לתחילת הטיול לחץ כאן: : http://www.lametayel.co.il/20+ימי+טיול+משפחתי+בסלובקיה+עם+נגיעות+בפולין+והונגריהיולי+2018
יום 12-יום ה-12.7-יום טיול רגלי במפלי הרייברוק
קמנו ליום שמשי וחמים ומקסים..התאים לנו בול לטיול שרצינו לעשות.
איך שיצאנו מהדירה לכביש לנסוע לכיוון טטרנסקה לומניקה, ניגלה בפנינו נוף מדהים שלא יכולנו לעמוד בפניו
כמובן שעצרנו את הרכב והצטלמנו בשדה החרדל הצהוב העצום שנפרס עד למרגלות הרי הטטרה הגבוהים..פשוט מראה מרהיב.
כשהגענו לטטרה לומניקה והיינו בתור לקנות כרטיסים לרכבל כדי לעשות את הטיול הרגלי למפלי ההרייברוק, הבנו שהbobcars לא פועלים בסיום המסלול בצד של סטארי סמוקובק, ליד המפלים אלא רק בטטרנסקה לומניקה. הילדין מאד רצו לעשו את הרכבים האלה שובף אז במום לעשות את המסלול בכיוון שבדרך כלל מתואר, כלומר עליה ברכבל מטטרנסקה לומניקה לתחנה השניה ומשם הליכה לאורך הרכס עד למפילי ההרייברוק ואז ירידה בסטרי סוקובק, שאז המסלול כולו בירידה מתונה, אנאחנו עשינו הפוך.
כששאלנו את עצתם של המקומיים ברכבל נאמר לנו שזה לא משנה באיזה כיוון עושים את המבלול ושזה לא קשה ולוקח משהו כמו שעתיי עד שלוש בהליכה איטית ונינוחה.
מסתבר שזה לא מדוייק
אם מתחילים במפלים ומסיימים באגם, המסלול הוא כולו בעליה, לא כל כך מתונה, ויותר קשה ומפרך, ועל כן לוקח יותר זמן ולא בטוח שכל כך מהנה.
אני לא בטוחה שהנסיעה בבובקארים האלה הצדיקה את הפיכת סדר ההליכה של המססלול.
המסלול עצמו מקסים, ובהחלט שווה את המאמץ.
אנחנו נסענו לסטארי סוקובק,
השארנו את הרכב ליד תחנת הרכבת, דבר שבסוף היום יתברר כטעות יקרה.
משם הלכנו ברגל לרכבל. לא ניתן לקנות כרטיס משולב בסטארי סמוקובק גם לרכבלים בטטרנסקה לומניקה, ואיבדנו גם המון זמן בבירורים ונסיעות מיותרות.
בכל מקרה, לבסוף עלינו למעלה והתחלנו את המסלול.
הנהר והמפלים פשוט מראה מרהיב.
המים קפואים, אבל שוצפים ומדהימים.
כולם נכנסו לדקות מעטות למים כי פשוט לא ניתן היה לסבול את הקור וישבנו לצד המים ונהנו מהנוף והיופי.
ואז עלינו למפל' a
פשוט כמה מים שוצפים וקוצפים, כמויות אדירות ויוצרות קשת מהממת עם רסיסי המים.
ואז התחלנו לעלות בתוך היער, עם נופים עוצרי נשימה של הרי הטטרה והעמק מתחתחנו.
ראינו פטריות ביער ומרבדי פרחים, וכל פשוט מקסים.
השביל קצת מעצבן כי הולכים על אבנים ולא על שביל כבוש, וכמובן, כפי שציינתי הכל בעליה מתונה אבל תמידית שבר שמקשה בסופו של דבר על המסלול.
לאחר עליה כדולה, הגענו בסוף להליכה לאורך צלע ההר לכיוון נקודת הרכבל והאגם שיובילו אותנו לטטרה לומניקה.
הנוף שנפרש לפנינו היה פשוט מדהים, וכיפר על הקושי של המסלול בכיוון ההפוך ובעליה.
עלינו לגובה גבוה יותר, היה קר, אבל הנוף היה מדהים.
יש למעלה בתחנה השניה של הרכבל, בית קפה ומסעדה שצופה על הנוף ומגישה, קפה, שוקו חם ועוגות. הרגשנו אחרי ההליכה המאומצת שמגיע לנו להתפנק , אז התיישבנו בפנים והזמנו שתיה חמה ועוגות. השוקו, הוא יותר כמו שוקולד מותך, ולכן מאד סמיך וחזק. היינו צריכים לבקש להוסיף לו הרבה חלב כדי שיהיה אפשר לשתות אותו, אבל זו אכן היתה נחמה טובה.
אני אחר-כך הלכתי לראות מהר את האגם, שכן לאחרים לא היה כח.
יש אפשרות מהתחנה השניה לקחת רכבל סגור לפסגה הגבוהה ביותר של הרי הטטרה. זה מאד יקר וצריך להזמין מקום מראש.
אנחנו לא עשינו את זה, ובבוקר שהיינו למטה הכל היה נראה מכוסה עננים ולא שווה את הכסף והמאמץ, אבל עד שסיימנו את המסלול השמיים התבהרו וניתן היה לראות את הפסגות הגבוהות וקצת הצטערנו שלא עשינו את זה… שוב מראה עד כמה התחזית היא לא אמינה באמת וכמה הפכפך הוא מזג האויר.
האגם בעונה זו אינו מלא אבל יפה בכל זאת, עם ההרים מזדקרים מאחרו, פשוט מרהיב.
אח”כ לקחנו את הרכבל למטה תחנה אחת ושכרנו את הרכבים שבגללם עשינו את המסלול בכיוון ההפוך בעליה….
וירדנו בשיא המהירות למטה את ההר.
הפעם השביל היה רק בחלקו סלול ובחלקו באבנים וכולו היה בירידיה כך שהיה כיף..הילדים נהנו ולכן זה בסופו של דבר היה שווה
אבל כפי שכתבתי מלכתחילה איני בטוחה שבגלל הרכבים האלה שווה לעשות את המסלול בכיוון ההפוך ובעליה.
יש טטרנסקה לומניקה למטה גם מגלשות הרים שלא עשינו כי כילדים כבר עשו במקום אחר.
הסתובבנו קצת בעיירה שהיא ציורית וחמודה.
ולקחנו את הרכב בחזרה לסטארי סמוקובק. העלות של הרכבת היא פשוט מגוחכת והיה מאד קלץ
כשהגענו לתחנת רכבת לאסוף את הרכב, גילינו שהוא מסונדל כי מסתבר שהמקום שחנינו בו הוא רק לעובדי תחנת הרכבת.
מכיוון שאנחנו לא קוראים סלובקית לא ידענו ולא הבנו את התמרור.
התקשרנו למשטרה והם הגיעו תוך 5 דקות, ואמנם לא היו מוכנים לוותר לנו לחלוטין אבל הורידו משמעותית את הסכום של הדו”ח בגלל שאנחנו תיירים וזה בהחלט המתיק את הגלולה המרה.
אחרי זה חזרנו הביתה להכין ארוחת ערב, עייפים אך מרוצים.
יום 13-יום ו-13.7-ראפטינג על נהר דונייץ-טריקלנדיה-סטרסקה פלסו
קמנו לבוקר שימשי והחלטנו שאנחנו הולכים לעשות את הרפטינג על נהר דונייץ, מה שלא יכולנו לעשות ביום רביעי בגלל הגשם.
קבענו רפטינג לשעה 9:30, היתה לנו בערך שעה נסיעה.
את הרפטינג מתחילים בכפר cerveny klastor, בפארק הלאומי פייני. יש מספר חברות שעושות ראפטינג על הנהר, ולא בטוח שצריך להזמין מראש. מכיוון שקיץ והיה יום שישי שזה תחילת סופ”ש היה יותר עמוס והיו חברות שכבר לא היה להם מקום.
בכל מקרה הזמנו עם חברה שנקראת Dunajec Rafting. הם חברה חדשה וכל הציוד שלהם חדשץ הבעיה היא שהמדריך שיוצא איתך לא מדבר מילה אנגלית ולא מסביר דבר ממה שרואים.
דרך נוספת לשוט על הנהר אם רוצים היא ברפסודות מעץ-מחברים 5 רפסודות יחד לרוחב ושטים עליהם עם 2 שייטים שלבושים בביגוד מסורתי של האיזור..זה יותר רגוע ונינוח, לא שהראפטינג סוחף בכל מקרה.
בכל מקרה החלטנו ללכת על ראפטינג. כשהגענו השמש קצת התחבאה בין ההעננים והיה קר והצטערנו שלא היה לנו ביגוד חם יותר, אבל מהר מאד השמש יצאה והיום הפך חם.
השיט נחמד, לא מאד יקר, אבל זה בערך כמו לשוט בקייקי כפר בלום. המים לא בזרם חזק, והנופים יפים אבל חוזרים על עצמם.
זה שיט ארוך של כשעה וחצי שבו אתה בעצם יכול לא לעשות כלו כי המדריך משיט את הסירה, ובכל זאת חוויה נחמדה.
אסור להיכנס למים כך שלא נרטבים בכלל.
גדה אחת של הנהר היא בסלובקיה וגדה שניה היא בפולין, כך ששטים לאורך הגבול לאורך כל השיט.
אנחנו בחרנו לחזור באופנייםץ
חלק מהשביל הוא בעליה וזה נסיעה לא קלה למי שלא מורגל לרכב על אפניים.
זו רכיבה של כשעה.
אנחנו לאחר הרכיבה הרגשנו טוב טוב את העכוז שלנו לכמה ימים.
חייבים להזמין שעת ביקור, עדיף לפתות יום לפני. בלתי אפשרי להשיג שעה לאותו יום, ניסינו פעמיים והם פשוט מלאים.
אתה מזמין באתר שלהם ונקבל מייל אישור על השעה ומשלם במקום.
זה מקום מגניב ביותר של תעתועי ראיה. לא צריך יותר משעה, וזה גם מה שהם מקציבים לך, אבל החוויה מדהימה. גם הצילומים וגם מה הם יצרו במקום יחסית קטן.
זה היה כיף להעביר ככה שעה-אנסה להעביר את החוויה בתמונות אבל זה לא ממש עובר
אגם מדהים מוקף בהרים וירוק. אפשר לעשות מסלול הליכה של כשעה מסביב לאגם. אנחנו עשינו רק חלק מההיקף, ופשוט ישבנו ונהנו מהשקט והנוף…
יש אפשרות גם שם לעשות כל מיני מסלולים באזור.
אנחנו לא עשינו אז איני יכולה לחוות דיעה, אבל בהחלט שווה להגיע לאגםץ
יש אפשרות לשכור סירות משוטים ולשוט באדם.
אנחנו פשוט התרווחנו ונהנו מהיופי והשקט.
עוד יום מהמם הסתיים
יום 14-שבת-14.7-מנוחה במלון
היום בילינו בעיקר בדירה. זה היה יום אפרורי וקריר.
במתחם היה שולחן פינג פונג, ומגרש טניס, וגם מקום לשחק כדורגל
השתמשנו שירותי הספא שלנו גם ביום זה ובעיקר, יום מנוחה, לאגור כוחות לשבוע הטיול הבא.
יום 15-יום א-15.7-סוחה בלה ומערת הקרח
כל היום הזה תוכנן מבחינת זמנים סביב משחק גמר מונדיאל שהיה בשעה 17:00 שעון סלובקיה.
ולכן, יצאנו מוקדם מהדירה, עשינו צ'ק אאוט ונסענו כחצי שעה לכיוון גן העדן הסלובקי והמסלול סוחה בלה.
אני חייבת לומר שבערבות הרבה טיפים ובלוגים שקראנו, הכנו את עצמינו למסלול ארוך וקשה ומפרך, ולבסוף הופתענו מאד.
אז מלכתחילה אני אומרת, שאורך המסלול בהליכה רגילה הוא כ-4 שעות.
הוא לא מאד מפרך ומאד מעייף/, כפי שתואר, ובהחלט ניתן להספיק לעשות עוד משהו ביום שעושים את המסלול.
הוא אכן מסלול למיטיבי לכת, ולי שיש פחד גבהים אז אולי הסולמות הם לא בשבילכם, אבל הוא לא מאד קשה ולא מאד מפחיד.
הוא בעיקר מסלול מקסים ומהנה מאד.
את רב המסלול עושים לאורך אפיק מים, ובהחלט נרטבים.
אני לא בטוחה שחייבים נעלי הליכה, אני בדיעבד הייתי עושה אותו עם סנדלי שורש ואז לא דואגת מכך שנעליים נרטבות. אין צורך לסחוב נעליים להחלפה, הכל מתייבש וזה לא נורא. חבל על המשקל העודף.
זה המסלול שאנחנו הכי אהבנו. הוא הזכיר לי את הסולמות של נחל תמר בערבה, רק בנופים ירוקים ומלאי מים. זה פשוט היה מדהים.
ממליצה בחום לא לוותר.
עולים בירוק, אחרי 3 סטים של סולמות
יש עליה של כ-40 דקות לפסגה עד למפגש עם המסלול הצהוב, ואז יש 2 אופשרויות לירידה בחזרה, או באופניים בעלות השכרה של 5 יורו לאופניים וזה לוקח כ-30-40 דקת ירידה אן בהליכה כשעה.
יש לקחת בחשבון שמי יורד באפניים, הירידה היא תלולה, על שביל אבנים, וקצת מפחיד.
אנחנו ירדנו באפניים, ולחלק מהדרך עשינו בהליכה בגלל הפחד מתנאי השטח, אבל חוויה מדהימה וממליצה בחום.
עשינו את זה ב-4 שעות ונשאר לנו כח לעשות עוד משהו אחר כך.
בסוף אחרי ההליכה ישבנו באחד מבתי הקפה בתחילת המסלול ושוב הזמנו שתיה ועוגות כפרס לסיום המסלול בהצלחה...היה נפלא
הטיפוס למעלה למערה לוקח כ-20 דקות וזה טיפוס בתוך יער יפה אבל עם תחושה שזה פשוט לא נגמר.
זה שביל של סללום במעלה ההר בתוך היער עד לכניסה וכל פעם שעולים שלב חושבים שזה נגמר וזה עוד ממשיך.
חייבת להגיד שהמערה עצמה פיצתה על העליה. היה מקסים בפנים.
זה ביקור קצר של חצי שעה, וכמובן שמשלמים על אפשרות הצילום במערה וההדרכה היא בסלובקית, אבל היופי והקור אלרי החום בחות והטיפוס המפרך, הכל היה שווה.
זה פשוט נטיפים וזקיפים של קרח בתוך מערה עם שכבה של קרח העובי 26 מטר.
משהו מהמםץ
ממליצה בחום ואפשר בהחלט לעשות את שניהם ביוםץ
יש לקחת בחשבון שהמערה, וכל המערות והמוזאונים בסלובקיה סגורים ביום שני.
המקום לא היה מדהים בכלל, אבל היה מאד זול, ונח מבחינת מיקום.
לא ממליצה אלא אם כן צריך משהו נח בקרבת מקום.
את הלילה האחרון בסלובקיה קינחנו במסעדה מקומית שהיתה ריקה מאדם בשעה 19:30. להפתעתנו הפיצות והפסטות היו מצויינות. וזה היה סיום נחמד מאד ליום נפלא.
יום 16-יום ב-16.7-נסיעה לכיוון בודפשט-עצירה בהולוקו, סנטאנדרה ובודפשט
מכיוון שהיתה לנו נסיעה ארוכה לבודפשט, משהו כמו 4 שעות יצאנו יחסית מוקדם ותכנו כמה עצירות בדרך.
היה עצוב לעזוב את היופי של סלובקיה, וזה גם מרמז שאנחנו מגיעים לקראת סוף הטיול המקסים שלנו, אבל נותרו מספר ימים בהונגריה שאותם נמצא עד תום.
עצירה ראשונה היתה כעבור שעה וחצי, וכבר בתוך הונגריה, בעיירה ציורית וחמודה שנקראת הולוקו. היא יושבת בתוך עמק בזלתי ומוכרת שאתר מורשת עולמית בגלל הארכיטקטורה הייחודית שלה של בתי עץ.
עצרנו שם, הלכנו למבצר, לא נכנסנו לתוכו, אבל הנופים היו מדהימים, והוא בנוי על צוק בזלתי שחולש על כל האזור.
משם ירדנו דרך יער מקסים לתוך הכפר הולוקו והסתובבנו קצת בכפר וראינו את הבניה היחודית ונהנו מהכפר הציורי והמקסים הזה.
בהחלט עצירה נחמדה ושוברת את הנהיגה לבודפשט.
משם המשכנו לסנאנדרה, כפר אמנים מקסים וציורי לא רחוק מבודפשט.
היה נחמד להסתובב ברחובות הציוריים שלה, להיכנ למוזאון המרציפן ולראות יצירות מדהימות ממרציפן.
שם ישנו בדירה נהדרת, גם ממוקמת נפלא במרחק הליכה קצר מרב המקומות המרכזיים של העיר.
דירה שמצאנו בair bnb. – Kandallo Aprtment
דירה נוחה, מאובזרת מצויין, עם הרבה מיטות, ושירותי כביסה, ומאד נוחה.
התמקמנו בדירה, החננו את הרכב על הכביש ליד הדירה עד הבוקר, כי שי חניה בחינם על הכביש כל הלילה. בבוקר הזזנו את הרכב למגרש חניה ושילמנו מראש על 48 שעות. לא היה מאד יקר, ונתן לנו שקט נפשי להסתובב בעיר בלי דאגה.
אחרי שהתמקמנו והתארגנו יצאנו לשוטט בעיר בלילה.
בודפשט מהממת בלילה, הכל מואר ויפה.
הלכנו כרבע שעה והגענו לדנובה.
עלינו על הגלגל הענק בלילה שהיתה חוויה נפלאה
זה היה שינוי מרענן אחרי ברטיסלבה שהיתה כל כך מתה בלילה.
חזרנו לדירה אחרי יום ארוך.
יום 17-יום ג-17.7-בודפשט-רובע יהודי-בודה-שיט על הנהר בלילה
ביום הזה הקדשנו זמן לשיטוט ברחבי העיר.
התכוונו להתחיל ע ביקור בבית הכנסת. בהליכה בדרך מהדירה שלנו לבית הכנסת, מרחק של 10 דקות הליכה, ראינו את תערוכת Bodies המפורסמת על גוף האדם. שתי הבנות שלנו לומדות ביולוגיה, והגדולה רוצה להיות רופאה. היא ראתה את התערוכה וכל כך התרגשה וביקשה אם נוכל ללכת. ברור היה לנו שיהיה משמעותית יותר זול מאשר בארץ, וצדקנו. 5 כרטיסים כלו לנו ביחד 140 ש”ח, פשוט מדהים.
אנחנו מיצינו את התערוכה די מהר, הבנות היו פשוט מהופנטות ונשארו שם לא מעט זמן, וכל כך התלהבו שזה עשה לנו כיף לראות אותן מיישמות את מה שלמדו.
משם המשכנו לבית הכנסת המדהים ברחוב דוהני, וגן הזכרון ליהדות בודפשט שנספתה בשואה והמוזאון היהודי.
סיפרנו לילדים על הרצל שנולד בבודפשט וגדל בבית שהוא כיום המוזאון ושהיה לו בר מצווה בתוך בית הכנסת
יש בגינה קבר אחים של כ2000 יהודים מהגטו שנאלצו לקבור את מתיהם שם בגלל שאסור היה להם לצאת מהגטו.
יש שריד של חומת הגטו עם המילה יזכור עליה
וערבה בוכיה עם שמות הנספים על העלים
הספקנו לראות הרבה מהאיזור בדרך חוויתית ושונה גם חסכה לנו זמן והרבה הליכה ברגל.
ראינו נופים מרהיבים של העיר ואת האזור המשוחזר והיפה של בודה.
משם הלכנו ברחוב וצי המפורסם לעבר השוק המקורה.
היה נחמד להסתובב בשוק ולראות את כל הפפריקה והתוצרת החקלאית.
אני מתה על פירות יער, ואכמניות במיוחד.
המחירים הזולים של אוכמניות פשוט הרגו אותי.
זה גם מקום מאד טוב וזול לקנות מזכרות מהונגריה, אז הילדים השלימו את כל קניות הפיציפקס שלהם לחברים כאן.
היה יעיל ונח.
משם חזרנו לדירה להתארגן לארוחת ערב ויציאה לשיט לילי על הדנובה.
דבר שהיה חוויה נפלאה ומחזה פשוט מדהים
עוד יום מדהים נגמר
יום18-יום ד-18.7-בודפשט-
היום קמנו ליום קריר וסגרירי.
התחלנו את היום בביקור בחנות המדהימה Sugar שהיתה ממש מעבר לפינה מהדירה שלנו.
גם בלי לאכול שום דבר, פשוט להיכנס לחנות הזו ולהתרשם ממה שהם מוכרים ומהאווירה המדהימה שיש בה היה שווה הכל.
הילדים כמובן קנו קצת ממתקים.
המשכנו לאנדרטת הנעליים על הדנובה לזכר היהודים שהמשטר ההונגרי הפשיטי ירה בהם על גדות נהר הדנובה.
שיבנו ועישנו לימוד על גדות הנהר על מה שקרה והתייחדנו עם זכרם של הנרצחים.
זה אתר זיכרון מאד מרגש וחשוב והוא נמצא ליד בניין הפרלמנט המרשים.
אז החלטנו לנצל את הזמן לקניות.
אז הלכנו לקניון בתוך העיר, יש שם דקתלון, שכמובן שנכנסנו אליו וגם לעוד כמה חנויות..
ואז היינו צריכים לרוץ לקרקס.
הזמנו כרטיסים מהארץ למופע בשעה 17:00. בדיעבד, בגלל מזג האויר זה התברר כדבר נפלא לעשות במזג אויר קריר וגשום.
המופע היה מדהים, והכרטיסים היו זולים להפליאץ 60 שח לכרטיסים במקומות הכי טובים.
המופע בנוי בעיקר ממופעי אקרובטיקה שונים מדהימים, וגם קצת חיות כמו כלבים, תוכים וכלבי ים.
זה היה מדהים ונפלא וכיפי, ומשהו אחר לעשות.
מאד מומלץ.
חשבו להזמין מראש, כי הכרטיסים אוזלים מהר.
ניתן להזמין דרך האת שלהם באינטרנט ומקבלים אישור הזמנה במייל.
למי שרוצה, לאחר המופע, ממש מעבר לכביש יש מרחצאות ואפשר לשלב את המופע עם ביקור במרחצאות של מים חמים הם פתוחים עד 22:00. אנחנו לא עשינו את זה בטיול הזה, אבל עשינו את זה בביקורנו הקודם בבודפשט וזה מאד נחמד וממומלץ.
חזרנו הביתה להניח את כל מה שקנינו ולהתארגן לארוחת ערב
יצאנו לאכול לא רחוק מהדירה במסעדה עם מגוון אפשרויות צמחוניות ולחגוג את הלילה האחרון שלנו בבודפשט.
יום 19-יום ה-19.7-בודפשט-גיור
זה היום האחרון שלנו בבודפשט.
פינינו את הדירה ונסענו למצוא חניה לא רחוק מאי מרגריטץ
משם הלכנו ברגל לאורך הגשר ונכנסנו לאיץ
מקום מהמם ביופיו, פנינה ירוקה באמצע העיר. מקום שאסור לכלי רכב, ולכן מלא בהולכי רגל וטיילנים.
הגלל מגבלת זמן החניה, וגם החוויה החלטנו שאנחנו רוצים לראות את האי בצורה יעילה ושכרנו אופנועים ממונעים שאיתם הסתובבנו באי,
הספקנו גם לראות את המזרקות המרקדות לצלילי מוזיקה קלאסית, זה היה פשוט מדהים
אפשר היה לבלות שם הרבה יותר זמן אם לא היינו לחוצים בגלל החניה.
על הגשר עצרנו לצלם את הנופים האחרונים של בודפשט
בדרך חזרה לרכב עברנו ליד חומוס בר, והילדים הרגישו שהם מאד מתגעגעים לאוכל מהארץ, אז החלטנו לשבת ולאכול צלחות חומוס..מבחינתי זה היה כבר הסתגלות לרעיון של חזרה לארץ.
החומוס היה לא רע, מה שהיה מבדר זה לראות את המקומיים אוכלים פיתה עם חומוס ופלאפל עם סכין ומזלג, וגם במקום לנגב את החומוס עם הפיתה, הם לקחו חומוס עם סכין ומרחו אותו על הפיתה...מאד לא ישראלי, מאד תרבותי, מאד אירופאי..מבדר משהו, אבל חוויה נחמדה לקראת סיום השהות בבודפשט
אין שום הסבר על מי היא היתה או מה היא עשתה ולמה חשוב להנציח אותה...מזל שאנחנו בתור ישראלים יודעים מי היא, אבל להונגרי המצוי אין שמץ של מושג, והגן הוא כל כך שולי ולא מרכזי שזה נראה כמעט כהחלטה בדיעבד לצאת ידי חובה..חבל
ומשם התחלנו את נסיעתנו לכיוון וינה.
הזמנו מקום לחנה בעיר בשם גיור, שהיא במרחק של כשעה נסיעה משדה התעופה.
לא היו לנו שום ציפיות..מצאנו מקום זול לכולנו ללילה, והכוונה היתה לישון ולקום מוקדם לנסוע לשדה.
כשהגענו לעיר, שהיתה אכן קטנה ודי נידחת, בזמן שחיפשנו את מקום הלינה שלנו עברנו ליד מבנה גדול שהיה עליו מגן דוד, ומסתבר שהוא אכן היה בית הכנסת של הקהילה שהיתה בעיר עד מלחמת העולם השניה.
אחרי שהתמקמנו בחדר, הלכנו לכיוון מרכז העיר, שהוא, כמו רב הערים האירופאית מרכז מימי הביניים.
עברנו ליד בית הכנסת שהיה בניין מפואר שהזכיר מאד את בית הכנסת בבודפשט, ואכן היה שייך לקהילה נאולוגית כמו זו שקיימת עד היום בבודפשט.
הלכנו לאורך הנהר בשעת דימדומים ללא הרבה ציפיות שנמצא משהו פתוח לארוחת ערב, אבל האווירה היתה מאד נעימה.
וכשהגענו למרכז העיר, חשבנו שנמצא עיר שוממת ושקטה כמו ברטיסלבה, הופתענו לראות מספר מסעדות פתוחות עם הרבבה תיירים וגם בר עם נגן פסנתר שישב בפיאצה וניגן מוזיקה נעימה.
היתה אוירה נחמדה מאד ובסוף זה היה סיום מוצלח מאד לטיול נפלא.
לאחר ארוחת הערב חזרנו לחדר לישון
יום 20-יום ו-20.7-נסיעה לוינה וטיסה הביתה
קמנו מוקדם כדי להגיע לשדה בויה בזמן לטיסה שלנו שהיתה בשעות הבוקר.
הנסיעה ארכה שעה, וזה היה מאד נח
החזרנו את הרכב עשינו צ'ק אין וחיכינו לטיסה, וכבר התחלנו להתגעגע ולחשוב על הטיול הבא.
3 שבועות קסומים באו לקיצם..
