שבועיים קצרים בתאילנד- צ'אנג מאי ופוקט

ב"ה

אז החלטנו לטוס לתאילנד לשבועיים, בשבועיים שהסתברו לנו כהכי פופולאריים ועמוסים מבין העונות של תאילנד, מדובר על דצמבר - השבוע שלפני תחילת שנה אזרחית חדשה.
ההכנות לוו בציפייה מחד אך בחשש מאידך מאחר וזו פעם ראשונה שאנחנו יוצאים לחופשה שהיא יותר משלושה ימים, ועוד בחו"ל! כל הנתונים הללו העלו את מפלס החששות ככל שהגיעה שעת הטיסה והתקרבה..
הזמנו את כל הטיסות הפנימיות מראש, הזמנו גם מלונות לימים הראשונים בכל יעד שאליו הגענו , מאחר שידענו שזו עונה עמוסה וגם מאחר שחלק מהטיסות נחתו בלילה. מה שהתסבר כדבר סה"כ חכם לעשות, בייחוד לאור העונה הבאמת מאוד-מאוד-מאוד עמוסה.
ההכנות הלוגיסטיות היו מורכבות, זה מאחר והיו לנו בסה"כ שבועיים שבהם רצינו להספיק לראות את הצפון וגם את הדרום. יש לציין שאנו מגיעים מהונג קונג.לא לקחנו טיסות ישירות הלוך וחזור ליעד (לדוגמא מהונג קונג ישירות לצ'אנג מאי, אלא עם עצירה בבנגקוק) כדי לחסוך בעלויות, מה שיצר מצב שהיו לנו סה"כ 5 (!) טיסות בטיול של שבועיים. למי שאין עניין לחסוך בעלויות או שזה לא כ"כ דחוף לו- זה לא כ"כ מומלץ. אנחנו לקחנו את זה בקלות יחסית, ונהננו מהעובדה שהתמקצענו בתור "נוסעים" ב.
 אז הטיסה מהונג קונג לבנגקוק הייתה ביום א'- נחתנו בבנגקוק בחצות , עלינו לקומה הרביעית של שדה התעופה כמו שאמרו לנו כדי לקחת מונית לשדה התעופה המשני שקיים בבנגקוק. מסתבר שהקומה הרביעית לא הוזילה לנו את העלויות ולאחר משאים ומתנים רבים המונית הכי זולה שמצאנו הייתה - 600 באט! יכול להיות שזה העונה, יכול להיות שזה השעה, יכול להיות הרבה דברים אבל רק נציין שהמחיר הראשוני היה מעל 1000 באט והנסיעה בין שדות התעופה היא 45 דקות. הטיסה לצ'אנג מאי הייתה בשעה 6:00 בבוקר מה שאומר , שהיינו צריכים לבלות את הלילה בשדה התעופה. מה שמסתבר שלא נדיר, כיוון שכשהגענו לשדה תעופה גילינו שרוב הכיסאות תפוסים באנשים עם שמיכות תיקים וכ'ו- בקיצור השלטתנו לנו על הכיסאות! בסוף מצאנו מקום...לפחות עקצנו לילה בגסט האוס ;)

 אחרי לילה עם שינה מעטה טסנו לצ'אנג מאי בצפון תאילנד. הגענו בשעה 7 וקצת בבוקר והתמקמנו בגסט האוס הראשון והיפיוף שקיבל את פנינו וכ"כ נהנינו בו. לילה שם עולה כ80 ש"ח (650 באט בערך) וזה היה מושלם. גם לא יקר מידי אבל עם אוירה כ"כ נעימה. אחלה פתיח לטיול! למי שמעוניין המקום נקרא TR residence והוא ממוקם קרוב לבית חב"ד כ5 דקות הליכה, וממש צמוד לרד בריק המוכר.



אז את היום הראשון למחרת בצ'אנג מאי הקדשנו להסתובבות והבנה מי נגד מי. ידענו בגדול מה אנחנו רוצים לעשות אבל לא הזמנו מראש את הטיולים. לכן קודם הסתובבנו בשוק קצת, הלכנו לבית חב"ד אכלנו טוב. והמשכנו לסוכניות נסיעות. שם נתקלנו בבחור בשם ישראל 669 שממוקם צמוד לבית חב"ד , שפתח איתנו בשיחה ובאמת שהרגשנו איתו פתוחים ושאפשר לסמוך עליו בגדול. איתו עשינו סדר בכל המ שחשבנו לעשות בטיול והוחלט להתחיל את יום למחרת בטיול קליל ויומי לפארק דוי אונתינון. שזו שמורת הטבע אחת הגדולות בצפון תאילנד , ואומרים שהיא גם הכי יפה. בבוקר קמנו , אסף אותנו מיניוואן עם מדריך לטיול. ונסענו בערך כשעה ליעד, לפני כן הה איסוף של תיירים נוספים. היינו ישראלים יחידים, מה שהיה נחמד. אבל- כאשר ליוואן התחילו לעלות תיירם ותיירות כבדים וכבדות צפונבונים וצפונבוניות כבר אז התחלנו לחשוש שזה אולי לא בדיוק מה שאנחנו מחפשים...
 אנקדוטה: המדריך עשה סבב שמות - ושאל כל אחד מאיפה הוא. כיאה לישראלי שגאים במוצאם אמרנו ללא היסוס שאנו מישראל, כשהוא עבר לבחור הצעיר מאחורינו (יש לציין שהוא נראה די חזק ושרירי ) לא זוכרים את שמו אלא רק את מוצאו- איראן. לאחר שהציג את עצמו הוסיף בצחקוק ציני ופנה אלינו- "אנחנו חברים טובים" . סיבה לדאגה? ממש לא. מסתבר שאותו בחור איראני שונא את המשטר באיראן, את מחמוד אחמדיניג'אד . הוא טוען שעל הארץ היפה שלו השתלטה מנהיגות קיצונית דתית שאף אחד לא שמח בה ות'אמת? הוא היה שמח להזמין אותנו אליו הביתה ולהראות לנו כמה איראן יפה ואף לבקר ביקור גומלין בישראל. הצטלמנו איתו ביחד על רקע מפל מרהיב ביופיו , אך הוא ביקש שלא נעלה את התמונות לרשת. ולכן ניתן לכן דוגמית...

נחזור לנושא שלנו. במהלך היום היו כמה עצירות בפארק, הראשונה בכפר עתיק, הכפר קטן ולא כ"כ מלהיב, השנייה ביערות שבתוך הפארק. היו עוד כמה עצירות בפארק עצמו אבל העצירה הכי יפה שבה גם היה לנו זמן חופשי להסתובב היתה בארמון המיועד למלך ומלכה. אחד בשבילה ואחד בשבילו. המקום נראה כלקוח מן האגדות- המון צבעים, מזרקות ופרחים. וכמובן איך אפשר בלי בודהה. התאילנדים מאוד אוהבים את המלך שלהם ומאחלים לו בכל הזמנות חיים ארוכים( long live the king) , דבר לא נתפס בעיניים מערביות, אך בהחלט משעשע. מהבנה שלנו את הדבר, נראה שהמלך הוא בעצם סוג של גורו מוערץ ואישיות מיוחדת. ואלו הארמונות המרשימים עם הנוף המיוחד:



חזרנו מהטיול מבסוטים אך לא עד הסוף, הרגשנו שמשהו בסגנון של "בואי נהיה תיירים נראה נופים ונצטלם" לא מתאים לנו. חיפשנו לחוות את האנשים, את התרבות. הבחור בסוכנות פשוט קרא אותנו נכון , המליץ לנו בחום לוותר על הטיול גיפים דרך טאנה שתכננו לעשות למחרת בטענה ש"זה לא מתאים לכם" ואמר לנו- סעו לפאי! לאחר בירור על העיירה הקסומה שכבר שמענו עליה בעבר הוחלט שיאללה הולכים על זה. ישראל הזמין לנו הסעה לפאי שיוצאת ב9 בבוקר למחרת נסיעה של כשלוש שעות. וגם סידר לנו גסט האוס די יקר .. ודי יפה... שהיה לנו קשה לסרב אליו :) . על פאי עוד נרחיב בהמשך אבל את הלילה הזה בצ'אנג מאי בילינו בשוק הלילה , התמקחנו כמו ישראלי ממוצע ונהנינו מהאוירה. מומלץ לא לקנות דברים על ההתחלה, אלא לחכות עם זה, לוקח זמן עד שמבינים את הראש התאילנד. מהו הגבול להתמקחות, מאיזה מחיר להתחיל, מה מציאה ומה ממש ממש לא . אכן מומלץ להגיע לשוק הזה יותר מפעם אחת ואפילו יותר מפעמיים.
 אז- למחרת נסענו לפאי. אחחחח פאי פאי פאי. כמה שהיא שווה הדרך אליה- קצת פחות. הדרך אליה היתה רצופה בחילות סיבובים ומהמורות, והבטן- אוי הבטן. הייתה עצירה אחת, היו נופים משגעייייים , אבל הסיבובים החדים היו יותר גרועים מהנסיעה לעלי שעוברת בברקן שבות רחל, שילה , ועוד איזה גבעה לא מוכרת. הגענו לפאי! הדבר הראשון שראינו היה תור מאוד ארוך. למה? לגלידה? לפלאפל? למזכרות של תיירים? לא! לאופנוע... !!! עד כה הסיפורים על "קח אופנוע בפאי וזהו אתה מסודר" נשמעו לנו לא ברורים. אבל כשהגענו הכל התבהר- 99% מהאנשים ברחובותיה הקטנים של העיירה המקסימה הזו נוסעים על אופנוע. אז מה לא ניסע גם? אממה, מסתבר שהעונה החמה משחקת שוב לרעתינו- כל 600 ומשהו האופנועים שקיימים בחברה הושכרו! אז ויתרנו על אופנוע והחלטנו לעשות את זה מחר ולנצל בכ"ז את היום לרכיבה על פילים. היה אדיר! רק אם אתם עושים את זה תבקשו לשבת על מושב ולא על פיל עצמו, אלא אם כן אתם מאוד גמישים ואין לכם בעיה לשבת שעה או יותר בתנוחה של שפגט. אבל היי- היה כיף ושעיר!
כנראה שהחברה מתורגלים בשרירים תפוסים אחרי רכיבה על פילים שכן מיד אחר עומדים לרשותך אמבטיות חמות וזה אכן היה בדיוק במקום.
 וכמובן איך אפשר בלי תמונה לגסט האוס שישנו בו בפאי, המאוד יפה ומיוחד אך גם די יקר יחסית לפאי. (100 ש"ח בערך ללילה)
 בקצרה על פאי- פאי זו עיירה קטנטנה שכוללת 4 רחובות ראשיים שנראית כאילו לקוחים מסרט של המערב הפרוע, בתים נמוכים, הרבה פאבים מקומיים ולא מזיקים , בתים מעץ , הרבה אומנות ואנשים מקסימים. מה שמיוחד בעיירה הזו זה לא רק איך שהעיירה נראית ולא רק האנשים ולא רק האוירה, אלא המיקום מה שאומר שגם אם תלך לאיבוד בפאי או מסביב לה יש סיכוי מאוד סביר שתראה נוף עוצר נשימה שכולל מפלים, נוף יפיפה, ובעיקר הרבה הרבה ירוק פרוע , בכל מקום. הקצב בפאי הוא איטי, ורגוע מאוד. זה ה-מקום להתנתק ולחוות באמת שלווה תאילנדית שלא תמצאו במקום אחר. אז כמה תמונות להמחשה : זו הכיכר ה-ראשית בפאי בר טיפוסי בפאי : למחרת שכרנו האופנוע! אין מה להגיד, באמת חוויה יוצאת דופן. למרות שזו פעם ראשונה- לראות את כל מי שמסביבך עושה בדיוק דבר נוסך איזו תחושת בטחון מוזרה. היה ממש מגניב לרכב על האופנוע. מומלץ לציין בחברת AYA שמשכירה את האופנועים כי אין לכם ניסיון בזה והם יעניקו לכם ב100 באט הדרכה של חצי שעה על האופנוע , מומלץ למען הבטיחות והבטחון האישי! ככה העברנו עוד יום וחצי בפאי, נסענו למקומות מקסימים שחלקם לא ידוע השם שלהם, כיוון שפשוט נסענו.... אבל ביניהם היה את הקניון השחור. דווקא די מאכזב, אבל הנסיעה אליו בכביש הראשי הייתה מגניבה. יש לציין שהקניון עצמו - סוג של מכתש הוא מקסים ויפה מאוד, פשוט הרגשנו אכזבה יחסית למה שקראנו עליו ברשת :)
 תמונה למי שמתלבט: . לצערינו נאלצנו לעזוב את פאי ביום שישי לטובת שבת בבית חבד בצ'אנג מאי. מה נגיד, לא פשוט לעזוב כזו פנינה ועיירת חמד.
שבת בצ'אנג מאי הייתה חוייה מיוחדת , בזכות בית חב"ד המקסימים- האוכל נהדר. ויש שם אינטרנט, טלפון לארץ, אפשרות לקנות אמגזית ובלון גז למי ששומר כשרות ומעוניין לבשל לעצמו. ועוד כל מיני מוצרים למכירה. הם גם מציעים סנדוויצים לקחת לדרך. מומלץ בקיצור. ביום ראשון, אחח יום ראשון. ביום זה היתה אמורה להיות לנו טיסה לדרום, טיסה ישירה לצ'אנג מאי דרך אייר אסיה. תכננו לעשות אומגות ומשם להמשיך לטיסת הערב. אך לצערנו התגלה שהטיסה שהייתה אמורה להיות ב30 לדצמבר למעשה הוזמנה ל30 לינואר. הדבר שכל מטייל חושש ממנו, כן כן - קרה לנו. נקודה כואבת בטיול. החלטנו בהמלצת מכרים לנסות לסוע על בסיס מקום פנוי באותה חברת תעופה. הרבה אמרו לנו שאין סיכוי במיוחד לאור התאריך , כמובן ששוב העונה החמה משחקת לרעתינו הלא מדובר בתאריך המפורסם- 30.12.2012 יום לפני השנה האזרחית החדשה, וכשמדובר ביעד כזה חם (פוקט) הסיכויים בהחלט באופן אובייקטיבי עמדו לרעתינו. אז לאחר יום מורט עצבים, (כמובן שויתרנו על האומגות) שיחות עם חברת התעופה, באסה וניסיון לקחת את הבאסה בסבבה, עוד קצת מריטת עצבים, וסיבוב בקניון הקרוב להפיג את המתח- לאחר יום שלם שכזה- נמצאו 14 מקומות פנויים בטיסה המיוחלת! כמובן שעלינו על הטיסה. עד שהמטוס ממש המריא חששתי שיבוא המאבטח להגיד לנו שהנוסעים בסוף הגיעו... :) אבל זה קרה. טסנו לפוקט!
אם כל זה לא מספיק, אז הגענו לפוקט בחצות. מראש הזמנו מלון לאותו תאריך . מצויידים בכתובת ובטלפון המלון עלינו על המונית הזולה ביותר שנקרתה בדרכינו (400 באט) משדה התעופה. לאחר טרטורים רבים, מסתבר שיש אלפי מלונות בפוקט וגם לנהג מונית בעל ניסיון של 20 שנה- אין כ"כ מושג איזה מלון חדש צץ . למרות שהמלון שלנו ממוקם קרוב לבית חב"ד, רחוב ראשי ומוכר. עדיין היה מאוד קשה למצוא את המלון. החלפנו נהג מונית בדרך , עלינו על חדש. לאחר עצירה במרכז מחשבים ולאחר שהראינו לנהג שהמלון הוא לא הזייה אלא אמיתי- בסוף זה נמצא. חשבנו שנגיע למלון אל המנוחה והנחלה אך מסתבר שלא כך, לא נרחיב- אבל זה היה מקום מלוכלך ולא נעים בעליל. לאחר לילה שכזה , הוחלט לקום בבוקר שלמחרת ולדרוש את כספינו הרב בחזרה (2500 באט, מסתבר שלשלם יותר בפוקט לא אומר שתקבל תמורה גבוהה יותר) כיוון שהחדר באמת היה נוראי. קיבלנו את הכסף בחזרה מה שעודד אותנו מעט, והלכנו להכיר את העיר. מה נגיד ומה נאמר על פוקט- אין מה לעשות שם. פטונג הוא לא מקום נעים להסתובב בו. הסיבה היחידה להיות בפוקט זה להיות קרוב לבית חב"ד לסוכניות וכמובן שזה מקום היציאה לטיולים לאיים. פוקט משמעותית יקרה יותר מהצפון, לכן אין מה לעשות שם קניות. במיוחד בעונה החמה...
 למחרת-ביום הראשון החלטנו לפצות את עצמינו על האומגות שפספסנו בצפון. ועשינו את האומגות בדרום. היה קצת יקר אבל מקסים! היה מדריך איכותי, דובר עברית כמו כל התאילנדים ;) הג'ונגל בעצמו הוא חוויה מיוחדת במינה. למחרת התחלנו את טיול 7 האיים לקופיפי והסביבה. היה מקסים! רק שבאמצע הטיול המדריך החליט שיש יותר מידי רוח, מה שהיה נכון. ולכן אחרי הסיבוב הראשון באי קאו-הי, הספיד בואט חזרה בחזרה. חזרנו לפוקט בסביבות אחת, וגם פה קיבלנו את כספינו בחזרה. נכון שקצת התבאסנו אבל במחשבה לאחור, קיבלנו טיול כמעט מלא (פחות כמה שעות) בחינם! אז למה לא? האי קאוי- הי מקסים, וגם הספקנו לשנרקל קצת ולהשתזף הרבה.
 יום אחרי כן, עשינו את טיוך 4 האיים עליו קיבלנו המלצות רבות. מה אפשר להגיד? היה פשוט מדהים! לא לפספס את הטיול הזה בשום אופן, מההיכרות המעטה שלנו - אף אחד לא הסביר לנו מה בעצם ההבדל ביון 7 האיים ל4 האיים וכמה שחיפשנו מידע לא מצאנו. ממה שהבנו ההבדל הוא באוכלוסיה שמגיעה ובקצב. אנחנו באופן אישי נהנינו מהרוגע שבטיול ,מהנופים המדהימים, כמו כן האוכלוסיה שהיתה איתנו בספינה היו אנשים בוגרים ולא ילדודס, המדריכים היו אדיבים ולא צעקניים (בניגוד למדריכהשפגשנו בטיול 4 האיים אתמול). התכנון של הטיול מבחינת החברה שדרכה יצאנו היה מושלם. קצת לשחות, קצת מערות נטיפים, פגישה בלתי קונבנציונאלית עם קופים ועטלפים, החשות לנוף מרהיב, מוזיקה כיפית באוניה שנסעה די רגוע ולא עשה לנו כאב ראש, מנוחה, פירןת, שתייה קרה כל זמן שתחפץ ובעיקר נוף עוצר נשימה. ואפילו השטנו קאנו בעצמינו. מה צריך יותר מזה? העצירה לאי של גיימס בונד שייט בקאנו (עם קפיצה למים!) בדרך חזור פגשנו כמה נשרים מדהים!
 היום האחרון בפוקט... התלבטנו נורא מה לעשות. שכן היתה לנו טיסת המשך לבנגקוק שיוצאת מסורטאני הממוקמת כשלוש וחצי שעות נסיעה מפוקט. האופציות היו - לקחת מונית שעולה די הרבה לסורטאני , אבל ככה נספיק עוד יום שלם בפוקט ונזמין את המונית למתי שנוח לנו. או- לצאת בהסעה לסורטאני שעולה זילהזול אבל בשעה 12 שזה אמצע היום מה שאומר שיום שלם הלך על נסיעה. איך קראנו באחד הפוסטים? "והנה, פספסת יום בגן עדן" . לאחר לבטים רבים, החלטנו שזה לא הזמן לחסוך והזמנו מונית לשמונה בערב דרך סוכנות סגול. (רק מילה אחת פה על סגול- הסוכנות הכי טובה, משפחתית ונעימה בדרום. קיבלנו המלצות וגם היינו אצל הסוכניות כחול לבן ואצל הללויה - שניהם בסדר. אבל כשאתה מגיע לסגול אתה מרגיש שהגעת לאי של שפיות. למקום הנכון.) מה שהשאיר לנו יום פנוי בדרום. הידד! לאחר שיחה עם אחד החבר'ה בסגול אמרנו להם תשמעו זה יומנו האחרון פה. אנחנו רוצים את מה שכולם מדברים עליו בדרום. חול לבן ומים שקופים. לא נעזוב את פוקט בלי זה! והאם בכלל חוף כזה אכן קיים? מייד שלף הסוכן את הטיול היומי לארכיפלג שנקרא סימילאן , מדובר בארכיפלג שהוא שמורת טבע שפתוחה רק 4 חודשים בשנה. עולם המים באזור זה הוא מרהיב, האיים מיוחדים וזה פשוט מרגיש כמו גן עדן עלי אדמות. נכון ששילמנו קצת יותר , אבל זה היה שווה כל שקל, או כל באט:) ולמי ששאל את עצמו- החוף באמת לבן, המין באמת שקופים. אפשר לראות את כפות הרגליים בתוך המיים, דגים חולפים לך בין הרגליים, פשוט פנינת חמד שאין כדוגמתה. עשינו הרבה שנורקלים וחזרנו בהיי משם. קשה לתאר במילים את מה שראינו, רק התמונות יכולות אולי לתת מושג ליופי המרהיב, לצבע התכול החזק של המים, לצבע השקוף של המים כשמתקרבים לחוף, פשוט חוויה מרטיטה. אז זה החוף: ופה עשינו את השנורקלים, הקטעים הכהים יותר במים הם אלמוגים ושוניות. היה מרהיב.
לא התחרטנו לרגע על הטיול הזה למרות שזה עלה לנו בתשישות לא מעטה, במונית לסורטאני ישנו די טוב יחסית לנסיעה במונית. נחתנו בגסט האוס מקסים שהוזמן מראש, ובבוקר קמנו תשושים אך מרוצים לטיסה לבנגקוק . המטרה היתה לעשות שבת פרידה מתאילנד בבנגקוק כיוון שלא היה לנו זמן במהלך הטיול לחוש אותה, אז החלטנו ששבת זה עדיף מכלום. ואכן הייתה חוויה מיוחדת, במיוחד הארוחות בבית חב"ד הגדול ביותר בתאילנד. לאחר שנחתנו בבנגקוק ונסענו לבית חב"ד (מרחק של כ45 דקות נסיעה, עלה לנו 350 באט), שמנו שם את התיקים אכלנו ארוחת בוצר והלכנו לחפש גסט האוס. תשושים ורצוצים הלכנו על הדבר הראשון הנורמאלי שמצאנו מה שהתברר כמקום מקסים. מרחק של דקה הליכה מחב"ד. אחלה מקום לנוח בו בשבת. מי ששומר שבת - כנראה בגלל הקרבה לבית חב"ד החברה שם מכירים את העניין של המעלית ושל המפתח האלקטרוני וממש עזרו לנו. Sakul hous זה השם של המקום, חדר שם עולה בין 1900-1800 בהאט בעונה החמה.
מעט מאוד זמן היה לנו בבנגקוק אבל למזלינו מתחת לגסט האוס בו ישנו היו כמה שווקים חמודים שם מצאנו מתנות , וקצת בגדים.
ביום א' בצהריים חזרנו להונג קונג...

כמה מילים לסיכום- הצפון זול יותר ופחות מושחט, האוירה שם רגועה יותר ויותר אותנטית , פחות ממוסחרת. הדרום- שופע בחופים פשוט עוצרי נשימה והוא בהחלט ההאי לייט של הטיול , וזאת למרות שהרגשנו שבדרום האוירה מינית, מושחטת (לפחות באזור פטונג) וגם הכל פשוט הרבה יותר יקר. היה חכן להזמין מראש את המלונות ללילות הראשונים כיוון שהגענו מאוחר בלילה. מצד שני נפלנו על מקום שנראה טוב בתמונות ובעצם היה רע ומר . עם כל כמה שהשתדלנו ללכת על בטוח בהזמנה מראש של המלונות יצא שנפלנו על מקום שמציד את עצמו משהו אחד ובעצם זה משהו אחר. הזמנו דרך אגודה, הבנתי שברוב המקרים הם בסדר. חוץ מהתקרית הזו, שאר המקומות שהזמנו היו ממש ממש מצויינים. ככה שייתכן שזה לא מחייב. פשוט להזהר ולשים לב היטב לתמונות, בעיקר החיצוניות. אם זה נראה כמו מקום מסודר מבחוץ או לא. אפשר גם לעשות טלפון , אם עונה מישהי נחמדה ואדיבה בכל שעה- כנראה שמדובר במקום על רמה. אם לא עונים- זה לא סימן טוב.
לגבי המסלול - אנחנו עשינו לעצמינו חיים די קשים והעמסנו הרבה וגם רצינו להוזיל עלויות. ז"א לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה עד כמה שניתן. כמו שהבנתם זה נשמע לא אפשרי, אבל אנחנו שמחים במה שיצא כי באמת למרות שהיינו מותשים להיות בתאילנד זה וואנס אין אה לייף טיים. ואאנחנו שמחים שמיצינו את השהות שלנו עד תום. מצד שני, אני שמחה שחסכנו איפה שאפשר היה לחסוך והשקענו איפה שצריך. לא התקמצנו על טיולים שווים או על הזמנת מונית יקרה יותר כשצריך ועדיין חסכנו הרבה בטיסות. נכון שחמש טיסות בשבועיים זה הרבה ויכול להיות שזה הדבר היחיד שהיינו עושים אחרת, אבל לגבי כל השאר אנחנו מבסוטים.

רק טיפ חשוב- אנחנו התארגנו די מראש, אבל כנראה שלא מספיק. היה לנו לחץ של זמן בארגונים, לכן ממליצים לארגן את הכל בנחת, לקרוא כמה שיותר חומר ולבוא מוכנים מבחינת המסלול. להשאיר אופציות פתוחות, לא צריך לתכנן עד לפרט האחרון , כן להשאיר מקום לזרימה.


 מקווים שמי שיוכל להפיק מהבלוג הזה יפיק ואם למישהו יש שאלות אז בשמחה. טיול נעים לכולם.