אחרי 7 ימים של ספארי חזרנו לארושה, אל ה outpost lodge.
ניצלנו את היום שלמחרת לארגונים והכנות לקראת הטיפוס.

 גם את הטיפוס על ההר ארגנו דרך חברת friendship שהצמידו לנו את המדריך תומס.

ישבנו עם דונלד (מנהל החברה) ותומס (המדריך) בערב החזרה מהספארי וקיבלנו הסבר על מה שמצפה לנו בשבוע הטיפוס.
 יום למחרת תומס בא אלינו למלון לבדוק את הציוד שהבאנו איתנו מהבית (בגדים תרמיים, כפפות וכו') ואת החוסרים הוא דאג להביא לנו מאוחר יותר באותו יום, כך ששום דבר לא יחסר לנו לטיפוס.

הפרטים של תומס (המדריך):
Thomas .K. Cema
Thomascema11@yahoo.com
 255-756660054+

הפרטים של קרוסמן (עוזר המדריך שהיה לא פחות (אפילו קצת יותר) מקצועי מתומס):
Crossman Godfrey Makere
Proteainkili@yahoo.com
255-766075674+

 עלויות:


 6 ימים של טיפוס בעלות של 1220$ לאדם (כולל הכל)
7 ימי טיפוס בעלות של 1350$ לאדם
בחרנו באופציה של ה 6 ימים, כשנאמר לנו שניתן להוסיף יום על ההר, והמחיר ישאר זהה.
בפועל, כשבסופו של דבר הוספנו יום, הוספנו 160$ לאדם. (סה"כ - 1380$ לאדם ל 7 ימים)

 80$ השכרת ציוד (2 מכנסי רוח, 2 ג'קטים, 2 זוגות כפפות עבות, 2 זוגות מקלות הליכה, ליינר אחד לשק"ש)

 על זה צריך לקחת בחשבון גם טיפים, לשיקולכם הסכום... אנחנו הקצבנו 10% מסך כל מה ששילמנו לטיול וחילקנו באופן יחסי בין הצוות.


הטיפוס:

דבר ראשון - זה הדבר הכי קשה שעשיתי בימי חיי.

עכשיו נפרט -
 אנחנו בחרנו לעשות את מסלול מצ'מה שאמור להיות קשה יותר אבל עם סיכויי הצלחה גבוהים יותר. העקרון של המסלול הוא שמטפסים גבוה, ואז יורדים למחנה נמוך יותר כדי לישון.
זה אמור להקל את ההסתגלות לגבהים ולתת לגוף להתרגל לאט לאט.
בנוסף, גם הנוף במסלול הזה מאד מגוון, מדהים כמה ההר משתנה במהלך ימי הטיפוס.

איתנו עלה צוות של 10 אנשים - מדריך, עוזר מדריך, טבח, ו-7 פורטרים.
הפורטרים סוחבים את כל הציוד, התיקים והאוכל לימי הטיפוס, וכשאתם תתנשפו בעלייה, הם יעקפו אתכם מימין וידלגו מעלה כדי שכשתגיעו למחנה הכל כבר יהיה מוכן בעבורכם.
יש קצת הרגשה של אריסטוקרטים בריטים... אבל בסופו של דבר זה מספק עבודה להמון אנשים שזקוקים לעבודה הזו, ורק צריך לזכור להיות אליהם נחמדים.

 במסלול הזה ישנים בקמפינג. יש מחנות מסודרים, נרשמים בכניסה לכל מחנה, ויש שירותים (בקשתה עם חור באדמה... לא לצפות למשהו מפואר...).
אין מקלחות, אבל גם כל כך קר שלא תרגישו שום צורך להתקלח.
אחד הפורטרים היה ממונה עלינו באופן אישי ודאג להביא לנו בכל פעם שהגענו למחנה לאחר יום טיפוס, ובכל בוקר, קערות עם מים חמים לשטיפת הפנים ורענון.

 קיבלנו 3 ארוחות ביום, מפתיעות בטיבן בהתחשב בתנאי המטבח. אני התפנקתי עם האוכל בהתחלה - טעות מרה! לא להתפנק ולאכול כמה שיותר, הגוף זקוק לאנרגיה כדי לטפס.
חשוב מאד גם לשתות הרבה, לפי מה שהמדריכים הסבירו לנו זה עוד מקור של חמצן לגוף.
זמני ההליכה משתנים מיום ליום ונעים בין 4 ל 8 שעות (תלוי גם בקצב שלכם) וגם אופי הטיפוס משתנה מיום ליום - לפעמים טיפוס תלול ולפעמים עליה מתונה בדרך עפר.

 עכשיו. כדי לתת מדד יותר מדוייק לקושי של הטיפוס - היינו 2 מטפסים:
אני - בחורה חסרת כושר אירובי (לא רצה יותר מ 10 דקות רצוף אבל עושה פילאטיס ויוגה)
בעלי שיחיה - שהיה אחראי והתאמן לטיפוס חודשיים לפני: ריצה וחדר כושר 3 פעמים בשבוע.

בעלי דילג כעיזה צוהלת במעלה ההר, ובמהלך 5 הימים שקדמו לטיפוס לפסגה לא נתקל בשום קושי ולא חווה שום תסמינים של מחלת גבהים.
אני הייתי צריכה להתרכז בלנשום - משימה שהתחילה להיות יותר ויותר קשה ככל שהתקדמנו. הטיפוס במהלך 5 הימים שקדמו לטיפוס לפסגה היה קשה אבל אפשרי (כמו טיול שנתי ארוך שלא נגמר...)
ובבוקרו של היום השלישי התעוררתי עם כאב ראש נוראי ובחילות, מה שלא הוסיף למצב הרוח הכללי...
 אבל הכל עבר (נורופן בזוגות..) ובאמצע כאמור החלטנו להוסיף יום נוסף על מנת שגם לי יהיה סיכוי להגיע לפיסגה.

החלק הקשה באמת הוא הטיפוס האחרון, לפיסגה. כאן גם בעלי הודה שזה הדבר הקשה ביותר שהוא עשה בחייו.
הטיפוס לפסגה מתחיל בחצות, כשמסביב שוררת טמפרטורה של בערך 0 מעלות (לפני מקדם רוח), חושך אימים, וכל מה שניתן לראות זה אורות קטנים של פנסי ראש למעלה במרחק, כך שלפעמים לא ניתן להבחין מה הוא פנס ראש ומהו כוכב מנצנץ... הטיפוס די תלול, ובשלב מסויים יש שלג מסביב, והטמפרטורה רק ממשיכה לרדת ככל שהלילה מתקדם. (עד לשיא של 10- מעלות)
הדבר הבאמת קשה הוא שאי אפשר לעצור לנוח, כי ממש ממש קר, ואם עוצרים ליותר מדקה וחצי מתחילים לקפוא. מצד שני, כל מה שרוצים לעשות ב1 בלילה, על סלעים תלולים עם מעט מאד חמצן זה לעצור לנוח.
בקיצור - קשה מאד, וקר, ואתה לא ממש מבין למה החלטת לטפס על ההר הזה כחלק מירח הדבש שלך.

אבל בסופו של דבר השמש עולה, והפסגה המושלגת מתגלה במלוא הדרה, וההרגשה שממלאת אותך פשוט לא ניתנת לתיאור.
ובסופו של דבר אפילו אני הגעתי ל stella point - כמעט הפסגה (5735 מ') ובאמצע הדרך ל uhuru peak - הנקודה הכי גבוהה על ההר (5895 מ') הריאות שלי לא עמדו בזה יותר ונאלצתי לחזור על עקבותיי.
 אני עדיין אומרת שהגעתי לפיסגה... ובעלי הגיע לפיסגה הקטנונית :)

מאד מאד קשה, אבל הרגשה מדהימה כשמגיעים למעלה.

**********


 ציוד חשוב:


ביגוד - הבאנו מהבית חולצות ומכנסיים תרמיים, כפפות (דקות), חם-צוואר, כובע צמר, מכנסי הליכה.
בימים הראשונים אפשר להסתובב עם חולצה קצרה וחולצה דקה ארוכה מעליה. בבקרים קר יותר, צריך פליז.
בלילות קר - צריך בגדים חמים ושק"ש לטמפרטורות נמוכות.
יחד עם זה - חשוב להביא גם כובע (להגנה מהשמש), מסנן קרינה, ומשקפי שמש.
נעלי הליכה טובות.
אם אין לכם את הציוד, ואתם לא מתכננים לטפס על עוד הרים אני לא יודעת אם שווה לקנות את כל הביגוד והציוד... אנחנו שאלנו הרבה דברים ממשפחה וחברים (כל מי שנוסע לעשות סקי די מצוייד...) ומה שהיה
 חסר לנו שכרנו בארושה. אבל ממש קר, וממש חשוב שיהיה לכם נוח, אז לא להתקמצן על לשכור (או לקנות) בגדים חמים וטובים, כי אם זו תהיה הסיבה שתפרשו באמצע, אתם תתבאסו על עצמכם...

שקיות חימום - אנחנו לא הבאנו וזו היתה קצת טעות. זה יכול מאד לעזור בטיפוס האחרון, אנחנו היינו עם 2 זוגות כפפות ולא הרגשנו את האצבעות בידיים, אז בעקרון כל דבר שיכול לעזור לכם להתחמם יתקבל בברכה....

תרמילים - אנחנו עשינו פיצול תרמילים ועלינו על ההר רק עם תרמיל אחד. גם ככה לא צריך יותר מידי בגדים (לא מחליפים אותם כל כך....), וכך גם חוסכים בפורטרים ובמקום באוהל (הדי קטן...)
אין צורך בכל כלי הרחצה, מכיוון שבכל מקרה אין מקלחות.... אנחנו לקחנו הרבה מגבונים לחים (די חובה..), דאודורנט, ומברשת שיניים. כדאי גם להביא מגבת פנים קטנה.
 לנו לא היה כיסוי נגד גשם לתרמיל, וביום הראשון ירד קצת גשם וקצת נלחצנו... אבל הפורטרים דאגו לכיסוי לתרמיל ושום דבר לא נרטב. אם יש - כדאי להביא גם כיסוי לתרמיל.

תיק גב - הפורטרים אמנם סוחבים את התרמילים והציוד הגדול, אבל אתכם על הגב תמיד יהיה תיק יום קטן. חשוב שגם התיק הזה יהיה נוח (עם רצועות חזה ומתניים), כי בסופו של דבר עדיין יש בו כמה קילואים שמקשים עליכם את הטיפוס.
 גם כאן - לנו לא היה כיסוי נגד גשם, וקצת נלחצנו ביום הראשון, אבל בסופו של דבר שמנו את כל הדברים בתוך התיק בשקיות אטומות למים, ובשאר הימים כבר לא היה גשם.

כדוריות לטיהור מים - הפורטרים לא יסחבו לכם שישיות במהלך השבוע... הם ממלאים כל פעם ג'ריקנים מנחלים שפוגשים בדרך. אנחנו טיהרנו את המים ליתר ביטחון. החלטה אישית.

חטיפי אנרגיה - כמו שציינתי, אוכלים 3 ארוחות ביום, וברוב הימים מקבלים חטיפים קטנים (ביסקויטים, בננות) למהלך היום. אבל שווה שיהיו איתכם כמה חטיפי אנרגיה, במיוחד לטיפוס האחרון, זה יכול לתת בוסט של אנרגיה בנקודה קריטית.

כסף - באופן עקרוני אין צורך בכסף על ההר... אתם משלמים מראש, ואין שם שום קיוסק לקנות בו ארטיק. אבל, חשוב שיהיו אתכם שטרות קטנים לטיפים לצוות. וגם כסף במידה ואתם חושבים שתוסיפו יום ותצטרכו לשלם עליו.