אנחנו זוג שאוהב לטייל, ומוכן להתאמץ על מנת לשפר את איכות הטיול ולהפחית בעלויות.
מתמקדים בעיקר באיזורים פחות תיירותים אך לא בורחים מאטרקציות לתיירים .הנסיעה נערכת בדרך כלל לא בעונה התיירותית.
את מקומות הלינה אנחנו בוחרים על פי מסלול הטיול. בדרך כלל כל לילה במקום שונה. קיימת העדפה ללינה ב- B&B , מגיעים למקום ומחפשים. מראה עיניים טוב ממילים. לפעמים החיפוש על פי יעוץ של אתר TRIP ADVISOR . הנסיעה נערכת לרוב בכבישים קטנים ולא באוטוסטראדה.
אפריל 2011,שכרנו אוטו קטן על מנת להוזיל עלות הדלק.
ירדנו מרומא דרומה במשך 9 ימים. הטיול כלל מחוזות קאמפניה, קלבריה, פוליה (פוגליה), בזיליקטה, אברוצי.
תמונות הטיול מצויות בכתובת : https://picasaweb.google.com/blankilana/STEwEE?authkey=Gv1sRgCPH55_GSn_2DeQ#
טיסת הצ'רטר התאחרה רק ב-11 וחצי שעות ואנחנו בשעות הערב. ירדנו לכיוון נאפולי בכביש S148
הערב כבר ירד ,הכביש חשוך מגיעים לצימר באיזור FONIA "VILLA MARIA " ,, חדר קומפקטי, עייפים מהטיסה ומהנסיעה מבקשים כוס קפה, "בסדר" , אומר בעל המקום, " תקבלו בבוקר" . ארוחת הבוקר ניראת טוב רק באינטרנט,
ממשיכם לנסוע לכיוון נאפולי , דרך כפרית מבדקים קטנים לספינות , גשר רומי, שקדיות בפריחה, מרבדים צהובים של פרחים ממשפחת המצליבים. בחור מהלך בשביל תוך כדי ניגון באקורדיון, בעיירה UNA , חנויות בוטיק , חבורות גברים סוגרים עניין בצד הכביש,
השפה האיטלקית מאוד פשוטה לדיבור והבנה. כמו אנגלית בתוספת סיומת איטלקית. PROBLEM-PROBLEMA DIRECT-DAIRECTA, , הבעייה שבאיזורי הפרובינציה הצעירים כמעט ולא מדברים ולא מבינים אנגלית. גם כשאתה מדבר אליהם ומבטא שם באינטונציה שגויה הם מביטים בך במבט אטום, לא מבין-NO KAPITO
מגיעים ל - POZZULI , עיר יפיפיה , פרוור של נאפולי, צופים על מפרץ נאפולי מסתכלים על האמפיתיאטרון העתיק . אך בעיקר מסתכלים על הרי הזבל. חשבנו שהמקום בשביתה של מנקי האשפה. מסתבר שבגלל פוליטיקות מקומיות, אין פינוי אשפה והדבר ניכר בכל פינה באיזור.
בצפון איטליה מוכרים את הזבל שמועבר ברכבות לגרמניה.
כביש S18 לנאפולי צר, הלילך בפריחה . השמש זורחת , חמים ויש הרגשה של בוהק אור.
בנאפולי קבלנו הלם תרבות, תנועה בלתי אפשרית של מכוניות ואופנועים, כולם דוחפים בפקק אין סופי בכביש צר. מקומות חניה לא בנמצא, ואם ימצאו מחירם 2 אירו לשעה, ערמות הזבל גבוהות יותר מאשר בשוק בסרילנקה. חולפים על פני מצודה אימתנית , נמל שוקק, וממשיכים לנסוע, אני מאבדת כיוון , אין לי מושג איפה אני, כנראה באיטליה.
נוסעים ל-TORODE GRECO בדרך לווזוביו. נכנסים לסופר מרקט מקומי ענק וקונים מצרכי יסוד.
(להזהר מסופר מרקטים באיזורי תיירות המחיר קופץ למעלה משמעותית)
בצד הדרך אוכלים גבינת ריקוטה, פומדורִה אחד (עגבניה אחת מ-6 זנים שהיו בחנות) , יוגורט מתקתק. פונים להר הווזוב.
בדרך להר מוצאים חדר בבית כפרי, העיירה ERCOLLANo מקום מעולה , אירוח נדיב ביותר, פינוקים קטנים, שוקולדים, סוכריות קפה, שתיה קלה, הכל חופשי חופשי. ארוחת בוקר מלאה בלי חסכנות,
שם החדרERCOLLANEUM" "
מייל: [email protected]
יוצאים לווזוב , אפר שחור, נקבובי, כביש מפותל וצר בין הרי בזלת, פסלי אבן מאתרים את המסלול.
יורדים לעיירה לפיצריה מומלצת על ידי בעל הבית מתאו. פיצה דקיקה ולימונצלו.
בערב יושבים על הטרסה עם בקבוק של יין גבינה ונקניק, לפנינו אורות מפרץ נאפולי והרוח מקפיאה אותנו.
לדברי בעל החדר, עדיף לבקר בהרקולנו יותר מאשר בפומפי ,היות והמראה מרשים והאוטנטיות גדולה יותר בהרקולנו.
למחרת יוצאים לעתיקות הרקולנו. כל השבוע המוזאונים ואתרים ממשלתים בחינם. יש דבר כזה, והאיטלקים מנצלים את זה, יש מקומות שהתור להכנס למוזיאון מגיע ל-4 שעות.
הרקולנו היתה עיר של דייגים. גרו בה גם אנשים אמידים. והדבר ניכר ברחובות ובעושר הבתים.
בשנת 79 לספירה, בעקבות התפרצות הווזוב, העיר כוסתה בלבה , הלבה הוסרה, והעיר נחשפה במלואה באופן אוטנטי, כולל האנשים.
אנחנו לא חובבי ארכיאולוגיה, ולא משמיעים אנקת התפעלות ליד כל אבן, אבל, המראה מותיר אותנו המומים. מראות כאלה לא חווינו מעולם.
ממשיכים לעבר סוררנטו. הר' חייבת להתגלגל אחרת לא יבינו אותכם,
האיזור הררי לאורך הים, קור 5-7 מעלות , רוח,
מחפשים מקום, עולים ויורדים בשבילים תלולים ענפים מלווים ומלטפים את הרכב מכל כיוון. נוהגים בזהירות כדי שהרכב לא יתדרדר. לנים מעל סורנטו בעיירה תיירותית ,מסה לוברנצה. ישנים באגריטוריזימו דומה למצודונות, משופץ לתיירות, במקום מגדלים זיתים וזן מיוחד של לימונים עם שפיץ מיוחד לתעשיית הלימונצלו.
מתכון ללימונצלו :קליפות של 7 לימונים בתוך ליטר של אלכוהל מושרות 5 ימים, הקליפות מוצאות האלכוהול מסונן. מוסיפים לו עוד 750 גרם סוכר וליטר מים. מתקבל ליקר לימונצלו 30 אחוז.
מטיילים בסורנטו, חונים בתשלום בחניה מרכזית, עיירת בונבוניירה, חנויות מזכרות לתיירים, הכל מעוטר בסמלי לימון, סמטאות צרות הכל משופץ ויפה, הזבל נעלם לחלוטין
בעלת הבית מנסה לפתות אותנו בארוחת ערב שתכין לנו, המחיר לא ראלי, ואנחנו מוותרים וטוב שכך, ארוחת הבוקר שקבלנו ממנה זעומה, כל הפריטים הוצאו משקיות שנקנו בסופר מרקט, חסרי טעם ויחוד.
בבוקר מזג האויר טוב. שטים לקפרי. עולים בקרונית לפסגה משוטטים בסמטאות, האור של היום, והאור של הבתים הבוהקים בלבן מתחבר. תחושת חופש. הכל מקרין לימונים. החנויות דוכני המיץ, חנויות המזכרות, חנויות הבשמים., שלטי רחוב, מבין הבתים מציצים עצי לימון בפריחה, וריחם מלווה אותנו בכל מקום.
הסימטאות צרות ביותר ואין אפשרות לנסיעה של רכבים רגילים, הרכבים צרים כנראה חשמלים.
מטיילים לעבר גן אוגוסטוס, הקיסר שגילה את האי קפרי לעולם. צופים לעבר מרינה פיקולו, מצטיידים בכמה בירות וגבינה צהובה ויורדים לעבר גרנדה מרינה, שם נשכבים על הסלעים ,רגלינו כמעט נוגעות במי הים וראשנו מסוחרר מהמראות הנוף ,מהשמש והאור של קאפרי. האדם והטבע עשו יד אחת על מנת ליצור מראה מושלם.
טוטו בוטנו (הכל טוב), אנחנו מנמנמים על הסלעים.
חוזרים בחזרה לסירה. הסירה יוצאת לסיור סביב האי. מראות הנוף מעוררים התפעלות, צוקים צומחים תוך הים , מערות נטיפים,נקרות, המערה הכחולה. ושחפים צורחים מעל.
בערב במסעדה מקומית סן פרנסיסקו, עם פיצה, פסטה ובקבוק יין שלם ,קצת לימונצלו, עוגת הבית מתנת המקום, מברכים את העושים במלאכה ושמחים בחלקנו.
למחרת יוצאים לחוף אמלפי, דרך הנחשבת בין היפים בעולם, כביש צר ומפותל בין הרים למטה כחול הים. משובץ בכפרים תיירותים.
כולם מדברים נפלאות על המקום, בשבילי זה היה סיוט, תנועה שמתנהלת לאט ביותר, נוסעים מאחורי אוטובוס מעשן שבמשך הרבה זמן לא הצלחנו לעקוף אותועולים לרוולו. עיירה יפה, המתמחה במכירת קרמיקות לתיירים, מספרים שמדובר בתוצרת מקומית.
כל מוכר אומר כמה מילים בעברית ומספר לנו מי מעשירי ישראל קנה אצלו כמה סרוויזים ,שיהיה במה להתגאות.
חולפים על פני סורנו . מוצאים מלונית מעולה ליד POTENZA בעיירה TITO . המלונית ממוקמת מעל מפעל ליצירת גבינות מוצרלה, ריקוטה גבינה צהובה. המפעל מלווה בבוטיק לממכר יין גבינות נקניקים ריבות ועוד מרעין ומבישין שגורמים לאדם לצאת מהמסגרת של הצילום.
שם המלונית : LA LOCANDA
כתובת האתר: http://www.lalocandadelbuonformaggio.it/3
בערב אוכלים במסעדה קטנה "ברסרי". ארוחה מלאה , הרבה מנות יין מנה מתוקה 12 אירו לאדם.
ארוחת הבוקר במחלבה מפנקת , גבינות המקום לסוגיהם עוגות מגבינות המקום ריבות, הגשם מטפטף קלות.
נוסעים למחוז בזיליקטה,למטרה איזור הסאסי, עיר חצובה בהר, מגורים במערות,מבקרים במוזאון המקום, המקום המרשים הזה אינו מתוייר כמעט, והעיר נראת אפורה עלובה ועצובה.
נוסעים לאלברבלו. איזור פוגליה (פוליה), בתים לבנים חרוטים חלקם מחוברים זה לזה, נראית כמו עיירת פיות וסיפורי אגדה. משוטטים במדרחוב וגומרים עם פיצה דיאבולו במסעדה. מנה אחת לשני אנשים רעבים. בהחלט מספק. במרכז העיירה חדר עולה כפול לעומת חדר מחוץ לעיירה.
נוסעים לכיוון בארי, שקדיות פורחות, הגפן מתחיל לשלוח קנוקנות, מקום יפיפה ורגוע, התיירים הסתערו על מקומות אחרים. עוצרים בpolighana-a-mare נכנסים לעיר העתיקה . בית נושק לבית . צופים על חוף בארי .התושבים מתאספים לפני כנסיה עם ענפי זית , זאת השבת לפני חג הפסקו (פסח ) שלהם. וענפי הזית שיבורכו על ידי הכומר יוטמנו מתחת לגגות הבתים לברכה ולשמירה על יושבי הבית.
בעיירה טרני כל העיר יצאה לרחוב עם ענפי זית, פעילויות לטובת בידור הילדים מאורגנות על ידי המועצה המקומית, התושבים בלבוש חגיגי מטיילים ברחובות, עוצרים בטיילת לצד הים ומתנשקים עם מכירים. חלק מהאנשים מחזיקים חבילות שי עטופות ביד.
עוברים לאיזור אברוצי נוסעים לכיוון בונוניטו בדרך מסויימת בהר, אופס בעייה, שילוט הדרכים רושם :"הדרך מבוטלת" ,מוצאים דרך עוקפת , האיזור הררי דרך S87 הופכת להיות 88כביש הררי . עולים ויורדים לעיירות בחיפוש אחר מקום לינה, נכנסים לאגריטוריסימו זה, ואחר ,ועוד אחד. החוות האלה בגלל השם המפוצץ די פלצניות, דורשות מחיר ללינה ואוכל כאילו ואתה במלון פאר, התמורה לא מצדיקה את המחיר.
מוצאים מקום אצל גברת מבוגרת ב העיירה morcone שם הב.ב :sora checca
לפי המלצת הגברת אנחנו אוכלים בערב בפיצריה4 ROUTS ושוב פיצה עם פטריות פסטה , בירה. החיים הטובים
הגברת עושה מאמצים להנעים את שהותינו. אומרת שאצלה אין ארוחת בוקר , ושהיא מגישה רק קפה ובסקויט, אבל בפועל ארוחת הבוקר שלה הייתה טובה יותר מארוחות בוקר של אחרים ,שהכריזו שהם מספקים ארוחת בוקר. הגברת מכינה לכבודנו לחם מיוחד עם גבינה צהובה.
מספרי הטלפון שנמסרו לנו לאישור הטיסה בחזרה מתבררים כשגויים.
העיירה יפייפיה , יפייפיה אמיתית. ואנחנו מטפסים במעלה הסימטאות הצרות לעבר קתדרלה. העבירות במקום מתאימה רק לפרדות ולקורקינטים. התושבים במקום ידידותים, מכל גזוזטרה, מברכים אותך, בון ג'ורנו.(בוקר טוב),
נכנסים לאיזור הפארק הלאומי אברוצי, כביש צר , אך לא בעייתי לנסיעה. נוסעים לאורך אגם מוארך
פסגות ההרים מושלגות, חולפים על עיירות סקי ישנים אצל קטיה בעיירה bisegna
b&b בשם PARTI DEL LUPO מייל E-mail: [email protected]
הצימר נמצא בבית אלפיני, אש מובערת באח , ריח העצים הנשרפים נישא בבית. יושבים ליד שולחת עץ ענק לד ארוחה שהכנו מגבינות ואנשובי ויין.
קטיה טורחת כל הערב ומכינה לכבודנו מאפה בדיוק כפי שהדודות והסבתות שלה הכינו, אני מנסה להראות לה משהו אבל היא לא מעוניינת. המאפה יוגש מחר לארוחת הבוקר.
בבוקר מוגש המאפה לצד ריבות מעשה בית כולל ריבת עגבניות ירוקות.
גבינה צהובה נקניק, מיץ וקפה. אנחנו יוצאים לטיול רגלי במקום. מטיילים באחו לצד סוסים הרועים במקום .מגיעים עד מפל המים ועוד קצת לכיוון היער. היער הוא מקום משכנם של הדובים החומים. ואנחנו לא מעוניינים לפגוש את לורנצו (דוב), מקרוב. לדברי קטיה ,תיירים המגיעים למקום בחודשי הקייץ מסתובבים שעות עם משקפות כדי לראות הרבה לורנצו.
ממשיכים לנסוע בכבישים ההררים לכיוון רומא, עוצרים בשוק נודד ואוכלים פירות ים בכמות נדיבה.
כביש S 5 מוליך אותנו לכביש הטבעתי המקיף את רומא . ומכביש זה לשדה התעופה פירימיצינו ברומא.
אריבדרצי איטליה
אריבידרצי לכבישי דרום איטליה שעדין לא עברו פיתוח מספק.
אריבדרצי לכפרים והעיירות המסתתרות מאחורי שיפולי ההר.
אריבדרצי לרייח הלימונים ולטעם הלימונצלו.
אריבדרצי לפיצה ולספגטי
אריבדרצי לאנשים העליזים והידידותים שפגשנו בכל מקום.
תמונות הטיול מצויות בכתובת : https://picasaweb.google.com/blankilana/STEwEE?authkey=Gv1sRgCPH55_GSn_2DeQ#.
מפת הטיול בקישור:
http://maps.google.com/maps/ms?hl=iw&ie=UTF8&msa=0&msid=211038502189016474464.0004a16c6fbe4f3fe59ca&z=7
http://maps.google.com/maps/ms?hl=iw&ie=UTF8&msa=0&msid=211038502189016474464.0004a16c6fbe4f3fe59ca&z=7
