אנחנו משפחה בת 6 נפשות, ילשים בגילאי 18, 16, 14, 11, חזרנו השבוע מטיול מרתק ומדהים באתיופיה.
למרות שידענו על אתיופיה, בעיקר מסיפורי העליה משם, ומתמונות שראינו, לא יכולנו לדמיין עד כמה היא ארץ ייחודית ומשגעת, וכמה שאנחנו נהנה מהטיול.
להלן המצלה למסלול שאנחנו בנינו לפי מה שהתאחים למשפחה שלנו, בנסיון למצות עד כמה שניתן במסגרת הזמן שענד לרשותנו.
מצאנו טיסות בשעות נוחות באתיופיאן אירליינס. הדבר מאד נח, מכיוון מי שטס בחברת תעופה זו בטיסות בנלאומיות, מקבל את טיסות הפנים בחצי מחיר, דבר שהוא משתלם. אתיופיה היא גדולה ודרושות מספר טיסות פנים על מנת לכסות אותה בצורה טובה.
יום 1: יום שישי-טסנו בטיסת לילה 00:45 מבן גוריון לאדיס אבבה.
נחתנו סביב השעב 6:00 בבוקר( אתיופיה היא שעה קדימה מישראל).
סידרנו את הויזה בשדה תעופה, דבר שלוקח קצת זמן וצריך סבלנות ואורך רוח.
נסענו למלון לצ'ק אין ומנויה קצרה ואז יצאנו לסיור בעיר.
ביקרנו במרקדו-השוק הכי גדול באפריקה..הוא הומה אנשים ובע”ח וסחורות מכלאפריקה, מזכרות, אוכל, כלי בית וכל מה שאתה יכול לדמיין. זה שוק סואן מלא אנשים ויכול להיות קצת מאתגר ביום הראשון-כי זו אפריקה יש רלפנים..אבל בהחלט חוויה.
אח”כ נסנענו להרים לנקודת תצפית יפה על העיר.
אכלנו ארוחת צהריים במלון הראשון באדיס, היה מזנון צמחוני חביב ביותר במחיר מצחיק של 75 ביר לאדם(12.5שח לאדם) מחיר מגוחך...אוכל טעים ובהחלט מספק.
משם נסענו למוזאון באדיס שהיה מרתק. למדנו שם על האדם הפרהיסטורי וההיסטוריה של אתיופיה והאדם באפריקה, למדנו על התרבות האתיופית, המלכים , התפתחות הכתב והמנהגים.
מכיוון שאנחנו שומרי שבת, חזרנו למלון להתאגן לשבת.
ישנו במלון הילטון אדיס אבבה, מומלץ למשפחות עם ילדים-יש בריכה נחמדה ומספק אוכל מערבי טרי וטעים
יום 2: שבת:
יום מנוחה במלון-הרבה זמן בריכה-מאד נעים כי המים של הבריכה נובעים ממעיינות חמים כך שנעים להתרחץ בהם ולתת למי הנביעה החמים לזרום עליך-ממש כמו ז'קוזי.
במוצאי שבת יצאנו למסעדה אתיופית מקוית שכללה ארוחה והופעה של מוזיקה וריקודים אתיופים.
היה נחמד מאד, אמנם קצת תיירותי...והאוכל קצת קשה לילדים, מכיוון שהאוכל האתיופי הוא ברובו מאד חריף עם טעמים שונים ממה שהם רגילים-אבל חוויה נחמדה.
יום 3: יום ראשון
קמנו מוקדם בבוקר כדי לתפוס את הטיסה הראשונה למקלה (Mekele), העיר שממנה יוצאים לטיול שטח באזור המדברי הנקרא הדנקיל.
לאחר טיסה של שעה נחתנו במקלה וחוורנו לטייול ג'יפים. בים הזה היתה נסיעה ארוכה למדבר, בתוך נופים משגעים שמזכירים את הנגב והערבה.
הגענו לאזור חולי שהיה קשה לנווט את הרכבים, וספר פעמים נתקענו בחול.
ישנם כפרים נידחים של מקומיים שחליים בתנאים מאד בסיסיים ממש באמצע שום מקום.
אכלנו צהריים באחד הכפרים האלה ואז המשכנו לבסיסו של הר הגעש הפעיך אטלה-Artale.
הגענו בזמן לארוחת ערב, התארגנו עם הדברים, ארזנו תרמיל אותו נסחוב על הגב להר הגעש למעלה, שם נעביר את החלילה.
אכלנו ארוחת ערב, ואז מצויידים בפנסי ראש, מים ותרמילים, התחלנן את הטיפוס הארוך, החשכה מוחלטת לשיאו של הר הגעש.
זה טיפוס ארוך ולא פשוט בלילה, לוקח כ-3 שעות.
בסופו מגיעים לפסגה ורואים את ההתפרצויות של הר הגעש, ואגם לבה פעיל וזורם.
זה מראה מרהיב, למרות העייפות והקושי בטיפוס.
לאחר מכן ירדנו מעט למטה למחנה לינה מסודר בו העברנו את הלילה. הגמלים סחבו לנו למעלה מזרונים וסדינים ושמיכות, ואנחנועם הציוד הבסיס שסחבנו איתנו התארגנו לשינה. כולם היו ככ עייפים שהשינה באה מהר מאד.
יום 4: יום שני
קמנו לפני הזריחה והתארגנו לירידה למטה. לקח שעתיים בקצה טוב לרדת חזרה לבסיס..בבוקר אוראים את הנוף הוולקני אותו טיפסנו בלילה, וזה פשוט מרהיב. הירידה לא פשוטה, כי היא קשה על הברכיים, אבל סוף ההליכה, יש תחושה אדירה של סיפוק.
כשהגענו חזרה לבסיס למטה אכלנו ארוחת בוקר וקצת התרעננו מהלילה בשטח.
ואז התחלנו את הנסיעה הארוכה לאזור אחר של המדבר.
נסיעה של כ-6 ששעות בנופים עותרי נשימה של המדבר, עם עצירה בדרך באחד הכפרים לארוחת צהריים וקשת קשר עם המקומיים.
לקראת הערב הגענו לכפר של שבט האאפר, המקומיים שגרים באזור וישנה על מיטות במבו בחוץ תחת כיפת השמיים.
לרע מזלינו, הלילה שבו ישנו בחוץ היה אחד מהלילות היחידפם במדבר שיורד גשם, והיינו צריכים באמצע הלילה לתפוס מחסה..למרות הקושי זו היתה חוויה יחודית לשיון בחוץ תחת כיפת השמיים עם כל הכוכבים זוהרים מעל.
יום 5: יום שלישי
בבוקר התעוררנו למזג אויר מעונן וטפטופים. היתה תקווה שהגשם יפסק עשד שנגיע ליעדינו, אבל לצערינו התבדינו.
יום זה היה מוקדש לביקור באחד המקומות המדהיים באתיופיה, אזור שנקרא דאלול-מקום של בריכול גופרית עם צבעים משגעים שבוקעים מן האדמה ויותארים מראה מרהיב של צבעים ותצורות ייחודיות ומרתקות.
בדרך ראינו שיירות של גמלים בדרכם למכרות מלח, ממש כמו בימין של אברהם אבינו.
נסענו על משטחי מלח אדירים שבגלל הגשם השוטף שלא פסק הפכן ממש לבריכות מלח, דבר לכשלעצמו היה מראה נדיר במדבר.
כשהגענו לדאלול, לצערינו, הגשם ירד בחזקה והקשה עלינו להנות מהמראות המדהימים של הצבעים…
לאחר טיול בגשם, הוא פסק, ואז יכולנו להנות מהמקום המדהים הזה...שרק בגללו היה שווה את הביקור לאיזור הדאנקיל.
משם המשכנו לבריכת מי גופרית מבעבעי שיש להם סגולות מרפא-מאד מזכיר את ים המלח.
לחאחר מכם נסענו למכרה המלח, ש רואים אנשים יושבים שעות וחוצבים מלח מהאדמה ויוצרים בלוים של מלח למכירה, מעמיסיםפ על גמלים וחמורים ומעבירים אותם לאזורים שונים באתיופיה.
מראה מדהים ממש מקראי…
לאחר ביקור זה אכלנו צהריים וחזרנו לכיוון מקלה.
אנחנו היינו בטיול פרטי, אז בדרך פגש אותנו נהג ולקח אותנו ללודג' שהוזמן עבורינו בדרך בים מקלה לאסום.
עד שהגענו היה כבר חשוך, ןופגשו אותנו בכניסה ללודג' עם עששיות ולקחו אותנו לחדרים.
הדבר היחיד שממש רצינו היה מקלחת חמה להוריד את כל הלכלולך של ה-3 ימים במדבר וארוחה דשנה ושינה במיטה נוחה.
את כל זה קיבלנו.
מה שלא ידענו עד למחרת בבוקר שהגענו בעצם לגן עדן מבחינת המיקום.
יום 6: יום רביעי
התעוררנו למראה מרהיב של הרים ופרחים, ממש אוירה פסטורלית מדהימה...דבר שלא ראינו בלילה כי הגענו בחושך.
הלודג' בנוי ממספר קטן של בקתות, כל אחד בקצה שביל שפונה לנוף ההרים המדהים ואתה מרגיש כאילו אתה ישן בגלויה….
זה היה מלבב ביותר לקום לנוף כזה.
ארוחת הבוקר היתה טובה, ואנשים לא יכלו לעשות מספיק כדי לתת לנו שירות אדיב ונעים.
הלודג' בבעלות פנסיונר שוויצרי שעבר לגור באתיופיה וקים לודג' ברמה אירופאית באמצע אתיופיה, פשוט מדהים.
משם נסענו לבקר באחד מהמנזרים החצובים בסלע באיזור הטיגרי-נסענו למנזר אבונה ימטה (Abuna Yemata). זו נסיעה קצרה מהלודג' וטיול של כ-4 שעות הכרוכה בטיפוס ההר עד לתחתית המצוק, משם טיפוס המצוק בעזרת חבלים עד למנזר, ואז כשמגיעים למנזר הולכים על קצה המצוק עד לכניסה לכנסיה החצובה בסלע.
זה טיול מדהים, מלא אדרנלין עם נופים מדהימים. יש לציין שמבחינה בטיחותית, זה ללא מעקות, אבל יש איתך מדריך ועוד צוות שבא לעזור בטיפוס, שומר עליך, מחזיק לך את היד, מדריך אותך איפה לשים את הרגליים כדי שלא תיפול ותצליח לטפס.
גם הבן שלנו בן ה-11 הצליח וזו היתה חוויה מדהימה.
הכנסיה עצמה מא דיפה עם ציורי קיר...כל הקונספט מזכיר קצת את המנזרים שלנו במדבר יהודה, אהל עםנופים מדהימים.
הבוקר הזה היה פשוט נפלא.
משם נבענו לעיירה הקרובה כדי לחוות את השוק המקומי שמתרחש מידי יום רביעי.
עבורק הילדים שלנו זו היתה חוויה מתקנת אחרי שדיס, שכן הו אשוק קטן יותר ויותר ידידותי למשתמש, פחות מלחיץ...והיתה חוויה נפלאה לראות את המקומיים מוכרים את מרכולתם..אנחנו היינו מאין ארקציה וחבורה לא קטנה של ילדים נוער ונשים התגודדו סביבנו והלכו אחרינו כדי לראות את התגובות שלנו לשוק..זה היה מאד נחמד.
משם נסענו לאקוס, ובשעות אחר הצהריים ביקרנו בארמון של מלכת שבא, למדנו על הקשר העמוק של האתיופים ליהדות שכן הם מאמינים שהם הצאצאים של המלך שלמה ומלכת שבא. הלכנו לראות את הכנסיה הנרכזית ולידה את מקום שמירתארוםן הברית(לפי המסורת האתיופית ארום הברית המקומי נמצא באסום בכנסית הקדושה במרכזז העיר.)
ראינו אותם מתפללים, הרבה מהצנוחות והמנגינות מזכירות את התפילה היהודית, ומראה מרהיב של כולם לבושים לבן בהגיעם לכנסיה...דבר נפלא.
הסתבר לנו שפספסנו ביום טקס שמתרחש כל חודש שמוציאים העתק מדוייק של ארוןם הברית בתחילת כל חודש בשעות הבוקר המוקדמות ויש טקס שלם סביב הארון.
היתה אכזבה גדולה שלא יכלנו לחוות אתזה.
ממליצה לנסות לתזמן ביקור באקסום בשבוע הראשון של כל חודש אתיופי, שהוא מתחיל כשבוע עד 10 ימים אחרי החודש שלנו…
זו אמורה להיות חוויה מדהימה.
משםפ נסענו למלון שאמור היה להיוך המלון הכי טוב באקסום-הוא מלון בסיסי ביותר, ןע עכשיו המלון הכי פחות משביע רצון מכל המלונות שהיינו בהם עד כה.
ארוחת ערב במלון ולילה טוב
יום 7: יום חמישי
סיור בוקר באקסום, לראות את האובליסקים, מתחם קבורה עתיק והמזאון המקומי, ואז לראות את בריכות מלכת שבא וכתובת עתיקה שהתגלתה במקרה באחד השדות סביב אקסום, הכתובת שמוגדרת כאבן הרוזטה האתיופית שכן היא כתובה ב-3 שפות בו זמנית: סביאן-הפשה הקדומה של האזור, געז, הפשה הקדומה והקדוה של אתיופיה וביוונית, השפה המדוברת באותה תקופה…
ממש מדהים.
משם לשדה תעופה לטיסה שלנו גונדר.
כשנחתו בגונדר חיכה לנו נהג שהסיע אותנו שעתים צ]ונית לגונדר להרי הסימיאן...המקום מאד יפה, אבל הנסיעה היא ארוכה ומיגעת והכביש הוא לא כביש טוב..בדיעבד לא הייתי נוסעת את כל הזמן זהז בכדי לבלות זמן ככ קצר בהרים.
הסיבה המרכזית שרציתי לנסוע לשם היא שפעם גרן שם בני הפלשמורה, ודרך הרים אילו היהודים הלכן כשהם ברחו מאתיופיה לסודן בדרכם הארוכה לישראל.
רציתי שהילדים יקבלו מושג עד כמה המסע היה קשה ומפרך.
הבונוס בביקור להרי הסימיאן הוא שיש שם אוכלוסיה גדולה של קופי בבון שאפשר להתקרב אליהם מאד ולראות אותם. זה יה מדהים להיות במרחק נגיעה מחיות אלה ולראות אותם.
גם הנופים הברים הם עוצרי נשימה.
אני ממליצה לבלות שם לפחות לילה בלודג' ולעשות טיול בהרים.
לנו זה לא התאפר ואחרי זמן קצר שם, נסענו חזרה לגונדר.
ישנו במלון גואה, יופי של מלון על ההר עם נוף מדהים להרים ולעיר גונדר.
יום 8: יום שישי
קמנו מוקדם כדי להגיע לתפילה של הקהילה היהודית בגונדר בבית הכנסת בעיר.
הגענו באמצע תפילת שחרית, התפללנו איתם. הם מתפללים מסידורים של רינת ישראל כמו בארץ, ךרב באמהריך עם קצת עברית..זו היתה חוויה מדהימה ומרגשת.
בסוף התפילה הם שרו עם ישראל חי והתקווה , והדמעות לא פסקו מלזלוג…
במרכז היהודי יש ארון קודש עם ספר תורה, מקווה כשר, ספריה עפ ספרי חול וקודש בעברית, כיתות לימוד של אלף בית, מטבח כשר, סניף בני עקיבא. מי שהסביר לנו הוא מקומי שמדבר עברית רהוטה..זה פשוט היה מפגש מדהים ומרגש ביותר.
משם נסענו לכפר ואלאקה, כפר שהיה פעם יהודי אבל לא נותרו בו יהודים כלל.
חשבנו שנראה כפר אותנטי ונחווה קצת את החוויה הכפרית היהודית. אך לא כך הדבר, זהו כפר מאד תיירותי, שבכלל לא נותן שום אוןירה, והם אף דורשים תשלום כדי להכנס לבית הכנסת של הכפר.
אנחנו עזבנו מהר והעדפנו לבקר בבית הקברות היהודי ליד הכפר, שהוא אכן היה יותר מעניין אמיתי.
בית הקברות נמצא מחוף לכפר קרוב לנהר, ובדרך חזרה לרכב ראינו אנשים מתרחצים ועושים כביסה בנהר ממש כמו פעם-אפריקה כמו בסיפורים..פשוט מדהים.
אח”כ ביקרנו במדוה בגונדר שהיתה מעניינת אבל לא מאד מרשימה.
ואז התחלנו הנסיעתנו הארוכה לכיוון העיר באהאר דאר, שיושבת על אגםם טאנה, מקור הנילטוס הכחול.
הנסיעה היתה שוב בנוף הררי מדהים, בין כפרים קטנים הבנויים על טרסות בהרים.
ולאחר זמן, ההרים הופכים למישור ואז רואים את כל החקלאות האתיופית. גידולי הקפה, והאורז והתירס, עגבניות ותפוחי אדמה.
ידלים שוארבים מים מהבאר, ואגברים חורשים את האדמה עם מחרשה מחוברת לשור.
רועי צאן ובקר רועים את העדרים המשטחים ירוקים..כפרים לאורך כל הכביש, חלקם מוכירים פירות וירקות..ממ שנסיעה פסטורליץ
לבסוף אחרי 3 שעות הגענו לעיר באהאר דאר, וראינו את הנילוס זורם מהאגם לכיון ההרים.
המלון שלנו היה ממש על האגם-מלון ספא מרהיב בשם קוריפטו…
שוב הגענו בזמן להתארגן לשבת…
תחושה של מנוחה איחרי השבוע האינטנסיבי שעברנו.
יום 9: שבת
ביקור באחת ממגוון הכנסיות שבנויות על 32 האיים שנמצאים בתוך האגם.
הפלגנו לאי הגדול, הלכנו שם בג'ונגל בי גידולי הקפה והלתת לבירה..ראינו קופים מטפסים על העצים ומקומיים מנסים למכיר את מרכולתם.
הכנסיה היתה מדהימה, עם מגוון עצום של ציורי קיר של סיפורי הברית החדשה והישנה...מאד מעניין.
לאחר מכן חזרנו למלון למנוחה.
כל חדר קיבל במתנה 2 מסאג'ים על חשבון הבית אז נהנו מעיסויים מרגיעין לפנ הטיסה שלנו הביתה.
מיד במואי שבת נסענו לשדה לעלות ע הטיסה חזרה לאדיס אבבה ומשם לחוור לטיסה שלנו לתל אביב.
היתה חוויה נהדרת, מגבת משפחתחת מעניינת מאד עם נופים עוצרי נשימה, סיפורים והסטוריה מרתקים וזמן איכות משפחתי מדהים.
ממליצה בחום
