בעקבות הטיול המוצלח הקודם (שמונה ימים בצפון איטליה) החלטתי לתכנן עוד טיול טוב לאירופה. הפעם החלטתי לעבור מספר ערים ומספר מדינות ולהיכנס למשחק אחד לפחות ביורו 2016.

לטיול הזה היינו אמורים לצאת שלושה זוגות אך זוג אחד ביטל את הטיול מספר ימים לפני שהוזמנו הכרטיסים וזוג נוסף ביטל את הטיול מספר ימים לאחר שכבר הוזמנו כרטיסים. כך יצא שיצאתי לטיול הזה עם אישתי האחת והיחידה. עם החברה הכי טובה שלי שתמיד טוב לי איתה.

בשלב ראשון נרשמתי למכירה המוקדמת של מספר משחקים ביורו 2016 שמתקיימים בפריז ובצפון צרפת. אומנם זכיתי במספר משחקים אבל לבסוף הוחלט ללכת על משחק שמתקיים בעיר ליל בתאריך 19.06.2016. בהגרלה נפל שזה יהיה המשחק של שוויץ נגד צרפת. בעקבות כך הוזמן כרטיס טיסה הלוך לציריך וכרטיס חזור מאמסטרדם. המסלול בין הנקודות האלו עבר הרבה גרסאות, עד שנקבע המסלול הבא: נחיתה בציריך (לילה אחד), מפלי הריין, טרואה (לילה אחד), פריז (שלושה לילות), ליל (לילה אחד), אמסטרדם (שני לילות) ווולנדם (לילה אחד).

יום 1 (יום שלישי):

נחתנו בשעה שמונה בבוקר בשדה התעופה בציריך. ללא כל בעיה אספנו את הרכב שהושכר מראש ויצאנו לכיוון מרכז העיר. האמת שמאוד התאכזבנו מציריך. העיר כמעט ולא מתוירת ובקושי הצלחנו למצוא חניה בתשלום במרכז העיר. החניה היחידה שמצאנו הייתה מוגבלת לחצי שעה ולכן החלטנו לוותר על מוזיאון הלאומי של שוייץ ועל השייט בנהר הלימהאט ונסענו לרחוב Bahnhofstrasse לקנות לילדים מתנות בחנות המשחקים Franz Carl Weber. חנות זו היא עולם בן ארבע קומות עם משחקים מכל הסוגים ולכל הגילאים. בסיום קנייה של כמה שעות נסענו לאכול צהריים ונסענו למלון hotel the flag. בערב יצאנו עם הרכב לטיול בעיר וחזרנו למלון.

יום 2 (יום רביעי):

התחלנו את היום עם חנות התיקים "FREITAG". בחנות זו כל התיקים הינם מחומרים ממוחזרים. החנויות יפה ויש מה לראות. אבל המחירים בשמיים ולא מצדיקים את המוצרים.

המשכנו את יומנו למפלי הריין. הגענו למפלי הריין מהצד של טירת וורט ומצאנו את המקום ממש בקלות. שמתי את הרכב בחניה שבתשלום כמובן ולאחר הליכה רגלית קצרה על כביש בין עצים נחשפנו לנוף המטורף של מפלי הריין. רעש המים נשמע בכל מקום וזה דבר שמהפנט. התכנון היה לשוט קודם עם סירה לַסלע שבמרכז המפל, אבל בגלל שהיה באותו יום מפל גועש (יש יום שהמפל לא גועש ?) בוטלו השיוטים האלו. לכן שטנו ישירות לצד השני של המפל, עלינו במעלית לטירת לאופן, עברנו את הטירה ואת גשר הרכבת וחזרנו מהגדה השנייה. טיול יפה מאוד של שעה וחצי עד שעתיים. לאחר הטיול הזה לא נותר לנו היום עוד אטרקציות חוץ מאשר להשקיע שש שעות בנסיעה לטרואה. את הלילה בחרנו להעביר במלון kyriad troyes. זה מלון חדש (שאפילו ב SV לא מופיע בזויות מסוימות) ומפנק. לאחר התאקלמות קצרה במלון יצאנו לטיול מרכז העיר. טרואה היא בהחלט עיר תוססת ועם חיי לילה של המון חבר'ה צעירים וטובים. בזמן הסיבוב הקצר שלנו בדיוק התקיים המשחק בין צרפת לאלבניה ולכן קולות השמחה והאהדה נשמעו בכל מקום.

יום 3 (יום חמישי):

לא כולם יודעים שטרואה היא עיר הולדתו של רש"י ושיש בטרואה את בית הכנסת של רש"י ואוניברסיטה עברית על שמו. בנוסף, עירית טרואה הקימה פסל לזכרו של רש"י. לצערי הרב בית הכנסת היה סגור לצורך שיפוצים באותם ימים ולכן נאלצתי להסתפק תמונה של הקיר החיצוני בלבד.

יצא מכך שאת יומנו התחלנו באאוטלט McArthurGlen Troyes שליד טרואה. זהו מתחם ענק של חנויות אאוטלט מכל הסוגים ומכל המינים. אפשר בהחלט להעביר שני ימים שלמים בין החנויות. רק שלא נתבלבל, המחירים הם בכלל לא 'אאוטלטיים', המקום יקר מאוד ורק אם ישנם מבצעים על מוצרים שונים כדאי לקנות אותם. קנינו קצת בגדים אך בעיקר מתנות לילדים, אחרת הם לא היו מאשרים לנו לטוס ל"ארץ אחרת".

בסיום הקניות נסענו לעיר הגדולה. פריז. המלון והחניה שהוזמנה מראש היו ברובע 17 ולכן הניווט הוביל אותנו דרך שדרות השאנז אליזה. כאשר נחשפתי פעם ראשונה לתמונה של שדרות השאנז אליזה ולשער הניצחון בקצה השני שלהם, אשקר אם אומר שלא הייתי בהלם קצר. הכביש הרחב ו'הבאלגן המסודר' בו להפליא באמת שהלהיבו אותי. אבל אנחנו, כמו שאנחנו תמיד, לא מבזבזים זמן. 'מפקידים' את הרכב לשלושה ימים בחניון Wagram Arc de Triomphe, שמים את המזוודות בחדר ששכרנו במלון Hotel des Pavillons Paris ויוצאים בהליכה רגלית למסעדת Nina Sushi הכשרה. אני ואישתי אוכלים הרבה סושי, אבל אני חייב להודות שהפעם אכלתי את הסושי הטוב ביותר שאכלתי מימי. הסושי היה רך ומשש נמס בתוך הפה. מושלם. בסיום הארוחה המשכנו בהליכה רגלית והגענו למגדל אייפל. למרות שבעקבות חוות הדעת באתר 'למטייל' פחדנו שנתקע שעות בתור, הכל הלך מאוד מהר ותוך 31 דקות מצאנו את עצמו בראש המגדל. כמובן שאין צורך לפרט את הנראה מהמגדל כי פשוט רואים את כל פריז במבט אחד. את המשך הטיול שלנו, לשער הניצחון, עשינו על ריקשה. הנסיעה עצמה נחמדה, אך כשהגענו ליעד ממש לא היה נעים להתמודד על התחנונים של הרוכבת לעוד 5-10 יורו. עלינו לשער הניצחון וכל זה כדי להסתכל בעיקר על מגדל אייפל שרק לפני כמה רגעים היינו בקצה שלו. השעה הייתה קרוב ל 22:00 ולכן כמו כולם חיכינו להארת המגדל בשעה עשר. את הדקות האלו העברנו בלהסתכל על האיזור מלמעלה ולהצטלם. בשעה עשר בדיוק הואר מגדל אייפל ע"י עשרות מנורות מהבהבות. בהחלט יפה.

גם היום הזה נגמר.…

יום 4 (יום שישי):

היום החלטנו לעשות משהו קצת שונה ולכן את דרכנו למוזיאון הלובר עשינו על אופניים. למצוא אופניים פנויות זו משימה מאוד קלה לעומת המשימה למצוא להם מקום פנוי בתחנת היעד. שכרנו את האופניים באחד הרחובות הסמוכים למלון. חצינו את כל שדרות השאנז אליזה באופניים ומידי פעם עצרנו להצטלם. כאשר הגענו לאזור הלובר חיפשנו מקום לאופניים (כפי שכבר כתבתי - משימה קשה), חנינות ונכנסנו למוזיאון. אף כי איננו חובבים גדולים של גלריות ואמנויות ציפינו להרבה יותר ממוזיאון הלובר. אולי אפילו ציפינו יותר מידי ולכן התאכזבנו יותר מידי. די מהר יצאנו מהלובר והמשכנו דרכנו בטיול דרך גני טווילרי עד לכיכר קונקורד. אנחנו כמובן לא מסוג האנשים שיוותרו על מספר סיבובים בגלגל הענק וזה אכן מה שעשינו. השעות עברו והעייפות הגיעה. צריך לנוח לפני שבת. נסענו למלון ובערב הלכנו לקבלת שבת וארוחת ערב שבת בבית חב"ד שאנז אליזה.

ארוחת השבת שלה כלכך חיכיתי החזירה לי הרבה יותר ממה שציפיתי. בתפילה היו כמה עשרות אנשים ולאחריה חברי הקהילה התפזרו לביתם ונשארנו רק התיירים. ארוחת הערב הייתה מפנקת מאוד וכללה סלטים, שתייה חופשית, מנה ראשונה, מנה עיקרית וקינוח. התענוג הגדול ביותר היה לשבת בשולחן אחד ולנהל שיחה אחת בארבע שפות (עברית, אנגלית, צרפתית ורוסית). מרוב כיף לא שמנו לב איך זמן רץ, עד ש"התעוררנו" והלכנו לישון על בטן מלאה. מאוד.

יום 5 (יום שבת):

אין כמו יום שבת בשביל לנוח. היום אין לנו תוכניות. רק מנוחות ותפילות. קמנו ומשכנו את הזמן עד שהגענו לבית חב"ד לארוחת צהריים. העונג היה המשך ישיר לאתמול עם ארוחה איכותית ואנשים איכותיים לא פחות. את השעות שלאחר הארוחה העברנו בטיול רגלי לאורך השאנז אליזה וחזרנו למלון. בשעת ערב מאוחרת חזרנו לבית חב"ד כדי להתפלל מנחה (זו לא טעות) וסיימנו את היום.

אין כמו לנוח בשבת.

יום 6 (יום ראשון):

יום זה היה בסימן יורו 2016. את דרכנו התחלנו עם נסיעה לסניף הסושי שבוא אכלנו ביום חמישי. אין יותר מידי מה להרחיב כי גם הפעם לא התאכזבנו. זה היה כיף להיזכר בטעם שאכלנו רק לפני מספר ימים. את השעות הקרובות העברנו בנסיעה נעימה (הלבד עם האישה תמיד נעים) לעיר ליל. הגענו לליל בשעות אחר הצהריים ואת מה שראינו שם אפשר להגדיר במילה אחת - "קרנבל". הרחובות של העיר מוצפים באוהדים של שוויץ וצרפת, מעט מאוד שוטרים וכולם שמחים. האווירה ב Stade Pierre Mauroy הייתה מטורפת, אפילו הרבה יותר טובה מגמר ליגת האלופות שבו היינו לפני שנה. לפני המשחק טיילנו במתחם של האצטדיון והצטלמנו עם אוהדי הקבוצות. אוהדי צרפת גאים ללא רבב בקבוצה שלהם ולא מפסיקים לעודד את השחקנים. המשחק הסתיים בתוצאה 0-0 שלא גרעה ולו מעט מהחוויה הזו. את הלילה עשינו Hôtel Lille Europe.

יום 7 (יום שני):

אמסטרדם הייתה היעד שלנו להיום, אבל כמובן שאנחנו נעשה עצירות בדרך כדי למצות כמה שיותר. לכן נסענו קודם לבריסל כדי לקנות כמה שיותר בגדים לילדים. במהלך התכנון היו הרבה יעדים לטיול בבריסל אבל לאט לאט כולם ירדו ונשארנו רק עם חנות PRIMARK. הסניף הזה מאוד אכזב אותנו. בסניף זה הכל קטן ואין בכלל מחלקת ילדים. אבל עיקר האכזבה היא מהאווירה הלא נעימה שנתנה הרגשה יותר של דובאי ולא של בריסל.

המשכנו את דרכנו צפונה ועצרנו לארוחת צהריים באנטוורפן. דווקא בעיר זו מאוד נהניתי מהאווירה היהודית שהייתה ומהיהודים שמסתובבים ברחובות ללא חשש.

לאחר עוד שעתיים של נסיעה הגענו למלון NH Amsterdam Zuid. זהו מלון ארבעה כוכבים מאוד מפנק עם חדרים מאוד גדולים ומרשימים. אבל אצלנו אין יותר מידי זמן לבזבז, לכן שמנו את המזוודות בחדר ונסענו בתחבורה ציבורית למרכז העיר. את הערב הראשון שלנו העברנו בכיכר דאם, שוק הפרחים, מוזיאון העינויים ובמוזיאון השעווה. הֶספק יפה לערב ראשון. האישה גם דאגה להעמיס אותי בשש שקיות מלאות בגדים ומתנות.

יום 8 (יום שלישי):

לאחר ארוחת בוקר במאפיה הכשרה נסענו ישירות לבית אנה פרנק. המקום בהחלט מעביר את המסר אך החותם הכואב היה לשמוע מגויה, דווקא במקום הזה, שכולם שונאים אותנו. לא יודע למה היא באה אלי ולמה היה לה כל-כך חשוב להגיד לי את זה ודווקא כאן ועכשיו. המשכנו את היום עם שייט של שעה בתעלות של אמסטרדם. השייט היה בהחלט יפה, נעים ונותן לספוג את העיר.

לאחר מכן הלכנו לעשות בעיר דברים שנשים אוהבות - קניות. חרשנו את איזור כיכר דאם ואת רחובות Nieuwendijk ו Kalverstraat. האישה בהחלט נהנתה. במשך מספר שעות קנתה המון בגדים; קצת לעצמה והמון לילדים. מה שאני הרווחתי מהטיול הזה הוא שלאחר כלכך הרבה סניפים של רשת H&M ברחובות אלו, האישה לא תיכנס לרשת הזו בארץ בשנים הקרובות. כמות של 8 סניפים מאותה רשת בשני רחובות שמשלימים אחד את השני זה בהחלט מוגזם.

לאחר כמה שעות סחבנו את השקיות למלון והלכנו לנוח. את הערב העברנו כמובן בטיול בכיכר דאם עם דודה שלי ובעלה שגם טיילו באמסטרדם באותם ימים. לאחר מכן המשכנו לסיור ברובע החלונות האדומים (לא נעים ליד הדודים....) וחזרנו לישון.

יום 9 (יום רביעי):

למעשה היום הזה הוא היה היום היחיד בטיול שהיה ספונטני ולא מתוכנן. קמנו בבוקר והחלטנו שבמקום לנסוע למרכז העיר ולעבור ממוזיאון למוזיאון; ניסע לחיטהורן. אז גם את היום התחלנו במאפיה הכשרה ומשם יצאנו בדרכנו לחיטהורן. תוואי הדרך היה מאוד שלֶו, הכביש עובר בין שדות ירוקים שלא נגמרים ובין עיירות פסטורליות. הגענו לחיטהורן וקודם כל היינו צריכים להתרגל לשקט. שכרנו לנו סירת מנוע ויצאנו למסלול של שעתיים באגם המקומי. כמה שלווה וכמה שקט שפשוט אי אפשר לתאר. רציתי פשוט מאוד לעצור את הסירה לכמה ימים, לשכב על הגב, להרים רגליים ולהירדם. אבל השעון הולך אחורה, צריכים להחזיר את הסירה. סחטנו את הזמן עד הסוף והחזרנו את הסירה בדיוק בזמן (ישראלים, לא ?). עשינו גם סיבוב רגלי קצר בשביל המרכזי, בין הבתים, וחזרנו לאוטו.

מחיטהורן עשינו דרכנו לעיירה וולנדם. הגענו לוולנדם ומאוד התאכזבנו מהמלון Hotel Spaander ובעיקר מכך שזה קורה דווקה בלילה האחרון. החלטנו שחייבים להינות ולכן בלענו את הצפרדע. את אחר הצהריים והערב העברנו בכמה גיחות למזח ובגיחה לקניון. לאחר מנוחה נוספת יצאנו בערב לפאב ונהנו מכה כוסות של מיץ תפוזים סחוט. לילה טוב.

יום 10 (יום חמישי):

יומו האחרון של המסע. רוצים עוד, אבל רוצים כבר להגיע לילדים. קמנו בעצלתיים והעברנו את הזמן עד לצהריים. נסענו חזרה לאמסטרדם היישר לחנות פרימרק המקומית (היינו חייבים "כמה השלמות" של קניות כדי שלא היה קילו אחד פנוי במזוודות). את הקניות ארזנו טוב טוב במזוודות והלכנו לאכול במסעדת H'BARON הכשרה. בסיום הארוחה, על בטן מלאה, נסענו לשדה התעופה סכיפהול.

כלכך מרוצים וכלכך עייפים. רק ברגעים אלו, לפני העלייה למטוס, אני יכול להודות שמהיום הראשון של תכנון הטיול ועד ליומו האחרון של המסע; פחדתי לא פעם שהאישה לא תחזיק מעמד בגעגועיה לילדים ושהילדים לא יפסיקו לבכות לנו בטלפון שנחזור כבר. אך אודות למשפחות שלנו שטיפלו בילדים ללא דופי ודאגו להם לפעילות מהנה בכל רגע ורגע נושא הגעגוע עבר בשלום. הביתה..…

לסיום:

היה טיול מתוכנן היטב שמאוד נהנו ממנו.

הנתונים היבשים שלו מספרים ככה: 1738 ק"מ , 10 ימים , 9 לילות , 9 ערים , 5 מדינות

ו… כיף אחד גדול !!!