אז אחרי שבוע ספארי, ושבוע של טיפוס על הקילימנג'רו הגענו למושי - עיר חביבה וידידותית, בה בילינו יומיים לפני שעלינו על מטוס לזנזיבר.
במושי בעיקר נחנו ונתנו לגוף שלנו להירפא קצת מטראומת ההר.... (מה שגורם לכאבי השרירים זו בכלל הירידה מההר ולא העלייה..)
יש במושי שוק מקומי נחמד, מסעדות חביבות, ובעיקר - מיטה נוחה ומקלחת (שהיו חסרים לנו בשבוע האחרון על ההר)
את הכרטיסים הזמנו דרך החברה איתה עשינו את הספארי והטיפוס - friendship כשהתחלנו את הטיפוס לא היינו בטוחים שנרצה לבלות שבועיים בזנזיבר, ושקלנו להמשיך ללשוטו, אבל בערך ביום השלישי או הרביעי הגענו למסקנה שכל מה שנרצה אחרי ההר הזה זה לנוח מול הים ולא לעשות כלום. אז המדריך שלנו יצר קשר עם החברה, והם הזמינו לנו כרטיסי טיסה לזנזיבר, שחיכו לנו כשירדנו מההר.
מחיר כרטיס טיסה מקילימנג'רו אירפורט לסטון טאון - 200$ לכרטיס
אנחנו טסנו עם Precision Air ודרך הספר גילינו שהם מספקים שירות של שאטל לשדה"ת בעלות של 10,000 שילינג לאדם (בערך 7$) שיוצא מהמשרדים שלהם במושי.
כמובן שיש גם את האופציה של המעבורת מדאר-א-סאלאם, וקראתי כאן בפוסטים אחרים שאפשר להגיע גם מטנגה, אבל אני לא יודעת על זה מספיק כדי להרחיב.
נחתנו בשדה"ת הזנזיברי ליד סטון טאון, ולקחנו מונית למלון שמצאנו באינטרנט - The Garden Lodge - מלון חמוד, שממוקם קרוב למרכז העיר אבל לא ממש בתוך כל הבלגן.
צוות נחמד ומועיל, חדרים נחמדים ומים חמים במקלחת, 40$ ללילה כולל ארוחת בוקר על מרפסת הגג. לא הזמנו מקום מראש, ולמזלנו לא הייתה בעיה. (אח"כ למדנו שהגענו בדיוק בתפר של העונה המתה ותחילת העונה החמה בזנזיבר).
סטון טאון
סטון טאון עצמה מאד נעימה, ואנחנו אהבנו להסתובב ברחובות הצרים שלה ולגלות דרכים חדשות שמגיעות לאותם ברים ומסעדות בהם ישבנו... היא הרבה יותר מתויירת מהערים שהיינו בהם ביבשת, ובכל מקום מישהו מנסה למכור לך משהו. אבל סה"כ האנשים נחמדים והאווירה אחלה. בסופו של דבר נשארנו בסטון טאון 3 לילות. (וחזרנו אח"כ לעוד 2 לפני הטיסה חזרה הביתה)
סיור תבלינים - יום אחרי שהגענו יצאנו לסיור תבלינים שסגרנו דרך המלון. 15$ לאדם. הסיור היה מאד מעניין - התחלנו בחוות תבלינים, וראינו מאיפה מגיעים כל התבלינים שאנחנו רואים בקופסה על המדף בסופר, אח"כ ביקרנו בחמאם שאחד הסולטנים בנה, עצרנו לארוחת צהריים מקומית שהכינו לנו עם הרבה מהתבלינים שראינו בסיור, והמשכנו לחוף בסביבה לרביצה קצרה.
יש עוד כל מיני סיורים שהמלון (וכל סוכנות תיירים בעיר) מציעים - סיור דולפינים, הפלגה לprison island לראות את הצבים, סיור בסטון טאון, ועוד כל מיני סיורי יום כאלה - אנחנו לא לקחנו שום סיור נוסף, אז אני לא יכולה להמליץ על טיבם.
שוק האוכל - בסטון טאון ליד הנמל יש כל ערב שוק אוכל מקומי, ששווה ביקור אפילו אם אתם לא מתכוונים לאכול כלום. אפשר להגיע לפני השקיעה ולצפות בשקיעה המרהיבה על הנמל, ולשבת על הספסלים ולראות איך לאט לאט השוק מתעורר לחיים. תוכלו למצוא שם בעיקר פירות ים ובשרים שונים על שיפודים, מיץ מקנה סוכר, והדבר האהוב עלי - "פיצה זנזיברית" - שזה פחות או יותר קרפ ממולא בכל מיני דברים (ירקות/בשר/פירות). אפשר למצוא עוד כל מיני מאכלים מקומיים ונחמד לראות שגם התושבים המקומיים באים לשם כדי לאכול.
מוזיאון - יש בסטון טאון כמה מוזיאונים. אנחנו ביקרנו ב House Of Wonder - מוזיאון על ההיסטוריה של זנזיבר וסטון טאון שנמצא במבנה מרשים. אם מוזיאונים לא עושים לכם את זה אפשר בהחלט לוותר, אבל אם מעניין אתכם להכיר קצת יותר את ההיסטוריה והמקום, זה מוזיאון די נחמד. וחוץ מזה, בקומה השלישית שלו יש מרפסת עם תצפית מרהיבה על הנמל והעיר.
אחרי שהיינו שבוע בחופים חזרנו לעוד 2 לילות בסטון טאון. בעיקר הסתובבנו ברחובות וקנינו מזכרות אחרונות, אבל גם ניצלנו את הזמן לעוד כמה אטרקציות מעניינות:
החמאם הפרסי - ממש קרוב לשוק, נחמד ומעניין לראות
שוק העבדים הישן - ממש מאחורי השוק (אפשר לזהות לפי הכנסיה הגדולה שעומדת שם עכשיו...) כשקונים כרטיס כניסה מקבלים גם מדריך מקומי, שנותן הסברים על המקום וההיסטוריה. בעיני היה מאד מעניין, נוראי לראות איך התייחסו שם לאנשים ממש לא מזמן...
השוק - השוק המקומי, מפירות וירקות דרך תבלינים, בגדים נעליים וכל מיני אוכלים מקומיים טעימים. מי שאוהב שווקים יהנה גם כאן.
מסעדות נחמדות שהיינו בהן:
Amora Mio - על קו החוף, נוף מדהים, שווה לבוא בעיקר בשביל הגלידות.
Roof top restaurant - יש שם המון כאלה... אנחנו היינו בזו של המלון השווה (שלעולם לא נוכל להרשות לעצמנו...) Hurumzy st 256. - קצת יותר יקרה מרוב המסעדות שאכלנו בהן, אבל אוכל מצויין ונוף מדהים של כל סטון טאון.
Mercury - ממש צמודה לנמל, על החוף. קרויה על שם פרדי מרקורי (שמסתבר נולד בזנזיבר!) אוכל נחמד ואווירה נעימה.
StonTown Cafe - מגישים ארוחות בוקר כל היום... טעים ולא יקר.
החופים
יש מגוון חופים בזנזיבר, ולפי מה שהבנו ההבדל העיקרי ביניהם הוא אם מרגישים את הגאות והשפל או לא.
אני לא יודעת לספר על שאר החופים.. אנחנו בסופו של דבר בחרנו לנסוע צפונה ל Kendwa ולא רצינו לזוז. בסוף נשארנו שם שבוע.
Kendwa נמצאת בצפון, ממש ליד Nungwi רק הרבה פחות מתויירת ובנויה, עם הרבה יותר חוף ושקט. אנחנו הלכנו בעקבות המלצה של חברים שפגשנו ללכת ל Kendwa rocks אבל לא היה חדר בתקציב שחיפשנו, אז בסוף התמקמנו ב Moco Beach Villa די בקצה החוף. 40$ ללילה עבור חדר על החוף עם מאוורור ומים חמים, ואפילו מרפסת קטנה וארוחת בוקר. מבחינתי לא צריך יותר מזה... כל היום להסתובב יחפים בין החדר לחוף למסעדה (או למסעדה במלון ליד..)
יש כל מיני אטרקציות למי שלא מסוגל לשבת בנחת במשך שבוע - אנחנו עשינו דיג ברובה ציד (מקומי..) שזה תכלס שנורקלינג עם אופציה לארוחת צהריים.
לידנו על החוף הייתה בודקה של Spanish Dancer Divers - חברת צלילה בבעלות של ישראלי מאד נחמד בשם דוד. החברה ממוקמת בנונגווי, אבל יש לה בקתה גם בקנדווה, שמנוהלת ע"י בחור מאד נחמד ומועיל בשם חסן. דרכו אירגנו גם את הדיג וגם יום של צלילות באי ליד. הוא גם עזר לנו עם הסעה בחזרה לסטון טאון ופחות או יותר עם כל דבר ששאלנו אותו. - מומלץ בחום!!
מי שצולל - יש מגוון אתרים לצלילה, והספניש דייברס מקצועיים ומומלצים. הם גם היו ממש בסדר - אנחנו סגרנו איתם על 2 צלילות לשנינו, ובסופו של דבר אני נכנסתי לחרדות ולא צללתי, והם היו ממש ממש בסדר ולמרות ששלחו מדריך שיהיה איתי במיוחד לא דרשו מאיתנו לשלם שום דבר מלבד תעריף הכניסה לשמורה.
בונוס נחמד כשיוצאים לצלול או לשנרקל - אפשר לראות דולפינים! שאין ספק שזו החיה הימית הכי חמודה.
עקרונית אין יותר מדי מה לעשות בקנדווה חוץ מלנוח... יש מסעדה בכל מלון, אז אם רוצים אפשר לגוון. אנחנו מאד נהננו גם ממסעדה מקומית בכפר - Fisherman - שכשמו כן הוא - מגיש אחלה דגים במחיר סביר ביותר.
אחרי הצלילה שלנו נשארנו קצת בנונגווי, ומאד שמחנו שבחרנו להשאר בקנדווה - אין מה להשוות את האווירה והנוף. נונגווי מ-א-ד מתויירת, המון מלונות די מפוארים על קו החוף ויש רצועת חוף של אולי 500 מ'. לעומת המרחבים של קנדווה והחוף הפתוח שנמתח מקצה אחד של העין לקצה השני, ממש הרגשנו שהגענו לעיר.....