכנו הלאה. כ- 6 ק"מ לפני העיר בצד ימין יש פארק עם אגם מלא בפלמינגו. הכניסה 10 קוק. מדריכה דוברת אנגלית מלווה אותנו כק"מ עד לאגם. בדרך מסבירה על החי והצומח. באגם שיט בסירת משוטים ע"י משיט מקומי לראות את הפלמינגוים. לדבריו בחודשי יולי אוגוסט יש באגם כ-4 אלפיים פריטים. כשאנחנו היינו היו רק כ-500. כמובן שראינו גם נחשונים, ברווזים, קורמורנים, אנפות וכו. מי שאוהב ציפורים, מקום חביב. די דומה לאגם החולה. המשכנו בנסיעה, היינו די רעבים וממש מחוץ לעיר ראינו לראשונה מסעדת דרכים מקומית. עצרנו. בתפריט ארז, שעועית, סלט, צ'יפס מבננות, קולות והכל ביחד 5.5 קוק. מצחיק. אלו המחירים למקומיים.

ממשיכים בדרך די מישורית ומשעממת. התלבטנו אם להמשיך לויאנלס דרך האוטופיסטה שזו האוטוסטרדה העוקפת את הוונה או בדרך פנימית בין הישובים המקומיים. הפעם בחרנו באוטוסטרדה כי היה כבר מאוחר. ובהחלטה נוספת של רגע עלינו על הקרטרה דה מגלנה .

ושוב הגענו לויאנלס בחושך. הפעם הקאזה חיכתה לנו. לראשונה הקאזה יחידה נפרדת בחצר של בעלי הבית זוג רופאים. אנשים חביבים מאד. האוטו חונה בתוך החצר. החדר עצמו די פשוט אבל יש מקרר, מזגן. בכניסה שולחן וכסאות הפונים לחצר עם בננות וקוליברים. מה צריך עוד?

וכמובן שלא ויתרנו על גיחה ראשונה למרכז. 5 דקות הליכה. הכל כבר סגור חוץ ממסעדות.

יום 12. א. בקר מזינה וטעימה במקום וקדימה לדרך. נסענו לתצפית על העמק. נסיעה לעמק. בדרך הצצה למערת סן מיגל. מערה שהעבדים התחבאו בה. משם למערת האינדיאני. 5 קוק. נחמד.

קבלנו מבעל הקאזה מפה של האזור ולפי המפה נכנסנו לכיוון ואלי אנכון. אחרי כ-5 ק"מ הגענו לכפר אנכון. לא ידענו מה יש שם כשבקצה הדרך עמד בחור עם תמונה ובה בריכה ביער ו"מכר" לנו טיול רגלי למקום תמורת 8 קוק. סגרנו על 5 קוק. לא ידענו מה ומי..לא דיבר אנגלית ואנחנו לא ספרדית... הוביל אותנו בין בתי הכפר. קרא למישהו שמופיע ומראה לנו תג כנראה של מדריך. ומכאן הוא הוביל אותנו לתוך היער, הלכנו לאורך נחל ובדרך פגשנו בחזירי בר חופשיים , קצת ציפורים, נחל נחמד שמדי פעם הלכנו לאורכו וחצינו אותו. בסוף המסלול הגענו למפלון היוצר ברכה טבעית ביער. הציע לנו להכנס לברכה להתרענן כמו בסרט הלגונה הכחולה. היה יכול להיות ממש כייף אבל לא היה איתנו כלום. חזרנו חזרה והבחור הראשון שלכד אותנו וקראנו לו האמרגן לקח אותנו אליו הביתה. הציע לנו גרגרי קפה בבקבוק פלסטיק של ליטר וחצי ב-10 קוק והסביר לנו שבעיר זה עולה 40 קוק. הריח היה משגע וקנינו. ואז הציע כוס מיץ טבעי לחלוטין שהוא סוחט במקום. ישבנו על כסאות נדנדה בפתח הבית, הבית פשוט אבל יש מכונת כביסה, מלא כביסה תלויה (חשבנו שבמסגרת פעילותו כאמרגן אולי הם המכבסה של הכפר...) קיבלנו כוס מנגו וכוס גויבה טבעיים לחלוטין טעימים להפליא. שילמנו בעד המיץ והקפה וחזרנו לאוטו מלאי אנרגיות. ואז הבחור רץ אחרינו והביא לנו טרמפיסט שניקח לעיר. אמרגן אמרנו?!

משם חזרנו לכיוון ההפוך לראות את ציור הקיר המצויר על אחד ההרים כשהיעד הסופי מערת סן תומס המערה הארוכה בקובה. המערה התגלתה כחוויה ושווה ביותר. הליכה עם פנסים במערה בעלת 7 מפלסים. הולכים רק במפלס השישי כק"מ. מדהים לחוות את מה שיש בתוך ההרים מבלי שבכלל נוכל לדמיין. הטבע בהחלט נשגב מבינתנו ועולה על כל דמיון. לפחות שלי... הלכנו עם סנדלים אבל מומלץ נעליים.. לכניסה למערה מטפסים קצת. מקבלים כובע מגן ראש+פנס ראש. הכובע חשוב מאד. במערה אולמות ונטיפים וזקיפים. מומלץ מאד.

בדרך חזרה לקאזה קפצנו שוב לתשקיף על העמק בשעת אחה"צ, כשמהצד יצא קובני מקומי שהציג עצמו כפרמר (חוואי) והציע חבילת סיגרים ב-15 קוק. למרות שידענו שזה בניגוד לחוק, היו לו עיניים טובות וקנינו חבילה ב-10 קוק. עד היום הסיגרים זרוקים אצלנו....

חזרה לקאזה. הזמנו א. ערב בקאזה עצמה ועד שתהיה מוכנה, בעל הקאזה לקח אותנו לחווה לגידול טבק הנמצא בקצה העיירה. כשהגענו, הסתבר שיש אוטובוס תיירים שעושה סיור בחווה. הצטרפנו להסבר על גידול וייבוש הטבק. וכמובן שניתן היה לקנות סיגרים תמורת 1 קוק לסיגר. סיגר מקומי. ללא שם מותג. הסבירו לנו שכל בעלי החוות מחויבים למכר 90% מהטבק במחיר נמוך לממשלה ואת היתרה מותר למכר לתיירים ולעישון פרטי.

בעל החווה נראה כמו דמות מסרט אמריקאי, טקסני אותנטי, גבוה וחסון עם ג'ינס וכובע בוקרים וסכין תלויה בחגורתו. וקרוב לוודאי שאיש עשיר מאד.

חזרנו לקאזה עייפים, מרוצים מאד מהיום, 2 מערות, טיול רגלי, ביקור בחוות טבק, א. ערב בקאזה ולקינוח יציאה לקאזה דה מוזיקה.

בתכנון למחרת – היום האחרון בקובה, נסיעה לחוף הים.

יום 13. כבר בלילה שמענו את הגשם ניתך בעוז כולל רעמים וברקים חזקים במיוחד. קמים בבקר והכל אפור וגשום. עדיין לא קלטנו לגמרי שהיום ים מתרחק מאתנו, מה פתאום באמצע הקיץ גשם ועוד ביומנו האחרון בקובה?

אז ככה- גשם וקריר, האפשריות לפנינו לנסע לראות את עיר המחוז פינר דל ריו, להישאר בחדר, לשוטט בגשם בויאנלס – רחוב וחצי או לנסוע לים.

כמובן שבחרנו בנסיעה לים לפלאיה CAYO JU STIES. נסיעה של כשעה. יש כביש בתוך הים שרוחבו ברוחב בכביש ועוד קצת...עד לחוף. משני צידי הכביש אוקיינוס, גלים, רוחות. אם היה צונאמי.. לא היה נעים להיות שם...הגענו לחוף. כמובן שלא מתאים להכנס לים. הכל אפור וקר ורוחות. הלכנו קצת ברגל. מצאנו פניה לרצועת חוף נוספת ועשינו פיקניק קטן וחזרה לויאנלס.

מזג

יום 1: הגעה בערב לקאזה ברחוב 23, מרכזי בווידאו. לילה 30 קוק. א. בקר 4 קוק. שווה

יום 2: מונית מקומית (לא פרטית) 1 קוק לשניים לעיר העתיקה לפארקו סנטרל. טיול בעיר כל היום.

בערב – קאזה דה מוזיקה. 10 קוק. לא זול. הופעה של להקה מפורסמת כולל זמרת. רב הקהל מקומי. ריקודי סלסה. כמו דיסקו. לא ממש נהנינו.

יום 3. יום מלא בהוונה.

תחילת טיול ממלון נסיונל . נמצא בקצה רחוב 23 משקיף על הים. במלון קנינו כרטיסים למופע קברט לערב. טיול בגנים של המלון ומשם טיול ברגל לאורך הטיילת –המלקון לאורך הים עד לסנטרו הוואנה. האזור בין העיר העתיקה לוידאדו. רחובות צרים, בתי מגורים ברמה נמוכה לעומת הווידאו. האזור העני של העיר אך החיים האמיתים של חלק נכבד מהתושבים. שוטטות חופשית ברחובות כשבטעות מצאנו עצמנו בשוק שלהם המתחבר למדרחוב שקצהו השני יוצא בעיר העתיקה ליד התיאטרון הלאומי.

סיבוב ברחוב אוביסקו, מלא חנויות ועניין ותיירים ואכל ושוק קטן למזכרות שלידו גלידה ב-1 קוק.

מונית לכיכר הגיבורים. משם ברגל לבית הקברות ושוטטות קצרה בין ה"מבנים-קברים"...

המשך שוטטות ברגל כשהכיוון למופע מקומי בשבת אחה"צ. בדרך פגשנו שוק מקומי אותנטי של בשרים וירקות ועוד..

בערב – מופע במלון נסיונל. קברט מרהיב של מוזיקה/ תלבושות וריקודים. יפה!

יום 4: יום א' בשבוע. הלכנו לרחוב האמל לראות מופע רחוב המתקיים בימי ראשון משעה 12 בצהריים. רחוב קטן מלא צירי קיר וסטודיו של אמנים. מלא אוירה. נאלצנו לעזוב מהר מכיוון שהייתה לנו טיסה לסנטיאגו דה קובה.

טיסה. בעל הקאזה שלח מונית לחכות לנו. מזג אוויר גשום ואפרורי קיבל פנינו בסנטיגו דה קובה שגרם לרגע למצב רוח...למרות זאת ולמרות שהיה כבר חשוך לא ויתרנו על סיור הכרות ברובע ההיסטורי. הקאזה מרחק הליכה של 10 דקות.

יום 5: יום מלא בשוטטות בעיר. באתרים המפורסמים וסתם לאן שרגלינו הובילו אותנו ברחובות קטנים וצדדיים. פגשנו איש די משוגע שהראה לנו את הבית הצהוב שקסטרו גר בו בשהותו בעיר בזמן המהפכה.. וגם נכנסנו למספרה מקומית. יוסי תספורת ותגלחת, ואני – טיפול פנים מהנה ביותר. בכלום כסף. אחה"צ לקחנו את הרכב שהזמנו והופ התחלנו לנהג בקובה....

בערב הלכנו לקאזה דה טרובה. 5 קוק. נמצא בקומה שנייה. אמנם מלא תיירים אבל היה שווה מאד. הופעה מאד נחמדה של להקה וזוג רקדנים. מוחיטו . שמח.

כללית – סנטיאגו שונה מאד מקובה. הפתיעה מאד לטובה. אני ממש אהבתי אותה.

יום 6: א. בקר ויציאה לדרך באוטו. היעד ברקואה. תחילה נסיעה למבצר כולל ביקור בתוכו. ומשם נסיעה לברקואה. בדרך עצירה בגואנקו לתצפית על הבסיס האמריקאי ובית הכלא הידוע לשמצה. יותר מדמיינים ממה שרואים. אבל נחמד לדעת שראינו.... הדרך עוברת לאורך הים עד שמתחילה לטפס וחוצה את רכס ההרים. דרך ממש ממש יפה. בדרך קנינו קפה וקקאו , שוקולד ובננות מילדים מקומיים. הקאזה בברקואה הוזמנה לנו ע"י הקאזה בסנטיאגו. סידור מושלם.

במבט ראשון על העיירה – קצת מאכזבת. האזור ההיסטורי – תיירותי, רחוב וחצי. לאחר שהכרנו אותה, חיבבנו מאד. טיול לאורך המלקון. החל מהפסל לזכרו של קולומבוס שנחת כאן לראשונה. הבתים לאורך המלקון די מדכאים. מזכירים את הבתים בארץ שנבנו לעליה הגדולה בשנות החמישים. קירות הבתים מקולפים מהצבע...נראים כמתפוררים וזאת כנראה מהשפעת האוקיינוס.. הרוחות, המלח וכו..בעיירה עצמה הבתים נראים הרבה יותר טוב. הקאזה שלנו הייתה יפה למדי. חדר גדול ומצועצע. אכלנו א. ערב בקאזה. דגים בנוסח המקום. כמות ענקית אבל ממש לא היה לטעמנו. בערב הלכנו להופעה מאד נחמדה של להקה מקומית בקאזה דה טרובה. כולל מוחיטו.

יום 7. נסענו לכיוון ריו יורימי. הדרך עוברת בנוף מקומי יפה. כפרים, בתים בודדים, דקלים וקוקוסים. נסיעה של כ-3/4 שעה. איך שהגענו, חבורה של ילדים / בחורים מקומיים הציעה הדרכתה. לאחר מיקוח קטן, סגרנו על 15 קוק כולל שמירה על הרכב, השיט והדרכה באנגלית. הסיור היה כשעה וחצי. השיט 10 דקות בסירת משוטים לאי. באי טיילנו כשעה כולל סיפורי המקום, צמחיה, ציפורים וגם קצת על חיי המדריך.

משם נסענו לחוף מנגואה שנמצא בכיוון ההפוך של העיירה . לכיוון מואה.

התלבטנו איך לנסע למחרת לכיוון טרינידד. ההצעות אמרו שהדרך הטובה הינה כמו שבאנו אם כי האריכה מאד את הדרך. ישנה דרך מקצרת דרך מואה אך טענו שמאד משובשת. כשנסענו לכיוון חוף מנגואה, ראינו באמת שהדרך מלאה מהמורות ויש לנסע מאד לאט. החוף כ-20 דקות מהעיר. היה די קר ולא נעים להכנס למים. החוף היה שומם למדי. משום מקום הופיעה מקומית והציעה לנו ממתקים מקומיים. בוטנים בדבש על עלה בננה. היה טעים מאד. וכן מאכל שנראה כמו חרוט עטוף בצורה יפיפייה בעלה בננה מיובש. בפנים היה ממתק עשוי קוקוס ושוקולד מקומי. משהו לא ברור. היה מתוק להחריד. אכלנו אותו במשך כמה ימים. שווה לנסות.

בערב אכלנו במסעדה מקומית וצמד זמרים הנעימו את הארוחה. קנינו מהם את הדיסק. 10 קוק. הדיסק התנגן באוטו במשך כל הטיול. אחרי הארוחה, שוב הופעה בקאזה דה טרובה.

יום 8. א. בקר בקאזה. הליכה קצרה למבצר החולש על העיר שמשמש עכשו בית מלון. תשקיף מאד יפה על כל העיר והמפרץ והים. לפנינו כיום וחצי נסיעה עד טרינידד. רצינו לראות את העיר גם מהצד השני של המפרץ, ממלון סנטיאגו שזה בעצם לכיוון מואה. נכנסתי לקבלה של המלון ושאלתי איך עדיף להגיע לטרינידד וההצעה הייתה חד משמעית, דרך מואה. בניגוד לכל שאר ההמלצות. לאחר שכנוע קל על בן זוגי שרטן שהדרך גרועה...החלטנו לנסע דרך מואה. על קו החוף הצפוני. הדרך הייתה ל"הפתעתנו" קלה יותר וקצרה יותר. בדרך עצרנו בפארק הומלנג. עשינו תשקיף על המפרץ היפהפה, ירדנו לחוף המפרץ ולמרות שדי רצינו לעשות טיול רגלי החלטנו להמשיך בנסיעה בגלל החם, הלחות וקצר הזמן. ככל שהתרחקנו מברקואה והתקרבנו למואה, התפאורה המקסימה של הרים, עצים, קוקוסים, ירוק, ים, מפרצונים, הלכה והשתנתה לצמחיה דלה יותר ויותר. הגעה לעיר הולוגין. עיר ממשית. סיור של כשעה בין הכיכרות, מדרחובים, הרבה צעירים. קפה בבית קפה מקומי גדול מאד. אחת מכניסה אותנו, מושיבה אותנו. הדלת נסגרת. אוירה של קובה הסגורה והמבוקרת ע"י "מלמעלה". אחרת מביאה קפה. אוירה ממש לא נעימה. אבל קפה טעים וזול. המשך נסיעה במישור. התפאורה בעיקר חוות פרות. על הכבישים אנחנו ובוקרים על סוסים.

מגיעים ללאס טונס עוד עיר גדולה ומחליטים להישאר ללילה. מחפשים מלון ומכוונים אותנו למלון ענק מחוץ לעיר. להפתעתנו –מלא בקבוצות תיירים. נכנסנו לעיר ומיד רואים על החלון את הסימון של קאזה. אין מקום אבל האישה מתקשרת לקאזה אחרת ומביאה אותנו לקאזה. הגענו לקאזה נהדרת. חדר עם מקרר וטלוויזיה וא. בקר (שהיתה נהדרת).

מניחים הדברים ויוצאים ברגל למרכז. כבר כמעט ערב...ועוד הפתעה לטובה. אמנם החנויות כבר סגורות אבל המרכז נחמד מאד. מדרחוב חדיש עם חנויות ומסעדות. נכנסנו למסעדה פיצרייה. מרק טעים מאד ופיצה נהדרת במחירים מצחיקים. עוד טיול קטן במרכז וחזרה לקאזה.

יום 9. היעד טרינידד. בעלת הבית בלאס טונאס הזמינה לנו קאזה בטרינידד. בדרך עצרנו בעיר ג'מאוי במרכז ההיסטורי. איך שחנינו, מישהו קפץ וביקש 3 קוק לשמירת האוטו. שילמנו 1 קוק ואפשר היה גם לא לשלם...אבל בשביל השקט.... נהג טכסי שזה בעצם כרכרה עם אופניים הציע סיור בעיר. ביקש 10 קוק. שילמנו 5 קוק. וממש מומלץ לעשות זאת. הרחובות מאד מבולגנים ודי קשה להתמצא. הוא לקחת אותנו לסיור של כשעה לכל האתרים החשובים. הסביר וחיכה בנחת עד שסיירנו בכל מקום. שווה בהחלט.

המשך נסיעה לסנטה קלרה. הדרך ארוכה ומשעממת. סוסים, עגלות, אופניים ומשאיות. עצרנו בסנטה קלרה לראות את המוזלאום של צ'ה גווארה. שווה. אפשר להסכים עם דרכו או לא, אבל מישהו שהשאיר חותם להמוני אנשים והפך לסמל.

משם ניתן להגיע לטרינידד ב-2 דרכים. הקצרה והמהירה בכביש הראשי או דרך ההרים ארוכה, מפותלת ויפה מאד. כמובן שבחרנו בארוכה...השעה הייתה 4:30 אחה"צ והבנו שאורכת כשעתיים.

הגעה לטרינידד די מאוחר ועוד לקח לנו די זמן למצא את הקאזה. ואז הסתבר שבעלת הבית מסרה את הקאזה לאחרים מכיוון שלא הגענו עד 6 בערב.... הציעה לנו קאזה אחרת ללילה ומחר בבקר שנבוא אליה בחזרה. הסכמנו אבל הקאזה שהציעו לנו התגלתה כדי מכוערת ולא רציתי אותה אבל השעה הייתה מאוחרת והיה לנו יום ארוך . נשארנו ללילה.

יום 9. על הבקר נסענו לקאזה המוזמנת. הבדל של יום ולילה. 25 קוק לחדר. מקום מאד נחמד. א. בקר בקאזה מתחת לעץ מנגו אדיר ויציאה "לקרע את העיר".

אני עדיין "עצבנית" על הקאזה שישנו בה ועוד ששילמנו 25 קוק.. אבל איך שראיתי את המרכז ההיסטורי... החלפתי מוד. המרכז יפהפה. מלא חן ויופי, מבנים נהדרים וחצרות יפיפיות והמון חנויות עם מוצרים מקומיים. מה שלא ראינו בשום מקום אחר. תתמקחו...בחן...בכל מקום מוזיקה ולהקות. בקיצור אהבנו את העיר מאד מאד מאד. בצהריים נסענו לחוף הים ללפלאיה אנכון . בן זוגי שינקרל ואני הסתלבטתי עם ספר.. בערב כמובן קאזה דה טרובה ונהנו כרגיל מאד.

יום 10. נסענו לפארק TOPOS DE COLLANTOS. למי שאין רכב, יש טיולים מאורגנים לפארקים באזור בעלות של 29 קוק כולל הסעה, הדרכה, א. צהרים. אנחנו כמובן שבחרנו להגיע בכוחות עצמנו עם האוטו שלנו. להגיע לפארק יש לנסע מטרינידד לכיוון הערים כ-20 ק"מ. יש שם מרכז אינפורמציה. יש להמשיך עם האוטו עוד כ-5 ק"מ, חולפים מלון ענק, כפר ומגיעים לפארק. הכניסה לפארק 9 קוק לשנינו. עשינו טיול רגלי למפל קאבורני. חצי ראשון של המסלול הליכה במישור ביער, החצי השני ירידה. (כמובן שהחזרה עלייה). ממש כשמגיעים לסוף המסלול יש פיצול. השביל העולה –מגיע למפל. לא לוותר. השביל היורד מגיע לברכות. אפשר להתרחץ בכייף. ישבנו למרגלות המפל – ממש באותו יום חגגתי 60 וחשבתי כמה בת מזל אני לחגוג יומולדת במקום כזה. החזרה באותו שביל – רק בעלייה. כמובן לבא עם נעלי הליכה / ספורט וקצת נשנושים. כייף גדול לאכל ליד המפל / ברכות.

בדרך חזרה לטרינידד יש מצפור של 110 מדרגות לתשקיף על כל העמק. מי שכוחו עדיין איתו, מוזמן. אנחנו עלינו.

משם המשכנו לכיוון השני של העיר לעמק לוס אנחנייס. עמק תחנות הסוכר. בעמק מגיעים למגדל איסנאגה בגובה 44 מטר. למעלה ישבו השומרים ופיקחו על כל קוטפי הסוכר שיעמדו בקצב. די מפחיד לטפס למעלה אבל שווה.

חזרנו לעיר מרוצים מאד מהיום. בערב שוב למרכז. התלבטנו בין הקאזה דה טרובה לקאזה דה מוזיקה המופיעה בחוץ על המדרגות ונכנסנו לקאזה בין שתיהן. היה די ריק. שילמנו 1 קוק. המקום החל להתמלא ושוב הופעה בכייף של מוזיקה וריקודים. ב-10 בלילה התחלפה הלהקה בלהקה עם מופע פולקלור מקומי מתקופת העבדים האפריקאים שהובאו לאי לעבוד בשדות הסוכר. הייתה הופעה נחמדה מאד. מאד נהנו.

סה"כ היינו 3 לילות. המקום הכי טוב וזול בקובה לקניית מזכרות ומתנות. אל תשאירו למקום אחר. זה המקום. לסיכום, טרינידד קיבלה ציון 10!!!!

יום 11. היעד וינאלס. מרחק של כ-420 ק"מ. המשפחה בטרינידד הזמינה לנו קאזה בוינאלס כשהפעם הודענו שנגיע מאוחר. עצרנו בדרך בסיינפואגוס לראות את המרכז ובעיקר להחליף כסף. עיר גדולה ומבולגנת. בזבזנו שעה יקרה בלמצא בנק ולהחליף כסף. עשינו סבוב ברכב בטיילת והמשכנו הלאה. כ- 6 ק"מ לפני העיר בצד ימין יש פארק עם אגם מלא בפלמינגו. הכניסה 10 קוק. מדריכה דוברת אנגלית מלווה אותנו כק"מ עד לאגם. בדרך מסבירה על החי והצומח. באגם שיט בסירת משוטים ע"י משיט מקומי לראות את הפלמינגוים. לדבריו בחודשי יולי אוגוסט יש באגם כ-4 אלפיים פריטים. כשאנחנו היינו היו רק כ-500. כמובן שראינו גם נחשונים, ברווזים, קורמורנים, אנפות וכו. מי שאוהב ציפורים, מקום חביב. די דומה לאגם החולה. המשכנו בנסיעה, היינו די רעבים וממש מחוץ לעיר ראינו לראשונה מסעדת דרכים מקומית. עצרנו. בתפריט ארז, שעועית, סלט, צ'יפס מבננות, קולות והכל ביחד 5.5 קוק. מצחיק. אלו המחירים למקומיים.

ממשיכים בדרך די מישורית ומשעממת. התלבטנו אם להמשיך לויאנלס דרך האוטופיסטה שזו האוטוסטרדה העוקפת את הוונה או בדרך פנימית בין הישובים המקומיים. הפעם בחרנו באוטוסטרדה כי היה כבר מאוחר. ובהחלטה נוספת של רגע עלינו על הקרטרה דה מגלנה .

ושוב הגענו לויאנלס בחושך. הפעם הקאזה חיכתה לנו. לראשונה הקאזה יחידה נפרדת בחצר של בעלי הבית זוג רופאים. אנשים חביבים מאד. האוטו חונה בתוך החצר. החדר עצמו די פשוט אבל יש מקרר, מזגן. בכניסה שולחן וכסאות הפונים לחצר עם בננות וקוליברים. מה צריך עוד?

וכמובן שלא ויתרנו על גיחה ראשונה למרכז. 5 דקות הליכה. הכל כבר סגור חוץ ממסעדות.

יום 12. א. בקר מזינה וטעימה במקום וקדימה לדרך. נסענו לתצפית על העמק. נסיעה לעמק. בדרך הצצה למערת סן מיגל. מערה שהעבדים התחבאו בה. משם למערת האינדיאני. 5 קוק. נחמד.

קבלנו מבעל הקאזה מפה של האזור ולפי המפה נכנסנו לכיוון ואלי אנכון. אחרי כ-5 ק"מ הגענו לכפר אנכון. לא ידענו מה יש שם כשבקצה הדרך עמד בחור עם תמונה ובה בריכה ביער ו"מכר" לנו טיול רגלי למקום תמורת 8 קוק. סגרנו על 5 קוק. לא ידענו מה ומי..לא דיבר אנגלית ואנחנו לא ספרדית... הוביל אותנו בין בתי הכפר. קרא למישהו שמופיע ומראה לנו תג כנראה של מדריך. ומכאן הוא הוביל אותנו לתוך היער, הלכנו לאורך נחל ובדרך פגשנו בחזירי בר חופשיים , קצת ציפורים, נחל נחמד שמדי פעם הלכנו לאורכו וחצינו אותו. בסוף המסלול הגענו למפלון היוצר ברכה טבעית ביער. הציע לנו להכנס לברכה להתרענן כמו בסרט הלגונה הכחולה. היה יכול להיות ממש כייף אבל לא היה איתנו כלום. חזרנו חזרה והבחור הראשון שלכד אותנו וקראנו לו האמרגן לקח אותנו אליו הביתה. הציע לנו גרגרי קפה בבקבוק פלסטיק של ליטר וחצי ב-10 קוק והסביר לנו שבעיר זה עולה 40 קוק. הריח היה משגע וקנינו. ואז הציע כוס מיץ טבעי לחלוטין שהוא סוחט במקום. ישבנו על כסאות נדנדה בפתח הבית, הבית פשוט אבל יש מכונת כביסה, מלא כביסה תלויה (חשבנו שבמסגרת פעילותו כאמרגן אולי הם המכבסה של הכפר...) קיבלנו כוס מנגו וכוס גויבה טבעיים לחלוטין טעימים להפליא. שילמנו בעד המיץ והקפה וחזרנו לאוטו מלאי אנרגיות. ואז הבחור רץ אחרינו והביא לנו טרמפיסט שניקח לעיר. אמרגן אמרנו?!

משם חזרנו לכיוון ההפוך לראות את ציור הקיר המצויר על אחד ההרים כשהיעד הסופי מערת סן תומס המערה הארוכה בקובה. המערה התגלתה כחוויה ושווה ביותר. הליכה עם פנסים במערה בעלת 7 מפלסים. הולכים רק במפלס השישי כק"מ. מדהים לחוות את מה שיש בתוך ההרים מבלי שבכלל נוכל לדמיין. הטבע בהחלט נשגב מבינתנו ועולה על כל דמיון. לפחות שלי... הלכנו עם סנדלים אבל מומלץ נעליים.. לכניסה למערה מטפסים קצת. מקבלים כובע מגן ראש+פנס ראש. הכובע חשוב מאד. במערה אולמות ונטיפים וזקיפים. מומלץ מאד.

בדרך חזרה לקאזה קפצנו שוב לתשקיף על העמק בשעת אחה"צ, כשמהצד יצא קובני מקומי שהציג עצמו כפרמר (חוואי) והציע חבילת סיגרים ב-15 קוק. למרות שידענו שזה בניגוד לחוק, היו לו עיניים טובות וקנינו חבילה ב-10 קוק. עד היום הסיגרים זרוקים אצלנו....

חזרה לקאזה. הזמנו א. ערב בקאזה עצמה ועד שתהיה מוכנה, בעל הקאזה לקח אותנו לחווה לגידול טבק הנמצא בקצה העיירה. כשהגענו, הסתבר שיש אוטובוס תיירים שעושה סיור בחווה. הצטרפנו להסבר על גידול וייבוש הטבק. וכמובן שניתן היה לקנות סיגרים תמורת 1 קוק לסיגר. סיגר מקומי. ללא שם מותג. הסבירו לנו שכל בעלי החוות מחויבים למכר 90% מהטבק במחיר נמוך לממשלה ואת היתרה מותר למכר לתיירים ולעישון פרטי.

בעל החווה נראה כמו דמות מסרט אמריקאי, טקסני אותנטי, גבוה וחסון עם ג'ינס וכובע בוקרים וסכין תלויה בחגורתו. וקרוב לוודאי שאיש עשיר מאד.

חזרנו לקאזה עייפים, מרוצים מאד מהיום, 2 מערות, טיול רגלי, ביקור בחוות טבק, א. ערב בקאזה ולקינוח יציאה לקאזה דה מוזיקה.

בתכנון למחרת – היום האחרון בקובה, נסיעה לחוף הים.

יום 13. כבר בלילה שמענו את הגשם ניתך בעוז כולל רעמים וברקים חזקים במיוחד. קמים בבקר והכל אפור וגשום. עדיין לא קלטנו לגמרי שהיום ים מתרחק מאתנו, מה פתאום באמצע הקיץ גשם ועוד ביומנו האחרון בקובה?

אז ככה- גשם וקריר, האפשריות לפנינו לנסע לראות את עיר המחוז פינר דל ריו, להישאר בחדר, לשוטט בגשם בויאנלס – רחוב וחצי או לנסוע לים.

כמובן שבחרנו בנסיעה לים לפלאיה CAYO JU STIES. נסיעה של כשעה. יש כביש בתוך הים שרוחבו ברוחב בכביש ועוד קצת...עד לחוף. משני צידי הכביש אוקיינוס, גלים, רוחות. אם היה צונאמי.. לא היה נעים להיות שם...הגענו לחוף. כמובן שלא מתאים להכנס לים. הכל אפור וקר ורוחות. הלכנו קצת ברגל. מצאנו פניה לרצועת חוף נוספת ועשינו פיקניק קטן וחזרה לויאנלס.

מזג האוויר לא השתנה, סיבוב נוסף בעיר, קניית בקבוק הוונה רום, מסעדה וחזרה לקאזה. אריזה ולילה.

יום 14 טיסה הביתה בערב. יום שלם לפנינו. מזג האוויר טוב יותר. נפרדים מבעלי הקאזה. נסיעה אחרונה לתצפית על העמק. מהתצפית יש שביל היורד לעמק. ירדנו לטיול קטן בעמק. נראה לנו שהיה שווה להמשיך ובהחלט לעשות טיול רגלי / סוסים בעמק עצמו. נפרדנו מויאנלס ותחילת נסיעה להוואנה.

בדרך עצרנו בסורואה. טיול קצר במפל נחמד. 3 קוק כניסה. כק"מ אחרי המפל על הכביש יש כניסה למיראדור. הליכה של כ-40 דקות לתצפית על העמק. ניתן להגיע גם עם סוסים. הלכנו ברגל.. ועוד ק"מ לאחר מכן, מהכביש גן אורכידאות מקסים. מאד מאד יפה. 3 קוק כניסה ומי שרוצה לצלם קוק נוסף.

סיום נחמד + בונוס לטיול באזור סורואה הנמצאת 60 ק"מ מהוונאה.

מכאן בדרך לשדה התעופה נותר להגיד לקובה, יפה שלום, הייתה הפתעה מאד לטובה, אנשים חביבים, מוכנים לעזור, אוירה נהדרת..... מוזיקה ...מוחיטו...

אנחנו מאד מאד אהבנו אותה.

האוויר לא השתנה, סיבוב נוסף בעיר, קניית בקבוק הוונה רום, מסעדה וחזרה לקאזה. אריזה ולילה.

יום 14 טיסה הביתה בערב. יום שלם לפנינו. מזג האוויר טוב יותר. נפרדים מבעלי הקאזה. נסיעה אחרונה לתצפית על העמק. מהתצפית יש שביל היורד לעמק. ירדנו לטיול קטן בעמק. נראה לנו שהיה שווה להמשיך ובהחלט לעשות טיול רגלי / סוסים בעמק עצמו. נפרדנו מויאנלס ותחילת נסיעה להוואנה.

בדרך עצרנו בסורואה. טיול קצר במפל נחמד. 3 קוק כניסה. כק"מ אחרי המפל על הכביש יש כניסה למיראדור. הליכה של כ-40 דקות לתצפית על העמק. ניתן להגיע גם עם סוסים. הלכנו ברגל.. ועוד ק"מ לאחר מכן, מהכביש גן אורכידאות מקסים. מאד מאד יפה. 3 קוק כניסה ומי שרוצה לצלם קוק נוסף.

סיום נחמד + בונוס לטיול באזור סורואה הנמצאת 60 ק"מ מהוונאה.

מכאן בדרך לשדה התעופה נותר להגיד לקובה, יפה שלום, הייתה הפתעה מאד לטובה, אנשים חביבים, מוכנים לעזור, אוירה נהדרת..... מוזיקה ...מוחיטו...

אנחנו מאד מאד אהבנו אותה.